ישראל הולכת שוב לבחירות, והרשות השופטת קמה מהקרשים

1.

המציאות שבה מדינת ישראל הולכת לבחירות פעמיים בהפרש של חודשים ספורים היא עגומה, ויש לה השלכות כלכליות וחברתיות רעות. אבל מה שקרה כאן בשבועות האחרונים, ולפחות בעקיפין הוביל לבחירות החוזרות, הוא גם הישג גדול למערכת המשפט ומגיניה.

בג"ץ והמערכת בכללותה הלכו והפכו בשנים האחרונות לשק החבטות של הפוליטיקאים מהימין. רגע לפני 9 באפריל, מערכת המשפט כבר הייתה שכובה מדממת על הקרשים, ויריב לוין, איילת שקד, מוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ', בנימין נתניהו וחבריהם המשיכו לחבוט בה ללא רחם.

 בצלאל סמוטריץ' / צילום: אוריה תדמור

אבל אז, כשכבר נדמה היה שאלה שרוצים לחולל שינוי קיצוני במערכת המשפט עומדים להשיג נוק-אאוט, קמו הצופים בקרב האגרוף המדמם והחליטו להתערב בו ולסייע למתאגרף שעל הקרשים לעמוד על רגליו. עשרות ומאות עורכי הדין מהשוק הפרטי, שבאופן רגיל עסוקים בעיקר ב"לעשות כסף", יצאו לראשונה למאבק אידאולוגי להגנת מערכת המשפט. שופטים בדימוס, שלרוב עוסקים בגיל הפרישה בבוררויות, גישורים ובבילוי עם הנכדים - התארגנו והצטרפו למאבק, וכמובן, חלק מהציבור נטש את כורסאות הטלוויזיה הנוחות כדי לצאת לרחובות ולמחות נגד מה שנתפס בעיניו כאיום על הדמוקרטיה.

ההליכה לבחירות חוזרות משמעותה שזמנית כשל הניסיון של בנימין נתניהו לנהל את המלחמה המשפטית הפרטית שלו שלא בהתאם לפרוצדורה המשפטית. הוא ניהל אותה באמצעות ניצול כוחו ומעמדו כדי לחבל בהליך הפלילי ולשנות את החוק, תוך פגיעה חמורה באיזון בין הרשויות - והוא ינסה לחזור ולעשות זאת אחרי הבחירות החוזרות.

נתניהו קיווה לקבל חסינות מפני העמדה לדין תוך חקיקה של פסקת התגברות ולחסוך לעצמו אפילו את הצורך להעלות טענות הגנה בהליך שימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה - וכשל. אפילו אם נתניהו ינצח בבחירות החוזרות, את המשא-ומתן הקואליציוני בתחילת חודש אוקטובר הוא ייאלץ לנהל מול המפלגות האחרות, בזמן שסנגוריו מנהלים את הליך השימוע מול היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן. אלא אם היועמ"ש ייענה לבקשה נוספת של נתניהו לדחות את השימוע - דבר שאסור לו לעשות.

נתניהו עשה הכול כדי למנוע את פרסום חומרי החקירה בתיקים 1000, 2000 ו-4000 לפני הבחירות הקודמות ואחריהן - וכשל. עכשיו חומרי החקירה "יככבו" במערכת הבחירות החוזרת ויחשפו בפני הציבור את התנהלותו המושחתת לכאורה של נתניהו מול שאול אלוביץ', ארנון (נוני) מוזס וארנון מילצ'ן (מושחתת ציבורית בלי קשר לגורל התיקים במסלול הפלילי).

 נוני מוזס בנימין נתניהו / צילום: יוסי כהן ותמר מצפי

אז נכון, הכול אפשרי. הקלפים הפוליטיים נטרפו. איילת שקד ונפתלי בנט יכולים לחזור, ובגדול, לזירה הפוליטית. משה כחלון חבר לליכוד וחדל סופית להגן על מערכת המשפט, ובהחלט יכול להיות שהבחירות החוזרות יחזקו את גוש הימין והחרדים.

