שר הכלכלה אלי כהן / צילום: איל יצהר, גלובס
אם מבקשים ללמוד מההיסטוריה, כדאי לפחות לדייק בעובדות. כששאלו את שר הכלכלה אלי כהן, בראיון ל-103 FM, מה דעתו על המלצת נגיד בנק ישראל אמיר ירון לצמצם את הגירעון באמצעות העלאת מסים, הוא השיב בטענה אמפירית: "לטעמי לא צריך לבוא ולהעלות מסים - אנחנו רואים שהעלאת מסים דווקא מדכאת את המשק, מורידה את הצמיחה, מעלה את האבטלה. זה בדיוק מה שקרה בתקופתו של לפיד".
כהן טוען אפוא שהניסיון של יאיר לפיד מאשר עיקרון כלכלי: יותר מסים - פחות תעסוקה ופחות צמיחה כלכלית. האם המציאות בימי לפיד מתיישבת עם התזה?
לפיד נכנס למשרד האוצר במרץ 2013 ופוטר בדצמבר 2014. זמן קצר לפני כן התברר שבשל הכנסות נמוכות ממסים, הגירעון הממשלתי חורג בהרבה מהיעד החוקי. לפיד, בתגובה, הקל בכמה מסים אבל הכביד באחרים: המע"מ עלה תוך חודשיים מ-17% ל-18%, ואילו מס החברות המרבי גדל מ-25% ל-26.5%. נטל המס הכולל בישראל, שעמד על 30% מהתמ"ג בשנת 2012, עלה תוך שנתיים ל-31.2%: הממשלה לקחה לעצמה עכשיו עוד אחוז שלם מהתוצר במשק.
למרות זאת, הצמיחה הריאלית לא פחתה. ב-2013 היא עמדה על 4.3%, כמעט כפול מרמתה בשנה שקדמה למינוי לפיד. ב-2014 היא הצמצמה ל-3.9%, ובשנה שלאחר מכן - עדיין תחת השפעת המדיניות של לפיד - ל-2.6%. אבל שיעור הצמיחה הממוצע בקדנציה של לפיד היה כמעט זהה לשיעורה בקדנציה של משה כחלון.
גם האבטלה לא עלתה. במרץ 2013 עמד שיעור האבטלה על 6.3%. לפיד יזם תוכניות להכשרת עובדים למקצועות נדרשים, ואחרי עלייה קצרה ל-6.7% בחודש יולי האבטלה חזרה לקו ירידה. כשנכנס כחלון למשרד הוא ירש אבטלה של 5%.
ועוד משהו: אלי כהן טען בראיון ש"אנחנו הורדנו מסים". כחלון אמנם הפחית את שיעורי המס על שורה של מוצרים, אבל נתוני משרד האוצר מלמדים שלפחות עד 2017 נטל המס הכולל המשיך לעלות, והגיע ל-32.7%.
כהן, בשיחה עם המשרוקית, ביקש להבהיר את כוונתו כדלקמן: בניגוד ללפיד, כחלון לא נשמע לעצת בנק ישראל ובחר להוריד מסים כדי לעודד צמיחה. בשיחה הוא הזכיר שיפור במדדים אחרים: יחס חוב-תוצר, עלייה בייצוא ודירוג האשראי של ישראל.
■ בשורה התחתונה: דברי כהן לא נכונים ברובם. כשלפיד עמד בראש משרד האוצר הוא אכן העלה את נטל המס, אבל האבטלה ירדה. הצמיחה לא נבלמה, והייתה דומה בממוצע לצמיחה בימי ממשיכו משה כחלון.