ש"ס נמנעה בהצבעה על אוסלו, אבל האם היא הטתה את הכף?

אחרי שאנשי הליכוד האשימו את ליברמן ואנשיו שהם "שמאל", ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו משיב מלחמה: "הרי הסיעות החרדיות הן לא סיעות ימין", הוא עקץ בכאן ב' את השותפות של נתניהו לניסיון הכושל להקים ממשלה, "אם אני מסתכל למשל על הסכמי אוסלו, הם עברו בזכות הסיעות החרדיות - בזכות סיעת ש"ס". אצל החרדים, הוא טען, "הנושא של ימין ושמאל בכלל לא משנה".

כמעט 26 שנה חלפו מאז חתמו רבין וערפאת בוושינגטון על הסכם אוסלו א', ב-13 בספטמבר 1993. רובנו מתקשים לזכור את פרטי האירועים, אבל הארכיונים והפרוטוקולים זוכרים הכול. נסתכל מה באמת עשו הסיעות החרדיות באותם ימים דרמטיים.

נתחיל ביהדות התורה. ארבעת חברי הכנסת של הסיעה ישבו באופוזיציה מאז שרבין הקים את ממשלתו שנה קודם לכן, ביולי 1992. הרב שך אסר עליהם לשבת לצד שולמית אלוני ממרצ, שקיבלה את משרד החינוך. כאשר התקיימה בכנסת ההצבעה על הסכמי אוסלו, שהוגדרה כהצבעת אמון, אנשי יהדות התורה היו בין המתנגדים.

ששת חברי סיעת ש"ס, מנגד, הסכימו להצטרף לקואליציה, אבל הציבו תנאי: כל פתרון מדיני שישנה את מעמדן של הגדה המערבית ורצועת עזה יובא להכרעה במשאל עם או בבחירות. לכאורה, ש"ס אפשרה את קיומה של הממשלה, כי בלעדיה היו לרבין רק 56 תומכים - 44 מהעבודה ו-12 ממרצ. אולם למעשה רבין קיבל הבטחה לתמיכה מבחוץ גם מחד"ש וממד"ע (המפלגה הדמוקרטית הערבית), תמורת התחייבות לסגירת פערים חברתיים וקידום תהליך השלום. בסך הכל עמדו לרשותו אפוא 61 ח"כים ללא ש"ס.

למחרת החתימה על הסכם אוסלו פרשה ש"ס מהממשלה. בהצבעה על ההסכם, כעבור 10 ימים, כל חבריה נמנעו או נעדרו מהמליאה. 50 ח"כים הצביעו נגד ההסכם, אבל הוא אושר בזכות ה"גוש החוסם" של רבין. ביום ההצבעה הסביר מנהיג ש"ס אריה דרעי, מעל בימת הכנסת, מדוע הסיעה לא תצביע נגד: "מרן הרב עובדיה יוסף הורה לנו - אי-אפשר להצביע נגד סיכוי לתהליך ופתיחת דף חדש של הורדת איום הלוחמה על מדינת ישראל". עובדיה יוסף הנחה את הח"כים "להימנע ולראות ולבחון מה יהיה בהמשך".

בשורה התחתונה: דבריו של פורר אינם נכונים ברובם. הסכם אוסלו אושר בכנסת ברוב של 61 ללא הסיעות החרדיות. ש"ס פרשה מהממשלה למחרת החתימה על ההסכם ונמנעה בהצבעה עליו; יהדות התורה כבר נמצאה באופוזיציה והצביעה נגדו.