גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש: על הרשות הפלסטינית לפצות את נפגעי הפיגועים

בפסק דין מקיף ורחב העוסק ב-17 תביעות נזיקין שהוגשו נגד הרשות הפלסטינית, נקבע כי הרשות, אש"ף, ערפאת ומרואן ברגותי נושאים באחריות לנזקיהם של נפגעי האינתיפאדה והפיגועים שבוצעו בישראל ב-1996 ובשנים 2000-2002, ועל כן עליהם לפצות את הנפגעים ● השלב הבא בדיון בתיקים יהיה קביעת היקף הפיצויים

מרואן ברגותי / צילום: רויטרס
מרואן ברגותי / צילום: רויטרס

הרשות הפלסטינית, אש"ף, ערפאת ומרואן ברגותי נושאים באחריות לנזקיהם של נפגעי האינתיפאדה והפיגועים שבוצעו בישראל בשנת 1996 ובשנים 2000-2002, ועל כן יהיה עליהם לפצות את הנפגעים - כך קבע היום (ב') סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (בדימוס), השופט משה דרורי, בפסק דין מקיף ורחב העוסק ב-17 תביעות נזיקין שהוגשו נגד הרשות הפלסטינית. השלב הבא בדיון בתיקים יהיה קביעת היקף הפיצויים בתיקים בהם נקבע כי קיימת אחריות. 

התביעות סובבות סביב בפיגועים שבהם נרצחו יהודים וישראלים. הראשון שבהם היה במתחם קבר יוסף בשנת 1996; הבולט שבהם היה הלינץ' ברמאללה בשנת 2000; ועוד מספר פיגועים שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי, ובהם פיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום שבהם נכרתו רגליהם של הילדים (בשנת 2001); פיגוע המדרחוב ברחוב בן-יהודה בירושלים (בשנת 2001); רצח שני הישראלים המסעדנים בטול כארם (בשנת 2002); פיגוע מכונית התופת בצומת מגידו (בשנת 2002); פיגוע חדירה לבית משפחת גביש באלון מורה בפסח (בשנת 2002); ואחרים.

בפסק הדין הדרמטי שנתן התייחס בית המשפט לארבעה ממדים של אחריות של הרשות הפלסטינית ואש"ף: האידאולוגי, הכספי, המעשי והתקשורתי. ביחס לשלושת הראשונים נקבע כי יש לרשות הפלסטינית ולאש"ף אחריות; ואילו ביחס למישור התקשורתי, הכולל הסתה לאלימות, נקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בינה לבין הפיגועים נשוא התיקים.

בית המשפט ביסס את הטלת האחריות גם על פעולות שביצעה הרשות הפלסטינית לאחר ביצוע הפיגועים, ובהם: מימון האסירים ובני משפחותיהם; מימון משפחות השאהידים; הכרה במעמד השאהידים ובמעמד המפגעים בפרסומי הרשות הפלסטינית ובאתרים השונים; עריכת עצרות, כולל כרזות ובהן ראשי אש"ף והרשות הפלסטינית לזכר מבצעי הפיגועים; קריאת שמות רחובות, כיכרות וקבוצות ספורט על שם המחבלים; הכרזות של ראשי הרשות הפלסטינית ואש"ף, לפיהם כל האסירים נשלחו על-ידי הרשות הפלסטינית (לרבות מבצעי פיגועים של החמאס והג'יהאד האיסלמי).

בין היתר צויו בפסק הדין כי אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין, שהוקם בשנת 1965) והרשות הפלסטינית (הרשות הפלסטינית, שהוקמה מכוח הסכמי אוסלו בשנת 1993), אשר בראש שני גופים אלה עמד יאסר ערפאת, הכינו תשתית טרור מסועפת ומאורגנת לביצוע פיגועים נגד ישראל; האידאולוגיה שלהם הייתה אידאולוגיית טרור; זרועות שונות של הרשות הפלסטינית ואש"ף היללו את "האינתיפאדה המבורכת" והשתמשו בביטוי האמור תוך הדגשת המילה "מבורכת".

בנוסף לכך, נקבע כי הרשות הפלסטינית ואש"ף היללו ושיבחו את מבצעי פיגועי הטרור, הן בעת ביצוע הפעולות והן לאחריהן, כולל קריאת רחובות, כיכרות וקבוצות כדורגל על שם מחבלים שהרגו יהודים וישראלים; הרשות הפלסטינית ואש"ף, ובראשם יאסר ערפאת, הם אלה ששלחו את המפגעים לביצוע מרבית הפיגועים.

עוד צוין כי בכל מקרה, כאשר בוצעו פיגועים על-ידי גורמים אחרים, ערפאת, הרשות הפלסטינית ואש"ף אישררו בדיעבד את הפיגועים באופנים שונים, ובין היתר בנאומים פומביים אמרו כי כל אחד מהשאהידים נשלח על-ידם, בהוראה לתמוך כלכלית בשאהידים הנמצאים בבתי הכלא ובבני משפחותיהם וכן במשפחות שאהידים שמתו במהלך ביצוע פיגועים ועוד.

עוד קבע השופט כי מהראיות עולה כי אש"ף , הרשות הפלסטינית ובראשם יאסר ערפאת נתנו הוראה ישירה ומפורשת לרכישת אמצעי לחימה לצורך ביצוע פיגועים ורכשו אמצעי לחימה בהיקפי ענק, וזאת כעולה במיוחד מעדותו של האחראי על הרכש ועל הכספים ברשות הפלסטינית, כאשר המקרה הבולט הוא הספינה קארין A.

השופט הוסיף כי אש"ף הרשות הפלסטינית וערפאת תמכו בביצוע פיגועים בכל שטחי מדינת ישראל; מימנו באופן ישיר את מבצעי הפיגועים ואת רכישת אמצעי הלחימה, בידיעה שהם ישמשו לפיגועים, כולל מימון רכישת אמל"ח עבור ארגוני טרור "סרבניים", שלא היו במסגרת אש"ף, כמו חזית המאבק העממית; ולא עשו מאומה כדי למנוע מהחמאס והג'יהאד האסלאמי לבצע פיגועים, למרות שידעו היטב כי ארגונים אלה וחבריהם מבצעים פיגועים, ואף ידעו מראש על כוונות לביצוע פיגועים, אשר אותם לא סיכלו, והם שיתפו פעולה עם חמאס וג'יהאד אסלאמי.

פסק הדין קובע את היקף האחריות ומטיל אותה על הרשות הפלסטינית, אש"ף, ערפאת ומרואן ברגותי (ובכמה תיקים גם הוטלה אחריות על החמאס), אך התיקים לא הסתיימו (פרט לדחיית התובענה כלפי מספר מפגעים, שלגביהם לא הובאו ראיות), וכעת יש להמשיך את הדיון על היקף הנזק והפיצויים שיפסקו לטובת התובעים.

מאחר שסגן הנשיא של בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה דרורי, פרש לגמלאות, ופסק דין זה ניתן לקראת סיום תקופת שלושת החודשים שבהם הוא רשאי לתת פסקי דין, שלב קביעת גובה הנזק והפיצויים יידון לפני שופט אחר, כפי שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט אהרן פרקש.

בנוסף לקביעת האחריות, בית המשפט המחוזי קבע כי על הרשות הפלסטינית ואש"ף לשלם 1,875,000 שקל שכר-טרחת עורך דין וכן הוצאות משפט בסך 3,670,000 שקל ובסך-הכול 5,545,000 שקל. עלות ההקלטות של עשרות הישיבות של בית המשפט - שבשלב הראשון מומנה על-ידי הנהלת בתי המשפט - הוטלה על הרשות הפלסטינית ואש"ף.

כולם חתרו למטרה: הרג יהודים וישראלים

השופט דרורי סיים את פסק הדין בנימה אישית וכתב כי "מבחינה אישית, מדובר בעומס רגשי של חומר ראיות והיחשפות לתיעוד ולחוות-דעת, אשר מהם עולה - כפי שקבעתי לאחר שמיעת הראיות - כי אש"ף, הרשות הפלסטינית, ערפאת ואבו מאזן וכן בכירים נוספים כמו מרואן ברגותי - כולם חתרו למטרה אחת: הרג יהודים וישראלים ופגיעה במדינת ישראל.

הדרכים לכך היו רבות, הן באידאולוגיה ובתכנון של הפיגועים, כולל: אספקת אמל"ח ותמיכה כספית, והן - ולכך משמעות משפטית לעניין דיני האשרור - בפעולות שנקטו הרשות הפלסטינית, אש"ף ומנהיגיהם, כולל: שיבוץ שמם של המפגעים באתרי שאהידים; עריכת טקסים של הרשות הפלסטינית לזכרם של השאהידים ולשחרורם של האסירים המפגעים; הכרזות של מנהיגי הרשות הפלסטינית (ערפאת ואבו מאזן) כי כל האסירים נשלחו "על-ידינו"; מימון האסירים עד היום; תמיכה במשפחות האסירים; העלאת אסירים בדרגות צבאיות במהלך תקופות המאסר שלהם, כאשר פועל יוצא מכך הוא עלייה משמעותית בשכרם; מתן הטבות כלכליות למשפחות השאהידים; מענקים וסיוע כספי למפגעים שהשתחררו מן המאסר.

לדברי השופט, "כל הנ"ל נעשה על-ידי מוסדות הרשות הפלסטינית ואש"ף למחבלים מכל המינים ומכל הסוגים (גם אנשי חמאס, שכיום הרשות הפלסטינית רואה בחמאס יריבה). לכך יש להוסיף את האמרה של עד ההגנה, שר האסירים עג'רמי: "אין מנהיג פלסטיני בעולם, לא עכשיו ולא בעוד 100 שנים, יכול להפסיק משכורות של משפחות אסירים או משפחות שאהידים".

עוד כתב דרורי: "במקביל לכל אלה, לא יכולתי שלא להעמיד מול עיניי את משפחות הנפגעים, התובעים. אכן, בפניי תביעת נזיקין. כך נהגתי לאורך כל הדיונים ובחנתי כל ראיה וראיה על-פי הדין. אולם לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בבעיה אנושית קשה: משפחות שלמות נפגעו באחת עקב הירצחם של יקיריהם או פציעתם הקשה. גם שופט שדן בקור-רוח וביישוב-הדעת בכל טענה וטענה, מנתח אותה ומכריע בה לכאן או לכאן, אינו יכול לשכוח כי מדובר בבני אדם".

במהלך השנים נקבעו בהקשר לתיקים אלה קביעות תקדימיות, בין השאר כי הרשות הפלסטינית אינה מדינה, ואין לה חסינות ריבונית, ועל כן היא ניתנת לתביעה אזרחית בישראל. בשלביו הראשונים של התיק עוקלו כספים בגובה של 64,000,000 שקל שמשרד האוצר מחזיק בידו עבור הרשות הפלסטינית, לטובת משפחת נורז'יץ.

את התביעה ניהל ארגון "שורת הדין" ברשות עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, העוסק בתביעות ענק נגד ארגוני טרור במטרה לפצות קורבנות טרור ומשפחותיהם, ביחד עם עו"ד רועי כוכבי, עו"ד אבי סגל ועו"ד אבי גז.

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון "שורת הדין", מסרה היום כי "מדובר בניצחון היסטורי. אלה היו התיקים הראשונים שהוגשו נגד הרשות הפלסטינית, והם היו חסרי תקדים. הטענה שלנו הייתה מלכתחילה שהרשות הפלסטינית היא ישות טרור המקדמת ומעודדת פיגועי טרור, ואכן בית המשפט מצא אותה אחראית לפיגועים שבוצעו גם על-ידי ארגוני טרור כמו אש"ף, החמאס והג'יהאד האסלאמי. זה מוכיח שהאינתיפאדה לא הייתה התקוממות עממית אלא מלחמה מתוכננת ומכוונת נגד האוכלוסייה האזרחית בישראל. מה שערפאת לא הצליח להשיג באמצעות הסכמי אוסלו, הוא ניסה להשיג דרך פיגועי התאבדות וירי. המטרה הפלסטינית הייתה רצח עם נגד יהודים בישראל, ועל כך היא תשלם כעת ביוקר".

עוד כתבות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב