גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה קורה כשיש התנגדות לפרויקטי פינוי-בינוי מטעמי דת?

תוכנית פינוי-בינוי שקודמה בשכונת קריית יובל בירושלים כללה שלושה בניינים ישנים שבהם מתגוררת אוכלוסייה מעורבת של חילוניים ודתיים ● בשל התנגדות דיירי הבניין האמצעי למגורים במגדל עם מעלית, וטענתם להדרת האוכלוסייה הדתית מהשכונה, החליטה הוועדה המחוזית להחריגו מהתוכנית

הבניינים ברחוב שטרן. המתנגדים חוששים מפירוק הקהילה בגלל העזיבות / צילום: יוסי זמיר
הבניינים ברחוב שטרן. המתנגדים חוששים מפירוק הקהילה בגלל העזיבות / צילום: יוסי זמיר

השגת הסכמות של רוב דיירים הדרוש לשם מימוש פרויקט פינוי-בינוי, היא משימה קשה, על אחת כמה וכמה שמדובר במתחמים בהם מתגוררות אוכלוסיות שונות.

במקרה של שלושת הבניינים הישנים ברחוב שטרן בשכונת קריית יובל בירושלים, שבהם קודמה תוכנית פינוי-בינוי, הגיעו הפערים באורח החיים בין האוכלוסייה החילונית לדתית-חרדית, עד לכדי גריעת הבניין האמצעי מהתוכנית.

בעוד מדיניותו המוצהרת של מינהל התכנון כיום היא לעודד תכנון מתחמי בהתחדשות עירונית, על פני פרויקטים בבניינים בודדים, בפועל, הביאה המציאות המורכבת גם את הוועדה המחוזית לגלות גמישות תכנונית מפתיעה.

תוכנית הפינוי-בינוי שקודמה במתחם התייחסה לשלושה בניינים בני תשע קומות ברחוב שטרן 37, 39 ,41 שבכל אחד מהם 34 דירות. הבניינים נבנו בשנות ה-70 על שטח בן שבעה דונם בשכונת קריית יובל.

לפי התוכנית שקודמה על ידי חברת קדמת היובל בשיתוף עם חברת קרסו נדל"ן, היו צריכים להיהרס שלושת הבניינים הקיימים, ובמקומם אמורים היו לקום שלושה מגדלים בני 25-30 קומות, ובסך-הכול 348 דירות חדשות. בינתיים פורסמו סעיפים 77, 78 לחוק התכנון והבנייה, המגבילים הוצאת היתרי בנייה במתחם, וזאת כמקובל בהליכי תכנון מסוג זה, במטרה למנוע מדיירים במתחם לבצע הרחבות בדירותיהם עד לאישור התוכנית הסופי, שכן ביצוע הרחבות עלול לסכל את מימוש של פרויקט פינוי-בינוי.

הדמיית הפרויקט / הדמיה: חברת Olin

חלק מהדיירים ציינו בפני הוועדות שבחנו את התוכנית כי הם רואים בתוכנית "הזדמנות לצאת מהמצוקה שבה הם נמצאים", אך חלקם ציינו כי עומדת ברשותם האפשרות להרחיב את דירתם כבר היום, באופן שהיא תהיה גדולה יותר ממה שמציעה התוכנית. עוד טענו חלק מהדיירים כי הם "שמחים בבניינים הקיימים" ואינם מעוניינים בתוכנית.

בדיון שהתקיים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים ביולי 2017 החליטה הוועדה להפקיד את התוכנית ובתנאי שתתאפשרנה מרפסות סוכה בקומות 6-12 לטובת ציבור חרדי המתגורר במתחם, וכי תמהיל הדירות יכלול 20% דירות קטנות בשטח של עד 80 מ"ר, ולפחות 30 דירות לא יהיו בשטח של יותר מ-50 מ"ר. בנוסף נקבע כי יופרש שטח בתוכנית לטובת מועדון קשישים. לאור הטענות שנשמעו בדיון נקבע גם כי תנאי להפקדת התוכנית יהיה הצגת הסכמות של 60% מבעלי הדירות בתוכנית ושל 50% מבעלי הדירות בכל בניין. התוכנית הופקדה בפועל בפברואר 2018.

לאחר הפקדת התוכנית להתנגדויות, הגישו דיירים, רובם מתגוררים בבניין האמצעי, התנגדות לוועדה המחוזית באמצעות עו"ד שרון אבני. בהתנגדות העלו המתנגדים שורה של טענות.

