מערכת לזיהוי פנים אלקטרוני / צילום: shutterstock
כריס פולק שונא לסחוב מפתחות. אז במהלך השנה שבה שיפץ והרחיב את ביתו הוא בנה כניסה חדשה באמצעות מערכת גישה ביומטרית: קורא טביעות אצבע Superma BioLite שמורכב על קיר ועלותו עומדת על כ-2,500 דולר.
"זה כמעט מיידי - אתה שם את האצבע שלך על החיישן ותוך שנייה זה מפעיל את המנעול", אמר פולאק בן ה-49. "זה הרבה יותר קל משימוש במפתח, ואני לא אוהב שיש לי דברים בכיסים". את הבית בגריניץ', קונטיקט, רכש תמורת 1.825 מיליון דולר ב-2012.
טכנולוגיות ביומטריות, כמו מנעולים שמופעלים באמצעות טביעות אצבע ומערכות זיהוי תווי פנים, זינקו לתוך הבית מסרטי המרגלים וממוסדות שמאובטחים ברמה גבוהה.
הטכנולוגיה שעומדת מאחורי המערכות האלה מבוססת על אלגוריתמים שיוצרים קוד ייחודי לכל משתמש על בסיס מרכיבי זיהוי גופניים - מיפוי הבליטות והפיתולים בקצות האצבע, או ספירת הפיקסלים בין זוג עיניים. לאחר מכן ניתן להשוות קוד זה לדבר האמיתי תוך שבריר שנייה כשהמשתמש נוגע בסורק, מביט לתוך מצלמה דיגיטלית או מנופף בידו.
בהאדסון יארדס 15 - מגדל היוקרה החדש והמדובר במנהטן, שמחירי הדירות בו מתחילים ב-4.36 מיליון דולר עבור דירה בת שני חדרי שינה - יכולים הדיירים לנגוע בסורק טביעות אצבע כדי להיכנס לספא הפרטי, לסימולטור גולף ולחדר קולנוע שנמצאים בשתי קומות המתקנים העומדים לרשות הדיירים. דיירים שמעדיפים שלא להשתמש המערכת הביומטרית יכולים להשתמש במפתח אלקטרוני פוב (fob).
ב-2000 Ocean, מגדל יוקרה במיאמי שבנייתו תושלם ב-2021, ייעשה שימוש במצלמות וידיאו דיגיטליות שפועלות בטכנולוגיית זיהוי תווי פנים כדי לבדוק ולקדם בברכה דיירים לדירותיהם. מדובר בפרויקט עם 64 דירות שמחירן נע מ-2.7 מיליון דולר ל-12 מיליון דולר. "כשאתה נכנס ללובי, מערכת זיהוי תווי פנים פסיבית תאותת לשוער שאתה נמצא שם. ברגע שאתה במעלית אתה תצטרך להשתמש בטכנולוגיית זיהוי תווי פנים או במפתח פוב כדי להיכנס ללובי הפרטי של הדירה שלך", אמר שיהאב קרמלי, מייסד ומנהל יזמית הפרויקט, KAR Properties. "אתה יכול לאבד את מפתח הפוב שלך. מישהו עלול לגנוב את הארנק שלך, אבל אף אחד לא יכול לקחת את הפנים שלך".
תעשיית האבטחה הביתית משווקת כעת מוצרי זיהוי תווי פנים ישירות לבעלי בתים, ואנליסטים צופים יישומים נרחבים ואישיים יותר של טכנולוגיות זיהוי אלה.
"חברות מתכננות כעת להשתמש בטכנולוגיה הביומטרית הזאת כדי ליצור בית מותאם אישית: אתה לוחץ על המנעול באצבע שלך. אנחנו נדע שפתחת את הדלת ואתה נמצא בבית, ואנחנו הולכים ליצור עבורך את הסביבה שאתה אוהב - כמו האורות והטמפרטורה שאתה אוהב", אמרה דינה עבדלראזק, אנליסטית בכירה שמתמחה באבטחת מגורים ובטכנולוגיית בית חכם בחברת מחקר השוק והייעוץ פארקס אסוסיאייטס.
זמן קצר לאחר גירושיו, רכש מרקו קמפוס ב-2015 פנטהאוז תמורת 1.48 מיליון דולר באזור העסקי של דנוור, ולאחר מכן הוציא כ-500 אלף דולר כדי לעצב אותו מחדש כדירת הרווקים האולטימטיבית. בין היתר התקין מערכת זיהוי טביעות אצבע, Supreme BioLite, שמחירה 1,500 דולר בדלת הכניסה שלו, שזוהרת באור ירוק ברגע שהוא נוגע בה. "לוקסוס מהסרטים, לא?", אמר קמפוס בן ה-43, מייסד ומנהל חברת הנדסה וניהול פרויקטים. "זה נותן הרגשה שמקדמים אותך בברכה כשאתה נכנס. זה אסתטי, והטכנולוגיה מגניבה. כשיש לך דייט, זה דבר מרשים".
זה גם קל לשימוש, הוסיף קמפוס. הוא יכול להוסיף למערכת משתמשים באמצעות נגיעה בסורק כדי להעלות את התפריט הראשי, ולאחר מכן להכניס את טביעות אצבעותיהם של המשתמשים החדשים - כפי שעשה עבור ילדיו ואימו.
לא ברור כמה מוסיף רכיב עיצוב ביומטרי למחיר המכירה החוזרת של יחידת דיור. "בנוסף לכל הפיצ'רים האוטומטיים, זה פשוט לוקח את הדירה לרמה גבוהה יותר - אבל זה לא שיחק תפקיד בקביעת המחיר המבוקש", אמרה ג'ורגיה גלאגר, סוכנת נדל"ן באינטרנשיונל רילטי של LIV סותבי'ס, שבה פורסמה הצעת המכירה של הפנטהאוז של קמפוס.
כ-31 מודעות של בתים למכירה בשוק האמריקאי כוללות אזכור של פיצ'רים "ביומטריים", וכמעט כל האזכורים מתייחסים לגישה לדלת הכניסה ולמעלית, לפי אתר Realtor.com. מערכות גישה ביומטריות מתוחכמות יותר משולבות בבניינים חדשים, לדברי כריס פולקנברג, נשיא Insite Risk Management, שמספקת שירותי אבטחה מתקדמים ללקוחות פרטיים. מערכות בדרגה מסחרית - שהתקנתן עשויה להגיע ל-30 אלף דולר - יכולות לבצע מעקב, רישום וניהול של ביקוריו של כל מי שטביעות אצבעותיו מעניקות לו גישה לבית, כמו עוזרת בית או שמרטפית. "אתה גם יכול לבטל את הגישה הביומטרית שלהן מחוץ לשעות העבודה", אמר פולקנברג.
לשמור על התכשיטים או על מרתף היין
בבוורלי הילס, קליפורניה, מציע היזם אלכסנדר חכים למכירה תמורת כ-23 מיליון דולר בית מלא וגדוש בפיצ'רי הייטק - החל בדלת כניסה מברזל שיצוקה כמקשה אחת ושבה שולבה מערכת זיהוי טביעות אצבע. ברגע שבעל טביעת האצבע נוגע במכשיר נשלפת ידית מוארת ב-LED מפני הדלת. "בהחלט רצינו להעניק לבית את אותה התחושה של ההייטק הכי עדכני בסגנון ג'יימס בונד", אמר חכים. הוא הוסיף שדלת Barema עם קורא טביעת האצבעות עלתה 35 אלף דולר.
גם הבעלים של בתים ישנים יותר רוצים להתקין פיצ'רים ביומטריים בנכסיהם. החברה של פולק התקינה סורקי טביעת אצבע פשוטים במרתפי יין שבהם מאוחסנים יינות נדירים, בחדרים שבהם מאוחסנים רובי ציד, ואפילו בחדרי הלבשה.
יש גם תקלות, כפי שגילו פולק וארבעת ילדיו. "אני משחק גולף, ואם יש לך שלפוחית או יבלת על הבוהן, הסורק לא יקרא אותה, אז אני משתמש באצבע המורה שלי במקום בבוהן", אמר פולק. "הבת שלי אומרת שזה לא עובד עם האצבע שלה, אבל היא עוסקת בספורט החתירה".
בשכונת טו ברידג'ס בקרבת צ'יינטאון בעיר ניו יורק, עוצב מחדש זוג בתי דירות וכעת יש בו דירות יוקרה להשכרה עם שוער וירטואלי בדמות מערכת גישה מבוססת זיהוי תווי פנים מתוצרת FST Biometrics. מנהל הנכסים נלסון הום התקין ב-2018 את המערכת בשני הבניינים בעלות של 40 אלף דולר.
יחידה עם מצלמת וידיאו דיגיטלית מעל הדלת הראשית מזהה כל דייר כשהוא מתקרב, מקדמת אותו בברכה ונוקבת בשמו, ופותחת לו את הדלת תוך שניות. עלויות השירות השנתיות למערכות הגישה של שני הבניינים עומדות בממוצע על 2,500 דולר.
"אתה ניגש לדלת כמו בסרט עתידני, והמערכת אומרת: 'היי. ג'אק, אתה מוזמן להיכנס', ופותחת לך את הדלת", אומר ג'אק טרגוס בן ה-31, סגן נשיא בחטיבת בנקאות ההשקעות של סיטי, ששוכר דירה עם שני חדרי שינה באחד ממבני הלבנים האדומות תמורת 3,500 דולר בחודש.
"לא מופרך שמישהו יפרוץ למערכת"
משתמשים פוטנציאליים רבים חוששים שגורמים אחרים עלולים להשיג גישה למידע האישי - כולל תווי פנים וטביעות אצבע - שמשמש את המערכות הביומטריות.
"השאלה היא לאן הולך המידע הזה", אמרה ג'ניפר קינג, מומחית מידע, מנהלת פרטיות לקוח במרכז לאינטרנט וחברה באוניברסיטת סטנפורד. "אם אתה אדם עשיר, אתה גם חשוף לאפשרות שהמידע עליך ייגנב באמצעות פריצה או יימכר. זה לא מופרך לחשוב שמישהו יפרוץ למערכת האבטחה הביתית שלך וישתמש בתווי הפנים שלך כדי להשיג גישה לנתונים".
מרבית מערכות הגישה מקודדות את נתוני המשתמשים ומאחסנות אותם במרכזי נתונים משל עצמן, ברשתות מאובטחות או במכשירים עצמם. מערכות גישה מבוססות טביעות אצבע כמו סורק Suprema BioLite ממירות את דפוס הנקודות של טביעת אצבעו של המשתמש לקוד מוצפן ייחודי. קוד זה - ולא צילום של טביעת האצבע - מאוחסן במכשיר. המשתמשים חייבים להתחבר לרשת כדי להוסיף או למחוק משתמשים אחרים, אך אמצעי הזיהוי המקודדים עצמם אינם משורים, לדברי בוב קרינו, מנהל חטיבת המכירות בארה"ב של Suprema, חברת טכנולוגיית אבטחה. "זה לא הולך לאף מקום. אף אחד לא יכול להיכנס לזה ולא יכול לקחת מזה שום דבר", אמר קרינו.
במערכת מעוצבת היטב, יש קידוד כבד של הנתונים הביומטריים של הלקוחות, וגם הגנת חומת אש. אמצעים אלה מצמצמים את סיכון הפריצה, לדברי כריס פולקנברג, נשיא Insite Risk Management. "אתה צריך להחדיר את התוכנה הזדונית שלך דרך חומת האש, ולבצע פישינג כדי להיכנס לתוך המערכת, להשיג גישה לנתונים של אחד מדיירי הבית, ואיכשהו לגנוב אסמכתאות תכנות מהמתקין - ואז אתה צריך את מפתחות הקידוד מהיצרן", ציין פולקנברג.
כמה ספקיות שירותים ביומטריים מעניקות לדיירים שליטה רבה יותר על הנתונים שלהם. בשנה שעברה השיקה Idemia, חברת זיהוי ביומטרי, את MorphoWave הקומפקטי שלה - חיישן ללא נגיעה שמשתמש בהדמיה תלת ממדית כדי לסרוק ולהשוות טביעות של ארבע אצבעות של המשתמש באמצעות הנפת יד. החיישנים, שמוצמדים לקיר בעלות של 4,600 ליחידה, מותקנים בבנייני מגורים יוקרתיים בניו יורק ובפלורידה, לדברי גארי ג'ונס, סגן נשיא למוצרי גישה ביומטריים ב-Idemia. כל סט של טביעות אצבעות מתורגם לטמפלט שמאוחסן ומקודד במכשיר עצמו, אך הדיירים יכולים לשמור את הטמפלט הביומטרי שלהם בכרטיס חכם שרק להם יש גישה אליו. הם סורקים את הכרטיס, ולאחר מכן מנופפים בידם במסגרת הליך אימות דו-שלבי.