גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קורס לניהול עיר: התוכנית שמלמדת את ראשי הרשויות לתכנן לטווח הארוך

55 ראשי רשויות, ותיקים וחדשים, לוקחים חלק בתוכנית לימודים חדשה שנועדה להעניק להם כלים לניהול טוב יותר ולתכנון אפקטיבי יותר ● רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "הרבה ראשי רשויות קצת מתבלבלים ועוסקים בנושאים כמו צבע הבלטות במדרכה, במקום להקצות זמן לחשיבה ואסטרטגיה" ● ישראל 2048

בסביבות חודש דצמבר 2018 נכנסו לתפקידם מעל 100 ראשי רשויות מקומיות חדשים. חלקם היו חברי מועצת העיר, מכירים את אופן פעילותה ואת המנגנונים שלה, וחלקם הגיעו מתחומים שונים לגמרי - מהאקדמיה, מהעולם העסקי, מהספורט, מהצבא ועוד. אלו וגם אלו עומדים להשפיע על הרשות בראשה הם עומדים לשנים ארוכות, לטוב ולרע. אליהם מצטרפים 150 ראשי רשויות, שנבחרו פעם נוספת והמשיכו לקדנציה שנייה, שלישית או יותר.

ראשי רשויות מקומיות אינם מצטיינים בתכנון ארוך טווח. נתונים שנמסרו על ידי משרד הפנים לפני הבחירות לרשויות המקומיות מעלים כי מתוך 257 רשויות מקומיות הפועלות בישראל, רק ב-120 רשויות מתקיים תהליך תכנון שנתי וב-32 רשויות בלבד קיימת יחידה ייעודית לתכנון אסטרטגי.

כדי לנסות לשפר את המצב יזמו במשרד הפנים תוכנית לימודים לראשי רשויות במימון המדינה, שתשים דגש על ניהול ותכנון. במכרז זכתה להב פיתוח מנהלים מאוניברסיטת תל אביב, שפיתחה ומנהלת את התוכנית בשותפות עם המכון לשלטון מקומי באוניברסיטה, מפעם ירושלים ומשרד הפנים עצמו.

התוכנית יצאה לדרך לפני כמה שבועות ומשתתפים בה כ-55 ראשי רשויות, בעיקר ותיקים אך גם כאלו שזאת הקדנציה הראשונה שלהם. אמנם ראשי העיריות הגדולות כמו ירושלים ותל אביב-יפו לא משתתפים, אבל ניתן למצוא בתוכנית את ראשי רמת השרון, גבעתיים, בני ברק, רשויות רבות מהחברה הערבית ועוד.

התוכנית אמנם קצרה, כ-10 מפגשים, אך אמורה לסייע לפתוח את הראש לראשי הרשויות, לחשוף אותם לרעיונות חדשים ולחבר ביניהם. בשלב הבא השאיפה היא לערוך מסלולי התמחות לראשי רשויות שיסיימו את הקורס, למשל בתחום החדשנות או לקיים תוכנית ספציפית לרשויות מהחברה הערבית.

"יום אחרי שנגמרו הבחירות ראש הרשות הנבחר נמצא לבד עם עצמו", מספר רן קוניק, שהחל באחרונה את הקדנציה השנייה שלו כראש עיריית גבעתיים. "יש לו את אנשי העירייה, את חלקם הוא מכיר, ואת מרביתם לא הוא זה שבחר. אסור לו להעסיק אף יועץ אישי, לא יועץ לעניין תכנון ובנייה, לא יועץ משפטי ולא יועץ תקשורת. ראשי רשויות רבים לא מוצאים את הידיים והרגליים, והם צריכים שנתיים-שלוש כדי ללמוד את הארגון. חסרה הכשרה, למשל כמו לימודים או הצמדה של מנטור. לכן הקורס הזה, גם אם אינו מספיק, הוא מאוד טוב.

"הרבה ראשי רשויות עסוקים רוב הזמן בשוטף והם קצת מתבלבלים - עושים את התפקיד של המנכ"ל. מתעסקים למשל בצבע של הבלטות, ולא מקצים זמן לחשיבה, לאסטרטגיה ולתכנון. במקום לקבוע חזון ארוך טווח ומשם לגזור תוכנית אסטרטגית עם יעדים מדידים, הם מתמקדים במה יהיה בעוד שבוע, חודש, חצי שנה ושנה", אומר קוניק.

"ללמוד איך למנף את התיירות בצפון"

אודי אהרוני, מנכ"ל להב פיתוח מנהלים, אומר כי "צריך להוציא מנהלים מאזורי הנוחות שלנו, ולתת להם כלים להתמודד עם אתגרי הניהול של המחר. זה מאוד קשה לראשי רשויות, ובכלל למנהלים במדינת ישראל. צריך להתמודד עם הבעיות השוטפות, עם השביתה ועם זה שבית הספר לא מוכן לפתיחת השנה, וקשה לחשוב עשר שנים קדימה.

"מה שייחודי ברשויות מקומיות זה שראש הרשות נבחר אמנם לתקופה מוגבלת, אך בגלל המבנה של הרשויות בישראל - ראש הרשות הוא כמו יושב ראש של חברה עסקית עם תמיכה של הדירקטוריון - יחד הם יכולים להוביל שינוי מהותי ברשות. ראו את זה למשל בבני ברק, שהייתה עיר כושלת וראש העירייה הוביל בנייה של בנייני משרדים כמו מגדלי ב.ס.ר וחיזק את העיר מאוד. המטרה היא לסייע לראשי הרשויות למנף יתרונות תחרותיים, כמו תיירות בצפון או פינוי-בינוי בעיר צפופה כמו גבעתיים", אמר אהרוני.

אהרוני סבור כי "האתגר הגדול ביותר הוא לגרום לראשי הרשויות להאמין ביכולת שלהם להסתכל בראייה הוליסטית. הרבה אנשים אומרים שהפיתרון הוא לקחת יועץ תכנון. אני בעברי יועץ ואני לא יורק לבאר שממנה שתיתי, אבל אתה לא צריך להיות איש הכספים או הארכיטקט, אתה צריך את יכולת הראייה ההוליסטית וזה לפעמים מאוד קשה. ראייה הוליסטית זה להבין שההצלחה שלך זה לא רק אם תקים אזור תעשייה, אלא גם למנף את היתרונות של הרשות שלך. גם אם תצליח להביא מקומות עבודה אבל לא יהיו לך מסגרות חינוך טובות, אנשים לא יבואו".

"המדינה לא רואה את האזרחים"

הקורס לראשי הרשויות עוסק בתכנון ארוך טווח, ולכן קיים דגש על האופן שבו תיראה העיר העתידית, על שינויים טכנולוגיים והאופן שבו הם משפיעים על עירוניות, על חדשנות וכן על הדרך לבנות מותג עירוני מנצח. "השינויים משפיעים באופן משמעותי על הרשויות, והשיטה שבה ניהלו את העיר לפני 5-10 שנים לא דומה לאיך שמנהלים אותה היום, ואיך שינהלו אותה עוד 5-10 שנים", אומר אופיר פינס-פז, לשעבר חבר כנסת ומי שהיום עומד בראש מרכז השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב, שכאמור לוקח חלק בתוכנית.

"העיר החכמה והטכנולוגיה פותחים עולם של שירותים דיגיטליים שלא היה קיים. לדוגמה, יש טכנולוגיות שיודעות לנתח רשתות חברתיות לאבחן בצורה מדוייקת מה הציבור רוצה ומרגיש ומה הפער בין מה שהוא אומר למה שהוא רוצה. יש דוגמאות מעניינות מהזמן האחרון: באחרונה נפתחו שלושה קווי תחבורה ציבורית בשבת שמסיעים לים את תושבי מודיעין, כפר סבא ורמת גן. שתיים מהערים האלו מובלות על ידי אנשי ליכוד, כרמל שאמה הכהן וחיים ביבס. הם הולכים כביכול נגד מה שה’בייס’ שלהם רוצה, כי הם הבינו שמה שהם באמת רוצים זאת תחבורה ציבורית בשבת. הם עושים משאלי תושבים באמצעות טכנולוגיה. זה עולם שונה לגמרי בעבור ראש הרשות", מוסיף פינס.

רפיק חלבי, לשעבר איש תקשורת ומי שעומד בשש השנים האחרונות בראש עיריית דלית אל-כרמל, מציין כי "הקורס מאוד מעשיר וחשוב. עצם העובדה שראשי רשויות מגיעים לאוניברסיטה לשמוע הרצאות של מומחים, זה כבר השיג את המטרה שלו". עם זאת, אומר חלבי, הוא מעדיף לשמוע את ההרצאות על עיר העתיד ומודלים חדשניים, יותר מאשר את הפקידים הממשלתיים. "יש חשיבות לפגוש אותם, אבל אז השיחה הולכת לוויכוחים לגבי מה קורה ברשויות השונות וההבדלים ביניהן. זה גורם לך לחזור ליומיום ולהתעצבן למה אתה לא מקבל מספיק תקציבים".

זה לא באמת אבסורד שיש רשויות בישראל שתקועות מאחור, ומדברים איתן על 2030?

"יש הרצאות מדהימות על ניהול עיר העתיד, אבל לפעמים הן באמת לא אקטואליות וישימות במקומות שונים בארץ. יש בזה משהו מתסכל, למשל אם מדברים איתנו על Airbnb והתנהלות טכנולוגית, אבל חסר לנו מנוף כדי לפנות גזם ברחובות. הקורס לימד אותי גם שהמדינה שלי פושעת כי היא לא רואה את האזרחים בכלל, ולא חושבת איך להקפיץ אותם מאשכולות סוציו-אקונומיים 3-4 לאשכול 8. היא מתעסקת בדברים אחרים לגמרי. כדי לחשוב קדימה צריך לעזור לרשויות להדביק את הפערים הדיגיטליים והתקציבים של הרשויות השונות, לא מספיק שנותנים לנו כלים. המדינה צריכה להשקיע כדי לצמצם פערים ברמה של הרשויות כדי שלא ייצא מצב שמישהו רץ קדימה אל עיר העתיד, ויהיו רשויות שנשארו מאחור".

"להמשיך לבכות או לנסות להתקדם"

אחת הסיבות שהקורס הזה נדרש היא השינוי שחל ברשויות המקומיות בהיבט הכלכלי. בשנים האחרונות הן מנסות להגדיל את ההכנסות העצמיות שלהן, בין השאר בגלל קשיים כלכליים ובשל ההבנה כי הן לא יכולות להסתמך על הממשלה. "פעם אמרו - הממשלה תעשה או לא, אנחנו נזרום. היום הממשלה מפגרת אחרי חלק מהרשויות", אומר פינס. "יש רשויות שהפכו להיות זרוע כלכלית אדירה והן לא תלויות בממשלה. לכן יש צורך ביכולות ניהול אחרות".

לדברי פינס, משרד הפנים מפנים את השינוי הנדרש. "אני שמח שאנשים מבינים במה הם פחות טובים ומשקיעים בשיפור היכולות שלהם. משרד הפנים עשה מהלך מאוד חכם, כי בסוף ההון האנושי של ראש הרשות זה הדבר הכי מכריע. רואים את זה כשמשווים בין רשויות שהן זהות בפרמטרים השונים, אך אחת מצליחה והשנייה לא. השקעה במשאב שנקרא ראש הרשות הוא כסף קטן שמניב תרומה מאוד גדולה".

הוא מוסיף כי "עדיין יש תלות גדולה בממשלה, אבל הממשלה מבינה את זה ורואים שהשדרה הניהולית במשרד הפנים מבינה שצריך לעבוד אחרת, ולהפחית את התלות. 'ישראל דיגיטלית', למשל, סידרה מנהלי מחשבים לרשויות חלשות מתקציבים ממשלתיים. עדיין, כמובן, יש בעיות, בעיקר להביא כוח אדם איכותי לרשויות, גם בחינוך, גם בתחום הטכנולוגי וגם בתכנון".

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהשאלה איך מתכננים לטווח ארוך כשהממשלה עצמה מתקשה לעשות זאת. לפני הבחירות לרשויות המקומיות אמר ל"גלובס" מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, כי "ברגע שהממשלה לא חושבת במושגים ארוכי טווח, גם הרשויות המקומיות לא עושות זאת, אלא אם הן חזקות באופן מיוחד, ואין הרבה כאלה".

לדבריו, "גם רשויות חזקות יכולות לחשוב במושגים של פיתוח מוניציפלי, אבל לא במושגים של פיתוח של כל המערכת. זה תחום שדי קפא על שמריו. בשנים האחרונות עשינו מהלכים כדי לשפר זאת, והיום השלטון המקומי חושב לטווח ארוך. האם אני שבע רצון ויכול לשבת על זרי הדפנה? רחוק מזה. יצרנו את התשתית - ועכשיו צריך לבסס אותה".

חלק מאלו שדיברנו איתם דווקא מצניעים את הבעיה הזאת - החיבור בין התכנון של הממשלה לתכנון של הרשויות המקומיות - וסבורים כי התעסקות בנושא מונעת מהרשויות להתקדם. "יש שני סוגים אנשים: הראשון שעושים מה שצריך ומצליחים - 10%-15%, ואלו שיש להם סיפור יפה מאוד למה הם לא עשו ולא הצליחו. אפשר לדבר על הממשלה, התקשורת והאופוזיציה ואפשר שכל אחד יעשה בשטח שלו את מה שאפשר בצורה הכי יעילה ומתוכננת", אומר קוניק.

אהרוני אומר דברים דומים: "האלטרנטיבה היא להמשיך לבכות ולקטר או לנסות לעשות דברים אחרת. הרשות צריכה לכונן שיתופי פעולה ולבצע דברים שאולי לאו דווקא התפקיד שלה, כדי לשפר את הרשות ולמשוך אוכלוסייה. לא להכול יש פתרונות, ובלי שלטון מרכזי יש דברים שלא יתקדמו, אבל ראש רשות צריך לראות קודם כל לאן הוא שואף ולנסות להגיע לשם".

יתרון נוסף שיש בתוכנית הוא החיבור בין ראשי הרשויות, ויצירת מסגרת שמאפשרת להם לשתף רעיונות. "אנחנו לומדים אחד מהשני. למשל, שומעים על כל מיני פתרונות להתמודד עם צפיפות עירונית, כמו שילוב של מבני ציבור וגני ילדים. מדברים עם ראשי ערים, מחליפים חוויות - לכולם פחות או יותר יש את אותן בעיות, למשל התמודדות עם הרשתות החברתיות".
אהרוני מציין כי "אנחנו מנסים להנחיל את התפיסה של שיתופי פעולה, והבנה כי זה שמישהו אחד מרוויח לא אומר שהשני מפסיד, כמו שהרבה פעמים מקובל לחשוב. ניתן וצריך לעבוד ביחד - מועצות וערים, ערבים ויהודים. אנחנו מלמדים איך ליצור מצב של win-win ולהביא את הדברים האלו בחשבון גם בראייה ארוכת טווח".

עוד כתבות

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

רשות ני"ע עורכת בירור מינהלי לגבי חברת נקסט ג'ן של הראל הרשטיק

הבירור נערך בחשד למספר אירועים שונים הקשורים לדוחות המיידיים של נקסט ג'ן בין השנים 2020-2023 ● החברה מנוהלת ע"י המנכ"ל והרוצח המורשע הראל הרשטיק והיו"ר וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר יעקב עמידרור

ציוד צבאי שהגיע לצה''ל אחרי ה-7 באוקטובר / צילום: דוברות משרד הביטחון

מבקר המדינה: הבטחת האיכות למוצרים שרוכש צה"ל לוקה בחסר

לפי הביקורת, שבוצעה באוגוסט 2022-יולי 2023, יחידת הניסויים בצה"ל לא נדרשת לעדכן על כישלונות בבחינות ציוד, לא מחייבת את הספקים על בדיקות חוזרות ומפקד מרכז השיקום והאחזקה לא מעודכן לעומק בכישלונות בבחינות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: סיוון פרג'

צים חזרה להרוויח, אך האנליסטים ציפו ליותר; המניה צוללת בטרום מסחר

התוצאות משופרות לעומת הרבעון המקביל, בו היא הפסידה ● החברה העלתה את התחזית השנתית שלה לרווח לפני הפחתות של של 1.15-1.55 מיליארד דולר ● על רקע החזרה לרווח חוזרת החברה גם לחלק דיבידנד

תחנת דלק של פז. בעיגול: זוהר לוי / צילומים: תמר מצפי, יח''צ

מסמר נוסף בארון שלטון המנהלים? מה צפוי לפז בעידן הבעלות של זוהר לוי

בעלי חברת הנדל"ן המניב סאמיט הפך השבוע לבעל המניות הגדול ברשת תחנות הדלק כשהגדיל את החזקותיו ל־16% וכבר מונה לדירקטור ● האם אנחנו בדרך לשידור חוזר של נוסח האחים אמיר?

מנהלי המשרד הממוזג גולדפרב גרוס זליגמן / צילום: דדי אליאס

מתקפת סייבר נגד פירמת עוה"ד מהגדולות במשק: מה היקף הנזק?

הפירמה הגדולה הותקפה על ידי האקרים ועודכנה על כך על ידי מערך הסייבר ● במשרד אישרו כי הועתק מידע והודיעו כי שכרו את חברת הסייבר סיגניה, מהמובילות בתחום ● החקירה מתנהלת ובין השאלות שנותרו פתוחות: מהו היקף המידע שנגנב וכיצד בוצעה התקיפה?

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דוברות השר

שלמה קרעי חזר בו: "הוריתי לבטל את הפעולה ולהשיב את הציוד לסוכנות AP"

כוחות צה"ל חיסלו עשרות מחבלי חמאס וג'יהאד איסלאמי ברפיח ● שני לוחמים במילואים נפצעו קשה ברצועת עזה • צה"ל חיסל את מפקד מערך הרקטות והטילים בגזרת החוף בארגון הטרור חיזבאללה •  צה"ל פעל בג'נין, הכוחות הרסו את בית המחבל שביצע פיגוע ירי בחרמש ● ביידן: "מה שישראל עושה בעזה הוא לא רצח עם" • עדכונים בולטים

ישראל בפער קריטי בהטמעת הבינה המלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

מחקר חדש: ההשקעה בסטארט-אפ של AI בישראל נמוכה משמעותית ביחס לעולם

על פי המחקר, הדירוג של ישראל ירד במהלך השנים והיא ממוקמת במדד זה במקום השביעי בעולם, כאשר ב-2020 דורגה במקום החמישי ● עם זאת, הנתונים מציגים כי כחצי מההשקעות וסבבי הגיוס בשנת 2023 היו בתחום הבינה המלאכותית היוצרת

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

מפחדים מהתיקון? המחקרים שבדקו מה קורה כשמשקיעים במדד S&P 500 בשיא

מדד הדגל האמריקאי שבר את שיא כל הזמנים 24 פעמים מתחילת השנה, פי שניים מהממוצע ההיסטורי ● לעתים ראלי חזק כזה יכול להרתיע משקיעים מכניסה לשוק בציפייה לתיקון חד שיוזיל את מחירי המניות, אבל הנתונים מ־75 השנים האחרונות מראים שהתיקון לא בהכרח מגיע

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

רשות המסים יוצאת בנוהל גילוי מרצון לחשיפת העלמות מס, וזו ההזדמנות האחרונה

מדובר בנוהל גילוי מרצון האחרון שיפורסם – ומשכך ההזדמנות האחרונה של הישראלים שהסתירו הון לדווח על הונם ולקבל הקלות בקנסות והגנה מהליך פלילי ● הנוהל פונה במיוחד לקהילת הקריפטו, שעד כה התקשתה להכניס את רווחיה למערכת ההון המדווחת והממוסה ● בעקבות הנוהל, הציפייה היא לכניסתם של כ-2-3 מיליארד שקל לקופת המדינה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

חברת דירוג האשראי S&P מזהירה: "ההתאוששות הכלכלית של ישראל תהיה איטית"

S&P צופה לישראל צמיחה ריאלית של 0.5% בשנת 2024 ● בחברת דירוג האשראי מסבירים כי סיכון האשראי נותר גבוה לאור "הידרדרות היחסים של ישראל ובעלות בריתה הקרובות" וכן הפוליטיקה הפנימית הלא ברורה אחרי ש"גנץ איים לעזוב את קבינט המלחמה"

בניין בית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג / צילום: Shutterstock

"בקשה שערורייתית": תגובות חריפות בעולם נגד החלטת התובע בהאג

"אין שום הקבלה או שוויון בין ישראל לבין חמאס. אנו נעמוד תמיד עם ישראל נגד האיומים על ביטחונה", אמר נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לאחר שהתובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דרש הוצאת צווי מעצר לרה"מ נתניהו ולשר הביטחון גלנט ● גם בריטניה, צ'כיה ואוסטריה יצאו נגד ההחלטה

בנימין נתניהו ויואב גלנט / צילום: חיים צח-לע''מ

מה יהיו ההשלכות הכלכליות על ישראל אם ייצאו צווי מעצר בהאג?

צווי המעצר האישיים שהתובע בבית הדין הפלילי בהאג מבקש מציבים את ישראל בשורה אחת עם רוסיה וסודאן, ועשויה להיות לכך השפעה על הסחר עם חברות בינלאומיות ● בנוסף, אם הצווים אכן יוצאו, הדבר עלול להשפיע גם על מכירת נשק לישראל ואף על הקשרים האקדמיים הבינלאומיים

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'י.פי מורגן / צילום: Associated Press, Michel Euler

הפרישה קרובה מתמיד: מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב הפתיע את השווקים

"לוח הזמנים הוא כבר לא חמש שנים", הפתיע המנכ"ל הוותיק של ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון את משתתפי פגישת המשקיעים השנתית ● דיימון צפוי להשאר בבנק כיו"ר ומחליפו יגיע ככל הנראה מתוך הבנק ● דיימון בן ה-68 מנהל את הבנק כ-20 שנה, ומניית הבנק השיאה בתקופתו 700%

בניין משרד הביטחון בתל אביב / צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: הממשלה לא מצליחה לפקח על הרכש של מערכת הביטחון

צה"ל אינו שקוף מספיק בנוגע להוצאות ארוכות הטווח שלו, והשימוש שלו ב"הרשאה להתחייב" אינה תואמת את היעדים שהוא מצהיר עליהם, כך על פי דוח מבקר המדינה ● על האוצר: "אינו מקיים תהליך סדור ושיטתי של איסוף נתונים ומידע על תקציב משרד הביטחון"

המטבעות הדיגיטליים זינקו בעקבות ציוץ / אילוסטרציה: shutterstock

20% בתוך 24 שעות: מה עומד מאחורי הזינוק של מטבעות הקריפטו?

שני אנליסטים בבלומברג העריכו שברשות לניירות ערך האמריקאית קרן סל מבוססת את'ריום תאושר השבוע, זאת בניגוד להערכות הקודמות ● בתגובה, המטבע קפץ בשיעור דו-ספרתי ומשך מעלה את יתר המטבעות ● עד כמה מדובר במהלך משמעותי מבחינת שוק הקריפטו, ולמה יש התנגדות לאישור הקרן? גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

הרחבת תחנת הרכבת בנתב"ג נעצרה כדי לא לפגוע בחניות העובדים

רשות שדות התעופה עצרה את העבודות להרחבת התחנה בנתב"ג בטענה לפגיעה בנגישות לטרמינל מהחניונים ● גורמים המעורים בפרטים טוענים שהסיבה נוגעת לצמצום חניות העובדים במהלך הפרויקט ● בענף חוששים מהיווצרות צוואר בקבוק בתפעול רשת הרכבות

מרפסות בבניין בתל אביב. העישון ייאסר? / צילום: שלומי יוסף

למה לא אוסרים על עישון במרפסת? הצו של בג"ץ שמחייב את המדינה לספק תשובות

בג"ץ הוציא היום צו על-תנאי המורה למדינה להסביר מדוע היא אינה פועלת למנוע מפגע של חדירת עשן סיגריות מדירת מגורים אחת לשנייה ● בדיון שהתקיים אתמול בנושא עמדו השופטים על הקושי להתערב לאדם במעשיו בתוך מרחב ביתו

ירידה בשיעור החרדים המועסקים / צילום: יוסי זמיר

נתוני למ"ס מגלים: שיעור התעסוקה של גברים חרדים ממשיך לרדת

שיעור תעסוקת הגברים החרדים על פי נתוני הלמ"ס ירד ב-2.4% ברבעון האחרון ● תעסוקת יהודים שאינם חרדים נשארה יציבה יחסית, כאשר שיעור התעסוקה של גברים עלה ב-0.5%

אודי מוקדי, מייסד ויו''ר פעיל (מימין) ומאט כהן, מנכ''ל סייברארק / צילום: יח''צ

זו אחת הרכישות הגדולות בתולדות ההייטק הישראלי. מה עומד מאחוריה?

חברת אבטחת הסייבר מפתח תקווה הודיעה כי תרכוש את חברת טכנולוגיות הזיהוי Venafi, תמורת 1.5 מיליארד דולר ● מיליארד דולר ישולם באמצעות קופת המזומנים המלאה של סייברארק, והשאר במניות ● בעקבות העסקה האנליסטים צופים זינוק של 20% לפחות במניה

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ומוחמד שיאע, ראש ממשלת עיראק / צילום: Reuters, משרד ממשלת עיראק

אף חברה אמריקאית לא זכתה: המכרז בעיראק שמוכיח - סין מהדקת אחיזה

עשר חברות סיניות זכו לאחרונה במיזמי חיפוש גז ונפט בעיראק, לעומת אפס חברות אמריקאיות, שבעבר דווקא זכו בחוזים ● הסיבות: אינטרסים של עיראק מול בייג'ינג ועיונות מושרשת לארה"ב