יוצאי אתיופיה מפגינים על הירי בסלומון טקה ז"ל / צילום: שלומי גבאי - וואלה
צריך להודות כי הפרופגנדה והדה-לגיטימציה שמשטרת ישראל עושה לקהילה האתיופית בארץ, הצליחו להשריש הנחות יסוד שקריות ומסוכנות בקרב הציבור הרחב. הסיקור התקשורתי והתגובות בציבור למותו של סלמון טקה בן ה-18 ז"ל בראשית השבוע מירי שוטר, מציגים מצג-שווא שלפיו הקורבן הפך לתוקף, והתוקף הפך לשה תמים.
הקהילה האתיופית, שחווה התקפה שנמשכת שנים על גבי שנים ושילמה מחיר דמים כבד, מצוירת כאלימה. זאת, כאשר המציאות היא שבני העדה האתיופית בישראל חווים טרור אלים וברוטלי מצד הגוף שהיה אמור להגן עליהם - משטרת ישראל.
אם חשבנו שהריגתו של בן העדה האתיופית, יהודה ביאדגה ז"ל בן ה-24, בידי שוטר בבת ים לפני חצי שנה תגרום למערכת לעשות בדק-בית - הרי שהשבוע, עם מותו של טקה ז"ל, נוכחנו לראות עד כמה אנחנו רחוקים משם.
תופעות הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בישראל היא עובדה גמורה ומציאות עגומה. מציאות גזענית זו פוגעת בזכויות היסוד שלנו כבני אדם ובזכויותינו כאזרחי מדינת ישראל. מציאות גזענית זו חולשת על כל תחומי חיינו ומקשה עלינו לנהל אורח חיים תקין ולממש זכויות שמדינה דמוקרטית אמורה להקנות לאזרחיה.
צריך להיות עיוור כדי לא לראות את הסכנות הנוראות במציאות הגזענית ההזויה שבתוכה חיים יוצאי אתיופיה בישראל. עדיין לא מאוחר להשתחרר מכל הכזבים והשקרים שגלגלי התעמולה המערכתית משווקים לציבור. חייבים להצהיר חד-משמעית: הבעיה היא משטרת ישראל ולא הקהילה האתיופית.
המשטרה לא תיתן לעובדות לבלבל אותה. הציבורי הישראלי כבר שומע על הסכנה שנשקפה לשוטר היורה והאיום שהוא חש לחייו בתקרית שבו נהרג טקה, ולכן לכאורה לא הייתה לו ברירה אלא לירות בנער בן 19 ולהביא למותו. באורח פלא, בשנים האחרונות שמענו שוב ושוב על "הסכנה שנשקפת" לשוטרים - אך מי שמשלם את המחיר הם בני הקהילה.
משטרת ישראל חייבת לעשות בדק-בית אמיתי. נאלצנו לשלם מחיר יקר - לא עוד!
אבי ילאו הוא פעיל ויזם חברתי