השופט אייל אברהמי / צילום: רפי קוץ
הותר לפרסום: נשיא בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, השופט אייל אברהמי, פסק פיצוי חריג של יותר ממיליון שקל לאישה שעבדה כנהגת בחברת הסעות. זאת, בגין נזקים שנגרמו לה עקב הטרדות מיניות חוזרות ונשנות מצד אחד המנהלים שלה במקום העבודה.
"התובעת הפכה בתקופת עבודתה עם הנתבע לכלי לסיפוקו המיני. אך כאשר ביקשה לנתק את הקשר, המשיך הנתבע להלך עליה אימים, להטריד אותה טלפונית ולשלוח לה מסרים בעלי אופן מיני. מאז האירועים היא סובלת מדיכאונות, פחדים ונדודי שינה, עד כי היא מתקשה ליצור קשר עם אחרים ונרתעת מיצירת קשרים חברתיים", כך כתבו השופט אברהמי ונציגי הציבור בבית הדין לעבודה, וחייבו את המנהל בתשלום פיצויי-העתק לעובדת שהוא פגע בה.
התובעת, כיום בת 39, עבדה בחברת ההסעות מאפריל 2007 ועד התפטרותה בדצמבר 2009. הנתבע, בן 52, נשוי ואב לילדה, עבד בתפקיד בכיר יותר בחברה. זמן קצר לאחר תחילת עבודתה, הכירה התובעת את הנתבע, והשניים החלו לקיים יחסי מין. מערכת יחסים זו נמשכה יותר משנתיים, אז דרשה התובעת להיפרד מהאיש, אך הנתבע סירב לכך. הוא המשיך לעקוב אחריה באופן אובססיבי, להתקשר לטלפון שלה, להצטרף לנסיעות שבהן נהגה, ואף הגיע לדירתה השכורה.
בקיץ 2009, הגישה העובדת נגדו תלונה במשטרה, אך זה לא עזר. הנתבע מיאן לקבל את בקשתה והמשיך לעקוב אחריה ולהתקשר אליה. הוא השאיר לה הודעות קוליות בעלות אופי מאיים ושלח לה מסרונים שחלקם בעלי תוכן מיני. העבודות הגישה תלונות חוזרות, והוא הורשע בהליך פלילי.
לפי פסק הדין, התובעת הייתה במצב נפשי קשה, בין היתר בשל הקשר המעוות עם הנתבע והטרדותיו שמהן סבלה. לאחר סיום עבודתה הגישה התובעת תביעה למוסד לביטוח לאומי (המל"ל), להכיר באירועים הנ"ל כפגיעה בעבודה. תביעה זו התקבלה, ולתובעת נקבעה על-ידי המל"ל נכות יציבה בשיעור 27%. בהתאם לכך שולמו לה דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה. התובעת המשיכה לקבל טיפול נפשי כדי להתמודד עם המשבר הנפשי.
הצעות מיניות
למול שלל טענות התובעת, טען הנתבע כי היחסים בינו לבינה היו קשר אוהבים בהסכמה - רומן בין שני בוגרים. הוא ציין כי אכן היא הייתה צעירה ממנו, והוא איש נשוי, אך טען כי בינו לבין התובעת היו יחסי חברות ואהבה אמיתיים. כמו כן טען כי לא היו ביניהם יחסי מרות.
לאחר הליך הוכחות נקבע כי הנתבע עוול כלפי התובעת בעוולה של הטרדה מינית לפי סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית, הן בתחילת הקשר ביניהם, הן במהלכו ואף בתקופה האחרונה בסמוך לסיומו - אז נדרש להפסיק את הקשר אך המשיך להתקשר ולהציע לה הצעות בעלות אופי מיני במסרונים.
חרדה ודיכאון
לאחר הקביעה הזאת דן בית הדין לעבודה בסוגיית הנזקים שנגרמו לתובעת והפיצוי המגיע לה. לפי פסק הדין, הנזקים העיקריים שנגרמו לה הם הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, החזרי הוצאות בגין טיפולים פסיכולוגיים, נסיעות, עזרת הזולת ופיצוי גלובלי בגין כאב וסבל.
באשר לנכות הרפואית, בית הדין לעבודה אימץ חוות-דעת רפואית של ד"ר רמונה דורסט, שהבהירה כי התובעת סובלת מהפרעה נפשית פוסט-טראומטית האופיינית לקורבנות תקיפה מינית והטרדות מיניות, עם אלמנטים חרדתיים ודיכאוניים ברורים. מחוות-הדעת עלה, בין היתר, כי התובעת ממעטת לצאת מביתה וסובלת מהפרעות שינה. בגין ראש נזק זה נפסק לתובעת פיצוי בסך 200 אלף שקל.
כמו כן, נפסק לתובעת פיצוי בסך כ-257 אלף שקל בגין ראש הנזק של הפסד השתכרות בעבר. עוד פסק בית הדין לעבודה פיצוי בסך כ-486 אלף שקל בגין גריעה מכושר ההשתכרות בעתיד שנגרמה לה בשל אירועי ההטרדה המינית שחוותה. הפסד השתכרותה של התובעת לעתיד נקבע על בסיס הפסד חודשי השווה ל-20% מהשכר הממוצע במשק, שעומד על 10,634 אלף שקל בחודש. בית הדין לעבודה הגיע למסקנה כי לתובעת ייגרם הפסד חודשי של 20% מהשכר החודשי למשך 28 שנים.
עוד פסק בית הדין לתובעת פיצוי בגובה של 92 אלף שקל בגין הפסדי פנסיה - הפנסיה שהייתה אמורה לקבל אלמלא נפגע כושר השתכרותה; ולבסוף פסקו השופט ונציגי הציבור לתובעת פיצויים בסך 43.3 אלף שקל בגין הוצאות רפואיות שהיא נדרשה להוציא כדי לטפל בעצמה. לאור תוצאת ההליך נדרש הנתבע בנוסף לשאת בהוצאות המשפטיות של התובעת בסך 40 אלף שקל.
התובעת יוצגה על-ידי עו"ד יאיר מאק; הנתבע יוצג על-ידי עו"ד ירון מויאל.