גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכנית ארטפורט חוזרת לפעול: "חברה חזקה וטובה זקוקה לאמנות חזקה וטובה"

מדור התרבות והאמנות החדש של G: לאחר שנתיים של חיפוש אחר משכן חדש, תוכנית הרזידנסי ארטפורט, שהקים ג’ייסון אריסון, חוזרת לפעול ● האמנים הנבחרים - גיל יפמן, יעל פרנק, אלה ליטביץ, רות פתיר, דור זליכה לוי, חליל בלבין ומרב קמל - ייהנו מסטודיו ללא תשלום וממלגה חודשית של 5,000 שקל ● איזו עבודה של אמן ישראלי נמכרה ב-12,000 דולר לאספן ניו יורקי?

כמעט שנתיים נדרשו לקרן תד אריסון למצוא חלל מתאים לתוכנית שהות האמנים "ארטפורט" בתל אביב, לאחר שהמתחם הקודם של התוכנית פונה לטובת פרויקט נדל"ן. הדרישות: אלף מטרים רבועים בדרום תל אביב. האילוצים: חלל מתאים לתצוגה של אמנות עכשווית וחללי סטודיו לאמנים. התקציב: בלתי מוגבל. החלל החדש נמצא ברחוב העמל ונפתח בשבוע שעבר בתערוכה של בוגרי המחזורים הקודמים, שאצרה מנהלת התוכנית ורדית גרוס.

כ־300 אמנים מגישים מועמדות מדי שנה לארטפורט, פרויקט הרזידנסי שיזם ג’ייסון אריסון ב־2011. השנה נבחרו שישה אמנים ישראלים, שניים זרים ואוצר. עבור אמנים ואמניות ישראלים מדובר בחלום: על-פי הערכות, תקציב הפעילות השנתי של ארטפורט עומד על כ-2 מיליון שקל; האמנים הנבחרים נהנים מסטודיו ללא תשלום וממלגה חודשית של 5,000 שקל; הם מקבלים ליווי אוצרותי, חשיפה לאוצרים מהארץ ומחו"ל וכלים לניהול קריירה. במחזורים הקודמים אף יצאה קבוצת האמנים של ארטפורט לחו"ל לראות אמנות ביחד מעבר לים בביאנלה באיסטנבול.

בפתיחת תערוכת הבוגרים הודיע אריסון כי החל מהשנה, יוכלו בוגרי ארטפורט להגיש גם בקשות למענק להשלמת פרויקטים לתערוכה. "ארטפורט יהיה תמיד בית לכל אמן שהשתתף בתוכנית", הוא אמר. קרן תד אריסון תומכת במיזמי תרבות ואמנות נוספים ברחבי הארץ, אבל הארטפורט נחשב לבייבי של ג’ייסון, וזה ניכר בהתרגשות שנרשמה באירוע הסגור לחברי הקרן לפני הפתיחה לקהל הרחב. "אני רוצה להודות למשפחה שלי שנתנה אמון בארטפורט מהרגע הראשון", אמר אריסון, "לפני שמונה שנים, כשהתחלתי לחלום ולתכנן את ארטפורט, לא ידעתי לאן אני הולך, אבל דבר אחד היה ברור לי - שהמקום הזה יהיה בית לאמנים ולקהילת האמנות".

"להיות אמן זה די בודד"

הילה טוני נבוק, בוגרת מחזור 2015 של ארטפורט, זוכרת עד היום את הרגע שבו התבשרה שהתקבלה לתוכנית. "הייתי בסטודיו ברגע של בלגן והתרגשתי ממש", היא אומרת. "להתקבל לארטפורט זה קודם כול הכרה במה שאני עושה, וגם יש משמעויות כלכליות אדירות לכך שניתן לי סטודיו למשך שנה ותמיכה חודשית. זה מוריד הרבה מהעול הכלכלי של האמנים ומאפשר להתרכז באמנות".

בתערוכת הפתיחה של ארטפורט הוצגו עבודות של כל בוגרי המחזורים הקודמים, שנעשו עבור התערוכה או טרם הוצגו בישראל. כך למשל, נבוק והצלם דוד עדיקא שיתפו פעולה בהצבה משותפת, רונית פורת הציגה עבודת קיר חדשה מנייר, יערה צח העמידה מיצב שמרוקן ומחורר שקי אגרוף, עידו מיכאלי תלה גובלן קיר שנעשה בעבודת יד בסין ונבט יצחק הציגה מיצב מולטימדיה.

לדברי אריסון, "הרעיון להקים את ארטפורט התבשל לפני זמן רב והתגבש בכמה שלבים. בשנת 2010, בעת ביקור במיאמי, נחשפתי לתוכנית רזידנסי שבה האמנים עבדו, הציגו ומכרו את עבודותיהם. אהבתי את האינטראקציה עם הקהילה ובעקבות כך הרעיון התחיל להתגבש לכדי תוכנית קונקרטית. אני מחובר לאמנות ואוהב את עולם האמנות. אמנות היא כלי לשינוי חברתי ודמוקרטיה חזקה, והיא חייבת להיות מבוססת על חופש הביטוי והיצירה".

האמנים שנבחרו למחזור שייפתח בספטמבר הם גיל יפמן, יעל פרנק, אלה ליטביץ, רות פתיר, דור זליכה לוי, חליל בלבין ומרב קמל. הרכב ועדת האיתור משתנה מדי שנה והפעם היא כללה את קארי קונטה (מנהלת תערוכות בתוכנית ה־ISCP בניו יורק), פליקס רוהופר (מנהל אמנותי בתוכנית הרזידנסי Basis בפרנקפורט), טלי בן נון (אוצרת עצמאית לאמנות עכשווית) ואודי אדלמן (אוצר המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון), בנוכחותה של גרוס.

"כל שנה קבוצת האמנים שנבחרת היא סוג של הפתעה ומורכבת מאמנים צעירים וותיקים", אומרת גרוס, "אנחנו מחפשים מצוינות אצל אמנים ששנה כזאת יכולה להיות משמעותית עבורם. חלקם מחפשים את השקט הפיזי והכלכלי לעבוד ואחרים דווקא את החברה. נוצרים כאן קשרים ושיתופי פעולה, להיות אמן זה בסך הכול די בודד".

"אנשים בארץ צמאים לאמנות"

התמיכה של קרן אריסון בארטפורט משמעותית בעיקר משום שהיא מדגישה עד כמה עולם האמנות בישראל סובל מהיעדר תקציבים ציבוריים. הכסף הפרטי, במקרה זה של אריסון, הוא כזה שמאפשר לעבוד ללא הפרעות, אילוצים כלכליים, הגבלה של חופש הביטוי או שיקולים שאינם קשורים לאמנות ועולים לא פעם במודלים של תקצוב ציבורי, בעיקר משום שיש מעט ממנו, מה שמקצץ הרבה כנפיים.

"אין משהו דומה לארטפורט בתוך שדה האמנות והלוואי שהיו יותר מודלים כאלה", אומר דורון רבינא, אוצר מוזיאון תל אביב שהגיע לאירוע. "בעולם, הרזידנסי זה רכיב נורא משמעותי בקריירה של אמנים, ובמדינה מתוקנת היו אמורים להיות פרויקטים כאלה שהם גם ציבוריים. אלא שהשדה הישראלי מצומצם וקטן, יש בו מעט גלריות שהולכות ומתמעטות ואפשרויות תצוגה קטנות. וכל זה מתקיים באקלים שבו מסובך להיות אמן ישראלי בכל מיני הקשרים, כמו למשל ה־BDS וכוחות של צנזורה והגבלת חופש הביטוי".

רבינא מוסיף, כי "לצערי, הרבה אנשים מרכזיים פרטיים בשדה האמנות הישראלית הפנו במובן מסוים גב לאמנות הישראלית. הם קונים פחות אמנות ישראלית ותומכים בה פחות. מקום כמו ארטפורט פועל בלי לחצים שבאים הרבה פעמים מכסף ציבורי".

