סין תפסה את מקומה של ארה"ב כיעד היצוא הגדול של השווקים המתעוררים הגדולים

הסכמה נרחבת וציפיות להסכם בטווח הקרוב בין ארה"ב לסין על סוגיות הסחר היו מהמניעים המרכזיים שדחפו את שוק המניות בשווקים המתעוררים בארבעת החודשים הראשונים של 2019. זאת לאחר שבמהלך רוב שנת 2018 היו השווקים המתעוררים תלויים על בלימה לנוכח חוסר הוודאות בנושא.

בהתאם לכך, משלא התגבשו ההסכמות המצופות, תגובת השוק הייתה שלילית כצפוי. החששות של הסלמה במלחמת הסחר החלו לצוץ מיד לאחר החלטת הנשיא טראמפ להטיל מס של 25% על 200 מיליארד דולר ביבוא הסיני, ובהמשך לכך הודעתה של סין כי היא תטיל מסים חדשים על יבוא סחורות אמריקאיות בהיקף 60 מיליארד דולר בתגובה.

ההחלטה האמריקאית לכלול את ענקית הסלולר Huawei ברשימת הגופים שייכללו במס החדש רק החריפה את המצב.

אין ספק שלתהליכי המיסוי בצורת "מידה כנגד מידה" תהיה השפעה לא פרופורציונלית במיוחד על יצרנים סינים, ובסופו של דבר הם עלולים לגרום לחברות גלובליות להעביר את שרשרות האספקה ​​שלהן מסין. חלק מהחברות כבר העבירו את הייצור למדינות אחרות. לפיכך, הכלכלה הסינית תראה האטה בטווח הבינוני, בזמן שהיצרנים ימשיכו את תהליכי הייצור הרחק מבסיסי הייצור בסין.

בינתיים סין מגוונת גם היא את קשרי המסחר שלה, וחלה עלייה ניכרת בסחר הפנים בתוך השווקים המתעוררים. כמו כן, סין נקטה צעדים לאיזון מחדש של הכלכלה, ויצרה אפיק חדש לצמיחה מתמשכת יותר.

למרות שתוצאות שיחות הסחר והשפעותיהן הריאליות עדיין לא נראו במלואן, וטרם נאמרה המילה האחרונה בנוגע לכך, אנו מאמינים שלסין ישנם המדיניות והכלים המדיניים כדי להקל את ההשפעה, ולהרחיק את הכלכלה מ"נחיתה קשה" על רקע השינויים.

אם בוחנים את השינוי ביעדי היצוא ממדינות מתפתחות ושווקים מתעוררים, ועורכים השוואה בין יעדי היצוא העיקריים ב-2007 לבין אלה ב-2017, עולה כי בעשור האחרון סין תפסה את מקומה של ארה"ב כיעד היצוא הגדול ביותר של כלכלות השווקים המתעוררים הגדולים.

לפיכך, נראה כי סחר הפנים בתוך השווקים המתעוררים הפך להיות הרבה יותר חשוב עבור הסינים, ובזמן שהכלכלה הסינית מבצעת מעבר לכלכלה מבוססת הצריכה, נפתחות הזדמנויות חדשות למסחר באזורי שווקים מתעוררים.

 יעדי יצוא מובילים של מדינות השווקים המתעוררים

נוסף על כך, סין התפתחה להיות אחת הצרכניות הגדולות ביותר של סחורות ושירותים בעולם, והקטינה את תלותה בסחר חוץ. כיום רק 34% מהתמ"ג הסיני מגיע מסחר חוץ לעומת 50%-60% לפני עשור. במקום זאת, ההגאים של הצמיחה הסינית מוכוונים לתחומי החדשנות, טכנולוגיה וצריכה. אם מאמצי האיזון של סין יהפכו את כלכלתה לחזקה יותר, לדעתנו קרוב לוודאי שעובדה זו תמשיך להיות מנוע צמיחה מבנית לשווקים המתעוררים בעשורים הבאים.

אבל סין אינה היעד היחיד של מלחמת המכסים של טראמפ. לאחרונה איים הממשל בארה"ב במכסים על מקסיקו, בעקבות מעברים לא חוקיים בגבול בין המדינות. בסוף מאי צייץ טראמפ כי יטיל מכס של 5% על כל הסחורות ממקסיקו עד 10 ביוני, אם מקסיקו לא תעצור את שטף המהגרים הבלתי חוקיים לארה"ב. מאוחר יותר הודיע כי המכס יעלה ל-25% באוקטובר עד שמקסיקו תפעל כאמור.

בטמפלטון צופים כי הטלת המכס הזו תזיק במיוחד לתעשיית הרכב האמריקאית שייבאה ממקסיקו חלפים ב-93 מיליארד דולר ב-2018, לאחר קטגוריות כמו ציוד חשמלי, דלקים מינרליים ומכשירים אופטיים ורפואיים.

נוסף על כך למכסים הללו צפויה השפעה גדולה על כלכלת מקסיקו. קרוב ל-80% מהיצוא של מקסיקו הולך לארה"ב, והיצוא אחראי ל-35% מהתמ"ג של מקסיקו. 

היבוא והיצוא יחד תופסים 75% מסך התמ"ג של מקסיקו. מקסיקו תיאלץ ליישם צעדי הקלה מוניטרית כדי למנוע השפעה אינפלציונית של הצעדים האמורים. 

תאגיד פרנקלין טמפלטון מציע לגופים מוסדיים, קמעונאיים וממשלתיים ניהול השקעות מקומיות ובינלאומיות, ביותר מ-170 מדינות