בינה מלאכותית / צילום: שאטרסטוק
בעת שקראתי את מאמרה של יסמין יבלונקו ("עולם בלי קניין רוחני? הבינה המלאכותית משנה את עולם היזמות" - גלובס טק , 25-24 ביוני 2019), נתעורר בליבי החשש שהדברים שנכתבו בו עלולים לגרום לקורא לחשוב שהנה, הגיע הקץ לקניין הרוחני. אולם הרושם המתקבל, כאילו עוד רגע המערכות כבר לא יהיו מסוגלות להתמודד עם התהליכים המתפתחים בתחום הבינה המלאכותית, אין לו על מה להתבסס.
על מנת להעמיד את הדברים על דיוקם, בינה מלאכותית איננה סיפור חדש - העבודה עליה החלה כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. נכון הוא שבשנים האחרונות תחום זה צבר תאוצה בזכות האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים שאפשרו זאת. נכון גם שהיכולות החדשות הן גורם "משנה מצב". אולם הקינה על מות הפטנטים הקרב ובא אינה במקומה.
המצב שנוצר בעקבות התפתחות תחום הבינה המלאכותית איננו חדש או חריג, ודברים דומים קרו גם בעבר, כאשר טכנולוגיות משנות מצב פרצו לעולמנו - מבלי להביא לקריסתו. על מנת להבין את הדבר, קודם כל יש להתייחס למושגים בסיסיים ביותר במערכת הפטנטים, אשר לא באו לידי ביטוי במאמר והעדרם יצר תמונה מעוותת. עיקרון בסיסי הוא שפטנט אינו צריך להסביר את המנגנון או המדע העומדים מאחורי האמצאה - ולמעשה בדרך כלל ממש לא נכון ואף מזיק לעסוק בהסברים מסוג זה. כל שנדרש הוא לתאר את האמצאה בדרך שבעל מקצוע יוכל לבצעה, גם אם הוא איננו יודע בדיוק כיצד ומדוע הדבר פועל.
למי שעלול לחשוב שזאת מסקנה מקורית וחדשנית, אזכיר פסק דין של בית המשפט העליון של ארה"ב משנת 1911 שדן בסוגיה בעניין (220 U.S. 428 DIAMOND RUBBER COMPANY) אשר הסביר כי "כדי לספק את דרישות החוק, צריך רק לתת לעולם משהו חדש וללמדו איך להשתמש בו. אין זה עניינו של העולם אם העיקרון על פיו הדבר החדש פועל ברור או בלתי-ברור". הדברים פשוטים וברורים ואין צורך לסבך אותם כדי שייראו טוב יותר או כדי שאומרם ייחשב מתוחכם יותר.
למה דומה המצב של האמצאות בתחום הבינה המלאכותית? להנדסה גנטית. גם שם במקרים רבים האדם (הממציא) איננו מבצע את התהליכים במו-ידיו, אלא הם מתרחשים "מעצמם". כל מה שהוא עושה הוא להביא את המערכת לתנאים הדרושים לכך שמה שצריך לקרות יקרה. על ידי ערבוב החומרים הנדרשים ומתן תנאי סביבה נכונים, הוא מאפשר למערכת לייצר חומרים חדשים, לבנות או לשנות דנ"א, ולהפעיל "אינטליגנציה" ביולוגית הדרושה לקבלת התוצאה הרצויה. זה גם מה שקורה, למשל, כאשר מאמנים רשת נוירונים: דואגים להשתמש באלגוריתם הנכון וללמד אותו באמצעות הדוגמאות הנכונות, כדי לקבל את התוצאה הרצויה. אבל בשני המקרים הממציא אינו מי שמפעיל שיטות אלו במהלך התהליך והוא אינו שולט על התנהלותן, אלא הוא מי שיודע לשלב את המערכת בתמונה הגדולה לקבלת תוצאה סופית. קל לבלבל בין אמצאה לכלי שמביא אליה, כפי שקרה במאמר, אך יש להיזהר מאוד מלעשות כך.
כפי שמערכות הפטנטים למדו להתמודד עם אמצאות המבוססות על הנדסה גנטית, כך יש לצפות שהן ילמדו להתמודד עם אמצאות המנצלות את היכולות של הבינה המלאכותית. בדומה לאמרתו של מארק טווין, ההודעה על מותו של הקניין הרוחני הייתה מוקדמת מדי.
הכותב הוא דוקטור להנדסה, עורך פטנטים ונשיא קבוצת לוצאטו