נוכחות של נשים בדירקטוריון משפרת את ההחלטות שמתקבלות בארגון / אילוסטרציה: Shutterstock
המודעות לצורך לשלב נשים בדירקטוריונים הולכת וגוברת, אך המספרים עדיין נמוכים ביחס לחלקן באוכלוסייה. בישראל, לדוגמה, שיעור חברות הדירקטוריון הוא 20% בלבד. מחקר מקיף חדש מחזק עוד יותר את הצורך בגיוון מגדרי וטוען שנוכחותן של נשים בדירקטוריון מגבירה את השקיפות בארגון ומחזקת את הקשר בין ביצועי החברה לתגמול הבכירים. כאשר הקשר הזה בריא, הדבר מאפשר לחברה להשקיע במחקר ופיתוח בטווח הארוך.
המחקר בדק החלטות על השקעות מו"פ שהתקבלו לאורך 15 שנה, בין השנים 1999-2014, בארגונים תעשייתיים ברובם, ב-44 מדינות. "יש הרבה מחקרים שמדברים על כך שנשים מתנהלות אחרת, ודאי שבתפקידי ניהול בכירים", אומרת פרופ’ תמר אלמור, דיקנית בית הספר למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה במכללה למנהל, שניהלה את המחקר לצד ד"ר עופרה באזל-שהם ופרופ’ וסאנמוק לי מארה"ב. "אחד הדברים שעולים מהם הוא שנשים נוטות פחות לקחת סיכונים מאשר גברים. אותנו עניין ההבדל בקבלת החלטות הקשורות למחקר ופיתוח כאשר יש גיוון מגדרי ובלעדיו, מאחר שהשקעה במחקר ופיתוח נחשבת בדרך כלל השקעה ‘מסוכנת’". המחקר נעשה באמצעות ניתוח סטטיסטי של בסיס נתונים וראיונות עומק עם שבעה חברי דירקטוריון מישראל, מהולנד, מארה"ב ומאוסטרליה.
זהירות של אאוטסיידרית
"ארגונים חייבים להשקיע במחקר ופיתוח לטווח הארוך, כי צריך אסטרטגיות צמיחה, אבל חשוב לזכור שהשקעה במו"פ יורדת במקרים רבים לטמיון", אומרת אלמור. "ההנחה היא שנשים פחות אוהדות סיכון, ולכן זה יכול להשפיע על אופי הדירקטוריון. רצינו לראות אם זה אכן כך. מצאנו שכשאנחנו מדברים על החלטות לטווח הקצר, נשים אכן שמרניות יותר. כשערכנו את הראיונות, גילינו שנשים דיברו בעיקר על כך שהן מיעוט ולכן מרגישות יותר מגברים שהן תחת זכוכית מגדלת. לכן הן יהיו זהירות מהם בקבלת החלטות".
לדברי אלמור, הזהירות של נשים נובעת גם מרשת קשרים חלשה יותר. "בעוד שגבר יכול להגיד, ‘סמוך עליי, אני מכיר אותו’, אצל נשים זה פחות עובד", היא אומרת. "בגלל אותה זהירות, הן יעדיפו להסתמך על נתונים ופחות על תחושות בטן. לעומת זאת, כשהדירקטוריון מורכב רק מגברים, ההחלטות אינן מתבססות רק על טיעונים רציונליים. ברגע שמצטרפת אישה, היא זו שנוטה להגיד, בסדר, אבל בואו נראה קודם את הנתונים".
אלמור מציינת נקודה נוספת לזכות הנשים הדירקטוריות: בדרך כלל הן בעלות ניסיון רב יותר והשכלה רבה יותר מהגברים, ולו רק משום שנדרש מהן להוכיח את עצמן יותר כדי להגיע לדירקטוריון. משהגיעו לשם, הן מרגישות שהן נבחנות ולכן לא לוקחות סיכון מיותר.
זהירות והימנעות מסיכון הן תכונות נשיות?
"המחקר לא מדבר על אופי. ראינו שמדובר פחות בנטייה מגדרית ויותר בהיותן אאוטסיידריות ומיעוט בקבוצה שעומד למבחן. זה מה שגורם לאדם להיזהר. גברים ממקומות שונים הודו שכאשר הצטרפה אישה לדירקטוריון הם הפכו להיות יותר ‘רציניים’, ובדקו יותר את הנתונים. זה מה שראינו: ברגע שאישה נכנסת, השאלות נעשות נוקבות יותר, ואז הדירקטוריון שמרן יותר".
יותר השקעות לטווח הרחוק
לדברי אלמור, המחקר מגלה גם שכאשר יש נשים רבות יותר בדירקטוריון, הנטייה בארגון היא לאמץ שקיפות רבה יותר ובדיקה אובייקטיבית יותר של ביצועי המנהלים הבכירים.
"חשבי על דירקטוריונים בארה"ב, הרבה פעמים שומעים על חברה שאינה מצליחה כלכלית, ובכל זאת המנכ"ל מקבל מיליונים. יש הרבה סיפורים על מנכ"לים שמקבלים בונוסים אף שהם לא מוכיחים את עצמם. זה קורה כי יש קבוצה הומוגנית שדואגת לחבריה. יש נטוורקינג בנוסח ‘שמור לי ואשמור לך’. אבל כשאת שמה אדם זר, מגדרית למשל, הקבוצה משנה התנהגות. לכן כשנשים נכנסות לדירקטוריון הן מכריחות אותו להיות אובייקטיבי. זה תורם לשקיפות ולהסתמכות על בחינת ביצועי ההנהלה הבכירה במדד אובייקטיבי. בהמשך, זה תורם לארגון חשיבה לטווח ארוך. כשהדירקטוריון הוא רב-מגדרי, בטווח הרחוק נראה יותר השקעות במחקר ופיתוח.