גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמת הטקילה והאבוקדו: טראמפ ראה קו אדום, ועצר

מלחמת הסחר של נשיא ארה"ב עם מקסיקו נמנעה ברגע האחרון ● טראמפ טוען לניצחון, אבל הוא נמנע מהסלמה דרמטית מפני שהמציאות הפוליטית השתנתה: התנגדות ניכרת התפתחה בתוך מפלגתו ● נגד האינסטינקטים הרגילים שלו, הנשיא לא לחץ על הדוושה בסיבוב

מהגרים ממרכז אמריקה צועדים לכיוון ארה”ב/  צילום: רויטרס, Jose Torres
מהגרים ממרכז אמריקה צועדים לכיוון ארה”ב/ צילום: רויטרס, Jose Torres

מלחמת הטקילה (והאבוקדו ורכיבי הרכב) הסתיימה לפני שהתחילה, באותה פתאומיות שבה הוכרזה, לפני שבועיים. יעברו ימים או שבועות לפני שנבין במלואן את נסיבות הכרזתה ואת נסיבות מניעתה.

פוטנציאלית, אקט הסיום, או "ההשעיה לזמן בלתי מוגבל", של מלחמת הסחר בין ארה"ב למקסיקו חותם את השלב האגרסיבי ביותר של מלחמות הסחר מבית דונלד טראמפ. אמנם הנשיא ואנשיו יטענו לניצחון היסטורי, ואמנם אין הם יוצאים בידיים ריקות, אבל נראה שהנשיא עצר בסיבוב, באופן לא-אופייני, מפני שהוכרח לעצור, לא מפני שרצה לעצור.

רק יומיים לפני שעצר הוא הודיע במלוא התוקף של הכרזותיו ושל ציוציו, שהוא מתכוון לפתוח מלחמה, ולהסלים אותה, עד שבחודש אוקטובר תימתח חומת מכסים תלולה בין ארה"ב לשותפת הסחר הגדולה ביותר שלה. השתיים האלה, שגבול יבשתי של כמעט 2,000 ק״מ מפריד ביניהן, סחרו ב-2018 בהיקף של 671 מיליארד דולר בשנה.

בניגוד למלחמות הסחר האחרות - עם סין, עם האיחוד האירופי, עם הודו, עם קנדה (שנמנעה) - למלחמה הזו אין קשר ישיר ומפורש עם סחר. זו המשמעות של פתאומיותה, זה הממד הלא-רציונלי הכרוך בה, וזו הסיבה שמכשולים פוליטיים חסרי תקדים צצו בדרכו של הנשיא.

לנופף במחבטי סחר

טראמפ תמיד איים. זו הייתה התנהלותו מימי נדל"נותו ברובע קווינס של ניו יורק. הנשיאות זימנה לו את כלי האיום וההפחדה הגדולים ביותר של תקופת שלום. הוא גילה את המידה שבה רצונותיו, או גחמותיו, יכולים לשבש את חייהן של ארצות ענקיות, וממילא להלך אימים על ממשלותיהן.

טראמפ גילה את הקלות שבה הוא יוכל לנופף במחבטי סחר. לכלכלת ארה"ב יש יכולת ספיגה גדולה לאין שיעור מזו של כל שותפת סחר. העולם תלוי בשוק האמריקאי הרבה יותר ממה שהשוק האמריקאי תלוי בעולם, או בוודאי בארצות אינדיבידואליות.

מפלגתו של הנשיא הייתה בחצי המאה האחרונה נושאת הדגל של סחר חופשי. הנשיא הרפובליקאי האחרון שהעמיד חומות מכס במרכז מדיניותו היה הרברט הובר.

עוד מעט קט ימלאו תשעים שנה להתמוטטות הגדולה של וול סטריט. במהלכה ארה"ב ניסתה להגן על תעשייתה באמצעות הגבהתן של חומות המכס. מלחמת סחר גלובלית התחילה, והיא דירדרה את העולם במהירות אל שפל כלכלי, שמחלציו בקעה מלחמת העולם השנייה. הרפובליקאים, וגם הדמוקרטים (אם גם בהתלהבות פחותה), נשבעו אמונים לסחר חופשי.

רבים מן הרפובליקאים רטנו לנוכח הסתלקותו של הנשיא מעקרונות של סחר חופשי בשנתיים הראשונות של כהונתו. אבל הם לא התייצבו נגדו. סוף סוף הוא עשה שימוש בעיצומי סחר כדי לשפר את מעמדה של ארה"ב במשוואות של סחר.

הפעם נפל דבר: הנשיא קבע לוח זמנים מדוקדק לשיבוש מסיבי של סחר, כדי להשיג יעד שבינו לבין סחר אין ולא כלום: הגבלת הגעתם של מהגרים לא חוקיים מאמריקה המרכזית אל גבול ארה״ב-מקסיקו. הוא דרש שמקסיקו תפסיק את התנועה דרך שטחה (ביום אחד בחודש מאי נרשם המספר הגבוה ביותר מאז ומעולם של מגיעים לא-חוקיים, 5,800.)

בעיני הנשיא, הסחר וההגירה בהחלט קשורים זה בזה. הקשר הוא דונלד טראמפ. התנגדותו לסחר חופשי ולהגירה עמדו במרכז מסע הבחירות שלו ב-2016; והם חוזרים ומתייצבים שם במרכז מסע הבחירות הנוכחי שלו.

"השתלטות עוינת"

ב-2016 הנשיא השתלט על המפלגה הרפובליקאית במה שידוע בעגת וול סטריט כ"השתלטות עוינת": צייד תאגידים רוכש מניות של חברה ציבורית נגד רצון מנהליה, מדיח אותם, ומשנה כיוון, מפטר המונים, או אפילו מחסל את החברה. כמה מחבריו הטובים ביותר של הנשיא עשו כן, כמו למשל קארל אייקן.

טראמפ מעולם לא היה רפובליקן, עד שנעשה רפובליקן, לפני עשר שנים. הוא מעולם לא התעניין באורתודוקסיה השמרנית של המפלגה בענייני מדינה, כלכלה או חברה. הוא אמנם גילה את יתרונות ההסתגלות האידיאולוגית, אבל לא הייתה לו כל כוונה לאמץ את מצע המפלגה, כפי שהתגבש בימי נשיאותו של רונלד רייגן, לפני ארבעים שנה. הוא מעולם לא ייחס קדושה מיוחדת ל-Laissez-faire, האידיאולוגיה של כלכלת השוק, שהדריכה את המפלגה במאה השנה האחרונות.

ניצחונו ב-2016, האגרסיביות של אישיותו והפופולריות העצומה שלו בין מצביעי המפלגה, חייבו את הרוב הגדול של הרפובליקאים בקונגרס להתיישר לפי הקו שלו, או לפחות לשמור על פרופיל נמוך מאוד. עד מהרה רפובליקאים למדו על בשרם, כי טראמפ מוכן להשתמש בארטילריה הכבדה ביותר נגד כל מי שמביעים אפילו הסתייגות קלה מסגנונו ומאישיותו, שלא לדבר על מדיניותו.

זה בדיוק הטעם שמאורעות הימים האחרונים הם ציון דרך בחייה של נשיאות טראמפ. בתוך המפלגה התעוררה התנגדות גלויה לסנקציות הסחר שלו על מקסיקו, לא מפני שהמתנגדים חולקים על מדיניות ההגירה שלו, אלא מפני שהם חושבים את המכסים ל״מסים על אזרחי ארה״ב״.

על אף טענות הנשיא, בסופו של דבר לא מקסיקו תשלם את המכס, אלא הצרכן האמריקאי. המכסים/מסים ימחקו את הקלות המס, שהנשיא יזם בתחילת נשיאותו. להקלות ההן מיוחסת במידה רבה התנופה הכלכלית, המעניקה לארה"ב שיעורי צמיחה שאין דוגמתם בעולם המתועש ושיעורי תעסוקה שלא נראו באמריקה זה 60 שנה.

רוב חוסם וטו

אלה הקוראים עלי תה פוליטיים הזהירו מלכתחילה שאם יש לרפובליקאים קווים אדומים, מלחמות הסחר עלולות להביא את הנשיא אל הקווים האלה. כך קרה.

ביום רביעי שעבר הנשיא עדיין ניסה להלך אימים על מתנגדיו מבית, והזכיר להם שהוא ״הנשיא הפופולרי ביותר מאז ומעולם״ בתוך מפלגתו. אף על פי כן, האופוזיציה התגבשה והלכה במידה שעוררה את החשש, כי יימצאו די רפובליקאים, יחד עם הדמוקרטים, כדי ליצור רוב חוסם וטו (שני שלישים) בשני בתי הקונגרס, שיבטל את מכסי העונשין וינחיל תבוסה משפילה לנשיא, שהוא לא יוכל לייחס לקנוניות חשאיות של "המדינה העמוקה".

הנשיא עסוק עכשיו ראשו ורובו בעניין עיקרי אחד: בחירה חוזרת בעוד 17 חודשים. הוא מאמין, שיחזור וייבחר על יסוד איתנותה של הכלכלה. אבל בסוף השבוע שעבר הגיע אליו אות מבשר רעות: מספר מקומות העבודה, שנוספו למשק בחודש מאי, רק 40% מן המספר החזוי. אמנם האבטלה מוסיפה להיות נמוכה ממה שהייתה מאז אמצע המאה שעברה (3.6%), אבל גוברת האפשרות שהרוח מתחילה לצאת ממפרשי הגאות. הקשר בין הרוח לבין מלחמות הסחר אינו קשה לניחוש, גם אם אין זה הגורם היחיד.

הייתכן שהנשיא נכנס עכשיו אל פאזה פוליטית חדשה, שבה זהירות תחייב אותו לעצור בסיבובים במקום להיענות לאימפולסים של עצמו וללחוץ על הדוושה? קצת קשה להאמין בזה, מפני שטראמפ לא הפגין יכולת שינוי, או רצון להשתנות. אבל הוא עכשיו חלש ממה שהיה. הוא ראה קו אדום - ונמנע מלחצות אותו. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח "טוגה נטוורקס", מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

לן בלווטניק, בעל השליטה ברשת 13 / צילום: טים בישופ

באי הקריבי ובניו יורק: כך חיזר אסף רפפורט אחרי לן בלווטניק כדי לרכוש את רשת 13

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

עולה לאישור הממשלה: האם תאושר הקמת שדה התעופה החדש בצקלג?

לפי ההצעה, במקום קידום חלופת נבטים בדרום, תקודם חלופת צקלג בנגב, ובמקביל יימשך קידום שדה התעופה בצפון במרחב רמת דוד ● מבקרי המהלך טוענים כי קידום חלופת צקלג הוא למעשה הסחת דעת שנועדה להסיט את מוקד ההכרעה צפונה, ובפועל לאפשר את קידום שדה התעופה ברמת דוד

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים