נשיאת לשכת רואי החשבון איריס שטרק ומנהל רשות המסים ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף
"בימים אלה התקבל ברשות המסים מידע על אלפי חשבונות של ישראלים באיי קיימן שאנו יודעים שחלקם לא דווחו. רשות המסים מתכננת לבדוק את הנושא לעומק" - כך אמר היום (ב') מנהל רשות המסים, ערן יעקב, בפתיחת הכנס הכלכלי של לשכת רואי חשבון באילת.
יעקב התייחס, בין היתר, למידע המגיע במסגרת ה-FATCA וה-CRS, הכוללים חילופי מידע בינלאומיים. לדבריו, "יש מידע שהתקב, ונמצא בשלבי חקירה" ו"כדאי לנצל את הליך הגילוי מרצון שיימשך עד סוף 2019 ולא יתחדש".
כפי שנחשף ב"גלובס", בחודשים האחרונים החלו אזרחים רבים בישראל לקבל מכתבים מבנקים ברחבי העולם, המבקשים לוודא את תושבותם, "רגע לפני שהם מעבירים את המידע הפיננסי שלהם לרשות המסים בישראל". הסיבה לגל המכתבים הללו היא הצטרפותה של ישראל למערכת חילופי המידע בין רשויות המס ברחבי העולם - מערכת שבה חברות עשרות מדינות - במסגרת הסכם ה-CRS שיזם ה- OECD. התקנות שיאפשרו את העברת המידע בפועל לישראל ומישראל החוצה, עברו בוועדת הכספים של הכנסת בינואר השנה, ובמסגרתם נקבע כי החל מיולי השנה תתחיל ישראל לקבל מידע פיננסי של אזרחיה מעשרות מדינות.
חילופי המידע הבינלאומיים הם חלק מהמגמה העולמית של השנים האחרונות שבה העולם הופך לשקוף פיננסית, ומקלטי המס הלא-לגיטימיים נכחדים. המאבק הבינלאומי בהון השחור הבינלאומי ובכלכלת הצללים עבר שינויים דרמטיים בשנים האחרונות. הרגולטורים בעולם הכריזו מלחמת חורמה על מעלימי המס ומלביני הון, ולאחר שסימנו את ההון השחור כמטרה, החלו לירות את החיצים ברחבי העולם. על הרקע הזה נולדו שלל יוזמות והסכמי חילופי מידע בין המדינות.
ישראל חתומה על יותר מ-50 אמנות למניעת כפל מס, שבמסגרתן התחייבו חלק מהמדינות להעביר מידע על הכנסות וכספים של ישראלים בין גבולותיהן. מכוח הסכמים אלה זורם לאורך השנים מידע לישראל על תושביה. בנוסף, לרשות המסים מגיע כיום מידע מפורט מכוח הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב.
כעת השקיפות עולה מדרגה במסגרת הסכם ה-CRS הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה ובמדינות נוספות.
על הרקע הזה קרא יעקב לישראלים שעדיין לא דיווחו על הונם, להיכנס להליך גילוי מרצון בהקדם. יעקב הוסיף,התייחס לנתוני הגילוי מרצון בשנה האחרונה ואמר שבמסגרת מסלול הגילוי מרצון הנוכחי, שהחל ב-2018 ויימשך עד סוף השנה, התקבלו עד כה 964 בקשות, מתוכן 520 נמצאות כעת בטיפול, 197 בקשות נדחו, ו-151 כבר אושרו.
יעקב הרצה בפתיחת כנס לשכת רואי החשבון וכן השתתף בפאנל בנושא "לחץ תקציבי לשנת 2020, אמנת השירות של רשות המסים מול הציבור וכלכלה מעודדת צמיחה, הילכו השלושה יחד?" בהנחיית נשיאת הלשכה, רו"ח איריס שטרק; ובהשתתפות רו"ח עופר מנירב, נשיא לשעבר וחבר ועדת המסים במרחב תל-אביב; ורו"ח ועו"ד ליאת נויבירט, סגנית נשיאה ויו"ר משותף של ועדת המסים ויו"ר ועדת הקשר עם מע"מ.
מיסוי "כלכלה חלטורה"
יעקב התייחס גם למדיניות של רשות המסים לשנים הבאות, ובין היתר אמר כי "משולש הזהב" של עולם המס הוא השילוב בין שיעור ציות גבוה של הציבור, אכיפה יעילה של רשות המסים ומתן שירות נגיש, בהיר, מהיר, נוח ומותאם אישית; וכי הרשות מכוונת להמשיך לשפר ולייעל פעילותה בכל אחד מהממשקים. יעקב התייחס גם לאתגרים שהרשות מתמודדת איתם ונושאים שנבחנים, בכלל זה נושא מיסוי של "כלכלת חלטורות", שתופסת נפח גדל בעולם בו יותר ויותר צעירים בוחרים להיות עצמאיים. לדברי יעקב, לאור השינויים בכלכלה נדרשת גם חשיבה מחודשת של המודלים הנדרשים באכיפה והנגשת אפשרויות הדיווח, מיסוי כלי רכב, רפורמה במיסוי בינ"ל, בחינת הוצאות מותרות, וכן ביחס למודל הקצאת חשבוניות להתמודדות עם החשבוניות הפיקטיביות.
עוד התייחס יעקב בכנס להערכות לתקופת בחירות נוספת ולגירעון, ואמר כי "אנו נערכים להתמודדות עם הגירעון ביחס ההוצאות וההכנסות. עם זאת צריך לזכור שאנו כלכלה חזקה, יציבה המוכיחה עצמה. יש לנו רמת אבטלה נמוכה ורמת צמיחה מכובדת מאד".
יעקב הוסיף כי ברשות המסים מתגבשות תכניות למיסוי מגזרים לא ממוסים, אותם יציג לשר האוצר הבא, לכשיהיה. "אנו נשמח להציג הצעתנו לשר האוצר להתמודדות עם כיסי מס שקיימים, בכלל זה קידום חקיקה למיסוי, פלטפורמות דיגיטליות שפועלות ולא משלמות מס בישראל", אמר.
בנוסף, אמר יעקב, "נדרשת חשיבה וחקיקה מתאימה למיסוי במע"מ על הורדת אפליקציות מחו"ל, שכיום לא ממוסות. בנוסף, יש כיום הרבה מאד פטורים שיכולים לייצר הכנסות , לדוגמה נושא הפטור משכר דירה. על-פי הערכות, מיסוי שכר דירה יוביל לגבייה של כמליארד שקל".