ברור גם שקרב הסמכויות של הממשלה והכנסת מול מערכת המשפט יימשך גם בעתיד. כל עוד מדובר בוויכוח ענייני שאין מאחוריו מניעים אישיים של מילוט פלוני שאינו אלמוני מאימת הדין - זה לגיטימי לחלוטין ואפילו רצוי. זו טיבה של הדמוקרטיה. אבל הוויכוח צריך להיות ענייני ומנומק.

 איילת שקד ונפתלי בנט/ צילום: רפי קוץ

בכל תוצאה של הבחירות, הפוליטיקאי נתניהו יהיה באמצע ספטמבר חלש יותר מהפוליטיקאי נתניהו של תחילת מאי, בגלל הסיטואציה המשפטית שבה הוא יהיה. ובהתאם, תיפגע גם האפשרות של נתניהו לקדם חקיקה להחלשת מערכת המשפט באמצעות חקיקת פסקת התגברות ובאמצעים אחרים, שתתפרש, ובצדק, כחקיקה פרסונלית אפילו יותר משהיא מתפרשת היום.

ולסיכום, את העימות שלו מול מערכת המשפט נתניהו כנראה כבר הפסיד. העימותים העתידיים בין הרשויות יונהגו בידי פוליטיקאים אחרים, אלה שיובילו את המדינה אחרי עידן נתניהו, שזמנו כראש ממשלה הולך ואוזל, וזמנו כנאשם במשפט פלילי הולך ומתקרב.

2.

אם לא הספיקו לנתניהו קריאות התיגר מחוץ, הוא נאלץ להתמודד היום עם ציוצים מאוד לא מוצלחים מבית. יאיר נתניהו התעורר הבוקר והחליט להודיע לעולם כי המינוי של עו"ד יהודה וינשטיין ליועץ המשפטי לממשלה בשנת 2009 היה מינוי מושחת.

נתניהו ג'וניור הגיב לציוץ בטוויטר לציוץ של עמוס שוקן, מו"ל "הארץ", שביקר את החלטתו של נתניהו ב-2009 למנות את וינשטיין לתפקיד. אותו וינשטיין שבהמשך סגר את תיק החקירה עב-הכרס שנוהל נגד אביגדור ליברמן בתיק פרשת עמותות-הקש. יאיר נתניהו כתב כך לשוקן: "אני אגלה לך סקופ. זאת הייתה דרישה קואליציונית הכי חשובה שלו (של ליברמן) ב-2009. לא הייתה לו (לנתניהו) ברירה".

הציוץ והסערה: יאיר נתניהו סיבך את אביו ופתח תיבת פנדורה

אומנם יאיר נתניהו לא ממלא תפקיד רשמי, ואומנם הוא ידוע כמי שאוהב להביע עמדות פרובוקטיביות נגד השמאל ונגד כל מי שמבקר את אביו. אבל דווקא משום כך, הדברים שכתב הם חמורים. בציוץ הזה, מבלי משים, האשים יאיר נתניהו את אביו במינוי של יועץ משפטי לממשלה שנבע ממניעים מושחתים לכאורה ונעשה לפי דרישה של ליברמן במשא ומתן הקואליציוני.

על הרקע הזה אי-אפשר שלא להיזכר בפרשת בראון-חברון. בתחילת 1997 הועלו חשדות נגד בכירים בישראל, ובהם נתניהו ומפלגת ש"ס, כי היו מעורבים בקנוניה למינוי יועץ משפטי לממשלה. שם הפרשה נגזר מהחשדות שלכאורה הסכימה סיעת ש"ס לתמוך בהסגת צה"ל מחברון בתמורה למינוי עו"ד רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה, שהבטיח הסדר טיעון מקל ליו"ר ש"ס אריה דרעי במשפט שבו הואשם ובהמשך הורשע בשוחד.

וינשטיין הגיב הבוקר לדברים לחדשות 13 ואמר: "לא הכרתי את ליברמן לפני המינוי - הייתי סוגר את התיק 10 פעמים".

