חברת סונול מתכננת להיכנס לתחום גז הבישול הביתי

חברת סונול, מחברות האנרגיה הגדולות והוותיקות בארץ, מבקשת להיכנס לתחום גז הבישול הביתי (גפ"מ - גז פחמימני מעובה), המגלגל כשני מיליארד שקל בשנה. לאחרונה הגישה סונול, באמצעות חברת בת שלה, סונול גז פלוס, בקשה לממונה על ההגבלים העסקיים לאשר לה עסקת רכישה/מיזוג של הפעילות המסחרית של חברה ירושלמית קטנה בשם ישראגז (אופק), העוסקת בתחום הגפ"מ, אל פעילותה של סונול פלוס.

ההשקעה של סונול בעסקה מוערכת בעשרות מיליוני שקלים, כאשר מדובר בפעם הראשונה שבה מבקשת סונול להיכנס לתחום הגז לבישול ביתי ולהסקה.

לאחרונה מינתה סונול את שי עזרא, לשעבר מנכ"ל דורגז מקבוצת דור אלון, לעמוד בראש חברת הבת החדשה - סונול גז פלוס. בשלב ההתחלתי סונול גז פלוס מתכוונת להתמקד באספקת גז לצריכה ביתית, גז לבישול ולהסקה, ובהמשך היא צפויה להיכנס לתחומים נוספים כמו אספקת גז למסחר ולתעשייה ולאספקת גז למפעלים, וגם למכירת גז טבעי בתחנות סונול ברחבי הארץ.

"שחקן 'שובר שגרה'"

סונול לא פעלה עד-כה בשוק הגז הביתי, וכאמור בכוונתה להיכנס לשוק זה באמצעות סונול גז פלוס, חברת בת שלה, אשר על פי האתר שלה "מתמחה בשיווק גז למגזרים השונים: גז למשקי בית, תעשיה ורכבים".

עוד צוין באתר סונול גז פלוס כי "החברה פיתחה מודל עסקי לפיו המטרה לספק גז במחיר תחרותי תוך כדי שמירה על רמת בטיחות גבוהה עפ"י התקנים המחמירים ביותר, אסטרטגיית המחיר שלנו אינה באה על חשבון השירות והאיכות. אנו מעסיקים עובדים מיומנים מורשים ומקצועיים לעסוק בעבודות גז".

החברה הנרכשת, ישראגז (אופק), נוסדה בשנת 2004, נמכרה לקבוצת החברות (סנט'ק אנרג'י) בשנת 2012 ומרכז פעילותה בענף הגפ"מ. באתר האינטרנט של החברה צוין, כי "החברה הינה ספק גז מורשה, בעלת רישיון ספק גז ממשרד האנרגיה והתשתיות לשיווק והפצת גז בפעילות ארצית. בנוסף החברה מחזיקה ב'תו אמון הציבור'. במסגרת תו זה החברה מחויבת לכללי אמון הציבור המשקפים סטנדרט גבוה של אמת והגינות בפרסום, גילוי נאות ושקיפות מידע, שירות נאות ואחריות למוצר, הגינות בעריכת חוזים ובקיומם, שמירה על פרטיות וכיבוד החלוק".

את הענף שבו החברה פועלת מתארת ישראגז (אופק) באופן ציורי באתרה, תוך שמיוחס לחברה תפקיד בשבירת ההגמוניה של החברות השולטות בו: "ענף הגפ"מ מהווה ענף ה'שוחה' באוקיינוס כחול, אוליגלופלי ועל כן נחשב ענף ריכוזי מאוד, המאופיין בחסמי מעבר ספקי גז גבוהים ביותר, עניין המשפיע לרעה על התחרות בין חברות הגז ומבטיח שהמחירים אשר נגבים מהצרכנים ישארו גבוהים ביותר. במסגרת הענף הריכוזי ישראגז (אופק) בע"מ מהווה שחקן 'שובר שגרה' המספק יתרון ברור מבחינת המחירים שמציעה ללקוחות פוטנציאליים".

ארבע חברות שולטות בשוק

גז הבישול הוא אחד ממקורות האנרגיה המרכזיים למשקי-הבית בישראל. מרבית תושבי המדינה עושה שימוש בגפ"מ לצורכי בישול והסקה, כאשר היקף שוק גז הבישול בישראל עומד על מעל ל-2 מיליארד שקל, מתוכו כ-800 מיליון שקל בתחום הביתי.

ארבע החברות הגדולות והוותיקות בשוק הגז הביתי - פזגז, סופרגז ואמישראגז - שולטות בכ-90% מהשוק. לצד 4 החברות הגדולות קיימים כ-20 ספקי גז קטנים מאוד, שנתח השוק הכולל שלהם אינו עולה על 10%, וכאשר נתח השוק של כל אחד מהם אינו עולה על 5%.

נגד חלק מהשחקנים בשוק מתנהלים בימים אלה הליכים פליליים במסגרת חקירה שזכתה לכינוי "קרטל הגז הביתי". החקירה, שנוהלה במשך מספר חודשים כסמויה, התפוצצה בספטמבר 2016 עם מעצרם של מנהלים בכירים בחברות המובילות בשוק בחשד לעריכת קרטל (עריכת הסדרים כובלים ותיאומים ביניהם), בין היתר בדרך של הערמת קשיים על מעבר לקוחות בין החברות ובעקבות ממצאים, לפיהם לאורך השנים החברות המספקות גז בישול ביתי אינן מנסות "לחטוף" לקוחות האחת מהשנייה ולמעשה אינן מנסות להתחרות האחת בשנייה.

בדצמבר 2018 הודיעה רשות ההגבלים העסקיים לחברות הגז אמישראגז ופזגז, ונושאי משרה בכירים בהן, כי היא שוקלת להגיש נגדם כתב אישום, בכפוף לשימוע, בגין הסדר לפגיעה בפעילותה התחרותית של כלבוגז. על-פי מכתבי השימוע, פזגז ואמישראגז שיתפו ביניהן פעולה כדי לפגוע בפעילותה התחרותית של כלבוגז. כחלק מההסדר הן הסכימו לא להתחרות זו בזו על בסיס המידע שיעבירו במסגרת שיתוף-הפעולה.

החקירה המתנהלת בשנתיים האחרונות בענף אינה הקרטל הראשון שיוחס לענף. פרשת קרטל הגז הראשונה שנחקרה ואף הביאה לאישומים והרשעות של הפעילים בענף נחקרה בשנות ה-90', ובמסגרתה הוגש בשנת 2004 כתב אישום נגד 4 חברות הגז הגדולות - פזגז, אמישראגז וסופרגז - בגין עריכת קרטל. החברות ומנהליהן הואשמו והורשעו בכך שהחזיקו ביותר מ-90% משוק הגז, בתיאומי מחירים וחלוקה של כלל רוכשי גז חדשים במגזר הביתי והתעשייתי בשנים 94'-97'.

קשיים במעבר

הענף מהווה קרקע פוריה לעבירות הגבליות ופגיעה בתחרות ובצרכן לאור העובדה כי מדובר במצרך מהותי המשמש את רוב האזרחים בישראל. הצרכנים בישראל מחוברים לגז באחת מכמה צורות: בבנייני מגורים חלקם צורכים גז ממכלים עצמאיים, כאשר כל דייר בוחר לעצמו את חברת הגז; אחרים מקבלים את הגז מגז מרכזי הפועל באמצעות מיכלים מרוכזים או באמצעות צובר (מיכל יחיד טמון בקרקע המשמש כמה בניינים), כך שכל הדיירים מנויים על חברה מסוימת המספקת גז לכל דיירי הבניין. במקרים כאלה, כדי לעבור לחברה אחרת, נדרשת הסכמה של לפחות 50% מהדיירים, ולחברות הגז אסור להערים קשיים על מעבר לספקית אחרת.

אולם, במהלך השנים התקבלו ברשות ההגבלים העסקיים תלונות רבות, הן מספקי גפ"מ קטנים והן מלקוחות, על הקשיים שמערימים ספקי הגז הביתי על לקוחות המנסים לעבור ספק או להוזיל את תעריפיהם. הטענות המרכזיות היו כי שלושת הספקים הגדולים נוקטים במאמצים רבים לסכל מעבר של לקוחות אל ספקים קטנים. תלונות נוספות שהתקבלו ברשות עוסקות, בין היתר, בהערמת קשיים באישור קבלת חתימות בעלי הדירות המעוניינים להחליף ספק גפ"מ או הערמת קשיים לגבי זהות החותמים ובתלונות על עיכוב בהחלפת הספק בשטח.