יש מקום לשיקולי מוסר בהתמודדות עם פשע וטרור

באוזני רבים העוסקים בטכנולוגיה מהדהדת אזהרתו המפורסמת של אלברט איינשטיין מפני הסכנות הטמונות בשימוש לא ראוי בטכנולוגיה מתקדמת - "אני לא יודע באיזה נשק יילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל ברביעית יילחמו במקלות ובאבנים".

נזכרנו בכך עם קריאת מאמרה של ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר "לשרטט גבולות לבחורינו הטובים"  ("גלובס", 12.6.2019). שבו היא מציינת: "בטכנולוגיה כשלעצמה אין דבר המחייב לעשות טוב, ומשימת הדור הזה היא לגרום לטכנולוגיה לעבוד לטובת החברה האנושית ולא לשעתק רעות מן העבר וליצור חדשות".

ברמה העקרונית, מעטים יחלקו על הצורך שהגדירה שוורץ-אלטשולר באשר למשימת הדור הזה - אולם מכאן ועד לקישור הישיר שעשתה אל חברת NSO, פעורה תהום. החברה מייצרת טכנולוגיות שמסייעות לגופים ממשלתיים וגופי אכיפת חוק, שמתמודדים עם פושעים וטרוריסטים שמנצלים טכנולוגיות זמינות כמו הצפנה מקצה לקצה, את ה-Dark Net ואמצעים אחרים כדי לתכנן ולבצע פיגועים ופשעים חמורים.

הטכנולוגיות האלה אינן זמינות לכל אחד או לכל המרבה במחיר - הן נמכרות רק לגופי מודיעין ממשלתיים. הן נתונות לפיקוח של משרד הביטחון והחברה פועלת תחת מסגרת נוקשה של כללים, שקובעים, בין היתר, לאילו גורמים היא רשאית להציע ולמכור את הטכנולוגיה. ואולם, החברה איננה מסתפקת בכך ומשיתה על עצמה כללים נוספים, שמציבים סטנדרט גבוה לכל החברות בפועלות בתחום.

לצד הנהלת החברה, פועלת ועדת אתיקה עצמאית שמורכבת ממומחים בעלי שם עולמי בתחום יחסים בינלאומיים וזכויות אדם, ובעלי ניסיון והבנה גיאופוליטית גלובלית. ועדה זו בוחנת באופן בלתי תלוי כל עסקה. ככל שמתעורר חשש כי על רקע המצב הפוליטי המתהווה במדינה תתועל הטכנולוגיה לאפיקים לא ראויים - הוועדה מטילה "ווטו" על ביצוע העסקה ללא תלות בהיקפה הכספי.

NSO כבר הצהירה בעבר כי עד היום ועדת האתיקה הביאה לביטול עסקות בהיקף של יותר מ-150 מיליון דולר. אולם החברה איננה מסתפקת בכך.

כל לקוח מקבל מספר מצומצם של רישיונות להפעלה בו זמנית, כדי למנוע שימוש רחב ("המוני") בטכנולוגיה, ואולם הנקודה המשמעותית היא שתוקפם פג כעבור שנה. בבואה לחדש את רישיונות הלקוח, נבחנים מחדש הסיטואציה במדינה הרלוונטית והיבטים נוספים, ועדת האתיקה קובעת אם ניתן לחדש את הרישיון.

כמו כן, אם יש חשש שהלקוח חרג מהיתרי השימוש בטכנולוגיה, החברה רשאית לבטל את החוזה עימו מיידית והיא כבר עשתה זאת בשלושה מקרים עד היום, ותעשה זאת בעתיד אם תגלה הפרה בתנאי השימוש.

תעשיות הביטחון המסורתיות של מדינת ישראל מייצאות ברישיון מל"טים, מערכות לוחמה אלקטרונית, עמדות נשק ועוד, אבל אינן מפעילות את המערכות הללו בשירות הלקוח. כך גם חברת NSO.

העקרונות שד"ר שוורץ-אלטשולר מנתה במאמרה הם נכונים וראויים - ו-NSO לא זו בלבד שאיננה חולקת עליהם, אלא מיישמת אותם בפועל לאורך מחזור עסקיה.

במאבק הבלתי פוסק בין הטובים לרעים, טכנולוגיה מתוחכמת מסייעת לגורמי האכיפה להתמודד עם אלו שמבקשים לנצל לרעה טכנולוגיות אחרות. בעולם סבוך ומורכב כמו עולם הסייבר, טוב שטכנולוגיות אלו נמצאות בידיים ישראליות, שמבטיחות כי העקרונות אליהם מכוונת ד"ר שוורץ-אלטשולר במאמרה, לא יירמסו תחת גלגלי הטכנולוגיה. 

הכותב משמש כיום כיועץ להנהלת חברת NSO; לשעבר מקים וראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר ומקים החטיבה הטכנולוגית של המלמ"ב; השתתף בישיבות במשרד הביטחון בעת שטכנולוגיית חברת NSO נבחנה לראשונה במשרד