גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אין לנו סדר יום חוץ מחתירה לאמת": עורך המשנה של "לוס אנג'לס טיימס" מדבר על אתגרים בעידן הפייק ניוז

סקוט קראפט, עורך המשנה של העיתון הרביעי בגודלו בארה"ב, חושב שגם בעידן האינטרנט אין תחליף ליציאה של עיתונאים לשטח • בשיחה עם "גלובס" הוא מדבר על עיתונות כתובה בעידן הדיגיטלי, על המעבר מעיתונות של דיווח ל"עיתונות של אחריותיות", על היתרון של מיליארדר-בית עם כוונות טובות, על טראומת הכישלון לחזות את טראמפ ב-2016 ואיך למנוע כישלון כזה ב-2020

סקוט קראפט / צילום: לוס אנג'לס טיימס
סקוט קראפט / צילום: לוס אנג'לס טיימס

"לוס אנג'לס טיימס" (LAT) הוא העיתון הרביעי בגודלו בארה"ב מצד תפוצתו. הוא העיתון המקומי הגדול ביותר, במובן הזה שהוא משרת את אזור לוס אנג'לס. ה"ניו יורק טיימס" וה"וול סטריט ג'ורנל", הגדולים ממנו, נמכרים על פני כל ארה"ב, אם כי בסיסם הוא בניו יורק.

חשיבותו של העיתון נובעת מן המדינה שבה הוא מופיע. הוא הגדול ביותר במדינה הגדולה ביותר של ארה"ב, קליפורניה. אבל עד זה לא כבר חייו היו תלויים לו מנגד. ב-20 השנה האחרונות תפוצתו עמדה בסימן ירידה תלולה, והוא לא עשה חיל מיוחד בתחום הדיגיטלי. הוא חיפש בעלים, וחלקם קירבו אותו אל התמוטטות, בהרפתקאות פיננסיות מסמרות שיער.

במשך 125 שנה ויותר הוא היה שייך למשפחת אוטיס-צ'אנדלר. אבל עיתונים יצאו מחיקן של משפחות בכל רחבי אמריקה, וחיפשו בעלים תאגידיים. ב-2000, העיתון עבר לבעלותה של אימפריית המדיה טריביון, אשר החזיקה בשורה ארוכה של עיתונים ותחנות טלוויזיה ורדיו בכל רחבי ארה"ב. טריביון הייתה הבעלים ה"טבעיים" במובן הזה שהתרגלנו להניח כי המו"לים של עיתונים צריכים להיות אנשים בעלי ניסיון עיתונאי.

משבר ענף העיתונות, תחילה תחת לחץ של טלוויזיה בכבלים, ואחר כך עליית האינטרנט, כיווץ אימפריות. טריביון מכרה את נכסיה ב-2008 בנסיבות המעוררות השתוממות עד עצם היום הזה, לאיל נדל"ן משיקגו, סם זל, במכירת חיסול. הוא אפילו לא שילם בשביל הנכסים שקנה, אלא שיעבד אותם כדי לכסות את ההוצאות.

אין זה המקום לדון במה שהוא עולל לעיתוניו. "נוכחותו לא הייתה מבשרת טובות. יצאנו בשן ועין מן התקופה ההיא", אומר סקוט קראפט, המלווה את העיתון זה 40 שנה, מאז נעוריו העיתונאיים. לאחר שכמעט נשא את ארונו של העיתון, קראפט הוא עכשיו אחד המכוונים של תחייתו. הוא עורך המשנה של LAT, ובתור שכזה הוא מרכז את מערכת החדשות שלו.

בעידן המדיה החברתית, קראפט מטעים את השינוי במשימת העיתונאות: המעבר מן התפקיד המסורתי של מסירת עובדות אל התפקיד של אימות העובדות, הנמסרות בידי אחרים. הוא קורא לה (ואינו היחיד, כמובן) "עיתונאות של אחריותיות" (accountability journalism).

בשבוע הבא קראפט יהיה אחד המשתתפים בכינוס הבינלאומי "חופש העיתונות: העיתונות במצור" שעורכים מועדון העיתונאים בירושלים, בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה וארגון העיתונאים ב-10-11 ביוני.

איפה אנחנו מוצאים אותך?
"עתה זה חזרתי מניו יורק, נכחתי בארוחה חגיגית לכבוד פרסי פוליצר. השנה זכינו באחד מהם".
איחולינו.
"תודה, תודה".

