איפה כדאי לשחק כדורסל? זה לא תלוי רק בשכר - זה גם המסים

השכר נטו של שחקן במדינת קליפורניה יהיה נמוך במיליוני דולרים משכר של שחק במדינת טקסס • כדי למנוע נדידה המונית של שחקנים למדינות נטולות מסים המציאו ב-NBA מנגון משלים ששומר על התגמול

לברון ג'יימס מהאל.איי לייקרס / צילום: רויטרס, Robert Hanashiro-USA TODAY Sports
לברון ג'יימס מהאל.איי לייקרס / צילום: רויטרס, Robert Hanashiro-USA TODAY Sports

באמריקה עסקו בין היתר בשבועיים האחרונים בסוגיית המעבר האפשרי של קוואי לאונרד מטורונטו לקבוצה אחרת ב-NBA. איך ייתכן ששחקן, שזו העונה הראשונה שלו בקבוצה והוביל אותה לאליפות היסטורית ושקיבל בה כבוד מלכים וגם שכר מצוין כמובן, מדבר על עזיבה אחרי עונה אחת בלבד? מה רע לו בטורונטו?

בטורונטו לא רע. יש שם רק בעיה אחת קטנה, שמבריחה משם שחקנים - מסים.

אחת הסיבות שהועלו בהקשר של כוכב טורונטו היא סוגיית המס. בארה"ב קיימת שונות בשיעור המס בין המדינות והיא משפיעה באופן ישיר על התלוש של השחקנים, בהיקפים שמגיעים לעתים למיליוני דולרים בעונה. עבור שחקני NBA, שתקופת הקריירה שלהם מוגבלת מאוד בזמן, הפרשים של מיליוני דולרים בכל שנה הם משמעותיים מאוד ומכריעים בחלק מהמקרים על המקום שבו הם רוצים לשחק.

קוואי לאונרד משחק במקום "הבעייתי" מכולם בספורט המקצועני בארה"ב - קבוצה קנדית. שיעור המס המקסימלי בקנדה עומד על 53.5% והוא חל באופן טבעי על ספורטאים כמו לאונרד, שהשתכר העונה 23.1 מיליון דולר. 

שיעורי המס והשפעה על שכר השחקנים ב-NBA
 שיעורי המס והשפעה על שכר השחקנים ב-NBA

אם לאונרד יעבור לארה"ב, הוא ייכנס אוטומטית למערכת מיסוי מופחתת, תלוי במדינה שבה יבחר. קודם כל יחול עליו מס פדרלי מקסימלי בשיעור 37% שחל בכל ארה"ב, ובנוסף ייגבה ממנו מס בכפוף למדינה שבה הוא ישחק. אם ירצה לשחק בבוסטון סלטיקס הוא ישלם עוד 5.1% מס, שחל על תושבי מסצ'וסטס - ובסך הכל 42.1% מס. אם ירצה לעבור ללוס אנג'לס לייקרס הוא ישלם את המס של מדינת קליפורניה בשיעור 13.3%, שביחד עם המס הפדרלי יעמיד אותו על אזור ה-50% מס. וכך הלאה והלאה.

במספר מדינות - כמו ניו יורק, מישיגן וקליפורניה - קיימת מערכת מיסוי משולשת שכוללת לא רק את המס פדרלי ומס של המדינה, אלא גם מס עירוני (Municipal Tax).

באופן טבעי, הקבוצות האטרקטיביות ביותר עבור הספורטאים הן אלו שנמצאות בטקסס ובפלורידה - מדינות שבהן שיעור המס של המדינה הוא אפס. כלומר, מס פדרלי בלבד.

במונחים של כסף זה נראה פחות או יותר כך: לפי חישוב של בלומברג, לשחקן כמו סטף קרי מגולדן סטייט, שכפוף לצורך העניין לחוקי המס של קליפורניה, יישארו ביד 17.2 מיליון דולר נטו מתוך שכר ברוטו של 37.5 מיליון דולר בעונת 2018/19. זאת, על פי החישוב הבא - הוא ישלם 13.9 מיליון דולר מס פדרלי, עוד 5 מיליון דולר מס למדינת קליפורניה (13.3%) ועוד 945 אלף דולר בגין תשלומי מס שהוא ישלם למדינות שבהן הוא יופיע למשחקי חוץ.

לעומת קרי, לכריס פול, שמשחק ביוסטון רוקטס ומרוויח העונה שכר של 35.7 מיליון דולר, יישארו ביד 21.1 מיליון דולר נטו - בגלל שבטקסס אין מס.

כלומר, פער של 4 מיליון דולר יותר בשכר לטובת כריס פול, למרות שהברוטו שלו נמוך משמעותית. תכפילו את זה בשש או שבע עונות וקיבלתם 25-30 מיליון דולר הפרש בנטו, בבנק, רק על ענייני מיסוי.

חלק מהשחקנים מנסים למזער נזקים באמצעות מקום המגורים שלהם. למשל, כוכב הפוטבול איליי מנינג, שהוביל את ניו יורק ג'איינטס לשתי אליפויות סופרבול, קבע בעצת מומחי המס שלו את מקום מגוריו בניו ג'רזי ולא בניו יורק.

הסיבה, אם היה גר בעיר ניו יורק היה משלם בנוסף למס הפדרלי, גם 8.97% מס שחלים על תושבי ניו יורק ועוד 3.78% מס למי שגר בניו יורק סיטי על כל ההכנסות שלו - שכר, הכנסות מפרסום וחסויות וכו'. בזכות המגורים בניו ג'רזי הוא משלם בנוסף למס הפדרלי רק עוד 8.97% מס בלבד.

במנגנון דומה משתמשים שחקנים אחרים בעולם, כאלו שלא מחויבים לקבוצות המתאמנות במקום מסוים, כמו שחקני גולף או נהגי מרוצי פורמולה - שבוחרים לגור בעולם במקומות כמו באהאמס, איי קיימן, איי הבתולה הבריטיים או מונטה קרלו.  

בארצות הברית, ובעיקר ב-NBA, אי אפשר להעלות שכר של שחקן כדי לא לפגוע לו בנטו. שיטת השכר, שמעוגנת בהסכם הקיבוצי בין הליגה לבין השחקנים, לא מאפשרת לנהל מו"מ על שכר לכוכבים, והם יקבלו בכל קבוצה בדיוק את אותו שכר שנקבע על פי כמות השנים שלהם בליגה. 

שחקן כמו לברון ג'יימס, למשל, על פי ההסכם הקיבוצי יוכל במידה ויחתום עכשיו בכל קבוצה בארה"ב לקבל רק את מה שמגיע לשחקן בוותק שלו בליגה - 38.15 מיליון דולר ברוטו, השכר שמובטח לשחקן בעל ותק של 10 שנים ומעלה. 

אז איך בכל זאת יכולים השחקנים ב-NBA להטיב את שכרם בתוך מסגרת כל כך נוקשה, בהנחה שהם לא רוצים להתחיל לנדוד בין קבוצות משיקולי מס? רק באמצעות דרך אחת - להישאר נאמנים לקבוצה שלהם.

ההסכם הקיבוצי ייצר מנגנון שכר משופר לשחקנים שלא יעברו לקבוצה אחרת. ואם חוזרים לדילמת קוואי לאונרד, בפועל זה עובד ככה: אם יעבור קבוצה הוא יוכל לחתום על חוזה מקסימום לארבע עונות בלבד, שיבטיח לו העלאה של 5% בכל שנה, ובסך הכל 146.5 מיליון דולר. לעומת זאת, אם יישאר בקבוצתו הנוכחית טורונטו, הוא יוכל לחתום על פי ההסכם הקיבוצי על חוזה מקסימום לחמש שנים, שיבטיח לו העלאת שכר אוטומטית של 8% בכל שנה, ובסך הכל 189.7 מיליון דולר. כך או כך, רעב הוא כנראה לא יישאר.