גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חינוך מחדש? כך תגבור הטכנולוגיה על האוניברסיטאות בתחרות על הכשרת העובדים

השינויים הטכנולוגיים המהירים מחייבים שינוי תפיסתי אצל העובדים והמעסיקים - מהכשרה חד-פעמית ללמידה לאורך החיים ● מחקר חדש של בנק ההשקעות גולדמן זאקס משרטט את התהליך שיעבור מערכי החינוך וההכשרה המקצועית בעשור הקרוב - משילוב של קורסים אונליין ועד קבלת האחריות של המגזר העסקי ● ישראל 2048

תלמידים בכיתה / צילום: איל יצהר
תלמידים בכיתה / צילום: איל יצהר

בשנים הקרובות התעשייה המסורתית עומדת להשתנות. לא צריך לעקוב אחר הסטארט-אפים הכי חדשניים כדי להבין זאת; מספיק להבחין בפער ההולך וגדל בין האופן שבו החיים שלנו הפכו לדיגיטליים, לעומת האופן שבו פועלים חלק גדול מהעסקים, שממשיכים לפעול בלי טכנולוגיה, או עם טכנולוגיה ראשונית מאוד. החקלאים יטמיעו כלים טכנולוגיים, המפעלים יכללו יותר תהליכים אוטומטיים והחיישנים יהפכו ענפים שלמים למבוססי דאטה. הפוטנציאל הכלכלי הוא עצום, אבל לצדו גם קיימים חששות ותהיות בנוגע ליכולת של העובדים לשמור על המשרה שלהם. חלק לא מבוטל מהילדים שנולדים היום יעבדו במקצועות שעדיין לא קיימים, אך עוד קודם לכן, העסקים יצטרכו עובדים בעלי כישורים שונים, מעודכנים, שיכולים להתאים את עצמם לפעילות החדשנית.

אם רוצים להבין את קצה הבעיה, הסתכלו על בני 45 ומעלה, ותבינו מה יכול לקרות לכל אדם, צעיר יותר או פחות, שלא יכין את עצמו לעולם החדש. רבים מהמעסיקים סבורים כי העובדים האלה נעדרים את הכישורים הרלוונטיים, והם מעדיפים צעירים שזה עתה סיימו את ההכשרה שלהם. אדם שלמד שפת תכנות מסוימת לפני 20 שנה ולא התאים את היכולות שלו במהלך השנים או למד את שפות התכנות החדשות, יתקשה מאוד למצוא עבודה בתחום.

האופן שבו בנויות מרבית מערכות החינוך בעולם אינו מתאים לעולם המשתנה. לכן יצטרך להיות שינוי משמעותי באופן שבו אנשים לומדים במהלך חייהם. מכיוון שהיעדר הכשרה מספקת יהפוך להיות מנת חלקה של כל האוכלוסייה, הבעיה תגולגל (גם) למעסיקים, שיצטרכו להיות מעורבים במציאת פתרונות כדי שלא למצוא את עצמם בלי עובדים.

דוח חדש של בנק ההשקעות גולדמן זאקס משרטט את התהליכים הצפויים על פי תחזיות לגבי מערך החינוך והכשרת העובדים. הנה חמישה גרפים שהוצגו בדוח:

עיקר הלמידה - לא רק ב-22 השנה הראשונות

בבנק ההשקעות מציגים את השינויים שהתרחשו במהלך השנים במסלול הלמידה של אנשים. בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית, עיקר החינוך ניתן לקבוצות שהשתייכו לאליטה, והוא הותאם באופן אישי ללומדים. בתקופה שאחרי המהפכה, בתי ספר ואוניברסיטאות החלו לפעול בתפוצה רחבה, ומידת הפרסונליזציה ירדה.

שינוי נוסף הוא בשנות הגיל של הלומדים. בארה"ב כיום, 70% מההוצאה לחינוך מתרכז ב-22 השנים הראשונות בחייו של אדם. היום, בנוסף למוסדות הלימוד, יש הכשרות נוספות שנועדו להתאים את הפתרונות לעולם הטכנולוגיה. בגלל שינויים תכופים אלה, מעתה אנשים יעברו הכשרות לכל אורך החיים. כך יוכלו אנשים לעבור ממשרה אחת לכל החיים - כפי שנהוג בקרב הדור שיוצא לפנסיה ב-15-10 השנים הקרובות - למעבר בין עבודות בכל מספר שנים כפי שנהוג בקרב בני הדור הצעיר.

השינוי הוא לא רק בדפוסי הלמידה, אלא גם ביכולות הנדרשות. כדי להתאים את עצמך שוב ושוב לטכנולוגיות חדשות ולמעבר בין תחומים, יצטרך להיות דגש על הקניית כישורים רכים, כמו יצירתיות, יכולת לפתור בעיות, עבודת צוות ועוד. בדוח של גולדמן זאקס צוטט אנדריאס שליישר, שאחראי על מבחן פיז"ה (מבחן שבוחן אוריינות קריאה, מתמטיקה ומדעים) בארגון ה-OECD: "במצב הנוכחי של הכלכלה, אנשים כבר לא מתוגמלים על מה שהם יודעים. מנוע החיפוש של גוגל יודע הכול. אנשים מתוגמלים על מה שהם יודעים לעשות עם הידע שלהם".

המגזר העסקי יקבל אחריות

לפי הערכות של גולדמן זאקס, ההוצאות הגלובליות על חינוך הגיעו ב-2018 לכ-10.7 טריליון דולר. במשך העשור החולף, מ-2008 ועד 2018, עלתה ההוצאה השנתית ב-5.2%. אחד הדברים שהשתנו במהלך העשור האחרון היה מקורות התקציב להוצאות הללו - 62% הגיעו מהממשלה (לעומת 53% מההוצאות ב-2008); 34% ממשקי-הבית (42%) ו-4% מהמגזר העסקי (5%).

העובדה כי רק חלק זעום מהתקציב הגיע מהמגזר העסקי תהיה חייבת להשתנות, כפי שצופים גם בגולדמן זאקס. אם בעשור האחרון קצב הגידול של ההוצאות האלה עלה ב-2.1% בממוצע בשנה, בבנק צופים כי השיעור הזה יעלה ל-5%. הם צופים עוד כי ההשתתפות של המגזר העסקי בכלל ההוצאות תגיע ליותר מ-11%.

בבנק הסבירו כי התרומה הזעומה של המגזר העסקי נובעת מהמצב הפיננסי של העסקים בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008, וכן בגלל הירידה בהוצאות של העסקים על הכשרה כתוצאה מהאפשרות ללמוד באינטרנט. לפי הבנק, העסקים מיצו כמעט לגמרי את החיסכון שאיפשרו להם הכשרות ברשת. עוד זיהו בבנק כי קיימת ירידה במספר המעסיקים ששולחים את העובדים ללמוד לתואר אקדמי על חשבונם.

בגולדמן זאקס לא התייחסו לכך, אך הכשרה לאורך החיים מייצרת אתגר בעבור המעסיקים, מכיוון שהם ישקיעו בהכשרה של העובדים, אך אלו יוכלו לעזוב אותם לעסקים אחרים. לכן יצטרך להיווצר מודל חדש, למשל הטבות מס של המדינה לעסקים שיכשירו את העובדים או הכשרות על חשבון העובדים עצמם. "בעבר ההצעות לחינוך מבוגרים היו בדרך כלל בחירה ברורה בין אוניברסיטה לקורסים מקצועיים, ואנו מאמינים כי 'למידה בזמן אמת' באמצעות אימון בסגנון בוטקאמפס (מחנות תכנות - הכשרה קצרה יחסית המקובלת בתעשיית ההייטק - ע"ז) תהפוך לפתרון בולט יותר", כתבו כלכלני הבנק.

