מתוך הסדרה "צ'רנוביל" / צילום: באדיבות yes
הבמאי יוהאן רנק מאמין שאמנות היא במיטבה כשההפקה שלה קשה. "אם אני מרגיש את המאמץ ואת התהליך המפרך זה עוזר לי להעריך את האמנות", הוא אומר כשהוא שרוע על ספה במרתף ביתו בפארק סלופ בלונדון, שם הוא מתגורר עם אשתו אלין זה שש שנים וארבעת ילדיהם. "אמנות אף פעם לא מסתיימת, היא רק נזנחת", אומר רנק השבדי, גבה הקומה והצנום שסיים לא מזמן את הפוסט-פרודקשן לסדרה "צ'רנוביל" של HBO, דרמה היסטורית שמגוללת את האירועים האמיתיים סביב האסון הגרעיני מ-1986.
רנק, 52, נולד באופסלה, עיירה קטנה הסמוכה לשטוקהולם, אבל נדד ממקום למקום כילד מפני שאביו הרופא היה "אדם סקרן". הוא החל את הקריירה שלו כמוזיקאי פופ באירופה, וגילה את אהבתו לצילום סרטים כשהחל לביים קליפים למוזיקה שיצר. חברים, ואחר-כך חברים של החברים, ביקשו ממנו לביים גם את סרטיהם, וכך גם מדונה ששלחה לו פקס שבו ביקשה ממנו לצלם את הקליפ לשיר שלה "Nothing Really Matters" מ-1998. במרוצת השנים הוא יצר קליפים גם לרובין, ללנה דל ריי, לביונסה ועוד.
הקטע האחרון שביים היה לשיר "Lazarus" מהאלבום האחרון של דיוויד בואי "Blackstar", שנפטר כמה ימים לאחר שזה יצא לאור. "אתה רואה את הארון שם?", הוא שואל ומצביע על ארון מלתחה גדול מעץ ליד הדלת. "זה הארון שהוא נכנס אליו בסוף 'לזרוס'. האטומים של בואי נמצאים בו".
ביתו של רנק גדוש פריטים מוזרים. קומת הכניסה מלאה פוחלצים: עורב ושחף ים מוצבים בחזית ליד שטיח מעור של זברה שעליו שוכב חתול שחור. טווס מותח זנב בקופסת זכוכית, בעוד שכבש מביט עלינו מעל כוננית שמציגה גולגלות שונות, צדפות וראשי בובות. ראש חתול בר תלוי על הקיר לצד תמונותיהם של בואי, סלבדור דאלי ואיגי פופ. על מדף מוצג ספר תצלומים של בלאק מטאל (סגנון כבד וקיצוני בתוך זרם ההבי מטאל שנחשב לפופולרי בנורבגיה ב-20 השנים האחרונות), וכמה ספרים של אליסטר קראולי (מיסטיקן ומשורר בריטי שמת ב-1947 והתפרסם בשיטת הקסמים שלו שאותה כינה 'Magick').
פסלים מרחבי העולם מקשטים כל משטח. תצלומים גדולים בשחור-לבן של פלוריאן שניידר (מוזיקאי גרמני) ושל קארל ברטוס (מוזיקאי ומלחין גרמני אחר), שצולמו על ידי הבמאי ההולנדי אנטון קורביין שביים קליפים לדפש מוד ו-U2, תלויים על הקיר.
"כל הסיפור הזה משגע את השכל"
למרות שרנק נהנה מהאופי האסתטי המדוד של בימוי קליפים, מה שהוא באמת רצה לעשות זה להפיק סרטי דרמה. ב-2008 הוא ביים את הסרט הראשון שלו באורך מלא, "Downloading Nancy", סיפור על התאבדות, ניאוף ודייטים אונליין, שהוקרן בפסטיבל סאנדנס. "הסרט הזה היה ניהיליסטי לגמרי. הוא היה האפל והמדכא ביותר שנעשה אי-פעם, אני חושב", הוא אומר.
וינס גיליגאן, הבמאי של "שובר שורות", ראה במקרה את הסרט וביקש מרנק לביים פרקים לסדרת הטלוויזיה עוד לפני שזו הפכה לקאלט. רנק היסס תחילה. כאדם שמתאר את עצמו כ"קצת סוליפסיסט" (תפיסה שטוענת כי אדם יכול להיות בטוח בקיומו של דבר אחד בלבד - האני העצמי שלו), לא היה לו עניין בטלוויזיה כי הוא חשב שהיא פחות חופשית מקולנוע. אבל חבר דחק בו לתת לזה צ'אנס.
הסוף היה שהוא עבד על שלוש עונות של הסדרה והמשיך לביים פרקים בסדרות נוספות כמו "הוויקינגים", "בייטס מוטל" ו-"Bloodline". "אני אוהב טרגדיות אפלות, חסרות תקווה", הוא אומר. למרות שהטיל תחילה ספק במיומנויות שלו, הוא הבין שהטלוויזיה, בגלל שאין לה את "הפאניקה של ההכנסות הקופתיות", מאפשרת לו הרבה חופש.
אחרי ההשקה של הפרויקט האחרון שלו, סדרת הטלוויזיה "הפנתרים האחרונים" ב-2016, רנק זכה לביקור מקרוליין שטראוס, ג'יין פדרסטון וקרייג מזין. שטראוס, מפיקה בפועל של "משחקי הכס", הייתה אחד המנהלים שנתנו את האור הירוק לסדרות "משפחת סופרנו" ו"הסמויה" ב-HBO; פדרסטון, שרנק מתאר כ"מפיקה המדהימה ביותר בבריטניה", עבדה על סדרות הדרמה הבריטיות המהוללות "Broadchurch" ו-"The Hour"; ואילו מזין הוא הכותב מאחורי הסרטים "מת לצעוק" השלישי והרביעי, ו"בדרך לחתונה" השני והשלישי. השלושה הגיעו לביתו של רנק בלונדון כדי לשכנע אותו לקחת על עצמו את "צ'רנוביל".
הוא התגורר באירופה כאשר האסון הגרעיני התרחש ב-1986, ולכן גם נמשך לרעיון. "אתה בעולם אחר - רוסיה הסובייטית, ובזמן אחר - שנות ה-80 שזה כמו אירופה בשנות ה-60, עם מאות אלפי אנשים שנלחמים באויב בלתי נראה שהוא קטלני במידה מדהימה", הוא מסביר. "זה הכוח של האטום, והקרינה היא מוזרה ומפחידה מוות אבל בו-זמנית גם הופכת אותך לצנוע. כמו רעל מפחיד ולא רגיל".
אגב, לפי מחקרים משנת 2011 יותר ממיליון בני אדם מתו כתוצאה מהאסון, למרות שהמספרים והאומדנים שונים בצורה קיצונית זה מזה בגלל מקרי החולי הנלווים. "זה היה גרוע בהרבה ממה שכל אחד ידע", אומר רנק. "כל הסיפור הזה משגע את השכל".
"אי-אפשר לנוח על זרי הדפנה"
הסדרה "צ'רנוביל" מספרת על האסון, אבל גם על בני האדם שהיו שם וניסו לתקן מה שאפשר. זה על "הקורבנות שהקריבו, העלות של השקרים" כתוצאה מהכיסוי שניסתה לבצע רוסיה הסובייטית הטוטליטרית, מסביר רנק. "הם לא פינו אנשים כשהיו צריכים לפנות. הם העמידו פנים ששום דבר לא קרה. בראש שלהם אסון גרעיני עולמי לא יכול לקרות היה בברית-המועצות. מבחינתם הכול היה שקר.
"יש כאן גם משהו שמתאים לתקופה", אומר רנק שמתייחס כמובן לכל הנושא של פייק ניוז. "איך כל השקרים הללו יוצרים חוב כלפי האמת - שקר שהולך וגדל עד שהוא הופך לבלתי ניתן לניפוץ". התסריט, אומר רנק, הוא "מפוצץ מוח. הוא נהדר בטרגדיה האימתנית שלו".
הנושא לא היה האתגר היחיד בהפקת הסדרה. רנק, שמתאר את עצמו כבמאי נוכח ומעורב מאוד, "אחד שנמצא ב'חפירות'" עם הצוות והשחקנים, מאמין שכשאתה באמת מתאמץ ליצור משהו רואים את זה בצד השני. "אני תמיד מתעניין באותנטיות שגורמת לך להתחבר באמת, להרגיש מהבטן", הוא אומר. הוא מדבר, בין היתר, על סצנה שצולמה בגשם עם 400 ניצבים. "אתה מרוצה מהממד הגדול של הביצוע", הוא אומר.
עם זאת, הוא מחפש תמיד ייעוץ נוסף. "הדרך היחידה לעשות משהו טוב היא כשאתה מקשה על עצמך בכל רמה שעולה על הדעת. אי-אפשר לעגל פינות או לנוח על זרי הדפנה, הכול צריך להיות במידה רבה בלתי אפשרי מפני שיש כאן סוג אחר של מתקפה על החושים, יותר דברים לעכל. זה מטריד אותך בדרך אחרת", הוא מסכם.
הצליחה לעקוף סדרות מצליחות כמו "משחקי הכס" ו"הסמויה" / פולי טובמן
בשבוע שעבר שודר הפרק האחרון של "צ'רנוביל", סדרת המופת של HBO, שכבר הספיקה להפוך לסדרה הפופולרית ביותר בדירוגים של IMDb ו-Rotten Tomatoes. בדרך לפסגה היא עקפה סדרות ותיקות ומצליחות כמו "משחקי הכס", "שובר שורות" ו"הסמויה". לפי "הניו יורק טיימס", בכל אחת מחמשת פרקי הסדרה צפו לא פחות מ-8 מיליון איש על גבי הפלטפורמות של HBO.
לצד מודעות לאסון שהתרחש לפני מעל ל-30 שנה, הסדרה גרמה גם לעלייה מטאורית בתיירות לאזור צ'רנוביל. אחד ממארגני הסיורים אמר ל"וושינגטון פוסט" כי שיעורי ההזמנות במאי 2019 זינקו ב-30% לעומת התקופה המקבילה וכי כל הסיורים נמכרו לשלושת החודשים הקרובים. לטענת המארגנים, הסיורים בטוחים ורמת הקרינה שסופגים המטיילים הסקרנים והאמיצים ביום טיול אחד משתווה לארבע שעות טיסה בלבד.
עם זאת, צריך לזכור כי האזור שבו מטיילים נטוש ברובו, לא רבים מעיזים לחזור להתגורר בקרבת המקום ועדיין ניתן למצוא מקומות עם רמות קרינה מסוכנות.
ממשלת רוסיה, דרך אגב, לא מרוצה מהעניין הגובר בסדרה. ברוסיה טענו כי היא עושה "עוול היסטורי" ואף הודיעו כי הפיקו גרסה משלהם (לפי דיווחים, הממשלה הרוסית העניקה ליוצרים 463 אלף דולר להכנתה), שתספר את האמת מנקודת מבטם. צ'רנוביל הרוסית תעסוק בתיאוריה לפיה האשמה האמיתית באסון היא לא אחרת מסוכנות הריגול האמריקאית CIA.