הסוד שנחשף בבחריין ולמה לעולם הערבי מתחיל להימאס מהפלסטינים

אנואר סאדאת, נשיא מצרים, נחת בנמל התעופה בן גוריון ב-1977. מי שהיה אויב מר שיזם מלחמה עקובה מדם ב-1973, הפך למנהיג הערבי הראשון שנחת בישראל בגלוי. סאדאת חתם ב-1979 על הסכם שלום עם ישראל, שבו הסוגיה הפלסטינית נשארה בחוץ כמעט לגמרי, למעט התייחסות לפתרון של אוטונומיה. כמה שנים אחר כך, ב-1994, המלך חוסיין עשה מהלך זהה. הוא חתם על הסכם שלום עם ישראל, כאשר שהפלסטינים והסכסוך שלהם עם ישראל נשאר בחוץ.

הכינוס הכלכלי בבחריין מראה לפלסטינים שהסיפור הזה עשוי להתרחש שוב, הפעם עם מדינות המפרץ הסוניות, שהקשר שלהן עם ישראל מתהדק על רקע המאבק המשותף באויב האיראני ובטרור שהוא מייצר. בשבוע שעבר נחשף בבחריין אחד מהסודות הגלויים במזרח התיכון: היחסים בין מדינת ישראל לבין חלק ממדינות המפרץ, ובהן ערב הסעודית, עומאן, בחריין והאחרות, מתהדקים. הפלסטינים, שוב, מחוץ לתמונה, הפעם בגלל החלטה שלהם להיעדר מהאירוע.

בכירים מדינות ערב שוחחו בטבעיות עם אנשי עסקים ישראלים, בהם אחד לפחות שהיה בקשר עימם גם בתפקיד רשמי - האלוף במילואים יואב פולי מרדכי. הבכירים שוחחו גם עם עיתונאים ישראלים במסדרונות בכינוס במנאמה וניפצו את המיתוס של החרמת הישראלים. מפגן הנורמליזציה היה חשוב יותר, בהסתכלות ישראלית, בהשוואה למטרה הרשמית של הכנס - גרסה מקומית של תוכנית מרשל שאמורה לסייע לפלסטינים להקים מדינה.

המנה העיקרית

את המנה העיקרית סיפק שר החוץ של בחריין, השיח' ח'אלד בן אחמד אל ח'ליפה, שהעניק סדרת ראיונות תקדימית לרשתות הטלוויזיה הישראליות. חשיבות הראיונות הללו בעצם קיומם ובשבירת הטאבו, אך גם במה שנאמר בהם. השר אמנם חזר על האמירות המסורתיות לגבי הקמת מדינה פלסטינית, אבל דיבר בבירור על הצורך בדיאלוג ישיר ופתוח עם ישראל.

גם הביקורת החריפה על הפלסטינים היא בגדר תקדים. השר אמר שאסור היה להנהגה הפלסטינית להחרים את הוועידה וכי הייתה זו שגיאה לנסות להדיר את ארצות הברית מהתהליך. עוד אמירה חשובה תמכה בפעולות של ישראל נגד איראן בסוריה: "זו זכותה של ישראל להגן על עצמה".

שר ישראלי שמעורה במגעים החשאיים אומר שבירושלים הופתעו מקבלת הפנים החמה הזו ובעיקר מההתבטאויות החריפות כלפי הפלסטינים. "אנחנו שומעים את האמירות האלה לא מעט בשיחות הסגורות, אבל זו הפעם הראשונה שניתן לכך ביטוי פומבי מול המצלמות", הוא אמר לנו.

השר העריך שהכינוס יסיר חסמים רבים מעל קשרי מסחר של ישראל עם מדינות המפרץ. מדובר בין השאר ביצוא מוצרי הייטק שקשורים ללוחמת סייבר ולמעקב. בעבר פורסם כי סעודיה השתמשה בתוכנות של חברה ישראלית כדי לעקוב אחר העיתונאי ג'מאל חשוקג'י, שחוסל בקונסוליה הסעודית באיסטנבול. תחומי מסחר אחרים בין המדינות הם התפלה ושימוש מושכל במים (טפטפות), אנרגיה סולארית ומגוון פיתוחים חקלאיים שמותאמים למדינות מדבריות.

הנפגעת העיקרית היא ההנהגה הפלסטינית, שקיבלה מכל עבר מסר שלפיו היא תקועה לגורמים רבי השפעה באזור כמו עצם בגרון, שמונעת התקדמות בשיתופי פעולה ביטחוניים, טכנולוגיים וכלכליים. האמריקאים נשמעים לעתים קרובות כמי שרומזים שיש להחליף את ההנהגה הנוכחית. האמירות האלה מטרידות מאוד את רמאללה ועזה וגורמות, בינתיים, להעמקת הקרע. תמונת המצב הזו לא נעלמת מעיני הפלסטינים, ברחוב ובהנהגה. אנשיו של אבו מאזן אמנם ארגנו הפגנות בכמה מערי הגדה, והתקשורת הפלסטינית תקפה את הכינוס בבחריין ואת המדינות הערביות שהשתתפו בו, אבל מאחורי הקלעים יש ויכוח אמיתי גם בתוך פת"ח, הארגון הפוליטי המרכזי של הפלסטינים.

מוחמד דחלאן, אחד ממתנגדיו של אבו מאזן ששוהה בדובאי, הוא מהמבקרים העיקריים על שלילת הוועידה בבחריין. אחד מאנשיו אמר בראיון כי "מדיניות ה'לא' של אבו מאזן תביא אותנו לאבדון. גם אנחנו לא מסכימים לדרך השלום, כביכול, של הנשיא האמריקאי הלא יציב, אבל הפניית גב למדינות המפרץ המוכנות להשקיע מיליארדים לפתרון המצוקה של הפלסטינים היא מעשה איוולת שעלול להתברר כטעות היסטורית. אבו מאזן דואג רק לעצמו ולשלטונו ולא לעתיד".

הראיון הופץ ברשתות החברתיות והתגובות מעורבות, כאשר לא מעט מהמגיבים הסכימו עם הדברים. לפי גורמים פלסטיניים ניתן למצוא עקבות למעורבותו של דחלאן גם בכינוס במנאמה. פעילותו מאחורי הקלעים במשך שנים במדינות המפרץ העשירות, הקשרים שיצר, הפרויקטים שהוביל בעזה ובגדה וגיוס הכספים עבורם, סייעו לגיוס מדינות לתוכנית טראמפ ולוועידה.

"רומסת את זכויותינו"

התגובה של הרשות לכינוס בבחריין ולביקורת הייתה מעצר אחד מאנשי העסקים שהשתתפו בכינוס בבחריין, סאלח אבו מיאלה, וניסיונות לעצור את האחרים. אחד מהם, אשרף ר'אנם, נמלט בעור שיניו מביתו בחברון זמן קצר לפני שהגיעו אליו אנשי הביטחון של הרשות. ולטענתו הם נטלו את כל כספו, את הדרכונים ואת כרטיסי האשראי וזרעו הרס בבית. אל מי שעמד בראש המשלחת הפלסטינית, אשרף ג'עברי, לא הגיעו אנשי הרשות, הן בשל מגוריו באזור שבשליטה ישראלית בחברון והן בשל גודלה וכוחה של חמולתו.

מה אומר הרחוב הפלסטינית? סקר חדש של מכון הסקרים הפלסטיני של ד"ר ח'ליל שקאקי הראה כי יותר ממחצית הפלסטינים חושבים שהרשות הפלסטינית היא נטל על האזרח הפלסטיני ו-57% מהציבור הפלסטיני רוצה בסיום מנהיגותו של אבו מאזן.

בכיר ברשות הפלסטינית, שמקורב לאחד מהמועמדים לרשת את אבו מאזן, אומר ל"גלובס" כי הוא מתנגד לתוכנית האמריקנית, ש"רומסת את זכויותינו ולוקחת את אדמותינו". לדבריו, ההיבט הכלכלי חשוב מכדי שניתן יהיה להתעלם ממנו בשל הסיכוי להפיק ממנו את התשתית לעצמאות כלכלית פלסטינית ולהפסיק את מסעות הקבצנות בעולם. הבכיר העריך שלאחר פרסום התוכנית המדינית, המהלך ייתקע, לפחות עד לאחר הבחירות בארצות הברית. "אם טראמפ ייבחר שוב, לא תהיה ברירה אלא להתייחס לתוכנית. אם לא, המשחק מתחיל מחדש".

במנאמה הונחה בשבוע שעבר אבן פינה משמעותית בדרך לנורמליזציה גלויה בין ישראל לבין מדינות סוניות מתונות, אבל היעדר הסכם עם הפלסטינים מעכב את המשך פיתוח הקשרים. עם זאת, בכלל לא בטוח שעיכוב מתמשך בתהליך עם הפלסטינים יעצור את הנורמליזציה הזו. בבחריין המדינות האלה הבהירו לפלסטינים: אנחנו בעד פתרון מדיני, אבל כדאי שתזדרזו, יש לנו עוד אינטרסים חשובים ולא נחכה לכם יותר מדי זמן.

המבחן האמיתי של התוכנית ושל אבו מאזן יגיע אחרי עם פרסום הפרק המדיני. לא יהיה מופרך להעריך שגם הפעם הרשות הפלסטינית תעדיף לפספס את ההזדמנות ולהמתין לשעת כושר טובה יותר, מתוך תקווה שטראמפ לא ייבחר לכהונה שניה בשנה הבאה.