רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון / צילום: כדיה לוי
"עולה הרושם שבכירי העולם העסקי לא מבינים את תפקידו ומהותו של רואה החשבון" - כך אמרה הערב (ה') רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, בכנס משותף של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב ולשכת רואי החשבון, אשר נערך תחת הכותרת "רואה חשבון כדירקטור בעל מומחיות פיננסית - דירקטורו"ח".
בכנס שנערך באוניברסיטת תל-אביב, עלתה לדיון בקרב הדוברים השונים, רובם בכירים במגזר העסקי, השאלה עד כמה קרדינלי שילובים של רואי חשבון בדירקטוריון, ומהי תרומתם של רואי חשבון לשולחן הדירקטוריון.
לטענת רו"ח איריס שטרק, "בנוסף לערך המוסף בקידום האסטרטגיה העסקית של החברה, רואה חשבון בדירקטוריון משמש חיזוק חיוני לעבודת הדירקטוריון בתהליכי הפיקוח והבקרה הפיננסיים בהכשרה שנרכשת בלימודי ראית החשבון. דירקטור בעל הבנה פיננסית וחשבונאית הוא תנאי הכרחי לעבודה תקינה של דירקטוריון, שמירה על האיתנות הפיננסית ואחריות לדוחות ואפקטיביות הבקרות, לחתימה ביד בטוחה על הצהרתם לדוח הכספי".
"מחקרים: רואה חשבון בדירקטוריון מעלה את שווי החברה"
לדברי פרופ' דן עמירם, רואה חשבון וסגן דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, "דירקטור שהוא גם רואה חשבון מביא לשולחן יכולות ייחודיות שמועילה לדירקטוריון בביצוע איכותי של משימותיו, ובכלל זה הוא בעל ערך מוסף לתפקיד המרכזי של דירקטוריון בהתוויית האסטרטגיה והמדיניות של החברה ופיקוח על ההנהלה".
לדברי עמירם, שיושב בדירקטוריון בנק מרכנתיל, הדירקטור שהוא גם רואה חשבון תורם פעמים רבות לדיוני הדירקטוריון.
פרופ' עמירם הציג מספר מחקרים שנערכו בארה"ב. לפי אחד מהם, ציין עמירם, דירקטור בעל מומחיות חשבונאית מעלה את ערך החברה בחצי אחוז. עוד הוא סיפר כי המחקרים מראים שמינוי דירקטור בעל מומחיות חשבונאית מפחית את הסיכוי לכך שהחברה תצטרך להוציא דוח כספי מתוקן.
בסיום דבריו תהה עמירם כיצד זה שלמרות כל המחקרים מראים שרואי חשבון בדירקטוריון משפרים את מצבה של החברה, מרבית החברות עדיין נמנעות ממינוי דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית. בתגובה אמרה רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון: "אני יודעת למה לא רוצים אותנו - כנראה שאנחנו עמוקים מדי".
בהקשר זה ציינה רו"ח רגינה אונגר, סגנית נשיאת לשכת רואי החשבון, יו"רית הוועדה להקמת נבחרת הדירקטורים ומרצה בחוג לחשבונאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, כי שיעור רואי החשבון המכהנים כדירקטורים בחברות ציבוריות מעורך ב-15% בלבד.
עוד אמרה אונגר: "בעידן תקני הדיווח הכספי הבינלאומי וחשיבותם המכרעת של מנגנוני בקרה פנימית אפקטיביים, מוטלת על הדירקטורים חובת משנה זהירות, ולכן רצוי ביותר שבין הדירקטורים יהיה דירקטור בעל מומחיות פיננסית, אחד לפחות, שהוא רואה חשבון".
"דירקטור שהוא רואה חשבון זה הכרחי, אך לא מספיק"
עו"ד עדי זלצמן, שותף בכיר במשרד עורכי הדין שיבולת ושות', חיזק גם הוא את חשיבותו של הדירקטור רואה החשבון. לדבריו, "כמי שמלווה דירקטוריונים במהלך למעלה משני עשורים, אני נתקל בהבדלים משמעותיים באיכות הדיון, בזיהוי נקודות תורפה של הצעות שונות ובתוצרי הישיבה, בין דירקטוריונים בהם מכהנים רואי חשבון בהשוואה לחברות שבהן בעלי המומחיות החשבונאית אינם רואי חשבון".
לצד זאת, זלצמן ציין כי "מבלי להעליב את רואי החשבון, בעיניי השכלה חשבונאית ואפילו מומחיות חשבונאית - זה לא מספיק. זה יתרון מסוים, וברוב מוחלט של המקרים זה גם תנאי סף, אבל בטח לא מספיק. חשוב להגיד כי תרומתו של רואה חשבון כדירקטור אינה מסתיימת בקריאת דוחות, ניתוח רטרוספקטיבי ופיקוח על ההנהלה. דירקטור חייב גם להיות עצמאי ולהכיר את השוק".
