בכירים בפרקליטות: זה המועמד המוביל להחליף את שי ניצן

זאת עומדת להיות התמודדות רגישה, חשובה ורוויית לחצים, שיגיעו מכיוונים שונים - על אחד התפקידים החשובים ביותר בשירות הציבורי בכלל ובמערכת אכיפת החוק בפרט. בעוד כחמישה חודשים, באמצע דצמבר הקרוב, חודשיים בלבד אחרי שצפוי להסתיים הליך השימוע לראש הממשלה בנימין נתניהו, יסיים עו"ד שי ניצן את כהונתו כפרקליט המדינה, וימונו לו מחליף או מחליפה.

בהנחה שראש הממשלה יועמד לדין פלילי, מי שיחליף את ניצן יצטרך לצלול מהר מאוד למלאכת ניהול התיק הרגיש. אם נתניהו יצליח להגיע להישג שהוא מצפה לו בבחירות בספטמבר, יהיה זה גם פרקליט המדינה הראשון שאחראי על ניהול תיק פלילי נגד ראש ממשלה מכהן.  

מחליפו של ניצן ייבחר באמצעות ועדת איתור שבראשה יעמוד היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. ככל הנראה, בוועדה יהיו חברים, בין היתר, מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור (או המחליף שלה), נציג אקדמיה, נציג מקרב ציבור עורכי הדין ונציב שירות המדינה. בחירת הוועדה היא מעין המלצה לשר המשפטים, שמביא את המועמדות לאישור הממשלה.

 שי ניצן בטקס הפרידה של איילת שקד ממשרד המשפטים / צילום: רפי קוץ

בעבר התקבלו המינויים שעליהם המליצו ועדות האיתור בהובלת היועמ"ש, ללא הפרעה. אולם היחסים המידרדרים בין מערכת המשפט לבין ההנהגה הפוליטית בישראל של 2019, על רקע הסתבכותו הפלילית של ראש הממשלה נתניהו, עלולים להביא למצב של התנגשות בין עמדת הוועדה לעמדת הממשלה. התשובה לשאלה אם המינוי יעבור בקלות או בקושי, תלויה בזהות האדם שעליו תמליץ הוועדה, כמו גם בתוצאות הבחירות לכנסת ובזהות שר המשפטים הבא.

"מתאבן" לקשיים שבפניהם צפויה לעמוד ועדת האיתור, ולהתערבות של הדרג הפוליטי במינויים בכירים בפרקליטות המדינה, ראינו בשבוע שעבר במכרז לתפקיד המשנה הכלכלי לפרקליט המדינה. ב-24 ביוני הקפיאה נציבות שירות המדינה, במעורבות שר המשפטים החדש אמיר אוחנה, מכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, שבו התמודדה, בין היתר, עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).

זאת, בעקבות תלונה אנונימית שהוגשה לנציבות, שבה נטען כי לא ראוי שפרקליט המדינה שפורש בדצמבר, יהיה מעורב במינוי משנה שיכהן בשנים הבאות. נזכיר כי עו"ד בן-ארי היא הפרקליטה המובילה שמלווה את חקירות ראש הממשלה בתיקים 1000 (המתנות), 2000 (נתניהו-מוזס) ו-4000 (בזק-וואלה), שבסופן החליט היועמ"ש כי נתניהו יועמד לדין, בכפוף לשימוע, בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000 ובעבירה של קבלת שוחד בתיק 4000.

"גלובס" ממפה את המועמדים הפוטנציאליים להחליף את ניצן בתפקיד פרקליט המדינה. 

1. שלמה-מומי למברגר: הלוחם בגורמי פשיעה

גורמים בכירים בפרקליטות שעימם דיבר "גלובס" העריכו כי המועמד המוביל להחליף את ניצן בתפקיד פרקליט המדינה הוא עו"ד שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.

למברגר החל את דרכו בפרקליטות ב-1991. בתחילה בפרקליטות מחוז ירושלים, שבה שימש כפרקליט הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי. מאז הוא עלה והתקדם בסולם הדרגות וכיהן בשורה של תפקידים. ב-2003 מונה למברגר לסגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש); ב-2009 הוא מונה לפרקליט מחוז דרום (פלילי); ביולי 2014 נבחר לשמש כפרקליט מחוז תל-אביב (פלילי); ובפברואר 2017 מונה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.

במהלך השנים ניהל למברגר תיקים רבים, בהם תיקי שוחד, מרמה ושחיתות ציבורית. כפרקליט פלילי הוא הוביל, בין היתר, הגשה של שורת כתבי אישום נגד ארגוני פשיעה וגורמי פשיעה באזור הדרום ובאזור תל-אביב, בהם ארגוני דומרני, זגורי ועוד. בשנים האחרונות טיפל למברגר ב"פרשת 512" (שבה עמדו לדין בכירי עולם הפשע הישראלי, בהם מאיר אברג'יל ומוטי חסין) ובעבריינים הקשורים לעמיר מולנר, לאחים אלי ויוסי מוסלי ולאחרים.

במסגרת תפקידו הנוכחי עוסק למברגר בתחום המשפט הפלילי, בנושאים בעלי השלכות רוחב משמעותיות ובהנחיה המקצועית הניתנת בתחום הפלילי לכלל היחידות הפליליות בפרקליטות. בנוסף עוסק למברגר בקביעת יעדים ומדדים בתחום הפלילי ובהוצאת הנחיות מתאימות לכלל רשויות התביעה, בייזום ובליווי הליכי חקיקה פליליים ועוד.

למברגר היה גם שותף בכיר להליך קבלת ההחלטות בשלושת התיקים הפליליים המתנהלים נגד ראש הממשלה נתניהו, 1000, 2000 ו-4000. בדומה לניצן ולבן-ארי, גם למברגר סבר כי יש להעמיד לדין את נתניהו בגין קבלת שוחד בתיק 2000 (המלצה שנדחתה על-ידי היועמ"ש, שהחליט להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד נתניהו בתיק 2000 בגין מרמה והפרת אמונים "בלבד").

עם זאת, בניגוד לעמדה שהציגו ניצן ובן-ארי, שלפיה יש להעמיד את נתניהו לדין בגין שוחד גם בתיק 1000, למברגר היה שותף לעמדת הרוב בצמרת הפרקליטות, שלפיה בתיק 1000 יש להגיש כתב אישום נגד נתניהו "רק" בגין מרמה והפרת אמונים. זאת, הן בגין קבלת טובות ההנאה שקיבל לכאורה ראש הממשלה מאיש העסקים, ארנון מילצ'ן; הן בגין שורת הפעולות שביצע בניגוד עניינים חריף ומתמשך לכאורה בקשר לאינטרסים של מילצ'ן; והן בגין קבלת טובות ההנאה לכאורה מאיש העסקים ג'יימס פאקר. עמדה זו התקבלה על-ידי היועמ"ש.

2. עמית אייסמן: תיקים פליליים מורכבים

פרקליט בכיר נוסף שנחשב לבעל סיכויים בהתמודדות על תפקיד פרקליט המדינה אחרי פרישת ניצן, הוא עו"ד עמית אייסמן, פרקליט מחוז חיפה.

אייסמן החל כמתמחה בפרקליטות מחוז חיפה ב-1992. כפרקליט מ-1994 הוא טיפל בשורה ארוכה של תיקים פליליים מורכבים וקשים, בהם תיק הרצח על רקע לאומני של המאבטחת קטי דוד ותיק הניסיון לרצח של ח"כ לשעבר עיסאם מח'ול. אייסמן שימש כמנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז חיפה, וב-2009 מונה לפרקליט המחוז.

אייסמן הסתבך בעבר בהתבטאויות לא ראויות ובקשר עם עובדת כפופה לו, שהובילו בין השאר לחשד להטרדה מינית. בפברואר 2018 סגרה נציבות שירות המדינה את תיק הבדיקה בעניינו. מאגף המשמעת נמסר אז כי האמירות שיוחסו לאייסמן עלו לכאורה כדי התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה. עם זאת, הן אינן עולות לכדי הטרדה מינית, ולא נמצאו ראיות לקיומו של קשר שאינו מקצועי של אייסמן עם העובדת הכפופה לו.

מאז שיקם אייסמן את תדמיתו, יש לו ניסיון רב בליטיגציה, והוא מוערך מאוד על-ידי היועמ"ש מנדלבליט. מבין שלל הפרקליטים הבכירים שדנו בגורל תיק 2000 של ראש הממשלה, היה זה אייסמן שהגיע למסקנה כי אין תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין של נתניהו בעבירה של בקשה או התניית שוחד, אך קיימת תשתית ראייתית מספקת לעבירה של מרמה והפרת אמונים; וכן להעמדתו לדין של מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, החשוד השני בפרשה, בעבירה של הצעת שוחד. עמדת האמצע הזאת של אייסמן היא זו שאומצה בסופו של דבר על-ידי היועמ"ש, נגד עמדתם החולקת של רוב הפרקליטים הבכירים, ובראשם פרקליט המדינה ניצן ופרקליטת מיסוי וכלכלה בן-ארי.

3. ליאת בן-ארי: גישה מחמירה בתיקי נתניהו

המועמדת הבולטת השלישית מתוך הפרקליטות, היא עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). בן-ארי היא הפרקליטה המובילה שמלווה את חקירת ראש הממשלה נתניהו בשלושת תיקיו. בן-ארי סברה כי יש להעמיד את נתניהו לדין בגין קבלת שוחד בשלושת התיקים; וביחד עם ניצן הציגה בכך גישה מחמירה משמעותית יותר מזו של מנדלבליט ביחס למעשיו של נתניהו, כפי שעלו מחומרי החקירה.

נזכיר כי בן-ארי היא גם הפרקליטה שניהלה את משפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בתיק הולילנד והביאה להרשעה, אומנם חלקית, של כל החשודים המרכזיים בפרשה, ובראשם אולמרט.

בן-ארי נחשבת לפרקליטה ולמנהלת מצוינת, אבל סימונה כפרקליטה שדחפה יותר מאחרים להעמדתו לדין של נתניהו בגין שוחד בכל שלושת תיקיו, עלול להביא לכך שקידומה ייתקל בהתנגדות של גורמים פוליטיים מהימין בכלל ומהליכוד בפרט.

בנוסף, לדברי גורמים בפרקליטות, אם יש לבן-ארי חיסרון בהתמודדות על תפקיד פרקליט המדינה - בעיקר כשמשווים אותה ללמברגר - החיסרון הוא כנראה שהיא פועלת כבר שנים ארוכות בשכבת "האליטה" של הפרקליטות - פרקליטות מיסוי וכלכלה. בן-ארי אומנם שיקמה את היחידה במהירות, אחרי שהדימוי שלה היה בשפל מסוים בתקופת עורכות הדין אלה רובינק וטלי נג'רי, אבל בן-ארי לא "טיפסה מלמטה" ולא "לכלכה את הידיים" עם ניהול של אגפים פחות נוצצים ועם תיקים שאינם תיקי צווארון לבן.

לעומת בן-ארי, למברגר הוא "פרקליט שלושת המחוזות", שהוביל שנים רבות אגפים פחות נוצצים בפרקליטות וגם שיקם במידה רבה את פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) אחרי תקופתה של פרקליטת המחוז רות דוד, שעומדת כיום לדין בפרשת רונאל פישר בגין שיבוש מהלכי משפט.

4. נורית ליטמן: תפקידים ניהוליים במחוז ירושלים

גם עו"ד נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עשויה להתמודד על תפקיד פרקליטת המדינה אחרי פרישת ניצן.

ליטמן כיהנה כפרקליטת מחוז ירושלים (פלילי) מאז שנת 2012. קודם לכן היא מילאה שורת תפקידים ניהוליים בתחום המחוז. ליטמן ייצגה את המדינה בתיקים פליליים מרכזיים, ובהם פרשת הבנק למסחר, פרשת השוחד של השר לשעבר שלמה בניזרי, תיקי פשיעה חמורה ותיקי צווארון לבן.

אפשרות נוספת, אך סבירה פחות, היא שלתפקיד פרקליט המדינה יובא מועמד חיצוני, שאינו מתוך הפרקליטות. ניסיונות דומים שנעשו בעבר, כשלו. למשל, בשנת 2007 הוזכר עו"ד איתן מעוז כמועמד לתפקיד. יצוין כי כל פרקליטי המדינה האחרונים - שי ניצן, משה לדור, ערן שנדר, עדנה ארבל ודורית ביניש - צמחו בפרקליטות. 

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס והחשודים האחרים בפרשות נתניהו עדיין בראשיתם. הם מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.