גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך מפזרים סיכוי וסיכון בתיקי השקעות?

הרכיב הלא-סחיר בתיקי ההשקעות אינו עומד כאפיק השקעה בפני עצמו, אלא חלק מאפיק השקעה קיים - משלים לו או תחליפי אליו ● מכאן, השילוב שלו בפורטפוליו אינו בהכרח ארוך טווח, והוא יכול להואיל גם לטווחי ביניים

ניהול השקעות. ראוי להפחית סיכונים / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
ניהול השקעות. ראוי להפחית סיכונים / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

במהלך שנות ה-80 השכילה צ'ילה לערוך רפורמה להשקעות הפנסיוניות שלה, שבה התאימה את גיל החוסך למידת הסיכון. מדינת ישראל חיכתה רק 30 שנה כדי לאמץ את הרעיון ה"גאוני", כשהוויכוחים המקומיים סביב המודל נבעו רק מהדרך ליישמו, ולא על הצורך בו.

ומדוע אני בוחר לפתוח דווקא עם "המודל הצ'יליאני"? מכיוון שאם הוא מתייחס לפנסיה, וכולנו מבינים את חשיבותה, אזי מדוע נוטים לדלג עליו בהקשר של שאר ההשקעות המנוהלות? בהנחה שאנחנו מבינים שסיכון הוא משאב בלתי מוגבל, אנחנו חייבים לחלקו בצורה מושכלת. רק כש"צובעים" את הנכסים המנוהלים לטווחי השקעה שונים המתאימים לשימושים, ניתן להקצות את הסיכונים במדיניות השקעה שונה לכל טווח השקעה.

פיזור הסיכונים הולך יד ביד עם פיזור הסיכויים, וכשמנהלים בנפרד את השקל הראשון שייקרא לשימוש יחד עם השקל האחרון שנצרוך, מגדילים את האפשרויות לצאת מהתבנית הבנאלית בניהול השקעות, ולייצר תשואה. הקצאת הנכסים לטווחים הבינונים פלוס (שנתיים-שלוש) ועד הארוכים, מאפשרת לגוון השקעות סחירות עם אלה שאין להן ציטוט יומי, ומחירן אינו נקבע, בין השאר, על ידי היצע וביקוש.

ההשקעות הלא סחירות/האלטרנטיביות/קרנות השקעה (שיחליטו כבר על שם קוד אחד וגמרנו) אינן, רחמנה לצלן, השקעות בלי פילטרים. מדובר באפשרויות אמיתיות להגדיל את היצע ההשקעות, לפזר את הסיכונים ולקבל מרווח תשואה על השוק הסחיר בתמורה, בין השאר, גם על ויתור בנזילות יומית. הריביות הנמוכות בעשור האחרון הפכו להיות האפנדיציט של המשקיעים בשוק הסחיר. היכולת לצאת מהקופסה ולהשקיע בפתרונות לא-סחירים קיימת בעיקר ללקוחות המוגדרים "כשירים" על ידי רשות ני"ע (בגדול, תאגיד עם הון עצמי הגבוה מ-50 מיליון שקל, ומשקיע פרטי עם הון הגבוה מ-8 מיליון שקל, בתוספת כמה מגבלות נוספות), ומבחינת הנכונות שלה היא אפשרית כשמייבאים את המודל הצ'יליאני משוק הפנסיה, מקצים את ההשקעות לטווחי זמן שונים - וכך יכולים לערוך את ההתאמה בין טווח השקעה למכשיר.

השקעות שבונות מדיניות וחשיפות

הבשורה הטובה באמת היא שבתי השקעות מתחילים לנצל את שם המשפחה שלהם כדי להנגיש לאותם לקוחות כשירים את השוק האלטרנטיבי. זה יכול להיות בבניית מוצרים ייחודיים, שיתופי פעולה עם גופים בעולם, או אפילו שילוב המשקיעים הקטנים כשותפים בהשקעות המוסדיות של הבית.

ניקח כדוגמה את הפניקס, שהחליטה לנצל את ניסיונה בשוק הפנסיה (174 מיליארד שקל נכסים מנוהלים) כדי להנגיש למשקיעים כשירים את היכולת להיצמד לחלק מהרכיב הלא-סחיר בתיקי העמיתים (23 מיליארד שקל) והנוסטרו. חברת הביטוח השיקה קרן פרייבט אקוויטי של חברות בתחום הצמיחה והתשתיות, שתשקיע לצד עמיתי חברת הביטוח וכספי הבית שלה חלק מההשקעות. מבחינת הצרכן הכשיר, הוא נצמד לגוף שעשה עסקה או שניים בחיים שלו, יכולת לייצר בדיקת נאותות וכדומה.

ואיך זה מתקשר לאותה הקצאת נכסים לפי טווחי השקעה שהזכרתי קודם? בדוגמה של הפניקס, קרן ההשקעות סגורה ל-8 שנים, כשגם לאחריה היא יכולה לממש עוד שתי תקופות הארכה בנות שנה כל אחת. האם היא יכולה לבוא על חשבון כל שקל בהקצאת הנכסים? בהרבה מאוד מהמקרים, התשובה היא לא. ואם ניקח את הדוגמה צעד אחד קדימה, קרן ההשקעה גם לא יכולה לשבת לצד שאר ההשקעות כ"ריידר" לתיק הסחיר.

