גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת ההנהלה החדשה בבנק לאומי: "אין פיטורים. העובדים לא הולכים לשום מקום עד גיל 67"

בנק לאומי ממנה יו"ר חדש ונערך ליום שאחרי המנכ"לית הפורשת, אבל ליו"ר ארגון העובדים שלו, מירי רובינו, יש דאגות אחרות ● הבנק הודיע על פרידה מ-700 עובדים עד סוף 2020 במסגרת ההסכם הקיבוצי – אך לדבריה, סעיף כזה כלל לא הופיע בו ● ההנהלה: "הכוונה רק לפרישה מרצון ופרישה טבעית"

מירי רובינו, יו"ר ארגון עובדי בנק לאומי / צילום: שלומי יוסף
מירי רובינו, יו"ר ארגון עובדי בנק לאומי / צילום: שלומי יוסף

זוהי אחת התקופות הסוערות שידע בנק לאומי  בעשורים האחרונים. המנכ"לית רקפת רוסק עמינח הודיעה ביום ראשון כי תפרוש בחודשים הקרובים אחרי שבע שנים בתפקידה, ובאותו יום נבחר יו"ר חדש, סאמר חאג' יחיא. אלא שמבחינת מירי רובינו, יו"ר ארגון עובדי בנק לאומי, הדרמה החלה עוד בשבוע שעבר, דווקא אחרי שהיא חתמה מול ההנהלה על הסכם קיבוצי בבנק.

לפי הודעת לאומי לבורסה, במרכז ההסכם הקיבוצי עומדים שני עקרונות משמעותיים. האחד, פרידה מ-250 עובדים השנה, ומ-700 בסך-הכול עד שנת 2020. השני - קליטת 450 עובדים שיועסקו ללא קביעות. אלא שבראיון ל"גלובס" אומרת רובינו: "עובדי בנק לאומי לא הולכים לשום מקום עד גיל 67. אין פיטורים בבנק לאומי, נקודה".

מההסכם הקיבוצי עצמו, הכולל תוספות שכר של 16% לעובדי הבנק במהלך ארבע שנים, רובינו מרוצה מאוד: בעיניה מדובר בפריצת דרך, שאין לה אח ורע במערכת הבנקאית. אלא שהקטנת כוח האדם, היא אומרת, אינה מהווה סעיף בהסכם: לדבריה כלל לא דיברו עם ארגון העובדים בנושא, אלא מדובר בהחלטה של הדירקטוריון, ובפועל - ייתכן מאוד שמדובר בספין.

"כל אחד מהעובדים שרוצה להישאר עד גיל 67, יכול", היא אומרת, "אם מציעים להם 300 או 400 אחוז במסגרת פרישה מרצון והם רוצים לקחת את זה, גם זו זכותם. אבל לבוא ולהגיד שהבנק הולך להיפרד מ-700 עובדים עד שנת 2020, כשהבנק הכריז על השנה הזו כשנת השירות שלו?! זה כמו שתגידי לי שבשנת 2020 נפתח סניף על הירח. אני לא יודעת איך אפשר לעשות את זה".

הרגיז אותך שלא שיתפו אותך בעניין?

"אני אחראית לדאוג לעובדי הבנק, לתנאי עבודה ולתוספות שכר. אני לא מנהלת את הבנק. אם יש מישהו שיכול לנהל אותו עם 700 עובדים פחות, שיהיה לו בהצלחה. אם הבנק הכריז על שנת שירות וחדוה בר (המפקחת על הבנקים) הכריזה על שנת שירות, ועד עכשיו השירות לא היה מספיק טוב, איך ניפרד מכל כך הרבה עובדים ויהיה טוב?".

אז למה ההנהלה הצהירה על כך? יכול להיות שהמטרה הייתה לרצות את חדוה בר, שהבטיחה הטבות לבנקים שיתייעלו?

"יכול להיות. אולי הם חושבים שעם דיגיטציה הם יוכלו להתגבר על המחסור בעובדים. לי לא נראה".

לפי רובינו, בסניפי לאומי עדיין מורגש לחץ בשעות קבלת הקהל, שיגבר אם יקוצצו משרות. עם זאת, היא מודעת לכך שבטווח הארוך לא תהיה ברירה אלא להתייעל. "אנו לא יכולים להתעלם מהמגמות בכל עולם הבנקאות, ברמת הדיגיטציה והשחקנים: נכנסים מתחרים נוספים ורבים לתחום הזה, והמערכת צריכה להמציא את עצמה מחדש". לדבריה, די לשמוע את חזונו של מארק צוקרברג על כניסתה הצפויה של פייסבוק לעולם הפיננסים כדי להבין במה דברים אמורים. "אם ניקח את הבנקאות המסורתית, לא נשאר ממנה שום דבר היום. אנחנו צריכים לראות לאן פני הבנקאות, ודווקא מהמקום הזה אני, כארגון עובדים, מאפשרת לעשות שינויים. אי אפשר להישאר מקובע. הפעולות שניתן לעשות היום מייתרות עובדים".

אולי ההודעה קשורה לכך שזו שנתה האחרונה של המנכ"לית, שרוצה לזקוף לזכותה מהלך של הקטנת מצבת כוח האדם בבנק?

"היא כבר הקטינה מספיק את מצבת כוח האדם", עונה רובינו. הראיון נערך לפני ההודעה על פרישתה של רוסק-עמינח, ולאחריה אמרה עליה רובינו מילים חמות, למרות המחלוקת הנוכחית: "רקפת נכנסה לנעליים גדולות ויצרה לה טביעת רגל משלה. אזכור אותה כמנכ"לית פרגמטית ומבריקה, שאפשרה גם לי, למרות מחלוקות רבות, לקדם את זכויות העובדים ואת תגמולם".

עוד הביעה רובינו תקווה שלאומי יבחר במועמד או מועמדת מבפנים להחליף את רוסק-עמינח. "העתודה הניהולית של הבנק מופלאה, אין צורך במיקור חוץ, וזה יהיה מסר שהשמיים הם הגבול עבור כל עובד בבנק. יש גם יתרון בכך שבמינוי כזה זמן החפיפה אפסי: כך תתאפשר משילות פנימית והמשך טבעי של מהפכות שהיו ועוד יהיו בבנק, לצד תהליכים ארוכים וחשובים". את חאג' יחיא, היו"ר החדש, היא מגדירה "מינוי ראוי, שנכנס במקום דוד ברודט שהיה אישיות דומיננטית וחכמה. אני סבורה שהוא יידע להצעיד את הבנק קדימה".

בתגובה לטענותיה של רובינו אומרים בלאומי כי "בשום שלב לא דובר על מהלך של פיטורים, אלא אך ורק פרישה מרצון ופרישה טבעית. הנהלת הבנק, בתאום עם נציגות העובדים, פועלת להתאים את הבנק לאתגרי העתיד תוך הערכות לתחרות המתגברת מצד חברות הטכנולוגיה הגדולות. זוהי חובתנו כהנהלה והדרך היחידה על מנת להשאיר את לאומי כבנק המוביל במערכת הבנקאית, לצד השקעה מתמדת בשירות הטוב ביותר ללקוחותינו. בלאומי מסורת ארוכת שנים של שיתוף פעולה בין נציגות העובדים להנהלה וחשוב לשמר זאת, ולראיה - בסקר שביעות הרצון שנעשה כל שנה לעובדים בנוגע למקום עבודתם, לאומי נמצא בצמרת הטבלה ובמקום הראשון מהמערכת הבנקאית".

שכר מופרז לעובדים? לא בהתחשב ברווחים

בהתייחס לחלק השני בהודעת הנהלת לאומי, בדבר קליטת 450 עובדים ללא קביעות, אומרת רובינו שיש לקחת את הנושא בפרופורציות. לדבריה, עובדים אלה היו קודם עובדי קבלן. "יש כיום כ-1,000 עובדי קבלן שנמצאים בחצרות הבנק. אין להם אפשרות להיכנס אליו, אנחנו לא מכירים אותם, מבחינתי הם שקופים. לאורך כל השנים אני פועלת לקלוט עובדים חיצוניים לתוך הבנק, אבל קשה לעשות זאת כי השכר שלהם מאוד גבוה. ברוב המקרים הם עצמם לא רוצים שייכתב להם ברזומה שהם עבדו בלאומי, אלא מעדיפים אמדוקס או גוגל, ולכן לא רוצים להיקלט כעובדים".

כעת, היא אומרת, הוסכם עם חלק מעובדי הקבלן על קליטתם, אבל "לגבי חלקם הגדול, אי אפשר גם לאפשר להם את השכר שהם רוצים, שהוא גבוה מאוד וחורג מטבלאות השכר שלנו, וגם שיהיו במסלול של קביעות. להבנתי, קביעות זה גם כך לא מה שהעובדים האלה מחפשים. בהסכם הנוכחי הוחלט ששכרם יהיה גבוה יותר מהשכר של עובדי בנק לאומי, והם ייסעו איתנו לטיולים ויבואו להרמות כוסית, אבל לא יהיה להם ביטחון תעסוקתי. הגדרנו 13 מקצועות שבהם הבנק יכול לקלוט עובדים (ללא קביעות), והם יהיו מעכשיו חלק מהארגון".

האם עובדי לאומי צריכים לחשוש מהמהלך הזה?

"לא. זה מהלך שהוא נכון ללאומי. יצרנו פה משוואה בין שכר לקביעות: העובדים האלה יכולים לדרוש תוספות שכר, והבנק יכול להיפרד מהם אם הוא מחליט שהם יקרים מדי או מכל סיבה אחרת. זו לא סיטואציה שחלה על העובדים האחרים". עם זאת, היא אומרת שמדובר בעובדי לאומי לכל דבר: "אם מחר הארגון יחליט להשבית את הבנק, הם ישבתו איתנו".

רובינו מציינת כי ההסכמה לקלוט את העובדים בלי קביעות קיבלה את ברכת הדרך מיו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד. "הוא אמר לי שהיום ארגוני העובדים צריכים להיות מאוד יצירתיים ולחפש פתרונות אחרים לאוכלוסיות ספציפיות".

אילו עוד בשורות כלולות בהסכם?

"טיפלנו בו במנהלים, בבנקאים ובעובדים שאין להם פנסיה תקציבית, אלא צוברת. שמתי לי למטרה לשפר את תנאי הפנסיה שלהם, ובעיני כל ארגון עובדים צריך לשים את זה כנר לרגליו, גם במחיר ויתור על דברים אחרים. הדור הזה, שאין לו פנסיה תקציבית, בסופו של דבר ייפול על תקציבי המדינה. בהסכם הקודם העליתי את שיעור ההפרשה לפנסיה עד למקסימום, 7.5%. הפעם לקחנו את סעיף הארוחות, הגדלנו אותו לרמה של 2,000-1,500 שקל בחודש, והפכנו אותו לסעיף פנסיוני".

את מבינה שאלה דברים שנשמעים דמיוניים לרוב הציבור, לצד התשלום שמקבלים העובדים על הגנים וההשכלה הגבוהה של ילדיהם.

"אני מקווה שארגונים אחרים יילכו בעקבותינו. אני עובדת בארגון שמרוויח מעל 3 מיליארד שקל, שמחלק דיבידנד של 40% לבעלי המניות, ומי שעובד בארגון כזה צריך להיות מתוגמל. אני לא חושבת שהשכר של עובדי הבנק מופרז. הוא מידתי בהחלט בגוף שמרוויח כל כך הרבה כסף".

שביתה בבנק? זה משהו של פעם

גם כאשר רובינו סותרת את המסרים של הנהלת לאומי, קל להבחין שהיא לא ממהרת לשבור את הכלים ולצאת בהצהרות לוחמניות. "אנו ארגון עובדים מאוד אחראי", היא אומרת, "חשוב לי שהבנק שאנחנו עובדים בו יהיה מאוד רווחי. כשלאומי נקלע לפני שנתיים למצב שהלימות ההון שלו לא עמדה בדרישות, העובדים תרמו מהתנאים שלהם. היה קיצוץ רוחבי לטובת העניין. היום, כשהמצב של הבנק הסתדר והכל טוב, אנו באים לדרוש מה שמגיע לנו".

המו"מ מול ההנהלה, היא מציינת, ארך זמן רב יחסית - כחצי שנה. "הם רצו פיטורים של 10 עובדים בשנה, אח"כ הסכימו רק לעובד אחד. כששאלתי למה צריך לפטר, אמרו שצריך שיהיה משהו שיאיים על העובדים. מבחינתי כל אחד צריך לבוא בבוקר לעבוד, ואם יש מישהו שלא עושה את זה - שיבואו אליו לפני שמפטרים אותו. עובד לא צריך להרגיש מאוים".

ברגעים הקשים יותר במו"מ, נזכרת רובינו, "ההנהלה אמרה לי: אוקיי, אז תצאי לשביתה. היו גם הרבה עובדים שרצו בכך. אמרתי להנהלה ששביתה זה משהו של פעם. לצאת עם מגאפון ביד זה כבר לא משהו שעובד. הגעתי לשולחן הדיונים עם ארסנל של פעולות שאני יכולה לנקוט מול הנהלת הבנק בכל התחומים: במחשוב, בדיגיטל, במרכז המומחיות. אני יכולה לשבש את העבודה בבנק כשכל אחד מהעובדים יושב על כיסאו. היו רגעים של משבר, אבל הגענו מוכנים וחדים. נעזרנו בקובי אמסלם (הממונה לשעבר על השכר באוצר), ואנו חכמים לא פחות מההנהלה".

אני יכולה להבין מדברייך שאת תומכת בהגבלת זכות השביתה?

"ממש לא. מי שחושב שלשבות מתאים למקום העבודה שלו, אין בעיה. אני פשוט חושבת שב-2019 יש דרכים לשבש את העבודה בלי לפגוע בלקוחות".

את חושבת שיש בציבור אנטגוניזם כלפי עובדי לאומי?

"האנטגוניזם הוא כלפי הבנקים בכלל. ראינו אילו חוקים העבירו לגבי המנכ"לים של הבנקים ושאר המוסדות הפיננסיים שמחזיקים כספי ציבור (הגבלת שכר הבכירים). לבנק ראוי שיהיה המנכ"ל הכי טוב שיש, ואני לא יודעת אם מנכ"ל כזה יבחר לעבוד בתחום הפיננסים עם משכורת כזאת".

את באמת חושבת שזה חסם?

"ברור. לא ראיתי את המנכ"ל הגדול שעומד לנהל את בנק הפועלים, ולא את דיסקונט", היא עונה, בהתייחס לשני הבנקים הנוספים שמנהליהם הודיעו לאחרונה על פרישה.

חדוה בר דווקא אמרה באחרונה שיש הרבה מעוניינים.

"אני מקווה שהם ברמה מתאימה. לא שאני חושבת שהשכר נמוך, אבל אם למנכ"ל בנק יש אפשרות לעבוד במקום אחר שבו הוא מרוויח פי 3-2, הוא יעדיף זאת. היום לנהל בנק זה סיכון: האחריות מאוד גדולה והרגולציה מאוד נוקשה".

גם הבנקאים עצמם, היא מודה, סובלים מדימוי שלילי, "והוא לא הגון ולא נכון. אנו מרגישים תחת מתקפה. העובדים שלנו חרוצים, מסורים, אקדמאים, רובם עם תואר שני. אני לא אומרת שאין תנאים טובים, אבל מפה ועד לחשוב שעובדי הבנק לא חרוצים וחכמים - אני חושבת שזה לא הוגן". 

עוד כתבות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד