גזר דין / צילום: פוטוס טו גו
"הפרשה נשוא הליך זה היא בהחלט יוצאת דופן. נגולו לפנינו מעשים שבהם הדמיון אינו עולה על המציאות. לשמוע או לקרוא, ולא להאמין" - כך פתח סגן נשיא בית המשפט המחוזי בלוד, השופט מנחם פינקלשטיין, את גזר הדין שבמסגרתו הטיל 6.5 שנות מאסר בפועל על גבר שהתחזה בפני 6 נשים כאיש מוסד המכהן כראש יחידת "כידון", הציג בפניהן מצג כאילו הוא מגייס אותן למוסד - וניצל זאת על-מנת לנהל איתן מערכות יחסים אינטימיות ולקבל מהן סכומי כסף שונים על בסיס הונאה.
במסגרת מצג-השווא נהג הנאשם לטעון בכזב בפני אותן נשים כי במסגרת תפקידו במוסד הוא נוטל חלק במבצעים מורכבים הדורשים ממנו לשהות בחו"ל פעמים רבות, הציג בפניהן תעודות שונות ואקדח דמה, התקשר אל חלקן כשהוא מתחזה לדמויות בדיות, נשיות וגבריות, הנחזות להיות עובדים במוסד תחת פיקודו ועוד.
עוד במסגרת אותו מצג-שווא, הנאשם הציע בכזב למתלוננות כי יגייס אותן למוסד, והחל בתהליכי גיוס פיקטיביים, אשר כללו, בין היתר, הטלת משימות רבות ומגוונות בתדירות יומית, אובססיבית וטורדנית, ובכלל זה קיום יחסי מין עימו וגיוס סכומי כסף עבורו. חלק מהנשים עברו את אותה התעללות במשך מספר שנים.
על-פי כתב האישום בו הודה הנאשם (ששמו נאסר לפרסום), "התנהלות הנאשם עלתה עד כדי השתלטות על שיגרת חייהן של חלק מהמתלוננות והתעללות בהן, תוך השפלה וביזוי של המתלוננות. בחלק מן המקרים אף נקט הנאשם אלימות כלפי אחת המתלוננות".
גזר הדין ניתן הבוקר (ב'), לאחר שהנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון שנחתם עימו, בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במסגרת 6 אישומים, שכל אחד מהם מייחס לו מעשים חמורים כלפי מתלוננת אחרת. באישום נוסף הורשע הנאשם גם בעבירה של תקיפה.
במסגרת הסדר הטיעון הוסכם בין הצדדים גם העונש אותו יציעו לבית המשפט, שכלל 6.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ופיצוי כולל בסך של 170 אלף שקל שיחולק בין המתלוננות.
השופט פינקלשטיין ציין כי "מדובר בפרשה מיוחדת שבה החשכה ברורה כשמש (נתן אלתרמן, חגיגת קיץ)", והוסיף כי הקורא את מסכת ההתעללות הנוראה של הנאשם במתלוננות הצעירות משפשף את עיניו כלא מאמין, לנוכח דרגת הרוע שאליה יכול להגיע בן אנוש, ולאורך זמן".
בין אותם מעשים ורוע אליהם מתייחס השופט, ניתן לציין את מעשיו ב-א.א, ילידת 1987, שביקשה להתגייס למוסד, ובמהלך הליך "הגיוס הפיקטיבי" שערך לה הנאשם, הוא הורה לה לבצע משימות שונות, בהן הזמנת אוכל במסעדה מבלי לשלם, כניסה לבית של אנשים זרים ועריכת שיחה עם בעלי הבית, וכן לצלם סרטון "מפתה" ולשלוח אותו אליו. בהמשך הטיל הנאשם על הצעירה משימת גיוס כספים לטובת גן ילדים שנשרף בצרפת, וזו הוציאה 24 אלף שקל מחשבונה ומסרה לידיו. עוד במסגרת תהליך "הגיוס", במספר רב של הזדמנויות, קיים הנאשם יחסי מין עם א.א, כשזו הבינה כי יחסי המין עימו יקדמו את הליך גיוסה.
