סירוב / צילום: אולנה יעקבצ'וק, שאטרסטוק
שפת התכנון בישראל כה התרדדה, עד שהמונח (NIMBY" (Not In My Back Yard" הפך לאחד הטיעונים - שלא לומר כינוי גנאי - הנפוצים ביותר בשנים האחרונות, הרבה "הודות", לממשלה ולזרועותיה, ובראשם שרי האוצר יאיר לפיד ומשה כחלון, אנשי הוותמ"ל ומטה הדיור. אתה לא רוצה מגדל מעל לבית הנמוך שלך? אתה "NIMBY". הוותמ"ל משחיתה שטחים פתוחים בסביבת עירך? - "NIMBY". אתה חושש ששדה התעופה שרוצים להקים לידך יהפוך למטרד קבוע? נכון, גם אתה "NIMBY".
מרגע שנובחים את ה-"NIMBY" כלפי המתנגדים, מסירים מיד אחריות מתכנון מופקר, מאי-מתן מענה לתשתיות, ובכלל מורידים את התכנון לשפת רחוב ולרמה של רשתות חברתיות. רק חסר ה-"NIMBY אחותך", כמענה תכנוני הולם.
אם נחזור לשדות התעופה, שם המונח "NIMBY" נתקל בכשלים לוגיים של ממש. כששאלו את תושבי שכונות גן רש"ל בהרצליה ואת תושבי שיכון ל' בתל אביב, האם הם בעד המשך הפעלת שדות התעופה הרצליה ושדה דב - הם ענו בחיוב. זאת, משום שהם חוששים ששכונות הענק שייבנו במקום שדות התעופה יהיו גרועות ממטרדי שדות התעופה. מצד שני, כששואלים את תושבי חדרה, פרדס חנה כרכור ואזור השרון הצפוני, מה דעתם לגבי הקמת שדה תעופה במזרח חדרה שיחליף את זה שבהרצליה, הם מתנגדים בגלל המטרדים שהוא עלול לגרום. אז מה זה "NIMBY"? בעד שדה התעופה או נגדו?
תושבי עמק יזרעאל מתנגדים להקמת שדה תעופה בינלאומי גדול שני בישראל ברמת דוד, ואולם בדימונה מאוד רוצים שהוא יוקם בנבטים, כי להערכת העירייה שדה תעופה בדרום יביא עימו צמיחה אזורית. בדומה סבורים חיפאים כי חשוב להאריך את שדה התעופה שלהם, על מנת להביא לעיר פריחה כלכלית.
אז הרי לכם מונח חדש (YIMFY" (Yes In My Front Yard". מדוע אחד הוא כן לגיטימי והשני לא? רק משום שהוא תואם את עמדת הרשות? בסופו של דבר, תכנון כולל בתוכו שלל אינטרסים פרטיים וסביבתיים, שמתמצים בעמדות תכנוניות לגיטימיות, ובמקום לתייג אותן לגנאי - רצוי לדון בהן לגופן וברצינות.