נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם / צילום: ליאור מזרחי
מה עושה דיין בבית הדין הרבני ששמע שהוגשה נגדו תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים? מחייב את המתלוננת עליו בהוצאות, בגין התלונה (שאגב נדחתה).
נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אורי שהם, פחות אהב את סגנון "סגירת החשבונות" של הדיין, וקבע כי הגשת תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים היא זכותו של כל מתלונן, והיא אינה יכולה לגרור חיוב בהוצאות על-ידי שופטים או דיינים שעליהם הוגשה תלונה.
המתלוננת, עורכת דין המייצגת את האישה בהליך גירושים המתנהל בבית הדין הרבני, הגישה תלונה על כך שבמשך חודשים רבים בית הדין לא נתן החלטה בבקשת הפסלות שהגישה. לדבריה, כל עוד בית הדין לא מכריע בבקשת הפסלות, אין בידה להגיש בקשות נוספות לבית הדין, ובתקופת ההמתנה להחלטה "סופגת" האישה עוד ועוד החלטות עוינות.
הדיין הנילון ציין בתגובתו כי האישה הגישה בעבר תלונה נגדו לנציבות, ומאחר שתוכן התלונה לנציבות זהה לחלוטין לתוכן בקשת הפסלות, הוא סבר כי מן הראוי לתת, תחילה, את תגובתו לתלונה. לאחר מכן הוא סבר כי יש להמתין להחלטת הנציב בתלונה, שכן לדעת הדיין, חוות-דעת הנציב עשויה להשפיע על החלטת בית הדין בבקשה לפסלות ההרכב.
החלטת הנציב בתלונת האישה ניתנה בחודש ינואר 2019, ומיד עם קבלתה החל בית הדין לכתוב את החלטתו בבקשת הפסלות, שנחתמה בחודש מרץ 2019.
הנציב קבע בהחלטתו כי מעיון בהחלטת בית הדין מחודש מרץ 2019 עולה כי האישה חויבה בתשלום הוצאות, וזאת בין היתר "בגין הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, שנדחתה על כל חלקיה".
ואת זה הנציב לא קיבל. "הגשת תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים היא זכותו של כל מתלונן, והיא אינה יכולה לגרור חיוב בהוצאות על-ידי שופטים או דיינים עליהם הוגשה תלונה לנציבות. יש להצטער, אם כן, על השימוש בהנמקה זו לצורך הטלת הוצאות על האישה", כתב שהם בהחלטתו.
עוד קבע הנציב כי הבקשה לפסלות ההרכב הוגשה בחודש אוגוסט 2018, והחלטה בבקשה זו ניתנה בחודש מרץ 2019, היינו לאחר למעלה משישה חודשים ממועד הגשת הבקשה. בעניין זה, קבע הנציב, שגה בית הדין, כאשר לא נתן החלטה לאלתר, אלא ביקש להמתין להחלטת הנציבות בתלונה הקודמת שהגישה האישה.
"כאשר מוגשת בקשת פסלות, אל לו לבית הדין לדון בבקשות אחרות של בעלי הדין, ועליו ליתן החלטה בבקשת הפסלות ללא דיחוי", קבע הנציב. "לא היה מקום להמתין להחלטת הנציב בתלונה הקודמת, וטוב היה עושה בית הדין, לוּ היה נותן החלטה בבקשת הפסלות מיד לאחר הגשתה, ללא קשר להחלטת הנציבות בתלונה אחרת שהוגשה".
התלונה נמצאה מוצדקת, הן בנוגע לשיהוי שחל במתן ההחלטה בבקשת הפסלות והן בפסיקת ההוצאות גם בגין הגשת תלונה קודמת לנציב תלונות הציבור על שופטים, שנדחתה על כל חלקיה.