מכיוון שאלה הם בדיוק המקרים שבהם הכניסה להשקעות נעשית בבחינת כל השקעה בנפרד, ובסופו של דבר, נבנה תיק אלטרנטיבי, שההשקעות בו בנו את המדיניות ואת החשיפות, ולא ההפך - כלומר, בנייה של מדיניות השקעה, והזרקת ההשקעות שנבחרו לתוך המדיניות בהתאם. הרכיב האלטרנטיבי או הלא-סחיר אינו אפיק השקעה Stand-alone, אלא חלק מהתיק, ויכול להיות קיים בכל אפיק השקעה. מכאן, גם יש חשיבות להשתלבותו יחד עם ההשקעות הסחירות, וגם למתן הדעת על ניירות הערך הסחירים שיממנו את רכישתו (כמו מניות בארץ או בחו"ל; אג"ח מקומיות או זרות; קצר או ארוך, ועוד).

קרנות גידור כתחליף לשוק הסחיר

משמעות הקשר בין מכשירי ההשקעה הוא שבהחלט יכול להיות מצב שבו ההשקעות הלא-סחירות יהוו תחליף השקעה לשוק הסחיר גם בתיקים המיועדים לטווח השקעה קצר-בינוני, ולאו דווקא לארוך. זה פחות בולט בתיקים המוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה, פוליסות משתתפות), מכיוון ששם מנהלי ההשקעות יחפשו בעיקר את הבטא האפסית (Neutral Market) כמכשיר משלים להשקעות הסחירות, בעוד מבחינת המשקיעים בתעשיית ניהול התיקים, לדוגמה, השקעות אלטרנטיביות משמשות לא מעט כמוצרים תחליפיים במקומות שבהם ההומוגניות חוגגת.

על דוגמה טובה שניתן לחשוב עליה, כתבתי בעבר במאמר כאן תחת הכותרת "הומוגניות בתיקי ההשקעות". בזמנו, ראינו בהסתכלות על עשרות תיקי לקוחות מנוהלים שבממוצע סביב 50% מהמניות היו מופנות לעבר מניות חו"ל. ואולם, בעוד שלשוק המניות המקומי הוחזקו בממוצע 21 ניירות ערך (11% מהתיק), ומתוכם במוצרי מדד 2 ניירות ערך בממוצע (3% מהתיק), אז במניות חו"ל הושקעו 9 ניירות ערך בלבד, ומתוכם כ-8.5 בממוצע במוצרי מדד. גם החלוקה של הסלים באפיק מניות החו"ל הייתה ברורה מאוד והומוגנית, כשהפילוח היה בעיקר גיאוגרפי, ורק בשוליים סקטוריאלי.

הקצאה כזו סביר שפחות נמצא אצל המשקיע המוסדי, אבל גם למשקיע הכשיר הפרטי קיימות כיום אפשרויות השקעה קצרות טווח כדי לגוון את חשיפתו לאפיק שבדוגמה. למשל, קרנות גידור מתמחות, שיודעות לספק היצע גדול בנזילות חודשית/רבעונית. אמנם אצל רבים מהמשקיעים הפרטיים קרן גידור נתפסת כבעלת אופי מסוכן, והקרן מסמנת את המסלול הישיר והבטוח לצנתור, אבל למעשה כשמה, היא נועדה להפחית את הסיכון בתיק על ידי גידור הסיכונים, כשהקרנות הטובות והוותיקות יודעות לייצר את התשואה העודפת על השוק הסחיר, שיממן את רכישתן, וזאת לעתים קרובות גם בתנודתיות נמוכה יותר.

עוד לפני שיצאנו לחו"ל, רק בישראל, יש מגוון של קרנות שלרבים לא מוכרות, עם שמות שמזכירים מורים לחינוך גופני. אבל בחירה מושכלת של המנהלים, בחינת הניסיון של הקרן, היסטוריית הביצועים, מעטפת הקרן (אדמיניסטרטור, נאמן, רו"ח מבקר) - כל אלה עשויים ליצור תחליף ראוי לסיכון השקעה במדד זה או אחר.

בהנחה שמנטרלים את אותם מנהלים שמייצרים תוספת סיכון על ידי מנופי אשראי, ניתן לבחור תחליפים עם סיכוני השקעה דומים לסיכוני השקעה אחרים בשוק הסחיר (שגיאה בניתוח הנכסים, "ברבורים שחורים" למיניהם וכדומה). נוסף על כך, אסטרטגיות ההשקעה השונות גם הן מספקות גיוון לאפיק. מאסטרטגיות ארביטראז' שמטרתן להפיק רווח מפערי תמחור, ועד לאסטרטגיה Long/short הנפוצה ביותר בעולם, המנסה לייתר את העיסוק בחשיבה מהו כיוון השוק על ידי רכישת נכס (לדוגמה, מניה), ומולו מכירה בחסר של נכס בעל מאפיינים דומים. שימוש בחלק מהאסטרטגיות הקיימות על חשבון ניהול אפיק מניות קונבנציונלי בתיקי ההשקעות, יכול להיעשות גם להשקעות בטווחים הבינוניים (2-3 שנים) שהקצו להם מניות במסגרת מדיניות ההשקעה.

ואיך ההטרוגניות בדוגמה הספציפית הזו תרמה לניהול ההשקעות? התרשים המצורף למאמר נותן תמונה של יותר מעשור למדד קרנות הגידור המקומיות (TGI של צור-גלבוע). זהו כמובן מדד כולל, המכניס בתוכו כמה אסטרטגיות השקעה במניות וגם כ-20% (בהערכה גסה) של קרנות אג"ח, הלוואות או Fix income, אבל הוא עדיין נותן מסגרת לתמונה איך שימוש במכשירים אלטרנטיביים/לא-סחירים יכול להיות תחליף בתוך האפיק לסיכונים ולסיכויים הסחירים. 

הכותב הוא מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, מלווה ועדות השקעה/כספים ודירקטוריונים בניהול ההשקעות הפיננסיות והריאליות. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

"הכרנו על האוטובוס לבקו"ם ומאז לא נפרדים": מייסד Wiz על הצוות שלא מפסיק להפתיע

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי