גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק העבודה העתידי הוא הזדמנות לצמצום הפערים בין נשים לגברים

היעלמותן של משרות ותיקות והיווצרותם של מקצועות חדשים מייצרות הזדמנות לאתחל את מעמדן של הנשים בשוק העבודה • דוח של חברת הייעוץ מקינזי קובע כי על המדינה לחולל שינוי תפיסתי ולרתום את המגזר הציבורי והפרטי כדי להתגבר על החסמים העיקריים העומדים בפני התקדמות נשים - מבנה שוק העבודה הקיים והסללתן למקצועות לא טכנולוגיים ● ישראל 2048

נשים בשוק העבודה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
נשים בשוק העבודה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חנויות ללא קופות מאוישות הן אחת הדוגמאות השכיחות לשינויים הצפויים בשוק העבודה. יחלפו עוד מספר שנים עד שהמגמה תצבור תאוצה, אך כבר כעת מפתחות חברות רבות, ובראשן אמזון, את הטכנולוגיה המתאימה. בארה"ב יש 3.3 מיליון קופאים בסך הכול, 2.4 מיליון מהם נשים - יותר מ-70%, כך לפי נתונים של אתר Data USA.

אזהרות רבות נשמעות לגבי ההשפעה של ההתפתחויות הטכנולוגיות על שוק העבודה, בין השאר בגלל התפתחותן של הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה, שהופכות את המערכות לחכמות ומתוחכמות יותר. ההתפתחויות הללו, תהליכי האוטומציה והמעבר לעולם הדיגיטל, ישפיעו על משרות רבות - מעובדים במפעל ונהגים ועד פקידים. זה כמובן לא נגמר רק בכך - תחומי פעילות אחרים ישתנו: כלכלנים אולי לא ייעלמו, אבל הם יצטרכו לרכוש יכולות חדשות, למשל כאלה הקשורות לניתוח מידע רב.

לפי מחקר של ה-OECD מהשנה שעברה, 14% מהמשרות בעולם נמצאות בסיכון גבוה - ובעלות הסתברות של יותר מ-70% להיעלם בגלל תהליכי אוטומציה; 32% מהמשרות נמצאות בסיכון של 70%-50% להיעלם או להשתנות באופן משמעותי. הסיכון בישראל דומה לממוצע במדינות הארגון ועומד על שיעור של 46%.

אי אפשר להפריז בחשיבות של הנושא הזה. גם אם החששות לגבי היעלמות של כמחצית מהמשרות מוגזמות, ההשפעה על שוק העבודה תהיה משמעותית. לפי מחקר של חברת Dell ושל המכון לעתיד בקליפורניה (IFTF) משנת 2017, 85% מהמשרות שיהיו קיימות בשנת 2030 עדיין לא הומצאו כיום.
ואולם נושא שכמעט לא דנים עליו הוא ההשפעה של השינויים הללו לפי מגדר, כלומר מה תהיה ההשפעה על גברים וכיצד תשפיע על נשים.

דוח חדש של חברת מקינזי עוסק בנושא הזה, ולפיו, בין 40 ל-160 מיליון נשים בעולם יחליפו את תחומי העיסוק שלהן עד 2030, רובן לתחומים שדורשים יכולות גבוהות יותר. ההשפעה על נשים וגברים תהיה, לפי הערכות של מקינזי, בשיעורים דומים יחסית - בעשר המדינות שנבחנו בדוח, 20% מהנשים עלולות לאבד את משרתן, לעומת 21% בקרב הגברים; בנוסף, ביקוש לכוח עבודה עשוי ליצור 20% יותר משרות לנשים ו-19% לגברים.

למה בכלל צריך לעשות את ההפרדה המגדרית? הסיבה נעוצה בהבדלים התעסוקתיים בין נשים לגברים כפי שהתקבעו לאורך מאות שנים. כך למשל, יש מקצועות שמכונים מקצועות ה"צווארון הוורוד", כלומר כאלה שעיקר העוסקים בהן הן נשים. לפי מקינזי, במדינות רבות, הנשים הן יותר מ-70% מכוח העבודה במקצועות הבריאות והעבודה הסוציאלית, אך הן פחות מ-25% ממפעילי מכונות ובעלי מלאכה.

