אחת השאלות הגדולות היום לגבי אפליקציות בריאות דיגיטלית שנועדו לשנות סגנון חיים, היא האם חייבים לכלול כחלק מן השירות רכיב אנושי. אם כן - מי אחראי לספק אותו? האם החברה שפיתחה את השירות הדיגיטלי אחראית לכך, או שמא הגורם שרכש אותו - שהוא לרוב חברת ביטוח, ספק שירותי בריאות או מקום עבודה עבור עובדיו.
רכיב השירות עלול להיות לפעמים הרכיב היקר והמורכב ביותר לאספקה בטכנולוגיית בריאות דיגיטלית, והחסם האחרון העומד בפני הסקייל אפ של שירותי הבריאות - כלומר אספקת שירות בריאות דיגיטלית בעלות נמוכה לאוכלוסייה רחבה באמצעים דיגיטליים.
בימים אלה ניתן לראות דוגמה חיה להתפתחות הסוגיה הזו. קופת-חולים כללית הודיעה כי הביקוש לערכה של חברת "דיי טו" (DayTwo) לאבחון חיידקי המעי ובניית תפריט תזונה מותאמת אישית עלה על המתוכנן, ולכן הוחלט כרגע להקפיא את השירות. כללית סבסדה את הטיפול במחיר של 800 שקל למטופל והעניקה על חשבונה את הייעוץ הראשון לשימוש בשירות. אותם יועצים אנושיים שהקצתה הקופה למשימה, הם הגורם שהיווה את החסם, ובגלל מחסור בהם נוצר צוואר הבקבוק.
עם ההכרזה על שיתוף-הפעולה, דיווחו בחברת דיי טו כי יעבירו 1,000 ערכות בדיקה בכל חודש, וכי היקף שיתוף-הפעולה צפוי לצמוח עוד יותר. ככל הנראה הביקוש לערכה היה גבוה מכך, כבר עם השקת השירות. בעלות אפליקציה של 800 שקל אחרי סבסוד, ייעוץ של תזונאי לשירות לא אמור להיות רכיב שישנה מהותית את תמחור הבדיקה.
עבור אפליקציות הדורשות ייעוץ קבוע ולא חד-פעמי, הסוגיה תהיה אפילו מורכבת יותר. במקרה הנוכחי ככל הנראה הבעיה אינה בחוסר היכולת של הכללית לשלם עבור אחזקת תזונאי יועץ לבדיקה, אלא בקצב ההכשרה של נותני השירות למוצר הזה.
דיי טו פיתחה יכולת לנבא את השפעתם של מזונות שונים על רמות הסוכר בדם על בסיס תמהיל חיידקי המעי. הממצא שעליו בנויה החברה הוא כי לאנשים שונים תמהיל חיידקי מעי שונה, אשר גורם לכך שהם מעכלים מזונות באופן שונה, ולכן אצל כל אחד מאיתנו המזונות משפיעים באופן שונה על רמת הסוכר. המוצר של דיי טו מיועד בעיקר לחולי סוכרת וקדם-סוכרת, אך משווק גם לאוכלוסייה הכללית המעוניינת להגן על עצמה מסוכרת ומקווה שתזונה מותאמת אישית תעזור גם להרזיה.
מעבדת דיי טו כבר מאופיינת באוטומציה רובוטיקה המאפשרים לרצף את כל הבדיקות הללו וגם בדיקות נוספות כאשר יגיעו משווקים נוספים, אולם החסם הוא כאמור כוח-האדם.