חובות של מאות מיליונים לקופת המדינה ותעמולה לא מזוהה ברשת: מבקר המדינה נתניהו אנגלמן מותח ביקורת חריפה על שימוש המפלגות בקופת המדינה לצורך מימון בחירות בדוח העוסק במימון מפלגות לכנסת ה-22 ולבחירות לכנסת ה-23. על פי נתוני הדוח, סך ההכנסות של 20 סיעות ממימון ממלכתי בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הסתכמו בכ-182.7 מיליון שקל, ואילו הכנסותיהן של 17 סיעות מהמימון הממלכתי בבחירות לכנסת ה-23 הסתכמו בכ-236.5 מיליון (כתוצאה מגידול של כ-31% בשווי יחידת מימון). אלא שהמיליונים שקיבלו כחוק, לא מנעו מהסיעות לגייס עוד מיליונים בהלוואות ולהישאר חייבות למדינה 200 מיליון שקל שטרם הוחזרו לקופת המדינה.
לפני התיקון לחוק שמאפשר קבלת הלוואות על חשבון המדינה ב-2014, עמדו סך ההלוואות של המפלגות מהבנקים על סך כולל של כ-35 מיליון שקל. מאז התיקון לחוק, נראה כי הפוליטיקאים מרגישים בנוח יותר עם המימון המדינתי לפעילותן וצוברים חובות. כך שמאז 2014 ועד מרץ 2019 אחרי הבחירות לכנסת ה-21 המפלגות הכפילו את חובן למדינה במקום לבנקים שהצטבר לגובה של 79 מיליון שקל. אולם בין הבחירות לכנסת ה-21 ועד לבחירות לכנסת ה-23 נכון למרץ 2020 הפוליטיקאים חגגו וגובה ההלוואות זינק לכמאתיים מיליון שקל.
לפי נתוני המבקר, הליכוד חייבת 77 מיליון שקל לכנסת, יש עתיד - 18, חוסן לישראל (כחול לבן) - 18, העבודה - 10, ש"ס - 9.7 מיליון, ישראל ביתנו - 6.4, מרצ - 8.6 וכן הלאה עד לסך הלוואות מקופת המדינה (הכנסת) שעומד על 2.4 מיליון שקל. בעקבות מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש ותיקון 39 לחוק שאפשר את דחיית החזרת ההלוואות שיזמו המחוקקים, גדלו חובות הסיעות לאוצר המדינה ב-46%.
עלייה של כ-470% בגובה יתרות החוב של הסיעות
בהשוואה ליתרות ההלוואות שניטלו מתאגידים בנקאים קודם תיקון 33 לחוק שעמדו על כ-35 מיליון שקל, נכון ל-31.3.20 יתרת ההלוואות לכנסת מסתכמת בכ-200 מיליון שקל, שזו עלייה של כ-470% בגובה יתרות החוב של הסיעות מהלוואות. "הניסיון מלמד כי הסיעות מסתמכות על המימון הממלכתי השוטף לצורך החזר הלוואות שנועדו לכיסוי גירעונות שמקורם במערכות הבחירות, וכפועל יוצא הן אינן משתמשות במימון הממלכתי השוטף למטרה שלה יועד לפי החוק, דהיינו - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות", כותב המבקר.
לאן הולך הכסף? מהדוח עולה כי הסיעות משתמשות יותר במרחב הדיגיטלי לקיום תעמולה פוליטית. בכנסת ה- 23 הוציאו הסיעות 99.6 מיליון שקל, כאשר 46.7% מהן עבור שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות, 17.1% מהם לטובת שלטים ושלטי חוצות ו- 4.8% מהם לפרסומים בעיתונות. באשר לפעולות הביקורת, נמצא כי בבחירות לכנסת ה-23 הליכוד שילם לחברת ייעוץ מחו"ל בלי לספק אסמכתאות ולכן המבקר קנס אותה ב-50 אלף שקל של מימון לסיעה, עבור חריגה מתקרת ההוצאות מרצ נקנסה ב-15 אלף שקל, ואילו ש"ס שוב קיבלה אזהרה בשל "הוצאות שלא לפי חוק דרכי תעמולה".
בנוסף, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן החליט לשלול את יתרת מימון המפלגות מהליכוד ובל"ד בסך 300 אלף שקל, כך עולה מדוח מבקר המדינה להוצאות המפלגות בכנסת ה-22 ולבחירות לכנסת ה-23. בדוח נמצא כי בל"ד רשמה הוצאות עבור ייצוג משפטי של עובדים ובעלי זיקה לסיעה בהליכים פליליים ללא אסדרה ולכן אנגלמן יקנוס את הסיעה במאה אלף שקל.