באישום אחר, הנאשם הכיר צעירה ילידת 1994 ביריד האוכל בתל-אביב ופנה אליה באמצעות הפייסבוק בשאלה האם היא מעוניינת לעבוד ביחידה מודיעינית במשרד הביטחון. לאחר שסירבה, נפגשו השניים שוב ביריד אוכל נוסף, אז נעתרה לבקשתו ונכנסה אף היא להליך "גיוס". במסגרת הליך "הגיוס" סיפר הנאשם ל-ב.ב כי הוא אינו נשוי, וכי האישה שנחזית להיות אשתו היא חלק מסיפור כיסוי במסגרת עבודתו במוסד, והריונה הוא כתוצאה מהליך של הפריה חוץ-גופית.
עוד במסגרת הליך "הגיוס", הורה הנאשם ל-ב.ב לשלוח לו סרטונים של עצמה בבוקר ובערב, כשבאחד המקרים ביקש שתתעד את עצמה רוקדת ריקוד אירוטי. עוד דרש הנאשם באחת ההזדמנויות מ-ב.ב לרוץ עירומה בחוף הים בראשון-לציון, לגעת בתמרור המוצב בחוף ולרוץ בחזרה לרכבו. "תעשי את זה צ'יק-צ'ק. זה נטו בשביל המדינה", אמר לה, והסביר כי מטרת המשימה היא לאפשר לה פריצת גבולות.
בהזדמנות נוספת דרש הנאשם מ-ב.ב לשלוח לו תמונות שלה ב"בייבי דול", להסריט את עצמה מתפשטת ולשלוח אליו את הסרטון, לקפוץ למים קפואים בעודה עירומה ועוד.
בהמשך אמר הנאשם ל-ב.ב כי היא נדרשת לקחת את הליך המיון "לנקודת השיא", למתוח גבולות, וזאת במטרה להגיע לדרגת פתיחת ואינטימיות מרבית כחלק מהתפקיד שתידרש לעשות, כרעייתו. באותו יום לקח אותו לחוף הים בראשון-לציון והסביר לה כי רק באמצעות יחסי מין ניתן יהיה להגיע לרמת הפתיחות הנדרשת בין שותפים למשימה במוסד. ב.ב התפשטה לדרישתו וקיימה עימו יחסי מין ברכבו, תוך שהיא בוכה כל העת. בתגובה אמר לה הנאשם כי הוא אינו מעוניין בקיום יחסי מין עימה, וכי גם עבורו זו משימה "קשה", אך המהלך הוא חלק בלתי נפרד ומחייב מגיוסה למוסד. בהמשך נהג הנאשם לדרוש ממנה קיום יחסי מין מעת לעת.
במסגרת הקשר הזה, שנפרש על פני 3 שנים, נהג הנאשם אף באלימות כלפי ב.ב וכן נטל ממנה במרמה 70 אלף שקל, בדמות "קנסות" שונים שהטיל עליה במסגרת משימות "הגיוס". כך למשל נהג הנאשם לכתוב לה הודעות בשעות הלילה המאוחרות, תוך דרישה כי תישאר ערה, ואם נרדמה - הטיל עליה "קנס" כספי.
בגזר הדין - שניתן על-ידי השופט פינקשלטיין, בהסכמת סגנית הנשיא ליאורה ברודי והשופט רמי אמיר - מגוללים כל מעללי הנאשם בששת האישומים המיוחסים לו, הכוללים התעללות ממושכת בצעירות בנות 25-27 וכן באחותה הקטנה של אחת המתלוננות שהייתה בת 18 בלבד כשהנאשם הכיר אותה ובשתי נשים נשואות שהכירו אותו באמצעות חברים משותפים, וגם עליהן הטיל הנאשם משימות בעלות גוון מיני.
השופט פינקלשטיין ציין בגזר הדין כי על אף שעמדתו היא שהעונש המוסכם "קל מאוד", הוא החליט שלא לסטות מהסדר הטיעון שנחתם עם הנאשם.
בסוף גזר הדין ציין השופט: "מקווה אני שהמתלוננות ישקמו את חייהן, לאחר מסכת ההתעללות הנוראה שעברו מצד הנאשם". עוד ציין פינקלשטיין כי הוא מודע לאכזבתן של המתלוננות מכך שהנאשם לא הורשע במסגרת ההסדר גם בעבירות אינוס במרמה, שכן זוהי העבירה האמיתית שבה היה עליו להיות מורשע לתחושתן, וצר לו על תחושותיהן; אך הוסיף כי על-פי הלכות העליון, בנסיבות העובדתיות של התיק, הרשעת הנאשם צריכה להיות בקבלת דבר במרמה ולא באינוס במרמה.