האמן עידו בראל, חלק מהוועד המנהל בארטפורט מראשית הפרויקט (לצד אילן דה פריס, דני מוג’ה וסאלי הפטל נוה), מסכים שזו תקופה לא פשוטה לאמנים ישראלים. "האמנות הישראלית בהחלט במצוקה", הוא אומר, "אין כספים ציבוריים למימוש עבודות פרט למפעל הפיס, שהוא התומך מספר 1. המוזיאונים לא מסוגלים לתמוך באמנים שממשכנים את כל החיים וכל מה שיש להם בשביל לממש עבודה, ופתאום בארטפורט יש משהו אחר ששם את האמן בראש הפירמידה".

לדברי גרוס, "במוזיאון, הרבה פעמים המחויבות הראשונה היא לקהל, אבל אנחנו ברי מזל במובן הזה שהמחויבות הראשונה שלנו היא כלפי האמנים. הם נמצאים פה כדי להגשים את החלומות שלהם".

כשרואים תמיכה של בעלי הון באמנות עולה לא פעם שאלת המוטיבציה שלהם. אם הם בעלי אוסף אמנות, תעלה הטענה כי התמיכה במוסד או באמנים נעשית גם כדי לשפר את ההשקעה שלהם לטווח ארוך. אלא שבמשפחת אריסון אין אספני אמנות. גרוס מספרת שאריסון למד אמנות בתיכון ויש לו חברים מעולם האמנות, מה שהוביל לזיקה לתחום: "קרן אריסון תומכת בהרבה אוכלוסיות בישראל, וגם אמנים הם אוכלוסייה שזקוקה לתמיכה, במובן אחר כמובן. אני חושבת שהתובנה הזאת עומדת מאחורי הארטפורט. ההבנה שחברה חזקה וטובה זקוקה לאמנות חזקה וטובה, שצריך לתת לאמנים אפשרות לעבוד בצורה ביקורתית וחכמה".

את חושבת שהציבור הכללי מבין ומסכים שיש חשיבות לתמיכה באמנות מכסף פרטי וציבורי?

"כשאני עושה הרצאות על תולדות האמנות הישראלית, אני מספרת איך בקונגרס הציוני השני נעמד בוריס שץ ואמר שאי אפשר לבנות מדינה אוטופית בארץ ישראל בלי אמנות. שש שנים אחר כך הוא הקים את בצלאל. יש רגעים שאני חושבת שהתובנה הזאת נשכחה, ויש רגעים אחרים, כשאני רואה אלפי אנשים ביריד ‘צבע טרי’ למשל, שגורמים לי להישאר אופטימית. רואים שאנשים בישראל צמאים לאמנות". 

 

● עסקת אמנות

מתן בן טולילה, "עם הפנים למזרח"

2016, שמן על בד, 130X190 ס"מ. נמכרה לאחרונה במחיר של 12 אלף דולר לאספן מניו יורק

האמן מתן בן טולילה מיוצג בגלריה נגא לאמנות עכשווית שציינה בסוף השבוע האחרון 25 שנים להיווסדה. לציון המאורע, נפתחה התערוכה "Art Makes Us Happy" שבה משתתפים 22 מאמניה. פרט לבן טולילה מיוצגים בגלריה האמנים אורי גרשט, הילה טוני נבוק, מורן קליגר, מיכאל חלאק ואחרים. נגא נפתחה ברחוב דיזנגוף בתל אביב ב־1994 על־ידי נחמי גוטליב, ואליה הצטרפה עדינה אלשיך לניהול הגלריה. ב־2002 עברה הגלריה למשכנה הנוכחי ברחוב אחד העם 60.

מתן בן טולילה עם הפנים למזרח/ צילום: באדיבות גלריה נגא

עוד כתבות

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק מאבד 2.2%, נטפליקס יורדת בכ-9%

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?