רשות ניירות ערך מציגה: מניפולציות ובעיות במאמצי שיווק של קרנות השקעה שמגייסות מהציבור

רשות ניירות ערך, שבראשות היו"רית ענת גואטה, יוצאת בביקורת חריפה נגד ההתנהלות השיווקית שנפוצה בתחום קרנות ההשקעה שמגייסות כספים מהציבור ולא מהמוסדיים. במסגרת עמדת סגל של מחלקת התאגידים, הרשות מציינת שלוש בעיות מרכזיות שגילתה ביחס לגופים אלה, ובראשן שהצגת היתרים שניתנו מרשות ניירות ערך לפרסום התשקיף לגיוס מהציבור "באופן העלול להטעות את ציבור המשקיעים בנוגע למשמעותו", ואף "ליצור רושם לפיו היתר הרשות משקף שמדובר בהשקעה כדאית, או שהוא נוגע לפעילותם של תאגידים נוספים שכלל לא קיבלו היתר מהרשות".

לצד הבעיה האמורה הרשות מציינת עוד גילויים לא מרגיעים ביחס לדרכי השיווק של הקרנות הללו, והאופן בו הן מנסות לשכנע את הציבור ביחס לכדאיות בפרסום הנושא: "פרסומים שיווקיים המציגים באופן סלקטיבי נתונים מהתשקיף, בפרט מצגים חיוביים ונתוני תשואות באופן שעלול להטעות את ציבור המשקיעים ולמקדו במידע החלקי", ו"שימוש בנתונים שפורסמו במסגרת תשקיפים לצורך הצעת השקעות אחרות שאינן מפוקחות".

למי הרשות מכוונת את הביקורת שלה? "בתקופה האחרונה פורסמו תשקיפים במסגרתם ביקשו תאגידים להציע ניירות ערך שלהם בעיקר לציבור הרחב ולא למשקיעים מוסדיים. על פי רוב היו אלה תאגידים שפועלים בתחום הנדל"ן והציעו לציבור ניירות ערך שלא היו מיועדים להירשם למסחר בבורסה. על מנת לפנות לציבור נעזרו התאגידים בפלטפורמות שיווקיות שונות, בהן אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, כתבות בתקשורת , פרסומות טלוויזיה ועוד", נכתב בנייר העמדה של הרשות.

ככל הנראה מדובר בחברות הפועלות לרוב בתחום הנדל"ן, כמו קרן הגשמה, HAP ואינטו, ושנעזרו בפלטפורמות שיווק שונות, בהן אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, כתבות בתקשורת, פרסומות בטלוויזיה, ועוד.

אגב זאת, הרשות מציינת בעמדת הסגל שפרסמה כי "לא ניתן לציין בפרסומים נתוני תשואות צפויות או נתונים כספיים חזויים של פעילות התאגיד. בשונה מנתוני תשואות וביצועי עבר, מידע אודות תשואות צפויות ונתונים כספיים חזויים אחרים נוגע במישרין לניירות הערך המוצעים ועלול להשתמע מפרסומו כי מדובר בחלק מתנאי ניירות הערך". להוראה זו משמעות אדירה, מאחר וגופי השקעה מסוימים מפרסמים תחזיות תשואה אופטימיות, לאל הדגשת הסיכון הנלווה, במטרה למשוך את הציבור, בטח בימים של ריביות נמוכות היסטורית.

בשנים האחרונות התרבו הקרנות שמציעות לציבור הרחב אפיקי השקעה שבעבר היו פתוחים רק למשקיעים מוסדיים וגדולים, או לבעלי הון. במסגרת זו גם התרבו הגופים שפעלו בדרך של גיוס מהציבור הרחב באמצעות תשקיף, לטובת ניהול השקעות, בעיקר בנדל"ן מחוץ לישראל אך גם באפיקים אחרים. בד בבד רשות ניירות ערך פעלה לאכיפה נגד קרנות הפועלות בדרך של שיווק אגרסיבי של מיזמים שונים להשקעה לציבור הרחב תוך פיתוי המשקיעים בהבטחות לתשואות עתידיות או פרסום הצלחות עבר.

כך או אחרת, ברשות ניירות ערך מתריעים מפני שיווק שנעשה באופן סלקטיבי, וכפי שהיא מגלה - לא אחת גם שנעשה בדרך שנאסרה לפי חוק.

לאור האמור, עמדת הרשות היא כי "לא ניתן להשתמש באופן שיווקי בהיתר הרשות לצורך הצעת ניירות הערך, ובכלל זאת אין לציין בפרסומים שיווקיים שההצעה היא "בהיתר הרשות", "בפיקוח הרשות", "באישור הרשות", וכדומה"". כמו כן, הרשות מבהירה כי הכללת נתונים כספיים מתוך תשקיף בפרסומים של התאגיד יכולה להיעשות רק אם תהיה הפניה לתשקיף בנוסף ל"מידע אודות הסיכונים העיקריים הכרוכים בהשקעה", כאשר היא קובעת בבירור כי "לא ניתן לציין בפרסומים נתוני תשואות צפויות או נתונים כספיים חזויים של פעילות התאגיד", כשלצד זאת ברשות מזהירים את החברות שלא ינצלו את הנתונים שפורסמו בתשקיף לטובת הצעות פרטיות.