אמיר אוחנה./ צילום: כפיר זיו
מיד כשראיתי את שטף ההודעות בכלי התקשורת השונים על מינוי אמיר אוחנה לשר המשפטים, עלה חיוך על שפתיי. לא חיוך של שמחה, אלא חיוך מעט ציני, של למודת מאבקים ותקוות שבורות.
מינויו של אוחנה בפתח חודש הגאווה, ורק יום לאחר החתונה הגאה ההמונית שהתקיימה בתל אביב, נדמה כמעט פואטי. לראשונה ב-71 שנותיה של מדינת ישראל, ממונה שר המשתייך בצורה גלויה לקהילת הלהט"ב, שלו בן זוג ותאומים שנולדו בפונדקאות. זהו הישג היסטורי ראוי ומכובד לכל הדעות, אך גם כזה הצופן בתוכו דרישות ותקוות, שלא בטוח שהשר אוחנה יוכל או אף ירצה לממש. בכל זאת, מדובר באדם שהצהיר כי "ההומואיות תופסת מרכיב מסוים במכלול של מי שאני, אבל זה לא מרכיב דומיננטי...".
אך עמדותיו האישיות של אוחנה, ואף חובותיו הקואליציונית, עומדות כעת למבחן מיוחד. מבחן "ההומו הימני". במשך שנים מנסים החברים בתא גאווה בליכוד, אשר אוחנה עמד בראשו, לנסות ולהסביר שלשמאל אין בעלות על הקהילה הגאה. זאת, תוך התגאות בסמי-ליברליות מול המערב החילוני, הדמוקרטי והליברלי, שבו העברת חוקי שוויון זכויות מלא ללהט"ב הם כבר חלק מהנורמה.
ההתגאות באה למרות שממשלות הימין שהיו כאן לכל הפחות ב-15 השנים האחרונות, לא רק שלא קידמו אף חוק למען הקהילה הלהט"בית, אלא סיכלו בצורה מודעת, מתוכננת ומחושבת הצעות חוק כאלו בשם המשמעת הקואליציונית.
והנה, עלתה כעת ההזדמנות של הציבור הזה, הלהט"בי הימני, לעלות בדרישות ללא פחות משר המשפטים של מדינת ישראל. וזו הזדמנות לאותו שר להוביל כמה רפורמות שלהט"בים בישראל כמהים וכמהות להן כמו אוויר לנשימה.
הדרישה המיידית, גם אם לא הכי בוערת, היא נישואין חד-מיניים. אך אפילו אם נניח שזו מחלוקת פוליטית קשה מדי, כזו שלא ניתן להעביר בממשלה הנוכחית אפילו בתמיכת האופוזיציה, ישנן רפורמות, כמו רישום הורות שוויוני כבר בבית החולים והעברת חוק הפרשנות - אשר יכניס איסור אפליית להט"ב בכל מקום בחוק שבו קיים איסור אפליה באופן אוטומטי ורטרואקטיבי. אלה רפורמות שהעברתן אפשרית ואשר נתמכות על ידי היועמ"ש, ואף יחסכו למדינה זמן שיפוטי יקר בבג"ץ.
אז נכון, על שמו של אוחנה אין עד כה ולו יוזמה אחת ראויה לציון בעד הקהילה הגאה בקריירה הפוליטית הקצרה שלו, ואף ידועות מתקפותיו נגד בג"ץ, על אף שרק בזכותו השר אוחנה יכל להירשם כאביהם של שני הילדים, אשר נולדו לו ולבן זוגו בפונדקאות.
אך האישור שניתן לו מיו"ר הקואליציה להצביע בעד נושאים הרלוונטים לקהילה, ללא קשר לעמדת הקואליציה, לצד מעמדו החדש כשר המשפטים, מניחות כעת על כתפיו ציפייה ואף חובה מיוחדת לייזום רפורמות והובלת שיח משפטי ברור בשלל נושאים, בהם בעד זכויות שוות למשפחות גאות, מלחמת חורמה באפליית להט"בים בכלל וטרנסים בפרט, וקידום חקיקה ראשית ומשנית, שתוודא לא רק את קיומן של הזכויות המדוברות, אלא חשוב מכך בהרבה - שאף שר אחריו לא יוכל למחוק את ההישגים שיש באפשרותו להשיג.
אוחנה ייכנס לספרי ההיסטוריה של קהילת הלהט"ב, ללא ספק. אך עכשיו עליו לבחור האם ייזכר כשר ההומו הראשון, שהוביל מהלכים חסרי פשרות, אל עבר קידום שוויון זכויות לטובת להט"בים אזרחי מדינת ישראל, או כמי שייזכר כאכזבה הגדולה ביותר לקהילה, כמי שניפץ את התקווה לשוויון אזרחי מלא. עליו לשאול את עצמו האם יותיר את הכותרת "הלכה מדינת ההלכה" ריקה מתוכן, או שייצוק בה תוכן שיביא את השינוי המהפכני המיוחל.
הכותבת היא היא פעילה למען זכויות להט"ב והשתתפה בחתונה הגאה ההמונית שהתקיימה בחודש יוני בתל אביב