ורדית ווזנר ממן/ צילום: איל יצהר
אני: יש לי חשיבה מחוץ לקופסה, אוהבת לשבור מעגלים, אמיצה וחדורת מטרה.
משפחה: שני הצדדים מגרמניה. אמא הייתה בנבחרת גרמניה בשחיית חזה, ובאחד האימונים ראתה שלט בבריכה "הכניסה ליהודים אסורה", החליטה להצטרף לעליית הנוער ובגיל 18 הגיעה לקיבוץ קריית ענבים. כשסבתא באה לבקר, היא רצתה שאמא תחזור איתה לגרמניה וכשסירבה היא סטרה לה, חזרה לשם ונרצחה במחנות עם כל המשפחה. אמא התגייסה להגנה ופגשה שם את אבא, שגויס לבריגדה היהודית, ועלה לארץ תוך כדי המלחמה אחרי שכל משפחתו הושמדה. הם התחתנו, התיישבו באשקלון וכשמלאו לי שנתיים עברו לר"ג. אבא היה מדריך תיירים ואמא סוכנת לתיירות נכנסת.
ילדות: הייתי ילדה לא קלה. בכיתה ה', בעקבות חברה שגדלה בקיבוץ וסיפרה נפלאות על החיים בו, עברתי למשמר השרון כילדת חוץ. אמא זרמה איתי. פעם בשבועיים הגעתי הביתה. כשאמא הבינה שאין בקיבוץ לימודים לבגרות, היא גרמה לי לחשוב שכדאי לי לחזור הביתה. המעבר לא היה פשוט והמזל שלי היה הכדוריד. הצטרפתי לנבחרת בית הספר ואחר כך למכבי ארזים ר"ג, וזומנתי לנבחרת ישראל. עד י"א לא השקעתי בלימודים, ואז החלטתי שאני מוציאה תעודת בגרות. רציתי להיות מורה לספורט.
אחרי השחרור נסעתי לטיול בארה"ב, נרשמתי ללימודי הוראת חינוך גופני בווינגייט והתחלתי ללמד בכיתת ספורט בבית ספר אלונים ברמה"ש. אחר כך שכנעתי את בעלי לשעבר לחזור לקיבוץ משמר השרון.
צביקה: בעלי לשעבר. נפגשנו כשחבר של אחת הבנות מהכדוריד הביא אותו לאימון והתחלנו לצאת. הוא עובד בחברת IT כבכיר במחלקת מערכות מידע תפעוליות. יש לנו ארבעה ילדים משותפים.
קריירה: צביקה התחיל לעבוד במדגה ואני כמורה לספורט. אחרי שנתיים נמאס לי, חיפשתי מה לעשות ונשאבתי לתהליך ההפרטה שהקיבוץ עבר. הייתי שותפה להקמת מערך שלם שהיה המודל להפרטת קיבוצים. חברת הייעוץ "מטרה" הציעה לי להקים את מערך הפרטת המפעלים הקיבוציים שלה ושם נפתחתי לעולם הלוגיסטי.
כשההפרטה במשמר השרון צברה תאוצה, החלטנו לעזוב את הקיבוץ. קיבלתי הצעה להיות מנהלת השיווק והמכירות של בית תוכנה. שלוש שנים אחר כך עברתי למל"מ לנהל את פעילות ה-ERP שלה ואהבתי כל רגע. אחרי שש שנים עברתי לנס כסמנכ"לית חטיבת הפרויקטים במגזר הביטחוני-בריאותי-ממשלתי. בתום שנתיים קיבלתי את ניהול חברת אפקט של מטריקס, ומשם עברתי לנהל פרויקט גדול של IBM בכיל, וכשהוא נעצר, קראו לי לאינובה.
אינובה: מסייעת לארגונים להשתמש בטכנולוגיית הדור הבא של SAP, שהופכת מחברה שמנהלת תהליכים עסקיים, לחברת טכנולוגיה עם מוצרי ענן. אנחנו חלק מחברת יוניטסק, ומכיוון שאנחנו חברה צעירה, העדפתי לא להילחם על פרויקטים עם החברות הגדולות, אלא לתת שירות לאלה שכבר יש להם SAP ולעזור להם למקסם את השימוש בה. אנחנו נותנים שירותי אאוט סורס ומלווים אותם לאורך תהליך השינוי והשדרוג.
אנחנו מעסיקים 80 עובדים ויש לנו מרכז באוקראינה, שמאפשר לנו לתת מענה מקצועי גבוה ולהוזיל עלויות ב-40%. לאחרונה התחלנו פעילות בפולין ודרכה אנחנו מתכוונים להתרחב לאירופה.
מפנה בחיים: לפני 15 שנים עברתי שינוי והחלטתי להתגרש. אף פעם לא ידעתי שאני לסבית, אבל הייתי מתבדחת עם צביקה שאם אבגוד בו, זה יהיה עם בחורה. ואז הכרתי את נתי.
נתי: בת הזוג שלי, צעירה ממני בכמה שנים טובות, מנהלת משרד עורכי דין פלילי. נפגשנו דרך חברות, התיידדנו, הפכנו לזוג ועשינו ברית נישואים. לשתינו לא הייתה זוגיות עם נשים קודם, אבל היינו בסביבה שקיבלה אותנו בחום. בתהליך איטי, סבלנות ואהבה גדולה, הבאנו את הילדים שלי לתוך הקשר. כשאתה יוצא מהארון, אתה מוציא את כל הקרובים אליך ממנו, והילדים עברו משבר. צביקה הוא אבא מדהים והוא עבר תהליך לא פשוט. אני הרגשתי אשמה, כי בחרתי ללכת עם הלב שלי ופגעתי בהם, אבל ניסיתי להקטין את הנזק. נתי ילדה שתי בנות והגדולים מטורפים עליהן.
תפיסת עתיד: להפוך לאחת מהחברות הגדולות בתחום, חברה גלובלית חזקה, ובמקביל לקיים את המשפחה ולחבק נכדים.