מפעלי האמוניה / צילום: ערן גילווארג
ליקויים וכשלים בעבודת המטה שעשו משרדי הממשלה בניסיון לפתור את משבר מכל האמוניה שבמפרץ חיפה היו בין הגורמים שהובילו לכישלון המכרז להקמת מפעל אמוניה במישור רותם שבדרום ולכך שלא הוגשו במסגרתו הצעות מצד יזמים, כך עולה מדוח מבקר המדינה.
הביקורת עוסקת באופן הביצוע של עבודת המטה שעשה המשרד להגנת הסביבה וקדמה להחלטות שקיבלה הממשלה בעניין מכל האמוניה ועל יישומן. מהביקורת עולה כי עבודת המטה, שהובילה להמלצה להקמת מפעל אמוניה בדרום היתה חסרה, ודוח חלופות שגובש בסוף 2011 בנושא זה לא עסק באופן ממצה בסוגיות הקשורות ליבוא ולאחסנה של אמוניה לשימוש המשק.
עוד מדוח מבקר המדינה:
● צעד מפיצוץ קטלני: ריבוי החומרים המסוכנים בשטח קטן עלול להביא לאירוע רב נפגעים במפרץ חיפה
● ליקויים חמורים בטיפול הרשויות המקומיות בארץ בהטרדות מיניות
● דוח מבקר המדינה: רשלנות, בזבוזים ותגמול מקורבים ברשויות המקומיות
● תלונות הציבור לגופים צרכניים עלו ב-2018
המבקר קבע כי לא נבחנה האפשרות שמעורבות המדינה בפתרון בעיית מכל האמוניה תותנה בהתחייבות מצד חיפה כימיקלים (כיום נקראת קבוצת חיפה) ומצד חברת דשנים שבבעלות כיל, שתי הצרכניות העיקריות של אמוניה, לתמוך בפרויקט להקמת מפעל האמוניה בדרום. בנוסף, לא נבחנה התועלת הכלכלית שמקבלת המדינה מקיומה של תעשיית דשנים בצפון הארץ אל מול הסיכונים הביטחוניים, הסביבתיים והבטיחותיים שנובעים מעצם קיומה באזור זה.
המבקר העיר כי כבר בדוח של המשרד להגנת הסביבה מסוף 2011 צוינו מספר אינדיקציות שמצביעות על כך שהכדאיות הכלכלית של הקמת מפעל ליצור אמוניה לשוק המקומי בלבד אינה ודאית בשל היעדר הוודאות בנוגע למחיר המכירה של האמוניה שתיוצר בו ולמחיר הגז הטבעי שדרוש לייצורה.
באוקטובר 2013 הממשלה קיבלה את הצעתם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו והשר להגנת הסביבה דאז, עמיר פרץ להקמת מפעל אמוניה - שיהיה פרויקט בעל חשיבות ודחיפות לאומית, כך שבשנת 2017 תעמוד למשק חלופה למכל האמוניה.
ועדת מכרזים בין משרדית בראשות נציגי משרדי האוצר והגנת הסביבה דחתה מספר פעמים את המועד האחרון להגשת ההצעות במסגרת המכרז להקמת מפעל האמוניה. המועד האחרון נקבע לנובמבר 2016, אף מתמודד לא הגיש הצעה והמכרז להקמת המפעל, שהיה אמור להתחיל לייצר אמוניה ב 2017 - נכשל.
בדוח המבקר נכתב כי "ממצאי הביקורת מצביעים על כך שעבודת המטה החסרה לקראת החלטת הממשלה, שהצריכה ביצוע שינויים מהותיים במתווה שקבעה הממשלה, הייתה אחד הגורמים העיקריים לכישלון הפרויקט, וכפועל יוצא מכך גרמה לבזבוז של זמן רב ויקר ושל משאבים ציבוריים וכספיים ניכרים ביותר וכן לנזקים נוספים".
הביקורת מצאה כי עם פרסום המכרז להקמת המפעל, המדינה לא התחייבה שתפסיק את פעילות מכל האמוניה ותאסור את יבואה מיד עם הקמתו - מה שעורר ספק בקרב יזמים אודות נחישות הממשלה לממש את כוונותיה לסגירת המכל.
עוד עולה מהדוח כי המשרד להגנת הסביבה לא דיווח לממשלה על היעדר היכולת לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בהחלטתה להשלמת הפרויקט להקמת המפעל במועד שנקבע. כך, חרף עיכוב של 5 שנים ביישום החלטת הממשלה בנושא, ולמרות שניסיונות להבטיח מחיר גז נמוך למפעל האמוניה לא צלחו - המשרד המשיך לקדם מהלכים הקשורים למכרז זה.
מהדוח עולה כי המשרד להגנת הסביבה לא הביא לידיעת הממשלה את ההחלטה שלפיה הזוכה במכרז להקמת המפעל יקבל סיוע כספי, בנוסף לסבסוד פיתוח הקרקע שעליו הוא יוקם. כך, באמצע 2016, עוד טרם המכרז גווע וכשל, הסכימו השר להגנת הסביבה לשעבר, אבי גבאי ושר האוצר, משה כחלון כי לזכיין יינתנו מענק ורשת ביטחון בהיקף פוטנציאלי של כ 720 מיליון שקל וזאת מבלי שעדכנו את הממשלה.
מהדוח עולה כי בין 2010 ל 2017 רשות החירום הלאומית (רח"ל) שבמשרד הביטחון ומשרד הכלכלה לא עדכנו את כמות האמוניה שלה יזדקק המשק בשעת חירום - למרות שמדובר בנתון בעל חשיבות רבה במסגרת החלטות שקיבלו על הנושא הגורמים הממשלתיים.
המבקר ציין כי כמות האמוניה שנדרשת למשק בשעת חירום היא לכל היותר 345 טון - שהם 25% בלבד מהאומדן שעליו הסתמכו מקבלי ההחלטות. לפי המבקר, אילו היה עומד לפני מקבלי ההחלטות נתון זה כבר בשנת 2010, היה ביכולתם לבחון חלופות אחסנה אחרות של אמוניה, שלא מצריכות בהכרח הקמה של מפעל ובלי התלות שבהותרת פעילות המכל על כנה עד למציאת פתרון.
"המידע שהיה בידי הגורמים הממשלתיים בנושא היה חסר, והישענות הגורמים הממשלתיים המקצועיים לאורך זמן רב על הערכה שגויה ולא מבוססת של כמות המוניה הנדרשת למשק היא ליקוי מהותי, שהיו לו השלכות על הליכי בחינה והחלטה על משק האמוניה", נכתב בדוח.
המבקר קבע כי המשרד להגנת הסביבה לא פעל כדי להבטיח את זמינותה של האמוניה הדרושה לצרכנים הקטנים במשק - לקראת תרחיש שפעילות המכל בחיפה תופסק וכי הוא לא ביקש לעדכן את הנתון בדבר כמויות האמוניה הדרושות לכלל הגופים במשק. עוד קבע המבקר כי משרד הכלכלה והתעשייה, שהיה שותף לדיונים ולמהלכים בנושא לא וידא את נכונותם של הנתונים על כמויות האמוניה הדרושות למשק.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הליך הפחתת הסיכון ממערך ייבוא האמוניה בחיפה כלל פעילות של המשרד להגנת הסביבה, כחלק מעבודת מטה רחבה של משרדי ממשלה רבים לאורך מספר שנים. המשרד להגנת סביבה הוא זה שהביא בסופו של דבר, במועד המתוכנן, לסגירת המערך לייבוא אמוניה, באמצעים רגולטוריים ישירים ומכוח סמכויותיו לפי חוק החומרים המסוכנים. כמו-כן, לאחר סגירת המערך, בחן המשרד חלופות ואישר את החלופות הקבילות בתהליך נרחב ומיטבי, שראוי לציון ביסודיותו".