נפתלי בנט / צילום: חורחה נובומינסקי
בודקי העובדות של וושינגטון פוסט מדרגים הטעיות באמצעות "מדד פינוקיו". מעל פינוקיו אחד, שני פינוקיואים וכן הלאה, נמצא הציון "פינוקיו אינסופי" (bottomless pinocchio), שמוקדש לשגיאות שהדובר מתעקש לחזור עליהן שוב ושוב חרף כל התיקונים. הציון הזה נטבע במיוחד לכבוד דונלד טראמפ, שבין השאר חזר לא-פחות מ-172 פעמים על הטענה השקרית שבניית החומה עם מקסיקו כבר החלה.
שר החינוך לשעבר נפתלי בנט לא הגיע אמנם לגבהים כאלה, אבל אילו היה לנו מדד פינוקיו, בנט סיפק לנו בתחילת השבוע הזדמנות להשתמש בו. בסדרת שקופיות שפרסם בפייסבוק ובטוויטר הוא פתח את קמפיין הימין החדש לבחירות-מועד-ב’ תחת הסיסמה "מה כבר עשינו".
לצד התפארות בהוספת סייעת שנייה בגנים, מניעת שחרור מחבלים ויצירת תחרות בענף המלט, הייתה שם טענה מוכרת: "צמצמנו את מספר התלמידים בכיתה מ-40 ל-32".
זה לא נכון. אבל מה שתמוה יותר, בנט כבר הציג את הטענה הזאת בקמפיין קודם, וקיבל תיקון מאתנו. ולפני כן הוא השתמש בה בקמפיין שלישי - כמעט באותן מילים - ונקרא לסדר. מי שקרא אותו לסדר היה לא-אחר מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. בנט מגלה דבקות מרשימה במטרה, ושוב מנסה למכור את אותה הטעיה. נעמיד דברים על דיוקם.
1. קמפיין מטעם המשרד. נפתלי בנט נכנס לתפקיד שר החינוך במאי 2015, ובאוגוסט אותה שנה הכריז על התשובה שלו ל"מחאת הסרדינים", מתווה להורדת מספר התלמידים המקסימלי בכיתות יסודי. ליתר דיוק, זה לא היה מתווה חדש לחלוטין אלא המשך לרפורמה שהחלה שבע שנים לפני מינויו.
במאי 2018, הרבה לפני שהוכרזו בחירות חדשות, העלה משרד החינוך בערוצי הטלוויזיה וברשתות החברתיות מסע פרסום שכותרתו "דברים זזים בחינוך". אחד הסרטונים הציג את מהפכת הכיתות הקטנות: "גם השנה מספר התלמידים בכיתות רבות הצטמצם ל-34", נאמר שם, "ובפריפריה אפילו ל-32. גג מ-40 ל-32, זה 20 אחוזים למי שהחמיץ את השיעור על האחוזים". עוד באותו חודש הגיש עו"ד שחר בן מאיר עתירה לוועדת הבחירות המרכזית, ודרש להורות לבנט ולמשרד החינוך להוריד את התשדיר. הוא הסתמך על מאמר שפרסם גיל גרטל באתר "שיחה מקומית", שהצביע על רצף של הטעיות בסרטון.
נעשה סדר: כשבנט נכנס לתפקידו, מספר התלמידים בכיתה ממוצעת היה 27.5. המספרים שבנט ציין - 40 בתחילת כהונתו ו-32 בסופה - לא מתייחסים למספר התלמידים בכיתה אלא ל"תקן הכיתה הנורמטיבית" מספר התלמידים המקסימלי שמעבר לו משרד החינוך מחייב לפצל את הכיתה. פחות מחצי אחוז מהכיתות בישראל הכילו אז 40 תלמידים. בתקופת בנט ירד התקן מ-40 ל-34 ביישובים המבוססים. בעניים הוא נשאר 32 כפי שהיה קודם.
בשורה של דיונים בעתירה ביקש בן מאיר לשכנע שהפרסום הוא תעמולה אסורה, לא רק בגלל השימוש בכספי המשרד לקידום שמו של השר, אלא בשל עצם ההטעיה בכך שבנט הקטין את הכיתות ב-20%. בינואר 2019, אחרי שהשר ומשרדו סרבו להתפשר, פסק יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר כי הקמפיין "לא שיקף נאמנה ובמדויק את מצב צפיפות כיתות הלימוד בישראל, והשינויים שחלו לגביו, ודאי שלא באופן מניח את הדעת". הוא חייב את בנט ואת משרד החינוך להסיר את הסרטון (כפי שהמשרד התחייב עוד קודם ולא עשה), וקנס את המשרד ב-10,000 שקל.
2. בחירות מועד א'. והנה, כעבור כחודשיים פרסם סרטון חדש, הפעם כחלק מקמפיין הימין החדש, ובו הוא יושב לקפה עם אזרחים בקניון בבת ים. בין היתר הוא משוחח עם הורה שמודה לו על הפחתת הצפיפות בכיתות של ילדיו. בנט פונה למצלמה ומסביר לצופים: "כן, היה קודם בערך 40 ילדים בכיתה, היום הממוצע הארצי זה 27 ילדים".
כאן נכנסנו אנחנו לתמונה. בבדיקה שפרסמנו ב"גלובס" הצבענו על בעיות דומות לאלה שמצאו גרטל ובן מאיר, וגם חישבנו מה הייתה הירידה בגודל הכיתה עד שנת הלימודים תשע"ז, השנה האחרונה שהתפרסמו לגביה נתונים. התוצאה: ירידה של חצי תלמיד בערך, שהורגשה בעיקר ביישובים מבוססים. את המספרים שאבנו מהאתר הידידותי "שקיפות בחינוך", שבנט עצמו השיק בגאווה בקדנציה שלו. הירידה החדה ביותר נרשמה באשכול הסוציו-אקונומי השמיני - ואילו באשכול הראשון, החלש ביותר, גודלה של כיתה ממוצעת אף עלה קלות, מ-25.7 ל-25.8 תלמידים בכיתה.
בנט, בתגובתו, חזר על הנתונים ולא רצה להודות בהטעיה.
3. מפסיקים להתנצל. בתחילת השבוע, כאמור, קיבלנו את אותה הגברת באדרת שלישית. אותו "הישג" משומש שהופיע בקמפיין של משרד החינוך ובתשדיר לקראת בחירות אפריל ממוחזר בקמפיין הימין החדש לבחירות הבאות.
זאת לא הפעם הראשונה שבנט דבק בנתונים מספריים שגויים. בפברואר השנה בדקנו פוסט אחר שפרסם, על "הכפלת" מספר התלמידים ש"סיימו" חמש יחידות במתמטיקה. בנט כבר העלה טענה דומה באוגוסט 2017 בראיון לגלי ישראל, וגם ביוני 2018, במסיבת עיתונאים מיוחדת. את החשבון הנכון אין מקום להציג כאן, אבל את הבדיקה המדויקת תמצאו באתר המשרוקית. השורה התחתונה: מספר תלמידי חמש יחידות במתמטיקה אכן עלה מאוד בתקופת בנט, אבל לא הוכפל, והמגמה החלה לפני כניסתו לתפקיד.
בתגובה לטענות בכתבה שלח לנו דוברו של בנט תגובה זהה לתגובתו הקודמת: "המצב כיום שונה בתכלית, כאשר כיתות שעמדו על עומס מירבי של 40 תלמידים בכיתה מונות היום מספר מקסימלי של 32-34 תלמידים. זאת ועוד, הממוצע הארצי עומד כיום על כ-27 תלמידים בכיתה". אם יש סתירות בין זה ובין נתוני המשרד, הציע הדובר, פנו למשרד החינוך.
במשרד החינוך דווקא לקחו אחריות: כבר אחרי הפסיקה של מלצר, המשרד הסיר את התשדיר מרוב עמודי האינטרנט שלו. גרסה אחת נותרה עד אתמול בערוץ יוטיוב של המשרד, וכשהסבנו את תשומת לבם לכך - התנצלו ומחקו גם אותה.
עו"ד שחר בן מאיר אמר למשרוקית: "מר בנט במסגרת תעמולת הבחירות שלו ממשיך להפיץ את השקר שכבר נקבע על ידי שופט בית המשפט העליון שהוא שקר".
לקריאה נוספת
אתר שקיפות בחינוך
"התשובה של בנט לצפיפות בכיתות: סרטון תעמולה ראוותני ושקרי", שיחה מקומית
החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעתירה נגד קמפיין משרד החינוך
"בנט מתפאר בכך שהקטין את מספר התלמידים הממוצע בכיתה ב-13. האומנם?", המשרוקית של גלובס
מספר הנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה לא בדיוק הוכפל", המשרוקית של גלובס