כדוגמה לדבריו, עו"ד זלצמן ציין כי גם קריסת אנרון וקריסת הפירמידות בישראל קרו למרות שהיו גם דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית. זלצמן הביא את דבריו של השופט עופר גרוסקופף ממקרה "מעריב", שתהה כיצד ייתכן שהעסקה להעברת מניות העיתון אושרה למרות שבדירקטוריון ישבו גם רואי חשבון מקצועיים ומנוסים.
בסיום דבריו התייחס זלצמן למה שצופן העתיד בתחום, כשציין: "בסביבה העסקית המשתנה בקצב מהיר, האתגר של רואה חשבון כדירקטור הוא לדעת להשתמש בכלים החשבונאיים ובניסיונו כרואה חשבון על-מנת לזהות סיכונים לא סבירים ושיקול-דעת מוטעה ולסייע בהתוויית האסטרטגיה הפיננסית של החברה. הדבר נכון שבעתיים נוכח התגברות המגמה של חברות ללא גרעין שליטה, בהן אנו רואים מעורבות הולכת וגוברת של בעלי מניות מהציבור ובראשם הגופים המוסדיים".
לדבריו, "לבעלי המניות מהציבור, בעיקר הגופים המוסדיים, אכפת מאוד מהרכב הדירקטוריון. הם בוחנים את זה, וחשוב להם שימונו דירקטורים ראויים. דירקטורים חיצוניים, אותם החוק מחייב למנות בחברות ציבוריות, מבינים את תפקידם ויודעים שהם צריכים להיות קודם כל נאמנים לציבור".
"מחנה הנגד": "בעולם ההייטק תוצאות כספיות זה פאסה"
ואולם לא כל משתתפי הכנס הסכימו עם הרוח שנשבה מכיוון מארגני הכנס, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ולשכת רואי החשבון. לדברי ענת לוין, דירקטורית ב-MAX ואלרוב, "בואו נשאל את השאלה למה אף אקטיביסט בארה"ב לא מכניס רואה חשבון לדירקטוריון? בארה"ב מעדיפים אנשי עסקים מצליחים. בשביל זה יש רואה חשבון מבקר בכל חברה, ולא בטוח שקיים צורך שיהיה גם רואה חשבון בדירקטוריון. דעתי היא שטוב שהחוק דורש ניסיון לדירקטור, אחרת לא תהיה לו עמדה עצמאית. גם מי שבוגר מחשבים וניהל חברות יודע לקרוא דוח כספי, לא בטוח שדווקא רואה חשבון יהיה המחליף הראוי שלו. למה צריך רואה חשבון ולא צריך שמאי? זה גם חשוב".
לטענת חיים רומנו, יו"ר חלל, "צריך ללכת לאחור ולשאול למה בכלל שואלים את השאלה הזאת על הצורך ברואי חשבון בדירקטוריון. אני למשל לא מבין את השאלה, ולכן גם לא יודע מה התשובה. בכל החברות יש CFO, ורבים מהם רואי חשבון. בהרבה מקרים יש ניגוד אינטרסים בין השאיפות של המנכ"ל ומנהל השיווק לבין הרגולציה וההנחיות האחרות מתוקף החוק, והתפקיד של הדירקטור הוא להיות זה שמגבה את ה-CFO ועוזר לו להתמודד עם המורכבות הרבה של התפקיד. אם יש דירקטור שרואה את הדברים רק דרך פריזמה צרה של המומחיות החשבונאית ללא ידע עסקי ומסחרי, זה יכול גם להמית אסון על החברה".
אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש בית השקעות, המשיך בקו השונה מזה שביקשו לאמץ מארגני הכנס: "הכי חשוב זה שיהיה גיוון. אני למשל חושב שחשוב לא פחות שיהיו בדירקטוריון גם מומחי טכנולוגיה. המפתח חייב להיות גיוון, ולמנות דירקטורים שהם עצמאיים ויכולים לאתגר את המנהלים. אנחנו, בתור מנהלים, לפעמים כוחניים - וחשוב שיעמוד מולנו דירקטור עצמאי. השאלה האם הוא רואה חשבון או לא היא לא השאלה המרכזית".
אבי אורטל, מנכ"ל לאומי פרטנרס, היה גם הוא נחרץ בדבריו: "אני מצטער לבשר לכם, אבל במגזר ההייטק תוצאות כספיות זה פאסה. העולם השתנה, ובעולם שבו שווי החברות נגזר מעניינים שלא נוגעים לתוצאות הכספיות, לא בטוח שהמומחיות של ההיסטוריון - הלוא הוא רואה החשבון - רלוונטית מאוד".
"חוסר הבנה של תפקיד רואה החשבון"
כתגובה לדברי "מחנה הנגד", השתוממה רו"ח שטרק: "הדברים שנאמרו כאן מראים על הפער, על כך שלא תופסים נכון את תפקיד רואה החשבון. מדהים אותי שעולה מכאן שאנשים כה בכירים בעולם העסקי לא מבינים בכלל את תפקידו ומהותו של רואה החשבון. הביטויים כמו 'רואה חשבון מלווה' או 'היסטוריון', שנשמעו כאן, מעידים על חוסר הבנה של המנהלים הבכירים את התפקיד. גם החוק לשיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בקרוב, מזהה את הצורך של רואי החשבון כגורם מרכזי בחברה. החוק מבין שההבנה העסקית של רואי החשבון קריטית כדי לשקם חברה".
גם רו"ח חן שרייבר, סגן נשיאת לשכת רואי החשבון, יו"ר ארזים השקעות ומומחה בהשבחת חברות, התייחס לדבריהם של בכירי העולם העסקי והביע פליאה על התפיסה שהציגו, כשאמר: "רואי חשבון הם לא רק כלבי שמירה. הם מובילים את החברות. רואה חשבון, מי הם לא הם, יודעים להבין הכי טוב איך לנתח הערכות שווי ולנתח את מקדמי הזהירות הנדרשים. כל המשק העסקי נדרש היום לרואה חשבון, גם בהייטק, למרות מה שהזכירו פה. אלה האנשים האחראיים ביותר בפירמות השונות ואלה שמבינים טוב מכולם את התוצאות של כל מהלך בפירמה וההשלכות שלו". כדי לנווט פירמה לחוף מבטחים - נדרשת הבנה פיננסית עמוקה. חברות קמות ונופלות על תזרים מזומנים".
עוד אמר רו"ח שרייבר, כשהוא מעלה על נס את חשיבותו של רואה החשבון לחברה: "יש אירועים בחייה של חברה שמחייבים ידע חשבונאי מעמיק. למשל - חלוקת דיבידנד. אם עושים את זה בעיתוי לא מתאים או לא עומדים במבחני החלוקה שנקבעו בחוק - זה יכול להיות מאוד בעייתי לחברה. גם בכל מה שקשור לאירועי מס, זה נכון - רק רואה חשבון יבין אירועי מס מורכבים ואת השלכותיהם הקריטיות על החברה. אין תחליף להכשרה ולפרקטיקה אותם רוכשים רואי החשבון, שאותם הם מביאים גם לדירקטוריון".
שרייבר סיכם: "ככל שיותר ויותר רואי חשבון יכהנו בתפקידי המפתח בחברה, כולל הדירקטוריון - כך יש סיכוי גבוה יותר שהחברה תשגשג".
רואי החשבון הבכירים במשק: "ההבנה החשבונאית קרדינלית"
בהמשך הכנס נערך פאנל נוסף, בו השתתפו בכירים במשק המחזיקים בהשכלה וניסיון חשבונאיים. מטבע הדברים, אלה הציגו תפיסה שונה לחלוטין.
כך למשל אמר דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה: "אני רואה חשבון. אין ספק לחלוטין שהתפיסה החשבונאית, יחד עם הבנה עסקית - אין לה אח ורע. נכון שצריך להיות תמהיל טוב בדירקטוריון, אבל האינפוט של מי שיש לו השכלה חשבונאית חשוב מאוד. מקצוע ראיית החשבון תרם לי בצורה משמעותית. הייתי שותף ביקורת בעברי, והיום כמנכ"ל של חברה אני עדיין משתמש בתפיסה שלמדתי אז".
מוטי פרידמן, יו"ר קבוצת אלקו, הצטרף גם הוא לרוח זו ואמר: "חשוב שגם הדירקטורים יבינו את השפה החשבונאית. כל חברה צריכה מתורגמן, שיסביר להנהלת החברה את המשמעות של הנתונים הכספיים. המתורגמן הזה חייב להיות רואה חשבון".
אלונה בר און, יו"רית ומנכ"לית בפועל של "גלובס", אמרה: "הדברים ששמענו בפאנל הקודם נובעים מבעיית האמון במתווכים, שהיא בעיה רחבה הרבה יותר - כמו שלא מאמינים לתקשורת, גם לא מאמינים לרואה החשבון, שהוא בסך-הכול מתווך. האחריות להסביר למה הדבר הזה חשוב היא עלינו. לדעתי, בכל דירקטוריון צריכים להיות לפחות שני רואי חשבון".
לדברי אבי בן אסייג, מנכ"ל אסם, "צודקים הדוברים הקודמים שרואי חשבון אינם היחידים שיודעים לקרוא דוחות כספיים, אבל ברור שהשכלה של רואי החשבון היא ההכשרה הטובה ביותר שיש למי שמעוניין להוביל בעולם העסקי. מדובר בידע שאין שני לו. עם זאת, ברור שבדירקטוריון צריך יותר מ'רק' רואי חשבון. צריך גם אנשים עם ראייה שיווקית, חדשנית ותחומים נוספים".
*** גילוי מלא: אלונה בר און, יו"רית "גלובס", הייתה אחת הדוברות בכנס.