1. התוכנית אינה מתאימה לאורח חייהם משום שהיא מחייבת מעלית שבת: בהתנגדות נכתב כי "בעלי הדירות והדיירים בבניינים אלה רובם ככולם מנהלים אורח חיים דתי או חרדי, אינם מעוניינים או יכולים להתגורר בגורדי שחקים, אינם מעוניינים או יכולים להשתמש במעלית שבת, זקוקים מאוד למרפסת סוכה, אינם מעוניינים שהרחוב שבו הם גרים יהפוך לציר מרכזי לתושבי השכונה ויפגע בפרטיותם ובאורח חייהם המושתת על ערכי היהדות".

לטענת המתנגדים, התוכנית יוצאת "מלכוד 22" לדיירים הדתיים שירצו להתגורר בפרויקט: "הקומות הנמוכות לא צריכות להשתמש במעלית שבת אך התוכנית אינה מציעה להן מרפסת סוכה, לעומת זאת הקומות הגבוהות יותר מקבלות מרפסת סוכה קטנה וצרה, אך דייריה ייאלצו להשתמש במעלית שבת בניגוד לצו מצפונם". זאת כאשר לטענתם, במצב התכנוני המאושר כיום, הדיירים יכולים להוסיף מרפסות סוכה ואינם זקוקים למעלית כלל.

2. בנוסף טענו המתנגדים כי התוכנית תפרק את הקהילה. לטענתם, "לא רק שבעלי הדירות נאלצים לעזוב בית שרכשו במיטב כספם ובקושי רב, להשתכן בדיור חלופי שאינו מתאים בהכרח לצורכיהם ואינו במיקום מיטבי מבחינתם. הרי שהם נאלצים לשלם גם מחיר חברתי וקהילתי כבד מאוד, שפוגע אנושות באורח חייהן. מה גם שאין כל ערובה לכך שבתום השנים הרבות שיחלפו עד אכלוס הבניינים החדשים, המשפחות המתגוררות שם היום, יחזרו לשכונה ויחדשו את חיי הקהילה".

3. עוד טענו המתנגדים לאובדן זכויות בנייה שיש ברשותם. לטענתם, הם רכשו את דירותיהם שאינן גדולות במיוחד, על סמך ידיעה שהמצב התכנוני המאושר מקנה להם זכויות בנייה להרחבת הדירות ב-30-40 מ"ר לדירה, בנוסף למרפסת סוכה וממ"ד. לטענתם דירה ממוצעת בבניין בשטח 60 מ"ר יכולה להפוך לדירת 100 מ"ר, זאת לעומת הדירות המוצעות בתוכנית הפינוי-בינוי ששטחן נע בין 75-100 מ"ר.

לטענתם, חלק מהדיירים אף החלו בקידום בקשות להיתר להרחבת דירותיהם ולחלקם אף אושר מתן ההיתר, אך אישור סעיפים 77,78 לחוק התכנון והבנייה בשל קידום תוכנית הפינוי-בינוי, מונע מהם לקבל את ההיתר. "אישור התוכנית יביא לחיסולו של הפתרון ולכך שהמתנגדים לא יוכלו לבנות את ההרחבות ולמעשה ייגזר עליהם להוסיף ולגור בדירה צפופה למשך שנים", ציינו המתנגדים.

גם אלטרנטיבה של מכירת הדירה ועזיבת המתחם אינה טובה, לטענתם, שכן אישור התוכנית משפיע על ערך הדירה לרעה בשל העדר יכולת לממש את ההרחבה, אי וודאות לגבי ביצוע הפרויקט וחיוב בהיטלי השבחה, פגיעה בקהילתיות ויצירת מצב בו אנשים שומרי תורה ומצוות מודרים מהשכונה.

4. עלויות התחזוקה בבניין החדש יהיו גבוהות בהרבה. "התוכנית גוזרת על המתנגדים שיבה לדירות צפופות בבניינים רבי קומות עם מאות דיירים בכל בניין, עם עלויות אחזקה ותחזוקה גבוהות ובלתי נתפסות מבחינתם", כתבו.

5. בנוסף לטענות אלה, ציינו הדיירים בהתנגדות, כי יש לדחות את התוכנית משום שליזמים אין חתימות של הרוב הדרוש לשם מימוש הפרויקט, כפי שנקבע כתנאי על ידי הוועדה המחוזית בעת הפקדת התוכנית. עוד נטען כי לא בוצע שיתוף ציבור אמיתי, וכי לא נבחנו חלופות תכנוניות אחרות לציפוף והתחדשות המתחם כגון עיבוי בינוי או תמ"א 38 באופן שהבניינים לא ייהרסו והדיירים לא ייאלצו לעזוב את דירותיהם, הוספת קומות ואפילו הוספת בניינים במרווחים שבין הבניינים הקיימים.

תמרור אזהרה לדיירים שרוצים תמורה נוספת

בדיון שהתקיים בהתנגדויות בינואר 2019, בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים בראשות עמיר שקד, שמעה הוועדה את המתנגדים מהבניין בשטרן 39 שביקשו לא להיכלל בתוכנית, ואת עמדת החברות היזמיות כי אין מניעה מבחינתן להוציא את הבניין האמצעי מהתוכנית, ואישרה את התוכנית כך שיפונו 68 דירות משני הבניינים הקיצוניים, ובמקומם יוקמו 240 דירות חדשות.

"לאור העובדה כי התוכנית כוללת אפשרות למימושה בשלבים בכל אחד משלושת המבנים הכלולים בתוכנית וללא תלות במימושה בבניין אחר, קובעת הוועדה כי המבנה ברחוב שטרן 39 יוחרג מתחום התוכנית. הוועדה אף החליטה למרות החרגת הבניין, לא להיעתר לבקשת היזמים להוסיף שטחים לשני הבניינים החדשים בהם תתממש התוכנית.

במקביל דנה הוועדה בהתנגדות היזמים לסעיף הדירות הקטנות, וקיבלה אותה, כך שהתוכנית תכלול 20% דירות קטטנות ששטחן לא יעלה על 88 מ"ר, מתוכן 30 דירות בשטח של 50-70 מ"ר".

את הדיירים בפרויקט, ייצגו עו"ד אלדר אדטו, שותף וראש מחלקת הנדל"ן במשרד ברנע, ג'פה, לנדה ושות', ועו"ד אלי טוסיה כהן מירושלים.

"ההחלטה לאישור התוכנית על ידי הוועדה המקומית והמחוזית מוכיחה כי ניתן באמצעות גמישות תכנונית, להחריג בניין 'סרבן' ולאשר תוכניות של פינוי-בינוי", מסר עו"ד אדטו לאחר אישור התוכנית. "החלטה זו מהווה תמרור אזהרה לדיירים אשר חושבים שהם יתקעו פרויקט בתקווה לקבלת תמורות נוספות".

גמישות בתכנון במקום מאבקים שיימשכו שנים בבית המשפט

התוכנית ברחוב שטרן והפתרון התכנוני שאושר בוועדה המחוזית, משקף את הקושי ליישם את מדיניות המתחמים שאהודה בימים אלה על מוסדות התכנון, בעיקר במקומות שבהם האוכלוסייה היא הטרוגנית ובעלת צרכים שונים.

במקרה הזה אומנם הושג פתרון תכנוני לבעיה, אך ברור כי הוא אינו בר יישום בכל מקום. לדברי מתכננת מחוז ירושלים בוועדה המחוזית שירה תלמי-באבאי "בסוף ועדות התכנון רוצות שתוכניות מאושרות יתממשו ויהיו ישימות וראליות. במקרה המיוחד של התוכנית ברחוב שטרן, הוועדה השתכנעה שניתן להסתדר עם הפתרון התכנוני שהוצע להחרגת הבניין האמצעי מהתוכנית ועדיין לשפר את המרחב הציבורי. אבל בהרבה מקרים אחרים, הוועדה נאלצת להיות פחות גמישה ולא לאשר תוכניות, כשמדובר למשל בצורך להרחיב דרך ואין אפשרות תכנונית להחריג מגרש בודד ועדיין לסלול את הדרך. במקרה של הפרויקט ברחוב שטרן, הוועדה התלבטה, והגיעה למסקנה שבמידה והתוכנית תאושר עם הבניין האמצעי, הצדדים כנראה לא יגיעו להסכמות ויבלו שנים בבתי משפט, והעדיפה שהפרויקט ייצא לדרך".

תלמי-באבאי הוסיפה כי "צריך להבין ולקבל את זה שיש אוכלוסייה חרדית שלא מוכנה לעבור למגדל גבוה בשום צורה, ומנגד יש אוכלוסייה שמעוניינת בפרויקט חדש".

עוד אמרה תלמי-באבאי כי "בשכונות הירושלמיות יש עירוב מרתק של אוכלוסיות ובסופו של דבר אנשים חיים זה לצד זה בשלווה וגם היזמים שעובדים בתוך העיר מכירים את המורכבות הזאת ומבינים שצריכה להיות גמישות. לכן תכנונית, הרבה פעמים אנחנו נותנים פתרון של בנייה מרקמית לצד מגדל, גם בגלל שיש אוכלוסייה חרדית שלא מעוניינת במגדלים, אך לא רק. יש גם אוכלוסייה בציבור הכללי שלא חפצה לגור במגדלים ומעדיפה בנייה נמוכה. יש אנשים שחולמים לגור בקומה 20 ויש אנשים שאוהבים את הקירבה לקרקע".

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים