בית חולים ברזילי באשקלון / צילום: איל יצהר
רמת הרפואה בישראל היא גבוהה מאוד, אך מערכת הבריאות במצוקה ויש לפעול במהרה למנוע משבר חריף שיהיה קשה לתקנו. ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם במספר מדדי בריאות שונים, אך למערכת הבריאות קשיים רבים כמו מחסור בתקנים, תורים ארוכים ושיעור מיטות מהנמוכים במדינות ה-OECD. על המדינה מוטלת החובה לדאוג להכשרת צוותים רפואיים בהיקף מספק ובאיכות גבוהה, ולכלול את הכשרתם בערכים חיוניים של מקצוענות, חמלה, אמפתיה ושמירה על כבוד האדם. על מנת לפתור את מצוקת המערכת יש לנקוט מספר צעדים דחופים, שכוללים ראשית הקמת רשות אשפוז ממלכתית ועצמאית, קידום אשפוז ביתי ופתיחת מיטות רבות לטיפול המשכי.
תפוסת המיטות בבתי החולים בישראל עומדת על 94% ובזמני שיא ניתן לצפות בתפוסה של למעלה מ-200% במחלקות הפנימיות. לפי פרסומי משרד הבריאות ודוח מבקר המדינה -למעלה מ-4,000 בני אדם נפטרים בישראל בשנה כתוצאה מזיהומים אלה, שהם פועל ישיר של הצפיפות. כדי לקיים דיון פתוח בכל פתרון אפשרי עתידי למערכת הבריאות, יש לפתור את ניגוד העניינים בו נמצא משרד הבריאות וזאת באמצעות הקמת רשות אשפוז ממלכתית עצמאית, שתאגם בתוכה את כל בתי החולים במדינה, הציבוריים והפרטיים כאחד והיא שתקבע מדיניות אשפוז ומחירים, כולל פיקוח ובקרה עליהם.
יש להטמיע מדיניות נוחה לפתיחת אשפוזי בית, במטרה להביא לכ-1,000 אשפוזים בשנה. לשם כך יש להקים מנהלת ייחודית במשרד הבריאות שתעסוק בנושא, ובהמשך להעבירה לרשות האשפוז הלאומית, לכשתוקם. מחלקת האשפוז הביתי צריכה להתקיים בסמכות ואחריות בית החולים תוך שיתוף אינטגרטיבי עם קופות החולים. בראשה צריך לעמוד רופא בכיר ולידו צוות רופאים ואחיות מיומן בתחום זה. המחלקה צריכה לתת שירותי רפואה 24/7.
משרדי הבריאות והאוצר צריכים להקדיש תקציב ייחודי למטרה זו ולתמרץ הקמה של מחלקות אשפוז בית. בנוסף, מול גידול האוכלוסייה והזדקנותה המדינה חייבת להשקיע בהקמת מוסדות לטיפול ממושך, הן על ידי גופים ציבוריים והן על ידי גופים פרטיים.
יש להגדיל את תקציב מערכת הבריאות ב-10 מיליארד שקל באופן מצטבר ב-5 שנים, לא כתוספת חד־פעמית, אלא בבסיס התקציב. הגדלה זו תאפשר תכנון בתי חולים, מיטות אשפוז וחיזוק הפריפריה, הכשרת רופאים ואחיות, הגדלת תקנים, רציונליזציה בתמחור השירותים: קופ"ח, בתי חולים, ומעבר לבריאות דיגיטלית ורפואה מרחוק.
החזקת בתי החולים וקופות החולים בגירעון כאידיאולוגיה, מהווה תמריץ שלילי להפעלתם באופן יעיל.
שיעור הרופאים המועסקים בישראל לאלף נפש נמוך מממוצע ה-OECD עם 3.1 רופאים פעילים לעומת 3.3 בממוצע מדינות הארגון. בשיעור האחיות לאלף נפש מצבה של ישראל אף חמור יותר והיא מדורגת בתחתית הרשימה בקרב מדינות ה-OECD עם ממוצע של 4.9 אחיות לאלף נפש מול ממוצע של 9.0.
יש לפעול מיידית להגעה לכ-1,000 בוגרים בשנה (10,000 רופאים עד לשנת 2030) ולהגדלת הכשרת אחיות כדי לצמצם את הפער והנטל הבלתי נסבל על צוותי הרפואה.
בנוסף, יש להעביר הפעילות מבתי חולים לקהילה באמצעות קביעת יעד רב שנתי לחלוקת העוגה התקציבית מחדש, תוך הסטת משאבים מבתי חולים לקהילה. השירות בקהילה זול יותר ונכון יותר ויש לפעול להקטנת עומסים ברפואת הקהילה ומתן תמריצים לקיצור תורים.
במצב הנתון, קיים פער בלתי מתקבל על הדעת של רמת הרפואה בין המרכז לפריפריה בכל הקשור לתוצאי בריאות. כך לדוגמה, תוחלת החיים של תושבי באר שבע קטנה בכ-4 שנים בממוצע פחות בהשוואה לתושבי המרכז, ותוחלת החיים של תושבי אשדוד קטנה בשנתיים בהשוואה לחלק מערי המרכז. לא רק תמריצים כספיים אלא גם מרכזי מצוינות שיסובסדו על ידי המדינה ועל ידי בתי החולים יישאו בהקטנת אי השוויון.
הכותב הוא יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות; ישתתף בכנס הרצליה שיתקיים במרכז הבינתחומי