פקקים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
החורף כמעט ייעלם, הצפיפות תגדל והאוויר יהיה הרבה יותר מזוהם - זו התחזית של המשרד להגנת הסביבה לעתיד, אם לא ייערכו שינויים קיצוניים במדיניות הכלכלית של ישראל. על פי נתוני המשרד, כבר בשנת 2040 מדינת ישראל צפויה להפוך למדינה הצפופה בעולם.
בנוסף לכך, כל השטח שבין תל אביב לירושלים יהפוך למקשה בנויה אחת, אחרי שמספר יחידות הדיור במדינה יגדל ב-60%. גם בנוגע לצפיפות בכבישים צפויה הידרדרות, והתחזית היא שזמן ההמתנה בפקקים יוכפל כבר ב-2030. ואלו רק מקצת הנתונים הלא מעודדים, שהוצגו בכנס משותף של המשרד עם ה-OECD, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומשרדי האנרגיה והתחבורה.
במסגרת הכנס הוצג גם חזון אלטרנטיבי שאותו מתכוונים הגופים המארגנים לקדם, באמצעות הצעת החלטה שתוגש לממשלה הבאה. ההצעה אמורה לכלול יעדים ברורים ובני השגה. בשלב זה מארגני הכנס מסרבים לפרט מהם היעדים הרצויים ומעדיפים להסתפק באמירות כלליות. ההצעה תכלול התייחסות לתכנון תשתיות תחבורה ומבנים, ייעול השימוש באנרגיה, הפחתת הפסולת ועוד.
בינתיים הוקמו צוותים מקצועיים, שכל אחד אחראי לגבש תוכנית אופרטיבית בתחומו: תחבורה, אנרגיה, מבנים ועירוניות ופסולת. צוות נוסף עוסק בכלכלת מאקרו ובוחן את ההשלכות על המשק כולו מהתהליך המיועד. בנוסף לכך, הוקם צוות חברתי שכולל נציגים מרשויות מקומיות, מארגונים אזרחיים ואפילו תלמידים.
בטווח הקרוב, היעד של הצוותים הוא לגבש את הצעת ההחלטה שתוגש לממשלה סמוך לוועידת האקלים העולמית בדצמבר 2019. השלב הבא אמור להתבצע עד סוף 2020, והוא כולל הגשת הצעת חוק "אקלים לישראל", שתתבסס על תוכניות עבודה מפורטות.
למרות העובדה שטרם הוצבו יעדים, במשרד להגנת הסביבה מפרסמים קווי מתאר בכל אחד מהתחומים שעתידים להשתנות. בתחבורה, התוכנית היא לעבור לכלי רכב בהנעה חלופית, ובכלל זה הנעה חשמלית ותאי דלק מימניים. תכנון מערכות התחבורה ישולב עם התכנון העירוני, ויאפשר הגדלה של שיעור הנסיעות בתחבורה ציבורית ב-60% ויותר והפחתת הנסועה בכלל כלי הרכב בכ-25%.
בנוגע לתעשייה, מבקשים במשרד להגנת הסביבה לקדם כלכלה מעגלית, שבה הפסולת תמוחזר ותהפוך לחומרי גלם לתעשייה. אם זה לא יקרה, צפויה עלייה בכל מחירי המשאבים, שתוביל להתייקרות מחירים ניכרת במספר תחומים. כך על פי הערכות המשרד.
ולבסוף, בתחום הבינוי והעירוניות, התוכנית היא לקדם בנייה צפופה, תוך שימוש יעיל בקרקע ושמירה על השטחים הפתוחים. המבנים החדשים ייבנו בתקן בנייה ירוקה, שיאפשר חיסכון במים ובאנרגיה, שתהיה ברובה מתחדשת. לפי המשרד להגנת הסביבה, אם לא יחול שינוי מדיניות, צריכת החשמל בישראל צפויה לגדול ב-150% עד 2050 וצריכת הגז תשלש את עצמה.
השאלה הגדולה היא מה הסיכויים של התוכנית, שעל חשיבותה ונחיצותה אין עוררין. נכון לעכשיו מדובר בתוכנית שמקודמת על ידי הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, או אפילו השר להגנת הסביבה זאב אלקין, לא חתומים עליה, לפחות בשלב זה. ההערכות הן שללא התערבות של ראש הממשלה ושל שריו הבכירים יהיה קשה עד בלתי אפשרי להוציא את הפרויקט החשוב הזה אל הפועל.