באופן כללי, ההבדלים הם לא בין סקטורים, אלא בין המקצועות עצמם. כך, תפקידי פקידות יהיו מאוישים בידי נשים ברוב רובם של הסקטורים, גם אם הסקטור עצמו הוא בעל רוב גברי. הבדלים נוספים בין נשים לגברים בשוק העבודה כוללים פערי שכר, שעות עבודה שונות, בחירה בתחומי לימוד שונים ועוד.

ההבדלים במקצועות ישפיעו כמובן גם על הסיכון להיעלמותם, מכיוון שככל שמקצוע הוא יותר פיזי ובעל רוטינה קבועה, כך הסיכוי שייעלם גבוה יותר ולכן נשים עדיין נמצאות בסיכון מעט יותר נמוך במובן זה. עם זאת, לפי מקינזי, הן נמצאות בסיכון לאוטומציה חלקית - כלומר המקצועות לא ייעלמו, אך ישתנו באופן מהותי.

החוקרים בחנו שש כלכלות מפותחות (קנדה, צרפת, גרמניה, יפן, בריטניה וארה"ב) וארבע מדינות מתפתחות (סין, הודו, מקסיקו ודרום אפריקה), המהוות יחד כמחצית מאוכלוסיית העולם וכ-60% מהתמ"ג העולמי.

האפלייה מובילה לפערי שכר

השינויים הצפויים בשוק העבודה מחייבים את כולם, נשים וגברים כאחד, להתאים את עצמם למקצועות החדשים, לעבור הכשרות, ללמוד שיטות עבודה חדשניות. מכיוון שמצבן של הנשים הוא כאמור פחות טוב, קיימת כאן הזדמנות לשיפור מצבן, במהלך משמעותי שעשוי להיות סוג של העברת עושר גדולה מגברים לנשים.

כיום נשים מרוויחות 30% פחות מגברים (בהשוואה של שכר גלובלי) ו-15% פחות בשכר שעתי. כלומר, נשים עובדות פחות שעות מגברים, אבל כך או כך, הן גם מרוויחות פחות מהם (הסבר בהמשך). כדי לצמצם את פערי השכר צריכות הנשים להתאים את עצמן היטב לשוק העבודה העתידי. אלא שהשינוי חייב לבוא קודם כל באופן מערכתי. הממשלות צריכות להתערב כדי לשנות את מבנה שוק העבודה כך שהחלוקה לתפקידים מסורתיים תישבר.

שיפור נוסף במצב הכלכלי של הנשים (וגברים) יכול להגיע גם מתהליכי אוטומציה שמשפרים את היעילות של פעילות הארגון, מגדילים את הפריון ומאפשרת לו לשלם שכר גבוה יותר. בהסתכלות על מדינה שלמה, מדובר על הגדלת שיעור הצמיחה הכלכלית. הדוח מעלה כי כי רק 5% מהנשים נמצאות בשכבה העליונה של מקבלי השכר לעומת 8% מהגברים. במקביל, 25% מהנשים עובדות במקצועות בסיסיים או בפקידות, לעומת 15% בלבד בקרב הגברים.

לחסמים התרבותיים יש תפקיד משמעותי

ואולם לא רק שנשים צריכות להתאים את עצמן מחדש, הן צריכות לעשות זאת תוך התמודדות עם החסמים של העולם הישן - חסמים תרבותיים ומושרשים היטב בדמות הנורמות הנהוגות בשוק העבודה. לעובדה כי נשים עובדות פחות כדי לטפל בילדים ואילו רוב הגברים לא עושים זאת, יש תפקיד משמעותי בכך. לפי מקינזי, בכל שנה נשים משקיעות 1.1 טריליון שעות בשעות טיפול, שעליהן לא קיבלו כסף (כלומר טיפול בילדיהן, למשל). לשם השוואה, הגברים תרמו 400 מיליון שעות כאלה.

מחקרים מראים כי זאת אחת הסיבות העיקריות לפערי השכר בין גברים ונשים. הפערים הללו לא נובעים מאפליה מובהקת, כלומר שגבר עם אותם מאפיינים בדיוק ובאותה משרה מרוויח יותר, אלא רוב רובו של הפער מוסבר בגורמים אובייקטיביים כמו שעות עבודה, ותק, עמדות ניהול וכו'. ותק ושעות עבודה (ובעקבות כך גם הניהול) מושפעים מהנורמות הללו. במדינות שבהן חופשת הלידה של גברים עומדת על שבוע-שבועיים בלבד, נוצר פער מהותי בין אישה ממוצעת שיולדת כשלושה ילדים, ובכל פעם יוצאת לחופשה לידה וקידומה מתעכב, ובין הקולגות הגברים שלה.

חסם נוסף, שפחות קשור לאישה כזאת או אחרת, אלא לנשים באופן כללי, הוא סוגיית פמיניזציה של מקצועות, כלומר מקצועות שמזוהים עם רוב נשי סובלים מירידה בשכר הממוצע. גם אם ייווצרו מקצועות חדשים במהלך העשור הקרוב, דרוש שינוי תפיסתי עמוק כדי שלא לשחזר את הדפוסים השליליים, ושנשים ימשיכו לקבל שכר נמוך במקצועות שמזוהים עמן. שוק העבודה העתידי מאפשר לנשים גם לשבור את החומות הללו, לצבור את הידע המתאים ולהיכנס לתחומים ותפקידים שנשלטו בידי גברים.

האם אפשר לעשות זאת? במידה רבה, שוק העבודה הוא תוצר של המסלול שעשו האנשים לפני כן, במהלך הלימודים. אם נשים לומדות פחות מקצועות STEM (מתמטיקה, מדעים והנדסה), אז הדבר כמובן משליך על שיעורן בקרב המתכנתים בהייטק. השינוי התפיסתי צריך להיעשות עוד הרבה לפני כן, כבר בבית הספר היסודי. במדינות המפותחות, התפקידים החדשים ידרשו השכלה גבוהה יותר מאשר היום, וההשכלה של נשים אינה נופלת מזאת של הגברים, ואף גבוהה יותר. במקרה הזה, שבו צפויים שינויים מהירים בשוק העבודה, על הנשים להשקיע בהכשרה של עצמן, אחרת הן יפספסו את ההזדמנות לצמצם פערים. חסמים כאלה ואחרים שיכולים למנוע מנשים לבצע הכשרות - כמו למשל חוסר הגמישות בשעות בגלל הטיפול בילדים - יכולים להיפתר בעזרת אמצעים טכנולוגיים.

עוד לפני ההשפעה של תהליכי האוטומציה, לצמצום הפערים בין נשים לגברים צפויה להיות השפעה משמעותית על הכלכלה. בשנת 2016 הוציא הכלכלן הראשי באוצר סקירה תחת השם: "קטר הצמיחה הבא? התועלת הכלכלית מצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה". לפי כלכלני האוצר, סגירת פערים הדרגתית תוביל לגידול של התוצר המקומי הגולמי בשיעור הולך וגדל, עד 7% בשנת 2039. במונחי 2015, המשמעות היא תוספת שנתית של כ-82 מיליארד שקל לתוצר או כ-8,000 שקל בתוצר לנפש. החישוב שערכו באוצר כלל רק את צמצום פערי השכר כתוצאה משילוב מוגבר של נשים במשרות עם פריון ושכר גבוהים יותר, מבלי לשקלל עלייה בשעות העבודה של נשים. ב-2015 פרסמו אנשי מקינזי מחקר לפיו מדינות יכולות להוסיף 12 טריליון דולר בעשר שנים (עד 2025) לתוצר העולמי, אם יקדמו שוויון מגדרי.