הוועידה שבה אתה עומד להשתתף בישראל מתארת את עצמה בעברית "העיתונות (press) במצור", בעוד שהאנגלית אומרת "עיתונאות (journalism) במצור". מבלי להפריז בחשיבות הניואנסים, אפשר לטעון ש"עיתונות" היא המוסד ו"עיתונאות" היא הפרקטיקה, או המקצוע. אפשר ששתיהן במצור. איך היית מגדיר "מצור"? פוליטי, חברתי, כלכלי או כל הנ"ל?
"הייתי אומר שבוודאי שורה של סכנות מאיימות הן על הפרקטיקה של עיתונאות והן על העיתונות, לא רק מצד פוליטיקאים, המנסים לחנוק את העיתונות או להבאיש את ריחה. על עיתונאים מרחף איום של פגיעה פיזית בארצות רבות. לא בארה"ב בתור שכזאת. אמנם בעצרות של הנשיא טראמפ אנשי מדיה סופגים שריקות בוז מפעם לפעם, אבל זה חלק מן העבודה.

"נחוצה פרספקטיבה היסטורית. עיתונאים תמיד נתקלו בקשיים בעשיית מלאכתם על פי מיטב שיפוטם, יש דברים שלא השתנו. אבל מצד שני, כל נוף המדיה משתנה, וממילא מופיעים אתגרים שאינם מעשי ידיהם של ממשלות או של פוליטיקאים, או של כל משתתף רשמי, אלא תוצאה של האופי המשתנה של מקצוענו.

"למשל, עד זה לא כבר קוראינו, צופינו ומאזינינו ציפו שאנחנו נדווח, כדי שהם יידעו מה עושים הפוליטיקאים. עכשיו הפוליטיקאים אינם זקוקים לנו כדי להגיע אל מצביעיהם ואל בוחריהם. הם יכולים למצוא חלופות: טוויטר ומדיה חברתית".

פרדוקסלית, הדמוקרטיזציה של המידע הפכה לאיום ממשי על שיורה של המדיה המסורתית, שהפצת מידע היא הסיבה לקיומה.
"אכן. עם זאת, הרבה צרכני חדשות רעבים לדיווח סמכותי. הם מחפשים מקורות מידע שאפשר לסמוך עליהם. הם אינם מוכנים לקבל כפשוטם את מה שאומרים להם נציגיהם בקונגרס, או הנשיא עצמו. זה מטיל עלינו משימה כבדה ביותר: לתבוע אחריות מבעלי השררה, יהיו אשר יהיו. עיתונאות של אחריותיות חשובה ממה שהייתה מאז ומעולם".

אילו היה עליך לדרג את הסכנות הגדולות ביותר האורבות למדיה, איזו מהן היית מדגיש?
"התשובה תלויה באיזו ארץ. בארה"ב אינני בטוח שהייתי רוצה לדרג אותן, אבל הייתי אומר שהסכנה הכלכלית היא חשובה מאוד. עיתונים מקומיים בכל רחבי ארה"ב מתכווצים והולכים, אינם מצליחים למצוא קהל קוראים ברשת במידה שתניב די הכנסות כדי לשכור כתבים, עורכים ועובדים אחרים הנחוצים לעיתונאות שהיו רגילים בה".

מה יקרה לעיתונים המקומיים?

היסטורית, לרגל המרחקים העצומים בארה"ב, עיתונים הם קודם כול מקומיים, כולל החשובים שבהם. מהדורות ארציות נוסו מפעם לפעם לפני עידן האינטרנט, ובדרך כלל לא עלו יפה. גם LAT ניסה, ונכשל. כיום אפשר לדבר ברצינות רק על שלושה עיתונים בעלי תפוצה ארצית. כאשר קראפט מדבר על "עיתונים מקומיים", הוא כורך בהם גדולים וקטנים כאחד. הערכה מקובלת מעמידה את מספר העיתונים היומיים המקומיים בארה"ב על קצת פחות מ-1,300, עם 31 מיליון קוראים בימי חול ו-34 מיליון בסופי שבוע, על פי מרכז המחקר פיו (Pew). מספר העיתונים המקומיים היומיים היום נמוך כמעט ב-500 מן המספר ב-1970. התפוצה הכוללת נמוכה כמעט ב-50% מרמתה ב-1985. הנתונים האלה באים מ-statista.com.

"זה לא רק עצוב אלא גם מדאיג מאוד", אומר קראפט. "מפני שאין מנוס מפני החשש שקרוב היום שבו רבים מן העיתונים המקומיים אולי יוסיפו להתקיים, אבל לא יהיו להם די עיתונאים כדי לשמש כלבי השמירה המרסנים של הממשלות המקומיות".

אני מעלעל בעמודיהם הראשונים של עיתונים בכל רחבי ארה"ב, באמצעות אתר Newseum, ומבחין באופן בלתי נמנע שרבים מן העמודים הראשונים - בייחוד בקליפורניה - זהים למעשה, אף כי הם מודפסים במקומות שונים. ההבדלים מתמעטים והולכים.
"בדיוק. זה אומר שחדרי החדשות מתכווצים. אני חושב שזה מסוכן לדמוקרטיה. אכן רבים מן העיתונים נראים אותו הדבר, מפני שהם משתמשים באותם מקורות של סוכנויות ידיעות, ומפרסמים את אותם הסיפורים באותם העמודים. ניסיונם למצוא קוראים ברשת אינו עולה יפה. אני חושב שזה ניכר במיוחד בעיתונים שלא שפר מזלם, ולא נקנו על ידי מקומיים בעלי אמצעים, המעוניינים בהצלחתם, או לא נחלו את הצלחת ה'ניו יורק טיימס', שיש לו שלושה מיליון מנויים דיגיטליים ויותר. עם מספר כזה אפשר לממן מערכת חדשות חסונה במיוחד".

כמה זמן אתה בעיתונות?
"מאז האוניברסיטה. 40 שנה ויותר. בעיקר בעיתונות המודפסת. אבל עכשיו אני מגדיר את עצמי באופן קצת שונה. זה עדיין עיתון מסורתי, אנחנו עדיין רואים את עצמנו כעיתון, אבל הדגש הוא על חדשות של 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, באינטרנט".

אז התואר עורך משנה אינו חל רק על המהדורה המודפסת.
"לא. זו רק העמדה מס' 2 במערכת החדשות. על מערכת החדשות שלנו מוטלת המשימה לעשות עבודה עיתונאית, לסקר חדשות, מחוזיות, מדינתיות, ארציות, בינלאומיות - אבל קהל היעד העיקרי הוא זה הנמצא באינטרנט. התוצר המודפס עדיין מופיע, ועדיין בגודל ניכר, אבל אנחנו בני מזל מפני שיש לנו הבסיס של אזור עירוני גדול, ויש לנו בעלים המשקיע במערכת החדשות - כך שאנחנו במצב טוב מזה של עיתונים רבים אחרים".

לא כולם חושבים אותו דבר

אם אינני טועה, מוצאך ממה שהאמריקאים מכנים 'הרטלנד' (מילולית, "לב הארץ", האזור שבין החופים, שהוא בדרך כלל יותר כפרי ויותר שמרני).
"אכן. אני נולדתי בקנזס סיטי, במדינת מיזורי. את 12 שנותיי הראשונות ביליתי באוקלהומה. אחר כך עברתי למדינת קנזס, ושם למדתי באוניברסיטה. אחר כך עבדתי בשיקגו בשביל LAT, ושימשתי כתב חוץ של העיתון באפריקה ובאירופה".

אני מניח שניסיונך מעניק לך יתרון חשוב במאמץ להתחקות אחר הכישלון הכללי באמריקה, לא העיתונאי בלבד, בהבנת ה'הרטלנד'. אנשים מרבים לדבר על ההפתעה של 2016, הצבעת ה'הרטלנד' לטובת טראמפ. אבל אנחנו מבוגרים מספיק כדי להיזכר בהפתעות מוקדמות הרבה יותר.
"מוטב קודם כול להבין שה'הרטלנד' אינו עשוי גוש אחד. קל ופשטני להגיד שכולם בקנזס חושבים אותו דבר, וכמותם גם במיזורי ובאוקלהומה, וכן הלאה. לא תמצא מונוליתיות בשום מקום באמריקה. קח לדוגמה את קליפורניה, הידועה כמעוז של התנגדות לטראמפ. אנשים נוטים לשכוח שבקליפורניה היה הריכוז השלישי בגודלו של מצביעי טראמפ בארה"ב, אחרי טקסס ופלורידה".

