משה (בוגי) יעלון סנט לא מכבר בראיון לגלי צה"ל במדיניות התזזיתית של הליכוד: "אנחנו הכנו תוכנית לעם ישראל", הוא התהדר במצע שביקשה ליישם מפלגת כחול לבן. "מה שאנחנו רואים פה בבריאות הוא תוצאה של חוסר תכנון ואי קיומן של תוכניות רב-שנתיות. המשרד היחידי שיש לו תוכנית רב-שנתית זה משרד הביטחון - כן, הסכם כחלון-יעלון. היום הוא הולך להיגמר". יעלון טען כי ההסכם שנושא את שמו היה דוגמה חד-פעמית לתכנון מסודר: "ברווחה, בתחבורה, אפשר להתפאר בגזירת סרטים, בסוף המערכות פה יקרסו".
האמנם רק בביטחון מסתכלים יותר משנה קדימה? כן ולא. תזכורת: ב-2015 קיבל יעלון, כשר הביטחון, התחייבות חתומה מראשי האוצר ומהשר משה כחלון כי תקציב משרדו יהיה 60 מיליארד שקל בכל שנה עד 2020. בתמורה התחייב משרד הביטחון לשורת צעדי התייעלות. הוודאות שהכסף הנחסך יישאר במערכת אפשרה לצה"ל לגבש ב-2016 תוכנית ארוכת טווח בשם "תר"ש גדעון" ובה לו"ז מפורט - באיזו שנה יקוצר השירות, מתי יופרטו פעילויות ובכמה יופחתו תשלומי הפנסיה. לא הכול הלך חלק: המחלוקת בין המשרדים על פרק הפנסיה נמשכה עד עצם השנה הזאת. ובכל זאת, הגב התקציבי שההסכם נותן למשרד הביטחון, לצד העובדה שתקציב צה"ל - הגוף ששואב את עיקר תקציב המשרד - מנוהל בלי התערבות האוצר, יוצרים ודאות שחסרה למשרדים אחרים.
מצד שני, מוגזם לומר שבאזרחות לא מתכננים. מעבר לתוכניות העבודה השנתיות שכל המשרדים מחויבים לפרסם מאז 2016, כמה משרדים חושבים רחוק יותר. משרד התחבורה פרסם לו"ז מפורט עד 2023 לפרויקטים של שמונה גופים שכפופים לו, ובהם רכבת ישראל ונתיבי ישראל. משרד הבריאות מעדכן כל כמה שנים את חוברת "עמודי האש", עם יעדים בתחומים כמו בריאות ציבורית ומניעת זיהומים, שמהם נגזרות התוכניות השנתיות. משרד הרווחה, מנגד, פרסם ב-2014 תוכנית עמומה שפקעה ב-2018 ומאז לא חודשה.
בשורה התחתונה: דבריו של יעלון חצי נכונים. הסכם כחלון-יעלון של משרד הביטחון אינו התוכנית הרב-שנתית היחידה בממשלה. אבל היקפו והוודאות התקציבית שהוא מספק בולטים בהשוואה לתוכניות של משרדים אחרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
