אאודי Q5 / צילום: רפי קוץ
אחד מהפחדים הגדולים ביותר שנהג עלול לחוות במהלך נסיעה הוא שמערכת הבלמים של הרכב בו הוא נוהג לא תעבוד כשיזדקק לה.
מקרה טרגי שזכור בעניין זה הוא התאונה המחרידה שאירעה לפני כ-7 שנים בכניסה לטבריה, בה נהרגו 8 בני משפחת אטיאס מהיישוב בר-יוחאי בצפון, בין השאר לאחר שהרכב היה במצב של האצה בלתי נשלטת, ומערכת הבלימה שלו קרסה לחלוטין. התאונה, שמחקה כמעט משפחה שלמה התרחשה, לפי דוח החקירה הטכני שפרסם משרד התחבורה 3 חודשים בלבד ופחות מ-4,000 ק"מ לאחר שהרכב עבר בהצלחה את הטסט השנתי.
מותם של בני משפחת אטיאס גרם לזעזוע גדול במדינה, ואולם הפרקליטות הודיעה על גניזת תיק חקירה התאונה. הנימוק: לא נמצאו ראיות לעבירה פלילית מצד אבי המשפחה שנהג ברכב או כל גורם אחר. בכך הפרקליטות ניקתה מכל חשד גם את מכון הרישוי שבדק את הרכב, את יצרנית ויבואנית הרכב ועוד.
האם למדנו לקח מאז? כלל לא בטוח.
פסק דין שניתן לאחרונה - ובמסגרתו חייב בית המשפט את חברת צ'מפיון מוטורס בתשלום פיצויים הרתעתיים עקב התרשלות עובדיה בטיפול במערכת בלמים של לקוח - מבהיר כי ישנה עוד כברת דרך ארוכה עד שטיפול במוסך, גם אם במוסך מורשה, יהיה ערובה לאיכות הטיפול.
מערכת הבלמים קרסה 9 ימים לאחר שטופלה
זה סיפורו של אייל קראוס, שרק בדרך נס וכאשר אלת המזל לצידו, הסתיים בשונה מסיפורה של משפחת אטיאס וללא נפגעים בנפש. קראוס הוא בעליה של מכונית מסוג אאודי Q5, אותה קנה בחודש יולי 2017 מצ'מפיון מוטורס, המשווקת את מכוניות אאודי בישראל.
כשנה לאחר מכן הכניס קראוס את מכוניתו למוסך מורשה של צ'מפיון בירושלים, שם היה (לדבריו) "לקוח ותיק ומוערך", וזאת לצורך טיפול תקופתי, לאחר שמכוניתו עברה 30,000 ק"מ. בטיפול החליפו עובדי המוסך את רפידות הבלם במכונית. ואולם 9 ימים ו-265 ק"מ בלבד לאחר הטיפול במכוניתו, בשעה שביקש להחנות את מכוניתו בחניון משרדו בתך-אביב, בלמי הרכב לא הגיבו כלל, למרות שלחץ בחזקה על דוושת המעצור.
קראוס פנה למוסך צ'מפיון מוטורס ודיווח להם על התקלה, ונאמר לו להביא את המכונית למוסך לצורך בדיקה. הוא הזמין גרר ומסר את המכונית לבדיקה ולטיפול במוסך מורשה אחר של צ'מפיון, בצומת ביל"ו. בבדיקה התברר כי הברגים המחברים את משאבת הבלם ("קאליפר") האחורית-שמאלית לגוף המכונית נפלו, המשאבה השתחררה ממקומה, והברגים המחברים את משאבת הבלם האחורית-ימנית היו משוחררים.
בית המשפט: מערכת הבלימה לא טופלה באופן מקצועי וסביר ולכן התפרקה
קראוס, שהעובדה שחייו היו "תלויים על בלימה" במשך מספר ימים זעזעה אותו, החליט להגיש, באמצעות עו"ד יהונתן גוטליב, כתב תביעה נגד צ'מפיון על סך 75 אלף שקל. בתביעה טען קראוס כי הנתבעת, צ'מפיון מוטורס, טיפלה במכוניתו באופן רשלני, דבר אשר גרם לכישלון של מערכת הבלימה ברכב וסיכן את חייו ואת חיי משפחתו.
השופט ירון מינטקוביץ מבית משפט השלום בירושלים דן בתיק והכריע לטובת קראוס.
נקבע כי ממצאי הבדיקה שנערכה לרכב לאחר הכשל במערכת הבלימה (הבדיקה השנייה) מקימים לבדם חזקה "כי הנתבעת התרשלה בטיפול במכוניתו של התובע, ומעבירים אל הנתבעת את הנטל להראות כי הטיפול במכוניתו של התובע היה מקצועי ועל-פי הוראות היצרן".
"לא ניתן לקבל שמערכת בלימה הייתה מתפרקת ונופלת ממקומה מעצמה מספר ימים לאחר טיפול, לוּ הייתה מטופלת באופן מקצועי וסביר - ומקל וחומר כאשר מדובר במכונית יוקרתית, שעלתה על הכביש רק שנה קודם לכן וטופלה במוסך מרכזי השייך ליבואן", כתב השופט מינטקוביץ.
בית המשפט הבהיר כי גם אלמלא היה מורה על העברת הנטל, התוצאה הסופית של פסק הדין הייתה זהה, כאשר מהראיות עולה בבירור כי קראוס הוכיח את אחריותה של התובעת לכישלון מערכת הבלימה. את הכרעתו ביסס בית המשפט, בין השאר, על העדויות ששמע במהלך המשפט, על השכל הישר ועל ניסיון החיים, שהובילו אותו למסקנה כי לו היו פועלים במוסך "על-פי הנחיות היצרן ומרכיבים משאבת בלם תוך שימוש בברגים חדשים, מרוחים בדבק 'לוקטייט' ומהודקים במומנט המתאים", אין סיכוי שהברגים היו יוצאים ממקומם בעצמם.
לפי בית המשפט, ההסבר המתבקש לקרות התקלה הוא ש"עובד המוסך אשר הרכיב את משאבות הבלם, הבריג את הברגים מבלי שהידק אותם כראוי, באמצעות מפתח יעודי לפי מומנט ההידוק הנדרש בהוראות היצרן".
רק בזכות יד המזל... לא נגרם שום נזק גוף
בית המשפט דחה את טענות הנתבעת ואת הסבריה לקרות התקלה, וציין כי אין די בעדות מנהל המוסך. לדבריו, העובדה שעדות זו הסתמכה על מסמכי הטיפול באופן בלעדי, ושצ'מפיון נמנעה מלהעיד את המכונאי שטיפל ברכב וכן את העובד שבדק אותה בסוף הטיפול (למרות ששמם היה ידוע לה), עומדות לחובתה ומקימות את ההנחה שלא היה בעדותם לסייע לה בתביעה נגדה.
כפיצוי עבור הנזק הממוני שנגרם לקראוס חייב בית המשפט את צ'מפיון, שיוצגה על-ידי עו"ד אסף רוטשטיין, לשלם לקראוס את עלות התיקון השני (לאחר קריסת הבלמים) בסך כ-1,200 שקל, את עלות חוות-דעת המהנדס בסך 7,000 שקל שהגיש ביחד עם התביעה וכן פיצוי עבור "ביטול זמן" שנגרם לו בסך 3,000 שקל.
עיקר תביעתו של קראוס, עסקה בעוגמת-הנפש ("נזק לא ממוני") שנגרמה לו לטענתו בשל העובדה שנסע מספר ימים במכונית אשר מערכת הבלימה שלה אינה תקינה. לפי קראוס, המחשבות על הסכנה לה היו הוא ובני משפחתו חשופים - בזמן שהמשיך לנהוג במכונית לא תקינה - טורדות אותו מאז האירוע ולא נותנות לו מנוח.
בית המשפט התקשה להעריך את "הנזק הלא ממוני" שנגרם לקראוס. עם זאת, הוא קבע כי "רק בזכות יד המזל, הבלמים שבקו חיים סופית בחניון, במהירות אפסית, ולא נגרם שום נזק גוף - אך לא יכול להיות ספק כי התובע היה חשוף לסכנה ממשית מאז הוציא את המכונית ממוסך הנתבעת - וכך גם כל מי שנסע עמו".
בית המשפט הטעים, בהסתכלות צופה פני עבר, כי "לא קשה להעלות על הדעת תרחישים שונים בהם כישלון מערכת הבלימה היה עלול להביא לפגיעה קשה לנוסעי הרכב או לעובר אורח".
נוכח קביעות אלה ועוד, בית המשפט פסק כי על צ'מפיון מוטורס לשלם לקראוס 20 אלף שקל (ולא 50 אלף כפי שתבע), תוך שהוא מציין כי "נאמנים" עליו דבריו של קראוס בהקשר זה, ולפיהם הידיעה "שחייו וחיי בני משפחתו היו תלויים על בלימה (תרתי-משמע)... גרמה לו לעוגמת-נפש... במיוחד דברים אמורים כאשר התובע הקפיד לטפל במכוניתו אצל הנתבעת, בהיותה מוסך מרכזי שבבעלות היבואן".
בפסק הדין הביא בית המשפט בחשבון גם שיקולי מדיניות כללית. לפי השופט מינטקוביץ, "את הנזק שנגרם לתובע קל היה מאוד למנוע, לוּ רק היו עובדי הנתבעת פועלים כנדרש על-פי הוראות היצרן ומרכיבים כראוי את משאבות הבלם, ופסיקת פיצוי משמעותי תסייע למנוע חזרתם של מקרים דומים".
זה האחרון הדגיש כי לא מדובר ב"פיצוי עונשי", אלא בפיצוי שנועד לבטא את הנזק שנגרם לקראוס ואת מידת הרשלנות של צ'מפיון ותוצאותיה האפשריות, באופן שגם יביא להרתעה ויסייע למנוע הישנותם של מקרים דומים בעתיד. לכן נקבע כי פסיקת פיצויים נמוכים במקרה זה לא תביא לתוצאה הרצויה.
בסך-הכול חויבה צ'מפיון בתשלום לתובע בסך כ-32 אלף שקל וכן הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין בסך 8,000 שקל נוספים.
צ'מפיון מוטורס מסרה בתגובה לפסק הדין: "צ'מפיון מוטורס משרתת מאות אלפי לקוחות בשנה במסירות ובמקצועיות. מדובר באחרוע חריג ביותר. צ'מפיון מקפידה הקפדה יתרה על יישום והטמעת הנחיות היצרן במרכזי השירות ועורכת בקרה על כך באופן שוטף".