תוכנית אתנה / צילום: רונן טופלברג
בסוף השבוע ייפתח בפריז האירוע הגדול ביותר של ספורט הנשים - גביע העולם בכדורגל. מיליון וחצי איש צפויים להגיע לצפות במשחקי הטורניר, מספר מכובד מאוד גם במונחים של ספורט הגברים.
את התהליך שעובר ספורט הנשים בעולם אפשר להבין דרך הלחץ שמופעל על הגופים המארגנים להציע הרבה יותר כסף לטובת צמצום פערים. למשל, בגביע העולם הנוכחי תחלק פיפ"א ל-24 נבחרות הנשים המשתתפות 30 מיליון דולר - פי שניים יותר בהשוואה לסכום שחולק במונדיאל לפני ארבע שנים.
לישראל לעומת זאת יש עוד הרבה מה ללמוד בנושא. פרויקט אתנה לקידום ספורט נשים שיצא לדרך כהחלטת ממשלה ב-2005 - עם הקצאה של 80 מיליון שקל ל-10 שנים - נמצא באי ודאות לגבי המשך קיומו. מאז ינואר 2019 לא הועבר כסף ממשרד הספורט לפרויקט, שנמצא כרגע תחת סטטוס של "בחינה מחדש".
"כרגע התשובה שקיבלנו היא שיש חשיבה מחדש לגבי הפרויקט", אומרת ל"גלובס" עמרית ינילוב עדן, שמנהלת את הפרויקט מאז 2011. על רקע זה גם הודיעה ינילוב עדן על רצונה שלא להמשיך בתפקיד. "המשרד סגר את תוכנית ‘פרחי ספורט’ (התוכנית להגדלת מספר הספורטאים והקבוצות בישראל - ט.ו.) ועכשיו הוא סוגר את הפרויקטים של אתנה. הם רוצים 'חשיבה מחודשת' על התוכנית, ובינתיים הפרויקטים שלנו נסגרו. מדובר ב-5,600 ילדות שנמצאות בפרויקטים, וב-8 פרויקטים חדשים בדרום שייסגרו".
80 מיליון שקל לתוכנית לאומית לספורט בישראל זה סכום משמעותי. יכול להיות שנכשלתם?
"נכון שברגע שאתה צובע 80 מיליון שקל זה באמת עושה את החיים קלים יותר, אבל גם כאשר עשו העדפה מתקנת ושילשו את הכסף שהגיע מהטוטו לקבוצות נשים - זה רחוק מלהיות תיקון. אמנם הטוטו תיקצב קבוצת ליגת על גברים ב-127 אלף שקל ב-2017 בזמן שקבוצת נשים קיבלה 150 אלף שקל, אבל קבוצות ליגת על גברים מגייסת עוד מיליונים. גם עם הכסף הזה קבוצות הנשים לא יכולות לשרוד כי הן לא מצליחות לגייס כספים מחסויות.
"כדי לבחון שינוי, צריך אורך רוח ותקציבים גדולים. גם עם המשאבים שקיימים כיום בספורט הישראלי אפשר להסתדר ולתעדף נשים".
העובדה שניתן יותר כסף לנשים מראה בכל זאת על תיעדוף.
"עדיין צריך הרבה יותר כסף לספורט הנשים, הבעיה היא בשיטה. אם ימשיכו לתת כסף לאיגוד שייתן קצת יותר משאבים לבנות - לא יעשו חסד עם אף אחד. את הכסף צריך לתת למועדונים, וצריך לגרום לכך שרשות מקומית לא תקצה לאגודת ספורט נשים 55 אלף שקל בליגת העל, ובמקביל תיתן לאגודת גברים מקבילה מיליון שקל. ככה זה לא יתרומם".
מצב ספורט הנשים בישראל לא טוב - רק חמישית מהספורטאים הן נשים. מה זה אומר על התוכנית?
"הספירה של ספורטאיות תחרותיות היא סוגיה מאוד מורכבת. כי אם אתנה מפעילה 10,000 ילדות, מתוך זה נכנסות לספירה של ספורטאיות תחרותיות בסופו של דבר אולי 2,000. וזה קשור גם לבעיה השנייה - הנשירה של ספורטאיות היא דרמטית. שיעור הנשירה של ספורטאיות בעולם הוא לפחות פי שניים מאשר גברים.
"במספרים נומינליים - כשאתנה ירדה לשטח ב-2007 היו בישראל 4,700 ספורטאיות. היום יש 25,311. מה שלא הצטמצם משמעותית זה הפער בין גברים לנשים. ב-4-5 השנים האחרונות הפער עומד על 21% ספורטאיות פעילות לעומת 79% ספורטאים".
ממה לדעתך נגרמת הנשירה?
"יש את הנושא המגדרי-תרבותי. למשל, נשים בישראל לא באות לענף כמו כדורגל - ואלו שכן באות לא נשארות. אני לא חושבת ש-1,160 כדורגלניות בישראל, שהן 3.4% מסך הכדורגלנים בארץ, זה סביר. אבל זה צריך לבוא מההתאחדות לכדורגל ולא רק מאתנה. קחו למשל את העובדה שמשחקי ליגת העל בכדורגל נשים מתקיימים בשעה 21:00 או 22:00 בלילה. זה מרחיק נשים".