מה אם כן הניב את כישלונה של העיתונות ב-2016? ומה יציל אותה מכישלון אפשרי דומה ב-2020?
"אחד הלקחים של 2016 היה שלא יצאנו די הצורך אל השטח לדווח, ולא הטינו באמת אוזן לדעותיהם של אנשים. עשינו כמובן סקרים. והסקרים ההם ידועים לשמצה על טעויותיהם. אבל אני חושב שסקרים לבדם, בלי די דיווח מן השטח, אינם מספיקים. אין תחליף ליציאה לשטח ולהאזנה.

"אנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו, אבל עם המשאבים המידלדלים בחדרי החדשות זה קשה יותר ויותר. למשל, קל להחמיץ הרבה ממצביעי טראמפ שאולי אינם אוהבים את התנהלותו האישית, אבל חושבים שהוא עומד במקום הנכון בעניינים החשובים בעיניהם. הם יתמכו בו, מבלי שירגישו צורך לאהוב את אוסף תכונותיו, או את ציוציו, או את גידופיו. חשוב אפוא לצאת לשטח ולדווח על הדברים המעסיקים אנשים; להוסיף ולהשתמש בסקרים בתור רקע, אבל לנסות ללמוד מה קורה במקומות הרחוקים מן העיר הגדולה שבה אנחנו מתגוררים".

נדמה לי שעשית כאן הבחנה בין שני דברים: אחד הוא היעדר סיקור שהוא תוצאה של משאבים מידלדלים, והשני הוא תוצאה של היעדר תשומת לב. אמרת, "לא הטינו אוזן". נדמה לי שאפשר לטעון, כי סיבה אחת ל"מצור" שבו נמצאת העיתונות קשורה במערכת יחסים של איבה ושל חשד עם צרכני חדשות.
"אני אינני חושב את היחסים לעוינים, מפני שאינני חושב שעליי לתמוך במישהו או להתנגד לו. אבל אנשים רבים באמריקה אמנם חושבים שלכלי תקשורת מרכזיים יש סדר יום פוליטי. אין לנו סדר יום מחוץ לחתירה אל האמת.

"אנחנו איננו 'אויבים', אף כי הנשיא טראמפ מנסה לתאר אותנו ככאלה, כי זה מועיל לו בעיני הגרעין הקשה של תומכיו. אבל כאשר כתבינו מראיינים משתתפים בעצרות טראמפ, תומכי הנשיא חוזרים ומופתעים לגלות שאנחנו מציגים להם שאלות ענייניות מבלי לנקוט עמדה. איננו מתווכחים עם עמדותיהם, אנחנו רק מנסים לרדת אל סוף דעתם.

"טעותנו ב-2016 לא הייתה תוצאה של העדפה פוליטית, אלא שלא דיברנו עם די אנשים. מאחר שהחמצנו את קולות המרי (discontent) נגד וושינגטון, לא השתכנענו שלפנינו כוח פוליטי רב עוצמה".

אבל איך ייתכן שהחמצתם?
"הנעלם הגדול היה המצביעים הלא-מסורתיים, אלה שלא טרחו להצביע בפעמים הקודמות, אבל המסר של טראמפ הגיע אל אוזניהם, והוציא אותם אל הקלפי. הם אלה שהכריעו את הכף לטובתו. מומחים עדיין מנסים להבין כיצד החמיצו את זה. התהייה אינה באה רק מצד הדמוקרטים ואנשי קלינטון. טראמפ ויועציו לא צפו את ניצחונו. אני חושב שאילו היו לנו 'יותר מגפיים על הקרקע', אילו דיווחנו יותר ממקומות ששינו את פני הבחירות, היה לנו יותר מושג על רצינות התנועה הטראמפית".

איך אם כן תינצל מזה בסיבוב הממשמש ובא? האם תפתח משרד בכל אחד מן היעדים שבהם אפשר שהבחירות יוכרעו? האם תושיב כתבים לאורך זמן בערי תעשייה קטנות אי שם במערב התיכון?
"כתבינו טובים בזה. לעולם אין לנו מספר הכתבים שהיינו רוצים. אבל כתבינו פתוחים ונכונים להאזין. השאלה כמה כתבים יוכלו לעשות את זה. רעיון מצוין הוא לנטוע מישהו לאורך זמן באזור מפתח, או במדינת מפתח. אבל כמובן קשה לדעת מראש מה יהיה אזור מפתח.

"אתה שואל על לקחים. הלקח החשוב ביותר הוא להיות צנועים. לא למהר ולהניח כי מדגם של מרואיינים מספק לנו תמונה מלאה, לעבוד קשה, לדווח, להבחין בשינויים המתחוללים במהלך המערכה, ולעולם לא להפריז בחשיבות מה שנדמה לנו שגילינו".

מה על הכתבים עצמם? אם נניח שהכישלון שאתה מתאר אינו תוצאה של זדון, אלא של רקע תרבותי ושל צורת מחשבה, האין זה אומר שתצמח תועלת ממגוון גדול של כתבים בחדר החדשות?
"אינני קונה את זה. אני מרגיש שכתבים פוליטיים, בעיתוננו ובארגוני חדשות מרכזיים אחרים, אוהבים לסקר פוליטיקה. הם אינם מסקרים אותה מפני שהם נוטים אהדה לאחד הצדדים.

"כתב פוליטי טוב הוא זה שדעותיו הפוליטיות אינן ניכרות בכתיבתו; והוא אינו נוח לגלות את דעותיו אפילו באופן לא פורמלי. אבל מגוון במערכת החדשות נחוץ כמובן בכל תחום שהוא, לא בפוליטיקה בלבד".

"המהדורה המודפסת תוסיף להיות חשובה עוד שנים רבות, אבל אנחנו מקדישים יותר משאבים למרחב הדיגיטלי"

אנחנו משוחחים על התהפוכות שפקדו את LAT בעשרים השנה האחרונות, מאז יצא מידי משפחת המייסדים, בשנת 2000, ועבר לידי קבוצת טריביון. אני נזכר בראיון מקיף שערכנו כאן עם סם זל, איל הנדל״ן היהודי משיקגו שהשתלט על נכסי טריביון ב-2008, לפני שהוביל את הקבוצה לפשיטת רגל.

בימים ההם נידונה האפשרות שהעיתון יימכר למיליארדר מקומי בלוס אנג'לס, אשר ייקח את LAT לידיו כמעט כאקט של חובה אזרחית, כמעשה צדקה, שלא על מנת להרוויח כסף, אלא כדי לשרת את הקהילה. בשנה שעברה נמצא סוף סוף קונה כבד ראש, פטריק סון שיונג, רופא וביולוג שעשה את הונו בפיתוח תרופות. הוא אמנם לא ויתר על היעד של רווח, אבל עצם נוכחותו מאפשרת לעיתון להפסיד כסף בדרך אל הצלחה כלשהי בעתיד.

אתם יוצאים נשכרים מנוכחותו של מישהו, היכול להרשות לעצמו להפסיד כסף.
"זה נכון. הסיבה שעיתונים מעיינים במודלים של בעלות פרטית או של ויתור על מטרות רווח היא שכאשר חברה נסחרת בבורסה, כפי שהיה מצבה של טריביון, היא נוטה להתנהל על פי חישובים של הטווח הקצר, על יסוד מאזנים רבעוניים, בשעה שבעלים מקומיים, כמו פטריק, מוכנים להשקיע בטווח הארוך.

"הבעלים שלנו בהחלט רוצה להרוויח כסף, אבל מוכן להפסיד לאורך זמן, כדי לשפר את סיכויי הרווח בעתיד. זו המתנה הגדולה שניתנה לנו - ההזדמנות לעשות הסבה, להתמקד על דיגיטל, על תוכן, על ארגון מאורעות. הזדמנות כזאת לא הייתה ניתנת בחברה ציבורית. בעלי מניות לא היו מקבלים חברה המפסידה במשך מספר שנים".

כמה זמן תוכלו להוסיף ולהפסיד כסף לפני שסבלנותו של הבעלים תפקע?
"אינני יכול להשיב. אינני יודע. מה שפטריק אומר זה שהוא ומשפחתו רוצים להחזיק בעיתון הזה עוד מאה שנה. זה מה שהוא אמר לי. הוא כאן לצורך השקעה ארוכת טווח, כי זה חשוב לדמוקרטיה, חשוב לחיי העיר, חשוב ש-LAT יהיה ישות עיתונאית, שתסקר את הקהילה, את המדינה, ותספק עיתונאות עם אחריות".

 אני זוכר דיון שהתקיים לפני עשר שנים בתחנת רדיו ציבורית בוושינגטון: האם "וושינגטון פוסט" יתקיים בעוד עשר שנים? מאז נולד להם מולטי-מיליארדר, ג'ף בזוס מאמזון, שהעיתון הוא השקעה קטנה מאוד בשבילו. האם זה המודל הראוי לעיתונים בכל העולם: חפשו את מיליארדרכם?
(צוחק) "לא הייתי מתיימר להגיד מה אחרים צריכים לעשות, וזה לא יעבוד באותו האופן בכל מקום, מפני שבמקומות אחרים בעלים מקומיים ניסו להשתמש בעיתונים לשרת את צורכיהם הפוליטיים. אנחנו חיפשנו קונה במשך עשרים שנה, כך שאני יודע עד כמה קשה למצוא מישהו, המוכן להשקיע מן הסיבות הנכונות".