קורסים אינטרנטיים על חשבון האוניברסיטאות

מי שרוצה ללמוד קורס מבוא בעולם החדש צריך להתחיל בגרף לעיל שמראה את מספר החיפושים במנוע החיפוש של גוגל ב-15 השנים האחרונות (וזה עוד בלי להתייחס לכך שגוגל עצמה התפתחה במהלך השנים ומשקפת את השינוי שהעולם כולו עבר) - החיפוש אחר "אוניברסיטאות" ירד ביותר מ-60%, בעוד שהחיפוש אחר "קורסים אונליין" ירד בשנים הראשונות, אך נמצא בעלייה מתונה יחסית בעשור האחרון.

ההסבר לגרף הוא ברור - בוגרי תארים אקדמיים רבים נתקלים במכשול במציאת עבודה ולא בטוחים האם התואר מסייע להם להגשים את היעד האישי והמקצועי שלהם. בנוסף, כלל לא ברור ששלוש-ארבע השנים שהסטודנטים מבלים בהן באקדמיה, בדרך כלל מבלי לעבוד במקביל במקצוע שלהם, הן הדרך הכי נכונה לעבור הכשרה.

השיטה הנוכחית היא בינארית - או שהסטודנט משלים את התואר או שלא. לפי הבנק, 40% מהסטודנטים בארה"ב לא מסיימים את התואר בתוך שש שנים. אם הם לא מסיימים את התואר, הם לא מקבלים הכרה על נקודות הזכות והידע שצברו במהלך הדרך.

בבנק הציגו סימולציה של מודל חדש - במקום תארים ראשון, שני ושלישי, ההכשרה תהיה מורכבת משלל פעילויות - מקרדיט שהסטודנטים יקבלו על קורסים אופליין ואונליין, התמחויות ועד תיקוף מהתעשייה עצמה. מערכת לימוד מודולרית גם מיטיבה עם אלו שלא יכולים מבחינה כלכלית להשקיע שלוש שנים רצופות בלימודים, ולכן יש לה תרומה משמעותית לצמצום פערים.

בזכות הטכנולוגיה: פחות יקר, יותר מותאם

ההוצאות הגלובליות על חינוך ממשיכות לצמוח באופן עקבי ויגיעו לכ-18 טריליון דולר עד 2030, כך לפי התחזיות של גולדמן זאקס. בבנק מציינים כי ההוצאות מושפעות משינוי בגודל האוכלוסייה ומעליית מחירים, אך באופן זניח יחסית. העלויות העיקריות בשיטות החינוך הנוכחיות הן על צוות ההוראה, בינוי ואחזקה וחומרים חינוכיים. בבנק מציינים כי היסוד האנושי בהוראה הוא חיוני ויישאר מרכזי בהקניית החינוך, אך יש לטכנולוגיה הזדמנות בשיפור היעילות של פעילות המורים. הטכנולוגיה תאפשר לתלמידים ללמוד חומר באופן אישי, ואז להגיע לכיתה ולדון על הנושא עם המורה ושאר התלמידים. עם זאת, בגילאים של בית ספר יסודי, למשל, יש בעיה, מכיוון שבתי הספר גם "משגיחים" על הילדים.

תחום מתפתח בתעשיית ההייטק הוא אד-טק (Ed-Tech), סטארט-אפים שמשלבים טכנולוגיה הרלוונטית לעולם החינוך. בדוח מצוין כי אמנם הרעיון של למידה מותאמת אישית אינו חדש, אך השילוב של טכנולוגיה - ובמיוחד היכולת לבצע אנליזה של נתונים רבים - מאפשר התאמה אישית שלא הייתה קיימת בעבר. החדירה של בינה מלאכותית תאפשר לנתח בצורה טובה יותר את התנהגות המשתמש ולהעניק לו חוויה טובה יותר. התאמה של שיטת הלימוד והתכנים תחסוך כסף מכיוון שהיא תהיה יעילה יותר - התלמיד ילמד בדיוק מה שהוא צריך, ולא יבזבז את הזמן על תכנים שהוא שולט בהם. 

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה