גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אומרים שאנחנו עשויים מאבק כוכבים, זה נכון"; הפיזיקאית שנחושה להביא את המדע גם לנווה תרצה

ד"ר מעיין סומנייק מור חוקרת מה גורם לכוכבים לקרוס לתוך עצמם, וכבר לא מוטרדת מהשאלה איך המחקר שלה משפיע על האנושות ("כל מדע בסיסי מוצא את יישומו לבסוף") ● בשיחה עם "גלובס" היא מספרת מדוע חשוב לה להפיץ את הידע גם לנשים בכלא ואיך היא מיישבת את העיסוק במדע עם הדת

ד”ר מעיין סומנייק מור / צילום: איל יצהר, גלובס
ד”ר מעיין סומנייק מור / צילום: איל יצהר, גלובס

"לכוכבים יש סיפורי חיים", אומרת מעיין סומנייק מור, פוסט-דוקטורנטית במחלקה לאסטרופיזיקה במכון ויצמן, מלידתם בענני גז ביקום ועד קריסתם תחת המאסה של עצמם. את סיפור החיים הזה חוקרת האסטרופיזיקאית בת ה-31.

סומנייק מור היא אסטרופיזיקאית תצפיתית. זה אומר שבמקום לחקור משוואות ולבנות מודלים שמסבירים את הידע הקיים, כפי שעשה אלברט אינשטיין לדוגמה, העיניים שלה מופנות לשמיים - בין שאלה שמים אמיתיים או מסכים המייצגים תמונות שמים אמיתיים. המידע שמושג באמצעות תצפית מעומת לאחר מכן עם המודלים הקיימים.

"לתפוס את האירוע"

סומנייק מור חוקרת תחום שנקרא "טרנזיינטים", כלומר אירועים חולפים המתרחשים במהלך ימי חיינו, כמו פיצוצי כוכבים או מיזוגים בין כוכבים.

"אחד האתגרים בעבודה כזאת הוא לתפוס את האירוע. אם פספסת, הוא לא חוזר. יש כוכבים שנראים מועדים להתפרצות, אבל אי-אפשר לדעת אם זה יקרה מחר או בעוד מאות או אלפי שנים.

"המומחיות הספציפית של הצוות של פרופ' אבישי גל־ים, שאני שותפה בו, היא גילוי מוקדם של אירועים כאלה. אנחנו יושבים מול כמה מסכים במשמרת, ובין החוקרים הצעירים יש מעין תחרות סמויה מי יכול לנטר מסכים רבים יותר במקביל. שלושה או ארבעה מסכים בו בזמן, לדוגמה, הם מספר נאה. המטרה היא לזהות דפוס שנראה כמייצג אירוע כגון פיצוץ של כוכב.

"לפעמים אני במשמרת, ופתאום אני רואה תמונה מעניינת. אנחנו מפעילים עליה כלים של עיבוד תמונה כדי להשוות באופן מדויק בין מצב האזור הזה בשמיים היום למצבו אתמול, שלשום וכן הלאה. אם נראה שאכן הופיעה בתמונה נקודה של אור שלא הייתה לפני כן, או אם נעלמה נקודה של אור, אנחנו עשויים להסיק מכך שהתרחש אירוע. אז יש ויכוחים בין כל חברי הצוות, אם בתמונה אכן יש מאפיינים של סופרנובה, כלומר, כוכב מתפוצץ, או שזה סתם כוכב שעושה 'קונץ'. אם החלטנו שההתנהגות אכן תואמת אירוע מעניין, אנחנו שולחים התרעה לכל הטלסקופים בעולם שיש להם הסכם שותפות איתנו, ובהם טלסקופים עם יכולות מיוחדות וטלסקופים שכבר נמצאים בחלל החיצון ויכולים לראות את המתרחש ללא הפרעות מהאטמוספירה".

כאשר נשלחת התרעה, כל האסטרופיזיקאים התצפיתיים השותפים לכיסוי האירוע מכוונים את הטלסקופים שלהם לאותו מקום, מצלמים ומנתחים את התמונות ומסיקים כמה שיותר מסקנות לגבי כמות וסוג האור שנקלט.

השלב הבא הוא להשוות את המתרחש למודלים של האסטרופיזיקאים התיאורטיקנים. "במכון ויצמן האסטרופיזיקאים התיאורטיקנים והתצפיתיים עובדים באותו מסדרון, ויש שיתוף פעולה רב. תפקידי לראות באיזו מידה מודלים של תיאורטיקנים שונים מסבירים את הנתונים. יש בשלב הזה עבודה מתמטית רבה, הרבה תכנות. חלק מהתוכנות שאנו צריכים אינן קיימות וצריך לתכנת אותן מאפס. בנוסף, אסטרופיזיקאים לא אוהבים להסתמך על 'קופסאות שחורות' ומעדיפים לתכנת את הכלים שלהם לבד".

אחד הפרויקטים של סומנייק מור הוא מחקר של כל הסופרנובות מסוג מסוים שהתגלו בטלסקופ של פרויקט ZTF, "כדי להבין מה שיעור הכוכבים המתפוצצים בתוך ענן של גז לא ספרי. כלומר הפיצוץ קורה בסביבה שהיא אינה בצורת כדור, יש לה צורה אחרת. כך אולי נוכל להבין את מקורן וסודן של סופרנובות בהירות במיוחד, שהתגלו בשנים האחרונות".

מה אדם מהיישוב צריך לדעת על פיצוצים של סופרנובות?
"בזמן הפיצוץ נוצרים חומרים חדשים שכנראה אינם יכולים להיווצר בשום צורה אחרת, והם מתפזרים ביקום. בעצם כמעט כל החומרים שסביבנו, למעט מימן והליום, נוצרו בליבה של כוכבים או במהלך הפיצוץ, ואז התפזרו ביקום. אפילו חמצן ופחמן. אומרים שאנחנו עשויים מאבק של כוכבים. זה נכון".

זוג משקפיים נוסף

במסגרת הדוקטורט שלה, עסקה סומנייק מור בחיפוש אחר אנרגיה אפלה וחומר אפל, שהם למעשה חומר ואנרגיה המנובאים על ידי משוואות הפיזיקה שפותחו מהתיאוריות של אינשטיין אך עדיין לא מצאו עדות לקיומם במציאות.

"אנחנו רואים שהיקום מתפשט, וזו תופעה שאנרגיה יכולה לגרום לה, אבל איפה האנרגיה הזאת? אנחנו רואים השפעה של כוח המשיכה שנראית גבוהה יותר מהמאסה שאנחנו מוצאים בפועל ביקום. אז איפה המאסה הזאת? יש היום שתי אפשרויות: או שהתיאוריות נכונות ועוד נמצא את החומר והאנרגיה החסרים בשיטות שעוד לא פיתחנו, או שהתיאוריות לא נכונות וצריך לחפש הסבר אחר שיתאים יותר לתצפיות הקיימות.

"תורת היחסות הכללית של אינשטיין היא בסך הכול תיאוריה מצוינת ומסבירה את כל התצפיות שלנו, ועם זאת, משונה מאוד לחשוב שאנחנו לא רואים ולא קולטים בערך 95% מהאנרגיה והמאסה ביקום".

התיאוריה של אינשטיין ניבאה תופעות שנמצאו בעולם רק שנים רבות אחרי כתיבתה. אחת ההתפתחויות הכי חמות בחקר האסטרופיזיקה של הזמנים הקצרים (יחסית) היא גלי הכבידה. במשך כמאה שנים, גלי כבידה היו רק תיאוריה, ורק לפני שלוש שנים התגלה גל הכבידה הראשון בתצפיות של אסטרופיזיקאים כמו סומנייק מור. מאז כבר אותרו גלי כבידה פעמים נוספות.

גלי כבידה הם שינויים המתרחשים במרחב־זמן. אפשר לחשוב עליהם, בפשטות, כשינויים המתרחשים בכוח המשיכה. כוח המשיכה נהיה לרגעים קצת יותר, חלש יותר או חזק יותר, ממש כמו גובה של גל בים. כאשר שני גופים נמצאים במרחק מסוים זה מזה ועובר ביניהם גל כבידה, הוא יגרום להם להתקרב לרגע ואז להתרחק, משום שעוצמת כוח המשיכה ביניהם תשתנה. גלי כבידה נגרמים מהתנגשות בין כוכבים או בין חורים שחורים. כאשר שתי מאסות כה גדולות מקצרות את המרחק ביניהן במהירות, יוצרת התנועה הזאת שינויים במרחב־זמן הפועל על כל מה שמסביבן.

עד שהשינוי הזה מגיע אלינו, הוא כבר חלש מאוד. לכן אנחנו לא רוטטים כל הזמן, או לפחות לא חשים בכך. אולם שני רכיבים זעירים ורגישים שהוצבו בגלאים מיוחדים, במרחק של מאות קילומטרים זה מזה, נעו זה לעברו של זה מרחק של שבריר מיליונית האטום כאשר נצפה בשמיים מיזוג בין כוכבים - בדיוק כפי שניבאה התיאוריה.

"אני זוכרת שבאירוע הראשון כולם הפסיקו את מה שעשו ורצו לאולם שבו שודרה מסיבת העיתונאים הבינלאומית. אנשים הביאו את הילדים שלהם, הייתה תחושה של רגע היסטורי אמיתי. אני לא הייתי שותפה לגילוי, אך אנשים מאותו מסדרון כן היו שותפים.

"מאז 2016 ראינו עדויות רבות לגלי כבידה נוספים", מוסיפה סומנייק מור. "היום אנחנו חוקרים מה מתרחש במקום שממנו נובע גל הכבידה, לפי הערכה שלנו, כדי לראות אם מתלוות לכך תופעות נוספות של אור. לפעמים גל הכבידה מבשר שאנחנו עומדים לראות תופעת אור מעניינת ושכדאי לכוון את הטלסקופים. כאילו קיבלנו זוג משקפיים נוסף, ממש כמו גילוי האור האולטרה סגול, שאיפשר לראות דברים נוספים שלא ניתן היה לצפות בהם קודם לכן".

אסטרונומיה בנווה תרצה

סומנייק מור רואה שליחות בהפצת הידע לציבור הרחב. היא מרצה בקורסים לאסטרונומיה לכל פלח אוכלוסייה - מילדים צעירים ועד אסירות בכלא נווה תרצה.

ההרצאה בנווה תרצה הייתה חוויה לא קלה, היא מעידה. "כשנכנסים לשם, לוקחים לך את כל החפצים, וכמובן עוברת המחשבה, ‘מה אם ישכחו שהגעתי רק לביקור?’. אחר כך אותה מחשבה ראשונית מקבלת עומק והופכת לשאלה מה בעצם הוביל לכך שהן כאן ואני במקום אחר. בזמן ההרצאה אני מראה סרט ומכבים את האורות, ופתאום אני מוצאת את עצמי בחדר חשוך עם 30 אסירות. אחרי ההרצאה, ניגשה מישהי לשוחח איתי בצרפתית. הייתה לנו שיחה מעניינת ואחרי שהיא הלכה, אמרו לי שזו הייתה מארי פיזם. זה טלטל אותי. כשיצאתי משם, מיד התמלאתי בצורך לחגוג את החיים ואת האופציות שיש לי".

מה שאלו האסירות על אסטרונומיה?
"זה דווקא תחום שבו לא צריך להיות מומחה גדול כדי להתעניין, כי הוא נוגע בשאלות מאוד עמוקות על האנושות והקיום שלנו: האם ליקום יש התחלה וסוף? האם הזמן הוא אינסופי? מה יעלה בגורל כדור הארץ והשמש? האם יש חייזרים? ומה באמת היה במפץ הגדול? במפגש עם האסירות הן שאלו לא מעט על החיים שלי ועל העבודה שלי, ומישהי גם שאלה אם זה נכון שכשכוכב נופל אפשר לבקש משאלה".

הנושא של אלוהים ודאי עולה.
"אכן, והעובדה שאני מגיעה עם כיסוי ראש מעוררת הרבה שאלות. אני תמיד אומרת שגם הרמב"ם חווה את העיסוק באסטרונומיה ובפיזיקה כעבודת השם, שרק חיזקה אצלו את ההתפעלות מהיקום ומהבריאה. לתלמידים מבית הספר הנוצרי בנצרת סיפרתי שגם קופרניקוס היה כומר. אין סתירה בין הדברים".

מה לגבי תיאוריות היקומים המקבילים?
"בתור אסטרופיזיקאית תצפיתית, אני עוסקת במה שיש לו אחיזה בתצפיות. בעיניי, תיאוריה מדעית היא טובה אם יש אפשרות לאסוף ממצאים שיכולים לאשש או לסתור אותה".

לדברי סומנייק מור, היום יותר מבעבר, בהרצאות לקהל הרחב, שואלים איך האסטרופיזיקה רלוונטית לחיי היומיום ואיך היא מצדיקה את התקציבים. "שואלים אותי אם נוכל לטוס לכוכבים המתנגשים ולכרות מהם משאבים. זו אחת הסיבות שבגללן חשוב שמדענים בכלל, ואסטרופיזיקאים בפרט, ידברו עם הקהל הרחב, שאנשים יבינו שאלה תחומים חשובים שהחברה נהנית מהם ושיש ערך למדע גם כשהוא רק 'לשם שמיים', לשם הסקרנות והדחף האנושי לגלות".

היוזמה להעביר הרצאות נולדה בכלל מהצורך של סומנייק מור להשתלב בישראל ולצבור ביטחון בעברית, "כי הגירה היא אירוע שמוריד את הביטחון", לדבריה. "ההרצאות הביאו אותי למקומות בארץ שבכלל לא הכרתי, הן עזרו לי להבין את החברה. עם הזמן הן הפכו לכיף ולשליחות.

"בעבודה כמו שלנו מאוד קל, בגלל העיסוק הרב במספרים, במסכים ובתכנות, לשכוח לפעמים עד כמה התחום מגניב. אנחנו שוכחים את התמונה הגדולה. כשמרצים לקהל, בעיקר לילדים, נזכרים בדברים שהלהיבו אותנו בנושא הזה מלכתחילה".

"טלסקופ בגיל 12"

סומנייק מור גדלה בפריז, לאם ירושלמית במקור ולאב צרפתי יהודי. אחת ההשראות בחייה הייתה סבתה, שהגיעה מישראל כדי להיות שחקנית בפריז, למדה משחק ועסקה במקצוע. אמה של סומנייק מור היא ביולוגית ימית ואביה רופא שיניים. "גדלתי באווירה שבה דוקטורט זה כיתה א’, אם רוצים לעסוק במחקר", היא אומרת.

"היה ממש כיף לגדול בפריז, ברובע החמישי שבו נמצאות אוניברסיטאות מובילות, הרבה מוזיאונים כולל מוזיאון המדע. בגיל 12 קיבלתי טלסקופ. השמיים של פריז מלאים אור, ממש נוראיים לסוג כזה של תחביב, ובכל זאת הסתכלתי. ראיתי גגות של פריז וקצת שמיים. היו לנו בבית כל הכרכים של אנציקלופדיית מדע לילדים בעברית, והאהובים עליי היו אלה על הירח ועל אסטרונומיה. קשה לי לומר בדיוק מה משך אותי לעיסוק הזה. לא ראיתי את עצמי טסה לחלל, אבל היה בזה משהו אחר, מוזר, מפעים, רחוק וגדול".

בשלב מסוים התחביב הזה עבר לה, "כמו שזה עובר לרוב הילדים", כדבריה. בכל זאת, היא למדה פיזיקה וכימיה במכינה לסטודנטים מצטיינים ואחר כך פיזיקה באקול נורמל סופריור בצרפת, ועשתה סטאז’ בכור להיתוך הגרעיני ב־MIT. "אסטרונומיה עדיין משכה אותי, אבל שאלתי את עצמי, ‘מה ההשפעה של זה על האנושות?’. היום אני כבר לא חושבת כך, הן משום שמה שאנחנו עושים כן מייצר ידע שמועיל לאנושות באופן מיידי, למשל תוכנות עיבוד התמונה שאנחנו מפתחים, אבל גם משום שכמעט כל מדע בסיסי מוצא את יישומו לבסוף, בדרכים שאנחנו אפילו לא יכולים לצפות מראש. איינשטיין כנראה לא ידע שהתיאוריה שלו תאפשר ניווט ב־GPS ולכן אולי גם מכוניות אוטונומיות.

"אולי זה פלצני קצת לומר, אבל לדעתי המוצר שאנחנו משווקים לאנשים הוא שינוי של ראיית העולם. למשל, כשהתגלה שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להיפך, זה לא באמת השפיע ישירות על האיכר בשדה, אך הגילוי שינה את הפרספקטיבה של האנושות.
"בתיכון בצרפת לומדים לעומק את הכתבים של אלבר קאמי, והוא מאוד מדגיש את האבסורד שבחיים, 'בשביל מה אנחנו כאן? לא נגיע לכלום ולא נבין כלום'. אז מבחינתי העיסוק במדע בסיסי הוא הדרך לתת מענה לתחושת האבסורד. רציתם שלא נבין כלום? אז דווקא נבין עוד קצת". 

"מדברים על החשיבות של נשים כמודל לחיקוי, אבל גם גברים עם תפיסה שוויונית חשובים בתהליך"

לאחרונה השתתפה ד"ר מעיין סומנייק מור בכנס נשים בחלל שהתקיים ברשת מתחמי העבודה המשותפים Be All בשיתוף קרן רמון. סומנייק מור היא מלגאית של הקרן.

הרגשת יוצאת דופן כילדה, נערה ואישה בתחום האסטרופיזיקה?
"אני חושבת שהפערים בציפיות של ילדים מעצמם מתחילים מאוד מוקדם, ואני רואה את זה כשאני מרצה לילדים. מגיעות מעט בנות, ואלה שמגיעות מעיזות פחות, שואלות פחות מהבנים. זו אחת הסיבות שבגללן חשוב לי להיות שם. כדי שהבנות יראו אותי, אך גם כדי שהבנים יראו אותי, ובפעם הבאה שהם ייתקלו באישה אסטרופיזיקאית זה לא ייראה להם משונה.

"לא הרגשתי כילדה שמדובר בעיסוק מוזר, אבל באוניברסיטה היינו רק ארבע בנות במגמת פיזיקה, מתוך כיתה של 40, שבמקרה כללה גם את רוב נבחרת הרוגבי של האוניברסיטה. ואני, מה לעשות, לא שחקן רוגבי. בסוף התיידדתי איתם. כשיש בסביבה רק בנים, מגלים שגם הם יכולים להיות חברה טובה, אבל זה בטח לא היה קל".

עם זאת, היא אומרת, "קיבלתי הרבה לגיטימציה גם מגברים לעסוק במדע, למשל ממורים בבית הספר ואחר כך ממנחים באוניברסיטה. תמיד מדברים על החשיבות של נשים כמודל חיקוי, אך גם גברים עם תפיסה שוויונית שמקדמים נשים הם חשובים בתהליך.
"יש עדיין מעט נשים יחסית במערכת - אם כי אלה שפועלות בתחום מרשימות ביותר ומשאירות חותם משמעותי - ושילוב נשים בתחום צריך להיות מטרה משותפת של גברים ונשים".

עוד כתבות

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

דיווחים על תקיפה ישראלית באיראן; מחירי הנפט קופצים

בארה"ב מדווחים כי ישראל פגעה במתקן על אדמת איראן וכי נשמעו פיצוצים גם בסוריה ובעיראק ● מחיר הנפט קופץ ביותר מ-3% ● נכון לעכשיו, אין שינוי בהוראות פיקוד העורף

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"