למה את מזכירה דווקא את הכדורגל? אתנה היא הרבה מעבר.
"כי באירופה קורה משהו גדול כבר 5-6 שנים סביב הכדורגל, ואצלנו לא".
"אנחנו כבר ביוני ושקל לא עבר השנה, אפס"
אולי הבעיה היא שאין מספיק נשים בצומתי קבלת ההחלטות?
"זה לא לגמרי מדויק. יש קרוב ל-50 נשים שמקבלות שכר דרך אתנה, וכולן התברגו בעוד תפקידים בספורט. מתאמנות אתנה יושבות היום הרבה יותר חזק באיגודים".
גם מאמנות בקבוצות בכירות אין כמעט, ודאי לא בקבוצות גברים.
"היו שינויים בתחום הזה. למשל, אתנה הובילה לכך שהיום אין מצב כמו בעבר שלנבחרת נשים יש צוות אימון על טהרת הגברים בלבד. היום נבחרת נשים חייבת נשים בצוות, לפחות בענפים שאתנה מתקצבת".
ינילוב עדן גם מספרת כי השנתיים האחרונות היו קשות מאוד עבור הפרויקט וכי היה כמעט בלתי אפשרי להוציא תוכניות אל הפועל.
יש לך דוגמה לפרויקט שנתקע?
"קודם כל ההחלטה של משרד הספורט לסגור את הפרויקטים ברשויות המקומיות. הם אומרים שסוגרים כי הם רוצים לעשות את זה יותר טוב - אבל אני עומדת בראש הפרויקט ולא רואה את זה. בנוסף, לפני שנתיים הכסף הגיע ישירות מהטוטו אל השטח. היום הפרויקטים הללו עוברים דרך מכון וינגייט, כלומר הכסף מגיע ממשרד הספורט. אבל אנחנו נמצאים כבר בחודש יוני, ועדיין לא התקבל תקציב 2019 עבור אתנה. שקל לא עבר, אפס".
"הספורט חייב להתחיל בבתי הספר"
השאלה המרכזית היא יותר רחבה - מה צריך לקרות במדינת ישראל כדי שנשים יתחילו לעסוק בספורט; כדי שאמא תשלח את הבת שלה לחוג ספורט. עמרית ינילוב טוענת שאתנה לא יכולה לפתור את הבעיה הזאת.
"תרבות הספורט במדינת ישראל שונה לחלוטין מבמדינות אירופיות. אי אפשר להשוות את זה. הם עושים יותר ספורט, הם משופעים במועדונים ובמתקנים, ואתה לא רואה את זה בארץ".
אבל זה לא מסביר יחס של 1:5 בין גברים לנשים, יחס שלילי כזה מבחינת נשים לא קיים באירופה.
"נכון. אבל מלכתחילה תרבות ספורט ההנשים באירופה שונה לגמרי. נשים שם עושות יותר ספורט, ואני לא מדברת רק על ספורט תחרותי אלא גם על פעילות עממית. תרבות הספורט שם מתחילה בבתי הספר.
"בארץ זה אחרת. למשל, כשמקימים בית ספר לא מחויבים להקים גם אולם ספורט. השיעורים לחינוך גופני לא נחשבים במשרד החינוך לטופ, כמו חמש יחידות מתמטיקה. אי אפשר להתעלם מזה שספורט וחינוך הולכים יחד".
איפה למשל ראית את הפערים?
"הייתי בנורבגיה למשל וראיתי איך ילדות בנות 14 יורדות מהאוטובוס למשחק ליגה - הכול אצלן מתוקתק, עם תלבושות כמו שצריך, הן מלוות על ידי צוות מקצועי. אצלנו התקציב של אתנה לא מספיק.
"בשורה התחתונה, אני מודאגת. אני לא רוצה לראות ששוב יותירו פירורים לנשים. וגם אם המשרד אומר שהוא עושה חשיבה מחדש, יש יותר מדי אי ודאות בשלב הזה".
משרד הספורט: מגבשים תוכנית ארוכת טווח
ממשרד התרבות והספורט נמסר: "מתבצעת הערכה מחודשת של פעילות אתנה והשפעתה על שילוב וקידום ילדות ונשים בספורט. בין היתר, נבחנות תוכניות העבודה השנתיות והרב שנתיות, אשר הועלה ספק על-ידי הגורמים המקצועיים ביחס למידת השפעתן. המשרד יקיים במהלך השנה תהליך מסודר הכולל בין היתר מחקר והשוואה בינלאומית, ויכין תכנית אסטרטגית לאומית לקידום נשים.
תקציב הפעילות של אתנה וספורט הנשים בכללותו יגדל ביחס לשנים הקודמות. יתרת התקציבים שטרם הועברה כפופה לאישור ועדת הכספים שעד כה טרם התכנסה בשל הבחירות הכלליות עליהן הוכרז בשלהי 2018".