רחפן / צילום: shutterstock
מישל דאן, לוביסטית בת 53 שמתגוררת באטלנטה, יצאה מהמקלחת, התעטפה במגבת, ונכנסה לחדר השינה שלה בעודה מייבשת את שיערה לקראת היציאה לעבודה. לפתע שמעה רעש מוזר.
"פתאום ראיתי את הרחפן. הוא היה כל כך קרוב שאפשר היה לראות את תנועת המצלמה", אמרה דאן. "צרחתי בטירוף". בעלה, ווסלי דאן, פרקליט בן 67, שכיהן בעבר בבית הנבחרים של ג'ורג'יה, רץ לחדר השינה ופתח את החלונות.
הרחפן נמלט מיד, אך הופעתו שינתה את מצב הדברים באופן קבוע, לדברי דאן. מאז התקרית במרץ האחרון היא חדלה לצאת מהמקלחת במגבת. כשהיא מתאפרת בבוקר היא מוצאת את עצמה בוחנת את קו הרקיע.
"אני הרבה יותר זהירה עכשיו", אמרה דאן. הרחפן "שינה הכול".
הבעיה: "הולכים לצפות בנו מלמעלה עוד יותר"
הרחפנים - כלי טיסה לא-מאוישים - פרצו לתרבות הפנאי ולחיי המסחר של אמריקה ב-2016, כשרשות התעופה הפדרלית (FAA) פישטה את תהליך הענקת רישיון הפעלת רחפן. מהלך זה הוביל ליצירתה של תעשייה שלמה של יישומים מסחריים לטכנולוגיית הרחפן, שמרביתה ממוקדת בהיבט כלשהו של בנייה, בדיקה, שיווק ואבטחת נדל"ן. FAA מעריכה כי בשנה הבאה יהיו בארה"ב 638,000 רחפנים מסחריים פעילים, לעומת 277,000 אשתקד. זוהי עלייה של 130%.
אך למרות הגאות בשימוש ברחפנים בתחום הנדל"ן מאיימים הרחפנים לשנות את קונספט הבית כקודש הקודשים הפרטי. כפי שגילתה דאן, הרחפנים חודרים גם לחללים שבעבר נחשבו לפרטיים באופן מסורתי.
"עד לאחרונה היה המרחב האווירי בלתי נגיש", אמר ארתור הולנד מייקל, מנהל משותף של המרכז למחקר הרחפן בקולג' בארד בהדסון ואלי, ניו יורק. "הרחפנים הם מחוללי שינוי. הולכים לצפות בנו מלמעלה באופן גובר והולך".
יותר מ-900 גופים שאמונים על בטיחות הציבור רכשו רחפנים לשימושים מגוונים - החל מבדיקות של בניינים ציבוריים ואיתור ליקויים בגגות מבנים, וכלה באבטחה, מבצעי חיפוש והצלה וכיבוי אש, לדברי הולנד מייקל. צילומים אוויריים משמשים לעתים קרובות לשיווק נכסים יוקרתיים. חברות ביטוח משתמשות ברחפנים כדי לאמוד נזק לרכוש, וחברות בנייה משתמשות בהם לצילום ומדידה, לדברי מקמאהון.
שלי ווסט בת ה-54 מתגוררת בבניין רב קומות בנורת ונקובר, וגם בבית שנמצא במתחם מגורים סגור באינדיו בעמק קואצ'לה שבקליפורניה, ושאותו רכשה מכיוון ש"זה מאוד פרטי, עם חומת אבן בגובה של קרוב לשני מטרים סביב החצר", לדבריה. באפריל שעבר היא השתזפה בעירום ונמנמה בחצר האחורית של הבית, ופתאום תפסה שרחפן מרחף לו באוויר ישר מעליה.
"אם היה לי רובה אוויר, היה ממש בא לי... להפיל אותו בירייה", סיפרה ווסט. גם כששהתה בבית בקנדה בקיץ שעבר מצאה את עצמה במעקב מצדו של רחפן שריחף מעל המרפסת שלה. ווסט חושדת שהרחפן בקליפורניה היה שייך לשוכר קצר טווח שהשתתף בפסטיבל קואצ'לה, והרחפן בקנדה היה שייך לאחד השכנים.
הפלת רחפן או כלי תעופה אחר שמפוקח בידי FAA היא פשע פדרלי, לדברי FAA. כמו כן אוסר החוק את השימוש במכשירי הפרעה אלקטרונית כדי לקטוע את הקשר בין הרחפן ומפעילו, על פי תקנות ועדת התקשורת הפדרלית.
אמצעי נגד: ציפורי טרף ומוצרי זיהוי
בעלי בתים עצבניים מתקשרים לעתים קרובות ל-DroneShield, חברה שפועלת מסידני, אוסטרליה, ומפעילה משרד בוורנטון, וירג'יניה, ומבקשים כלי נשק "להביס את הרחפן ולהפיל אותו", אומר אולג וורניק, מנכ"ל החברה. DroneShield מייצרת שני סוגי ציוד ליישום צבאי, אך החוק אוסר עליה למכור אותם לאזרחים אמריקאים, לדברי וורניק.
במקום זאת, יכולים אזרחים לרכוש את מוצרי "זיהוי הרחפן" של החברה, שמספקים מידע על מקום הרחפן ומפעילו. הזמנות רכישה מגיעות לעיתים קרובות מ"לקוח אח"ם שמתגורר במתחם וסובל מאיומים לפרטיותו בדמות עיתונאים עם מצלמות", אמר וורניק.
אמצעי אנטי-רחפני נוסף הוא ציפורי טרף שצדות רחפנים. Guard from Above, חברה שפועלת מהאג בהולנד, מאמנת עיטים קירחים לצוד ולשתק רחפנים. לקוחות שרוצים ציפור שתפטרל סביב ביתם חייבים לבנות "מגורי ציפור" - מרחב מוגן שבו יכולות הציפורים להתרחץ, לאכול, ולנוע בנוחות, בהתאם להנחיות החברה, לדברי המנכ"ל והמייסד סג'ורד הוגנדורן. כמו כן נדרשת מעורבותו של מגדל ציפורים מקצועי, שחלק מעבודתו היא להאכיל את הציפורים "בכמה סוגי בשר", ולעקוב אחריהן באמצעות מכשירי GPS, לדברי הוגנדורן.
הוגנדורן אמר שהחברה קיבלה הזמנות לשירותיה מבעלי נכסים בארה"ב, בריטניה, אירופה, רוסיה ודרום אמריקה. הוא סירב לנקוב במספר הציפורים הפעילות כעת, או לספק אומדן של העלויות הכרוכות ברכישת ציפור שצדה רחפנים והעסקת אדם שעוקב אחר רווחת ותנועות הציפורים. הוא כן חשף כי מדי שנה "אולי לשבע ציפורים יהיו הכישורים שדרושים לתעודת עיט צייד-רחפנים GFA", ולוקח שנה שלמה לאמן עיט כזה, מה שהופך את העניין ל"השקעה משמעותית".
האכיפה: אין הרבה תקדימים
תקנות FAA נועדו להגן על בטיחות המרחב האווירי, ולא על הפרטיות האישית והבטיחות במקום המגורים. סוגיות אלה מטופלות באמצעות טלאים-טלאים של חוקים וצווים ברמת המדינה והרשויות המקומיות.
"רק בגלל ש-FAA אומרת שמפעיל רחפן זכאי לגישה למרחב האווירי בנסיבות מסוימות, זה לא נותן למפעיל היתר להפר את חוקי המדינה", אמרה לינדה הילטון, פרקליטה שמתמחה בחוקי רחפנים, במשרד עורכי הדין Berman Fink Van Horn באטלנטה. עם זאת, קיימים פערים גדולים בידע ובהבנת החוק הנוכחי בקרב כוחות אכיפת החוק המקומיים, וגם באכיפה עצמה, לדברי הולנד מייקל.
אחת הסיבות להיעדר הבהירות היא העובדה שאין הרבה תקדימים בחוקי הרחפנים, לדברי א. מייקל פרומקין, פרופסור למשפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מיאמי.
לאחר המפגש עם הרחפן, רצו בני הזוג דאן שהמשטרה המקומית תנקוט צעדים נגד מפעיל הרחפן. מישל דאן הניחה כי ניתן יהיה לעצור אותו כמו שעוצרים כל מציצן שמטריד נשים. מיד לאחר התקרית, הם הזעיקו את שוער הבניין, שראה את המפעיל מכניס את הרחפן לג'יפ שלו במגרש החניה של הבניין. לוחית הזיהוי של הרכב העלתה כי מדובר במבקרים ששכרו דירה בבניין לזמן קצר, לדברי מישל דאן, שהוסיפה שהיא ובעלה דיווחו על התקרית למשטרת אטלנטה.
"הפרשה נותרה פתוחה, והחשוד לא זוהה", אמרה השוטרת סטפני בראון ממשטרת אטלנטה. "השימוש ברחפן לצורך ריגול דרך חלונות הוא לא-חוקי, וכל מי שנתפס עושה זאת עלול להיות מואשם בביצוע עבירה חמורה".