מבקר המדינה היוצא, השופט בדימוס יוסף שפירא / צילום: איל יצהר
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, המסיים את תפקידו בראשית חודש יולי הקרוב, אמר הבוקר (ד') בכנס איגוד המבקרים הפנימיים בישראל כי יש הבדל בין ביקורת פנים לבין ביקורת המדינה, תוך רמיזה לגישת הביקורת הבונה והרכה שהציג מבקר המדינה הבא, מתניהו אנגלמן.
שפירא התייחס בדבריו ליוזמות השונות לשינוי אופי ומעמד מוסד מבקר המדינה. לדבריו, ישנם הבדלים מהותיים בין ביקורת פנימית לבין מוסד מבקר המדינה. הביקורת הפנימית כפופה להנהלת הגוף בו מתבצעת הביקורת, ותוכנית העבודה שלה היא בתיאום עם מנכ"ל הארגון. לעומתה, ביקורת המדינה פועלת מכוח חוק יסוד: מבקר המדינה וחוק מבקר המדינה ואינה תלויה ברצונם של הגופים המבוקרים.
בכנס - אירוע משותף של איגוד מבקרי הפנים בישראל IIA והאיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע ISAC - הוסיף שפירא כי "גם למי שאינו רואה בביקורת המדינה רשות נפרדת, ברור שביקורת המדינה היא עזר כנגדה של הכנסת בתפקידה כזרוע המפקחת על הרשות המבצעת. ביקורת המדינה איננה ביקורת הפנים של ממשלת ישראל", הוא אמר.
שפירא הדגיש את מהותו של מוסד הביקורת: "לשפר את השירות הציבורי לטובת כלל אזרחי ותושבי המדינה, ולפיכך ביקורת המדינה חבה חובת אמונים לא רק כלפי הגופים המבוקרים אלא גם כלפי הציבור בכללותו. שוני זה בין הביקורת הפנימית לבין מוסד מבקר המדינה הוא שוני מהותי מצוי ורצוי".
בראיון לעיתון "ישראל היום" אחרי בחירתו למבקר המדינה הבא, אמר אנגלמן כי הוא רואה את ייעוד הביקורת כאלמנט חשבונאי פיננסי, במטרה לפקח על השימוש בכספי ציבור והתייעלות. "הביקורת היא כלי בידי ההנהלה. האתגר המרכזי בתפקיד הוא ליצור שיתוף-פעולה עם המוסדות המבוקרים ולהצליח כרגולטור לסייע להם להתייעל ולהשתפר", אמר אנגלמן.
ברקע נמצאות גם הצעות חוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' להצר את תפקיד מבקר המדינה לסמכות ביקורת בדיעבד בלבד, וכל עוד הפעולה המבוקרת נמצאת בתהליך, המבקר יוגבל. הצעה נוספת של סמוטריץ' ביקשה לקבוע כי מבקר המדינה לא יהיה שופט בדימוס, וכך אפילו שהצעתו לא עברה את שלבי החקיקה המקדמיים, בפעם הראשונה מזה 30 שנה נבחר מבקר מדינה חדש שאינו שופט או שופט בדימוס.