בחשבון הליכוד מצא המבקר ליקויים כמו הוצאות עבור ייצוג משפטי של עובדים ויועצים בהליכים פליליים ללא אסדרה, הוצאות תשלום שכר למועמדי הסיעה בתקופת הבחירות שאינן כחוק ולסיום, באופן שחוזר על עצמו, קבע שוב המבקר כי קיומו של אירוע הלאומיאדה בתקופת הבחירות לכנסת נחשבת תרומה אסורה לסיעה. על כל אלה תיאלץ הליכוד להיפרד ממאתיים אלף שקל.
באשר לאירוע הלאומיאדה כותב המבקר "אין לי אלא לחזור על כך כי על הסיעה להסדיר נהלים ברורים בכתב הן כלפי מארגני האירוע והן כלפי המשתתפים בו בכל הנוגע לאירוע זה, לרבות בנוגע לפרסומים בדבר האירוע, בנוגע להשתתפות אקטיבית של חברי הסיעה ונבחריה באירוע ובנוגע למסרים המועברים במהלכו".
סתיור שפיר ויאיר גולן עדיין חייבים למדינה למעלה שבעה מיליון שקל
עוד עולה מהדוח כי מפלגת התנועה הירוקה שבראשה עמדה סתיו שפיר ועצמאות בראשה עמד יאיר גולן עדיין חייבות למדינה הלוואות בשווי למעלה משבעה מיליון שקל. למרות שהחוב עומד ומוכר בשנתיים האחרונות, המבקר שוב לא נוקט סנקציות כלפי המפלגות או מי שעמדו בראשן שלא מסדירים את החזרת החוב לכנסת. סיעת הבית היהודי כלל לא מסרה למשרד מבקר המדינה את חשבונותיה ואת הדוח הכספי ולכן איננה מופיעה בדוח.
סך הכל על פי נתוני הכנסת, הכנסות הסיעות בכנסת ה-22 שכיהנה רק חמישה חודשים וחצי הסתכמו בכ-78.2 מיליון שקל, כאשר 69 מיליון מתוכן ממימון ממלכתי, 6 מיליון דמי חבר, 2.7 מיליון תשלומים מהכנסת למימון העסקתו של צוות פרלמנטרי, 300 אלף שקל הכנסות אחרות ו-200 אלף מתרומות. הוצאות הסיעות הסתכמו בכ-69.8 מיליון שקל. לפי נתוני הסיעות בכנסת, הליכוד מככבת בראש טבלת הגירעונות עם גירעון של כמעט 69 מיליון שקל נכון למרץ 2020, דגל התורה עם כמעט עשרה מיליון גרעון, העבודה עם 8.8 מיליון, מרצ עם שמונה מיליון, רע"ם עם 4.7 מיליון, ש"ס עם 3.4 מיליון ועוד.
המבקר מותח ביקורת על הפעילות באינטרנט, אבל לא יכול לאשר מי אחראי לה
בהקשר לדוח על הבחירות לכנסת ה-21, המבקר החליט למנוע מימון של 50 אלף שקל ממפלגת זהות של משה פייגלין שעל פי הדוח קיבלה תרומות בסכומים גדולים מהמותר לפי החוק, בשל חילוט ערבויות שניתנו לה בסך כ-3 מיליון שקל משמונה ערבים בידי הבנקים המלווים, לאחר שהתברר שאין ביכולתה של הסיעה לפרוע את ההלוואות שנטלה. כמו כן הסיעה טרם כיסתה את הגירעון שנותר לאחר הבחירות. עוד נמצא בחשבונותיה של סיעת זהות כי נכללו הוצאות שאינן תקינות עבור תשלום שכר לשני מועמדי הסיעה בתקופת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.
בתוך כך, במסגרת הדוח בחן המבקר את הפעילות הרשמית והלא רשמית של המפלגות ברשתות לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש. פעילות כזו על פי הנתונים קיימו מפלגות הליכוד, הרשימה המשותפת, ימינה, ישראל ביתנו, כחול לבן והעבודה-גשר-מרצ. במחקר הועלו אינדיקציות לכך שבוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות ורשימות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וכן באמצעות הפעלת חשבונות "הנחזים להיות פיקטיביים", כך בדוח. המבקר כותב כי עולה חשש כי "ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף, אשר מתיימר להיות אותנטי, העלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות".
הנתונים הועברו לסיעות, אלא שהן טענו בתגובה למבקר כי לא רכשו חשבונות מקדמי מפלגה ולא הפעילו תמורת תשלום פרופילים שלפי פעילותם נחזים להיות פיקטיביים. "בהיעדר זיהוי של הגורם האחראי לפרסומים במרשתת וברשתות החברתיות שאותרו במחקר, לא היה בידי לקבוע מי היה אחראי לפרסומים, ואם מדובר בפעילות ממומנת לטובת הסיעות שלא באה לידי ביטוי בחשבונותיהן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
