אזרחי ישראל מצביעים בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף
ההכרזה על בחירות הופכת את הממשלה הנוכחית לממשלת המעבר הארוכה בתולדות ישראל. כי תכהן ככזו מאז ההכרזה על הבחירות הקודמות, ב-26 בדצמבר 2018, ועד לכינון הממשלה הבאה, שצפוי רק בחודש נובמבר. בתקופה כזו, משרדי הממשלה מתנהלים אבל משתדלים להימנע מהחלטות גדולות ומשינוי מדיניות. תקציב המדינה מאושר עד סוף 2019, אך כנראה שאישור התקציב הבא יתקבל באיחור. בינתיים, שורה של מינויים חשובים והחלטות כבדות מעוכבות, וארגונים בעלי חשיבות עצומה קופאים על שמריהם.
המקרה הבולט ביותר לכך הוא במשטרה - ניצב מוטי כהן מכהן כממלא מקום המפכ"ל החל מדצמבר 2018, ואת מחליפו ימנה רק השר הבא לביטחון פנים. זאת, אחרי ראיון מועמדים ואישור ועדת גולדברג למינויים בכירים בשירות המדינה. הדבר לא יקרה, כנראה, לפני ראשית 2020, וכך למעלה משנה יתנהל הגוף האחראי על ביטחון הפנים במדינה ללא מפקד שיכול לקבל החלטות לטווח הארוך.
ומה בתחבורה? רכבת ישראל הספיקה לבחור מנכ"ל חדש ולקבל את אישור השרים. מיכה מייקסנר אמור להיכנס לתפקיד ביולי, אבל גם תקופת ההמתנה למינויו גובה מחיר- הרכבת לא מקבלת החלטה באשר למחדל המעבר להנעה חשמלית- חברת SEMI הספרדית ממשיכה להתעכב, אך לא ברור האם הרכבת תזמין עבודה מחברה נוספת או תפרסם מכרז חדש.
השבוע התפטר יהודה בר-און, מנכ"ל נת"ע המקימה את הרכבת הקלה בתל-אביב, והחתימה על מינוי מחליפו (ועדת איתור כבר הוקמה למינויו) תתעכב גם היא. באשדוד מחפשים מנכ"ל חדש לחברת הנמל, שאמור להפוך אותה לתחרותית יותר מול הנמל הפרטי שעתיד להיות מוקם, גם שם ועדת איתור מחפשת מועמד, והפעם עם ניסיון בחברות ציבוריות, לקראת הנפקה עתידית בבורסה.
התאגיד מרוויח מן ההפקר
מערכת הבחירות הנוכחית מותירה שתי מועצות רגולטוריות בתחום התקשורת ללא מינויים קבועים: מועצת הרשות השניה ומועצת הכבלים והלווין.
במועצת הרשות השניה אמורים כל בעלי התפקידים להתחלף ו/או לקבל מינוי מחודש. כיום מכהנת כיו"ר הרשות השניה יוליה שמאלוב שמונתה לתפקיד באופן זמני לאחר שהיו"ר הקודמת אוה מדזיבוז פרשה לפני תום הקדנציה. שר התקשורת התקשורת איוב קרא התעתד להאריך את כהונתה אך בגלל התנגדותה למיזוג רשת עם ערוץ עשר והתנגחותה סביב סוגיה זאת עם גורמים בתקשורת חזר בו קרא מהכוונה למנותה ותוך ימים ספורים זכתה בתפקיד קרן אוזן . במקביל אמורה הייתה להסתיים כהונתה של מועצת הרשות שממילא לא פועלת בהרכב מלא כבר תקופה ארוכה ובמצב של היום מספיק שחבר מועצה אחד פורש ואין קוורום לקבל החלטות. מינויה של אוזן ושל 14 חברי מועצה שנבחרו כבר עבר אישור של ועדת גילאור אך אז הבחירות הוקדמו ולמרות אישור של היועץ המשפטי שקבע שניתן לאפשר את המינוי המינוי לא הועלה לאישור בישיבות הממשלה. לאחר התערבות בג"צ הודיעה הממשלה כי תותיר את אישור היו"ר והמועצה לשר התקשורת הבא.
מינוי נוסף שיחכה לשר הבא הוא של מנכ"ל הרשות השנייה. ב-4 השנים האחרונות מחזיק בתפקיד על תקן זמני סמנכ"ל הכספים ניר שוויקי. לפני מספר חודשים ערך משרד התקשורת מכרז לבחירת מנכ"ל קבוע. בתפקיד זכתה מישל קרמרמן שאף היא עברה את כל התהליכים הדרושים-לרבות אישור מועצת הרשות השניה. גם מינויה התעכב ואף היא עתרה לבג"צ. גם בעניינה הוחלט בממשלה להמתין למינוי שר התקשורת הבא.
שוויקי עצמו שמכהן כאמור כמנכ"ל זמני אמור היה בעצמו לעבור לתפקיד שנתקע בגלל הבחירות: שוויקי אמור היה להתמנות ליו"ר מועצת הכבלים והלויין במקום מי שמחזיק בו באופן זמני-אשר ביטון.
מי שהרוויח עוד כמה חודשים של שקט יחסי הוא תאגיד השידור הציבורי שכבר מהשלבים הראשונים של המו"מ הקואליציוני ברור היה שהוא נמצא על הכוונת של נתניהו ואנשיו: מתוך המו"מ דלפה הכוונה לקצץ סכומים משמעותיים מתקציבו של התאגיד ואולי אפילו לסגור אותו. כוונה זאת יורדת מהשולחן לפחות עד כינונה של ממשלה חדשה מאחר ותקציבו של התקציב נקבע מתוקף חוק. וכדי לשנות אותו נדרש שינוי חקיקה מה שלא אפשאי בתקופת ממשלת מעבר.
נדל"ן ותשתיות
בנדל"ן, פעילות הותמ"ל הוועדה לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור - מבוצעת מכח הוראות שעה. אלו אמורות לפוג בסוף יולי ולממשלה הנוכחית - כך נראה - אין סמכות להאריך את פעילות הוועדה. זוהי עוד מכה שיספוג הניסיון להפחית את מחירי הדיור. עם זאת נציין כי הוועדה תמשיך לפעול אוטומטית כ-3 חודשים מיום בחירת הכנסת החדשה.
במשרד הכלכלה, מנהל רשות ההשקעות נחום איצקוביץ' סיים בתחילת השנה כהונה של כ-6 שנים בתפקיד בגלל הבחירות - לא מונה לו מחליף ושר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן האריך את כהונתו כבר פעמיים וזאת עד שתכונן ממשלה חדשה שתאפשר מינוי קבע. כעת תידרש הארכה נוספת או מינוי מילוי מקום, עד למינוי מנהל חדש.
בתחום הקנאביס לא צפוי שינוי. פקידי היק"ר, יחידת הקנאביס הרפואי, ממשיכים להתנהל תחת סגן השר ליצמן כשר בריאות, ולקדם את שתי ההחלטות המשמעותיות עליהן הם עובדים: האחת - תקנות ייצוא הקנאביס, השניה - תקנות הפיכת הקנאביס הרפואי מסם מסוכן שמותר לשימוש רפואי, לתרופת מרשם רגילה עבור חלק מן המחלות. ניתן לקדם את שתי התקנות ללא צורך בכנסת או בממשלה בשלב זה.