ב"ישראל ביתנו" של ליברמן צייצו בתגובה בטוויטר: "מאז 1999 ועד היום לא העלינו כל דרישה במשא-ומתן הקואליציוני בנוגע לבחירת יועץ משפטי לממשלה. הטענה האחרונה בנידון היא שיא חדש בשקרים ובפרנויות מבית המדרש של לשכת ראש הממשלה ומקורביו. אנו מציעים למטה הליכוד לצרף באופן דחוף פסיכיאטר בעל שם וניסיון מוכח".

ליברמן התייחס להאשמות שפרסם יאיר נתניהו ואמר: "אלה שאלות שצריך להפנות לפסיכיאטר המחוזי".

בעקבות הסערה שחולל הציוץ שלו, מסר יאיר נתניהו, באמצעות עופר גולן, דובר המשפחה: "ב-2009 יאיר נתניהו היה תלמיד תיכון שלא היה בכלל בעניינים פוליטיים. התגובה לעמוס שוקן מתבססת על דברים שנאמרו בשיח הציבורי בשנת 2015 סביב פרסום ספרה של עו"ד אביה אלף, 'תיק ליברמן'".

או במילים שלי, יאיר נתניהו מסר בתגובה: "אני קשקשן חסר אחריות. אל תיקחו ברצינות את הציוצים שלי". קחו בחשבון.

3.
השבוע הסתיימו בהסדרי טיעון מקלים מאוד שתי פרשות פליליות שפרצו לעולם בקול תרועה רמה. אתמול (ד') הגיעה הפרקליטות להסדר טיעון עם אשת ראש הממשלה בתיק המעונות, שלפיו שרה נתניהו - שהואשמה בתחילת הדרך במרמה בהיקף של מאות אלפי שקלים - תורשע בעבירה קלה של "ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בה מרמה", ותשלם 55 אלף שקל: 10,000 שקל כקנס ו-45 אלף שקל פיצוי למדינה.

שלשום (ג') אושר הסדר טיעון עם הפעיל החברתי ברק כהן, שלפיו כהן - שהואשם בתחילת הדרך בביצוע עבירות חמורות ביותר, בין היתר של סחיטה באיומים של מנהלי הבנקים - יורשע בשלוש עבירות קלות משמעותית של פגיעה בפרטיות.

 שרה נתניהו / צלם: אבי אוחיון לעמ

שני ההסדרים מציגים את הפרקליטות במערומיה. בשני המקרים הם מלמדים על שיקול-דעת מוטעה של הפרקליטות בעת הגשת כתבי האישום. אז נכון שבמהלך ניהול משפט פלילי יכולים לקרות דברים שלא נחזו קודם לכן, ונכון שהסדרי טיעון הם פרקטיקה מקובלת (מדי) במקומותינו שערכים חשובים בצדה. אבל כשהפער בין הנטען נגד אדם בכתב האישום ובין התוצאה הסופית שלה מסכימה הפרקליטות הוא כה גדול - דרוש הסבר משכנע שלא מצאתי בשני המקרים הללו.

כתב אישום פלילי זה לא משחק. אם הפרקליטות, שמייצגת כזכור את כולנו, חושבת היום שברק כהן ניהל מחאה חצי לגיטימית שחצתה את הקווים רק בשלושה מקרים בודדים בצורה יחסית מינורית, כעולה מהסדר הטיעון עמו - אסור היה לה להגיש נגד כהן כתב אישום שצייר אותו כגדול העבריינים בני זמננו, שמאיים למוטט את המערכת הבנקאית ואת הסדר הקיים במדינה. ואם היא שינתה את דעתה - שתסביר ותנמק מה השתנה.

אם הפרקליטות חושבת היום שלשרה נתניהו לא הייתה כל כוונה לרמות את המדינה, ושהיא בסך-הכול טעתה כשהזמינה ארוחות שף למעון ראש הממשלה תוך יצירת מצג שאין מבשלות במעון, כעולה מהסדר הטיעון עמה - אסור היה לה להגיש כתב אישום כל-כך חמור נגד שרה נתניהו, שצייר אותה כגדולת הרמאיות בני זמננו. ואם הפרקליטות שינתה את דעתה לגבי הגברת נתניהו - אז שתסביר ותנמק מה השתנה הלילה הזה. אחרת הסדר הטיעון עם נתניהו נראה כ"הנחת סלב" של הפרקליטות לאשת ראש הממשלה.