חבילת צעדים שתתמוך בהכשרת נשים

היועצים של מקינזי סבורים כי כדי לא לפספס את ההזדמנות לצמצם פערים, דרוש מאמץ משולב לתמיכה בנשים שצפויות לעבור שינוי מקצועי. המאמץ כולל את המגזר הציבורי, המגזר הפרטי וארגונים ללא מטרות רווח ולמעשה הוא כולל התמודדות עם בעיות בשוק העבודה, שהיה צריך לטפל בהן בלאו הכי. כך, הם ממליצים לפתוח מסגרות נוספות לילדים כדי שהאמהות יאזנו טוב יותר בין העבודה בשכר לשעות העבודה בבית (שהן לא בשכר); ממליצים לפעול לצמצום סטריאוטיפים לגבי מקצועות נשיים, ולשכנע יותר נשים לגשת ללימודי STEM; ליצור סביבה בטוחה לנשים שעובדות כפרילנסריות (למשל נהגות באובר). עם זאת, כן גובשה כאן חבילת צעדים שמוכוונים למשימה - יצירת סביבה תומכת לנשים כדי שיתפנו להכשיר ולהכין את עצמן למקצועות החדשים.

במקינזי ציינו כי גברים נגישים יותר לאינטרנט, ב-33% יותר מאשר נשים, והנתון הזה חמור יותר בקרב נשים עניות. גם בקרב מפתחים בתעשיית ההייטק, ובכלל עובדים, יש פחות נשים. לפי נתונים שהוצגו בדוח, במדינות מפותחות רבות שיעור העובדות בתעשיית ההייטק עומד על 20% בלבד. הם מציינים כי נשים צריכות להוות משקל גדול יותר בהייטק, אך גם בקרב המתכנתים. כך, למשל, הן צריכות לקחת חלק בפיתוח אלגוריתמים של בינה מלאכותית, כדי שלא יפותחו טכנולוגיות מוטות מגדרית.

מלכודת השוויון: נשים לומדות פחות מתמטיקה

מכשול נוסף יכול להתקיים דווקא במדינות השוויוניות, שם פערי השכר מצומצמים יותר. דווקא מכיוון שמקצועות כמו הוראה מאפשרים למועסקים בהן להרוויח שכר נאה, שיעור הנשים שלומדות STEM הוא נמוך יותר. במדינות עם פערים גבוהים יותר, לימודים אלו מאפשרים לנשים לשפר את מצבן. כך, גם במדינות הנורדיות (שנחשבות לשוויוניות) יש רוב נשי בקרב המורים. במדינות אלה יש לנשים את הזמן הדרוש כדי להתאים את עצמן לעידן החדש, אך הן צריכות גם להפנים כי שיווי המשקל בין נשים לגברים עלול להשתנות.

האתגר הוא לשבור את ההבניות החברתיות, אך זאת לא עומדת להיות משימה קלה. פרופ' סיגל אלון מאוניברסיטת תל אביב פרסמה ב-2015 מחקר שעסק בהבדלים המגדריים בבחירת חוג הלימוד. המחקר, שאותו ערכה אלון עם פרופ' תומס דיפריט מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב, העלה כי העדיפות הראשונה שהמועמד ללימודים מסמן מושפעת מתפיסות מגדריות, ואילו השנייה פחות.

כעת, במידה רבה, האופן שבו ייראה השינוי בקרב הנשים תלוי במידה רבה ביכולת להתנתק מההבניות הללו מתוך הפנמה של ההזדמנות הטמונה בשינויים בשוק העבודה. 

עוד כתבות

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

עולה לאישור הממשלה: האם תאושר הקמת שדה התעופה החדש בצקלג?

לפי ההצעה, במקום קידום חלופת נבטים בדרום, תקודם חלופת צקלג בנגב, ובמקביל יימשך קידום שדה התעופה בצפון במרחב רמת דוד ● מבקרי המהלך טוענים כי קידום חלופת צקלג הוא למעשה הסחת דעת שנועדה להסיט את מוקד ההכרעה צפונה, ובפועל לאפשר את קידום שדה התעופה ברמת דוד

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה תעופה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

דובר הוועדה לביטחון לאומי בפרלמנט האיראני: "אנחנו סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח "טוגה נטוורקס", מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"