איך היית מתאר את התפתחותו של LAT מאז נרכש?
"בשנה האחרונה היינו מסוגלים להשקיע בחדר החדשות, לשכור יותר כתבים ועורכים, ולשכור עיתונאים מוכשרים היכולים לפתח אסטרטגיה דיגיטלית. אנחנו מגדילים את קהל המנויים הדיגיטליים, העומד עכשיו על 160 אלף. טוב, זה עדיין רחוק מן היעד. אבל אנחנו מתמקדים עכשיו כקרן לייזר על הדיגיטל".

המהדורה המודפסת עלולה להיות מיותרת?
"היא מצליחה. יש לה בסיס נאמן. כמו כל עיתון, איבדנו תפוצה משנה לשנה (תפוצת LAT עומדת עכשיו בערך על 400,000 עותקים ביום חול, שליש המספר לעומת ימי השיא, לפני 30 שנה, י.ק). אבל המהדורה הזו עדיין חשובה בעינינו, ותוסיף להיות חשובה עוד שנים רבות. פטריק אומר שהוא מוכן בהחלט להיות האחרון שיוציא מהדורה מודפסת של עיתון. יש שוק למהדורה מודפסת, אבל אנחנו מקדישים יותר משאבים למרחב הדיגיטלי. בסופו של דבר, ההשקעה בדיגיטל מניבה עיתונאות טובה יותר, והיא ניכרת גם במהדורה המודפסת".

אני מניח שאתם מאבדים קוראים צעירים, כפי שקורה בעיתונים אחרים.
"כן, קוראים צעירים, לא רק צעירים, אלא קוראים בכלל, המעדיפים לקרוא חדשות על הרשת, או על מסך הטלפון שלהם. יש לנו מהדורה אלקטרונית של העיתון, היכולה להיקרא על כל מכשיר. יש לה קהל נאמן מאוד, ואנשים מקדישים כמויות גדולות של זמן לקריאה אלקטרונית. אינני חושב שזו התשובה.

"אינני חושב שמהדורה אלקטרונית תחליף את המהדורה המודפסת. אבל קוראים רבים של המהדורה המודפסת מעיינים גם במהדורה האלקטרונית, ואנחנו מקווים שזה יוביל אותם אל הדיגיטל, הפתוח לפניהם".

עוד כתבות

הדמיית פארק ''טבעון טק'' / הדמיה: Oilin

הסכום נחשף: כמה תשלם אנבידיה על הקרקע של הקמפוס היוקרתי שלה?

אנבידיה תשלם בשלב הראשון סכום של 90 מיליון שקל על הקרקע עליה יוקם מרכז הפיתוח ● הקמפוס אמור להשתרע על 160 אלף מ"ר, במרכז תעסוקה חדש בקריית טבעון בשם "טבעון טק" שנמצא כעת בשלבי תכנון ● עלותו צפויה להגיע למאות מיליוני שקלים לפחות

שוק באנקרה. / צילום: ap, Burhan Ozbilici

בניגוד לכל הכללים: טורקיה הורידה ריבית בפעם הרביעית, למרות אינפלציה של 31%

נגיד הבנק המרכזי בטורקיה, פתיך קרהאן, הודיע לאחרונה על הורדת ריבית בפעם הרביעית בתוך שנה, וכעת היא עומדת על 38% ● זאת, על אף קצב האינפלציה השנתי שנותר גבוה ● בשנים האחרונות, הכלכלה הטורקית מתמודדת עם שורת אתגרים, בהם מחסור באנרגיה

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; האינפלציה בבריטניה נפלה בחדות ל-3.2%

הפוטסי קופץ בכ-1% ● בורסת הונג קונג עלתה בכ-0.8% ● וול סטריט ננעלה אתמול במגמה מעורבת, לאחר שדוח התעסוקה שפורסם בארה"ב הצביע על תמונת מצב מורכבת בשוק העבודה האמריקאי ● לאחר שצנחו אתמול - מחירי הנפט קופצים לאחר שהנשיא טראמפ הטיל מצור ימי על ונצואלה ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב 86 אלף דולר

מנהיגים מאירופה וארה''ב ממתינים לדיונים בלשכת הקנצלר בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber

הפסקת האש מתקרבת? הפסגה בברלין שמשרטטת איך תיראה אוקראינה

גרמניה כינסה שורת מנהיגים אירופיים יחד עם זלנסקי והמתווכים האמריקאים במטרה להציג חזית מאוחדת ולהשיב להצעת הבית הלבן ● לראשונה, שורטט מתווה ל"יום שאחרי" באוקראינה: שיקום במימון רוסי, כוח אירופי במדינה וערבויות אמריקאיות ● הכדור שוב במגרש הרוסי

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מנכ"ל פאלו אלטו לגלובס: “אין חשש לפגיעה בתגמול עובדי סייברארק”

ניקש ארורה, שהגיע לביקור בישראל, התייחס לתקופת הביניים סביב אקזיט הענק שטרם הושלם, והבטיח בהירות לעובדים ● בדבריו ציין את החותם שהשאיר ניר צוק בחברה גם אחרי עזיבתו, וסימן את האתגרים הבאים של עולם הסייבר בעידן הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי

מצלמת NightHawk2 של נקסט ויז'ן על רחפן / צילום: נקסט ויז'ן

מניית נקסט ויז'ן זינקה לשיא: "עסקה שמבטיחה צמיחה חזקה גם ב־2026"

חברת הטכנולוגיה הביטחונית קיבלה הזמנה של כ־77 מיליון דולר - הגדולה בתולדותיה ● לידר: "עסקה פנומנלית שמהווה קפיצת מדרגה" ● מניית נקסט ויז'ן זינקה בכ־240% בשנה האחרונה

מה יחזיר את הקונים לשוק הנדל''ן / איור: גיל ג'יבלי

בעולם כבר למדו: הפחתות ריבית לא מייצרות ביקוש לדירות - וזו הסיבה

בזמן שאצלנו בנק ישראל רק החל להוריד את הריבית, מאירופה ועד צפון אמריקה הבנקים המרכזיים נמצאים בעיצומה של סדרת הפחתות ● עם זאת, הנתונים מראים כי השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדיור חלשה יחסית ● למרות ההבדלים בין הכלכלות והאתגרים של ישראל, נשאלת השאלה: האם גם כאן נראה מגמה דומה?

ריק וורסטר, מנכ''ל חברת הברוקראז' צ'ארלס שוואב / צילום: Reuters, Kylie Cooper

מנכ"ל חברת ברוקראז' מהגדולות בעולם משרטט את הגבול בין הימור להשקעה

ריק וורסטר, מנכ"ל חברת הברוקראז' צ'ארלס שוואב, רואה את המתחרה רובינהוד צוברת תאוצה וחושש מהנהירה למוצרים עתירי סיכון ● "אני באמת מודאג מהמסר שנשלח למשקיעים צעירים - שצריך להשיג רווחים מהירים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

באוצר חוששים: צה"ל בדרך למיצוי מכסת המילואים לכל 2026

לפי ההסכמות התקציביות בין משרד האוצר למערכת הביטחון, מילואימניקים ישרתו מספר מוגבל של ימים בשנה ● אולם, לוחמים קיבלו צווים לינואר 2026 שעוקפים זאת ● האם התקציב בדרך להיפרץ?

מייסדי נאבן, אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

בעקבות עזיבה מפתיעה של סמנכ"לית הכספים: מניית נאבן נופלת בחדות

מניית נאבן, שהונפקה בנאסד"ק לפני כחודש וחצי, נסחרת כעת בכחצי משווי ההנפקה ● עם זאת, המנכ"ל מציין: "מעולם לא הייתי אופטימי יותר בנוגע להזדמנויות שיש לפנינו"

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

משרד הבריאות: השפעת השנה מוקדמת וחמורה מהרגיל

תת־זן חדש של שפעת A הפך את עונת השפעת לקשה מהממוצע, עם מקרי תמותה בילדים, מאות מאושפזים והיערכות לעומסים בבתי החולים ● משרד הבריאות ממליץ על עטיית מסיכות ע"י אוכלוסיות בסיכון ובנוכחותן ● וגם: שיעור ההתחסנות בישראל נותר נמוך

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

מגה אור די סי של צחי נחמיאס במגעים להקמת מעבדות אנבידיה במעל למיליארד דולר

כפי שנחשף בעבר בגלובס, אנבידיה בונה חוות שרתים שנייה לשימוש פנימי בפארק התעשייה מבוא כרמל ● כעת נודע כי חברת מגה אור די. סי של צחי נחמיאס היא בין הנושאים ונותנים לבניית המבנה שבו תשוכן החווה, כאשר אנבידיה תהיה אחראית על ציודו והפעלתו של המרכז

שידורי ספורט / אילוסטרציה: Shutterstock, daphnusia

המחיר של חבילת הספורט יעלה שוב? הדרישה החדשה של צ'רלטון

צ'רלטון הודיעה לספקיות הטלוויזיה כי חבילת הצפייה במובייל תבוטל בינואר הקרוב, והציבה דרישה חדשה: התייקרות כוללת לכלל הלקוחות או ביטול גורף של האפשרות לצפות דרך הסלולר ● הוט כבר הודיעה ללקוחותיה על עליית מחירים, בעוד יתר הספקיות עדיין בוחנות את צעדיהם מול ספורט1

צילום: Shutterstock, Satenik Guzhanina

האינדיקטור שמראה התמתנות משמעותית במחירי השכירות

נתוני הלמ"ס שפורסמו השבוע סיפק הוכחה נוספת להתקררות בשוק הנדל"ן: מחירי הדירות רושמים ירידה שמונה חודשים ברצף ומציגים קצב עלייה שנתי זניח - זאת לעומת 2.6% בשוק השכירות ● אבל בהפניקס צופים התקררות חדה בחודשים הקרובים

צילום: איל יצהר

רעיון נועז, כישלון קליני מכריע: חברת הביומד ביומיקס צפויה להיסגר

החברה הישראלית שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בזיהומים חיידקיים הפסיקה ניסוי קליני בשל תופעות לוואי, פיטרה מעל מחצית מעובדיה ומתכוונת למכור פטנטים ● היום הגישה ביומיקס בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון מניית החברה האם בניו יורק איבדה כמעט את כל ערכה מאז מיזוג ה-SPAC

ירון קיקוז, בעלים ומנכ''ל פריים אנרג'י / צילום: שחר גל

לקראת מאבק שליטה באלומיי? זאת החברה שמאיימת במהלך משפטי

בכוונת פריים אנרג'י לפתוח במאבק משפטי למיצוי זכויותיה, בעקבות הסכם בלעדיות שהיה לה עם אלומיי ● בסביבת החברה טוענים בתוקף כי כבר לפני עשרה ימים הם נאותו לרכוש את החברה ● האם המכירה לעופר ינאי בסכנה?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנקים ירד ב-0.5%, נקסט ויז'ן זינקה ב-17%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● נקסט ויז'ן דיווחה היום על העסקה הגדולה בתולדותיה, בגובה של 76.8 מיליון דולר ● איחוד האמירויות היא הלקוחה מאחורי עסקת הענק של  אלביט, כך לפי דיווח באתר "אינטיליג'נס אונליין" ● וגם: שתי מניות השבבים הישראליות שזכו להמלצה מג'פריס

אילוסטרציה: Shutterstock

יוקר מחיה? למה אתרי השוואות המחירים הישראליים לא מצליחים להתרומם

בישראל פועלות כיום רק שתי פלטפורמות פרטיות להשוואה בין מחירי מזון: Pricez ו-CHP ● ברשות להגנת הצרכן מבטיחים רפורמה שתמשוך שחקנים חדשים ותסייע לתחרות ● ובינתיים הפרדוקס נמשך: בשוק המזון מהיקרים במערב לא משתמשים בכלי השוואת מחירים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; מגה אור קופצת בכ-7%, אלביט בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.4% ● הבורסה המקומית נסחרה אתמול בעליות שערים, בניגוד ליתר בורסות העולם ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, לאחר שדוח התעסוקה שפורסם בארה"ב הצביע על תמונת מצב מורכבת בשוק העבודה האמריקאי ● וגם: האנליסט שטוען - זו הסיבה שיש עדיין סיכוי לראלי של סוף שנה בוול סטריט

אסדת נפט בטקסס, ארה''ב / צילום: Reuters, Carlos Kosienski

מחירי הנפט בשפל של 4 שנים. אלה הסיבות

עפ"י חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, "הירידה במחירי הנפט בעולם מגיעה על רקע הערכות על התקדמות השיחות להפסקת המלחמה באוקראינה והאטה בכלכלת סין" ● מניות הגז והנפט הישראליות רושמות ירידות