הזעם ברחובות, הפספוסים בתיק רונאל פישר והטיפול בעבירות המין : מה יעלה בגורל מח"ש

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), שהוקמה לפני כמעט 30 שנה, הפכה בשבועות האחרונים לגוף שכולם אוהבים לשנוא, ובמידה מסוימת של צדק • האם הגיע היום שבו ייבחן מודל חדש לגוף שגם חוקר וגם תובע שוטרים

פעילות משטרה בעת מחאת יוצאי אתיופיה / צילום: רויטרס
פעילות משטרה בעת מחאת יוצאי אתיופיה / צילום: רויטרס

"אני מכיר היטב את הסיפור של הבחור יוצא אתיופיה שנורה על ידי שוטר... שלושה עדים אוביקטיביים שנקלעו למקום אמרו לנו שעמד בחור אתיופי עם סכין ביד. השוטר אמר לו 'תעצור', ופתאום, בלי אזהרה, הוא הרים את הסכין, 'וואחאד' סכין, ורץ לעבר השוטר... בעינינו זה היה ירי מוצדק, וסגרנו את התיק. אבל לא עזר שפרסמנו החלטה מסודרת. חברי כנסת התנפלו עלינו, ובעקבותיהם כלי תקשורת. כמי שמכיר את העובדות מקרוב, יש הבדל עצום, ולא רק בתיק הזה, בין המציאות לבין איך שהיא מוצגת".

את הדברים הללו אמר פרקליט המדינה שי ניצן, על האירוע שבו ירה שוטר למוות ביהודה ביאדגה, צעיר יוצא אתיופיה, בחודש ינואר בבת-ים. השוטר, ס', נחקר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) ובסופו של דבר, למרות התוצאה הטרגית הוחלט לסגור את התיק נגדו לאחר שהתברר כי פעל מתוך הגנה עצמית.

חצי שנה חלפה מאז הירי בביאדגה. ב-30 ביוני ירה קצין משטרה בסלומון טקה, צעיר יוצא אתיופיה מקרית חיים. הירי בטקה עורר סערה ומחאה עזה של יוצאי אתיופיה. האירוע שיחרר את כל השדים, מכל הבקבוקים. כמו במקרה של ביאדגה, אחד הגופים שסומן מיד כנושא באחריות ליחס הבעייתי של המשטרה אל יוצאי אתיופיה, הייתה מח"ש.

כמה מקרוביו של טקה טוענים, כי מח"ש מורחת את החקירה. בן דודו של טקה טען בראיון לאולפן Ynet, שהסיבה שלא פורסם תיעוד של האירוע ממצלמות האבטחה היא "כדי להצדיק את הירי, וכדי שהקצין לא ייחשף".

גם חלק מהפוליטיקאים מיהרו להפנות את הביקורת אל מח"ש. השר לביטחון פנים גלעד ארדן, הציע לערוך בדיקה איך משנים את המודל שבו עובדת המחלקה. "טענות הציבור מחייבות בדיקת ממשלה לגבי יעילות מח"ש והאמון שניתן לחקירותיה, ובני העדה האתיופית הם לא היחידים שחשים כך. כנראה, שחלק מחקירות של מח"ש הן לא אפקטיביות", אמר ארדן.

שר המשפטים אמיר אוחנה, הצהיר השבוע כי ייתכן שיש מקום להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת התנהלות מח"ש. "מכל עבר אנחנו שומעים על בעיית אמון קשה במח"ש. אלה לא רק יוצאי אתיופיה, זו בעיה חוצת מגזרים. אין זו אומר שהביקורת מוצדקת, ייתכן שהיא נובע מסיבות לא ענייניות - אך אם לא נבצע בדיקה יסודית, איך נדע לאתר את שורש בעיית אי האמון? על כן אני שוקל להורות על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט, כדי לאתר את שורש הבעיה ולקבל החלטות", אמר השר אוחנה. הנושא עלה גם בפגישה שערך ראש הממשלה בנימין נתניהו עם חלק מהשרים בעקבות האירועים.

תיקי מחש איך הם מתפתחים
 תיקי מחש איך הם מתפתחים

בעיית הסמכות: נבנתה ל"אירועים גדולים"

על הקמתה של מח"ש כגוף עצמאי שכפוף למשרד המשפטים ושמנותק מהמשטרה, הוחלט ב-1991. המחלקה החלה לפעול שנה לאחר מכן, כאשר בראשה עמד במשך יותר מעשור, עד 2003, עו"ד ערן שנדר, לימים פרקליט המדינה. שנדר מכנה את תהליך ההקמה של מח"ש כ"היריון מורכב שנמשך שנה".

"במסגרת ההיריון, השר לביטחון הפנים דאז משה שחל, ניסה לשכנע אותי ואת פרקליטת המדינה דורית ביניש, שמח"ש תיקח על עצמה גם חקירות של סוהרים בשירות בתי הסוהר. אבל אנחנו חשבנו שבכדי שמח"ש תצליח היא צריכה לקחת את הדברים במידה, והוחלט לוותר על חקירות השב"ס", אומר שנדר ל"גלובס".

במח"ש משרתים כיום 42 חוקרים, 17 תובעים פרקליטים, וכן עובדי מינהלה. בראש הארגון עומדת עו"ד קרן בר-מנחם, שהובאה למחלקה בתחילת 2018 מפרקליטות מחוז מרכז. משרד המשפטים מתגאה בכך שמח"ש היא "מחלקה ייחודית, המתאפיינת בשילוב דיסציפלינות מקצועיות שונות (עבודת פרקליטות, מודיעין, חקירות)".

אלא שהפעילות של מח"ש מוגבלת. למשל, היא אינה מוסמכת לדון בכל תלונה על אלימות או התנהגות לא הולמת של שוטר - אלא רק באירועים החמורים ביותר. זוהי נקודת כשל מהותית, שנגיע אליה בהמשך. מח"ש מוסמכת לחקור חשדות לעבירות שבוצעו בידי שוטרים ושהעונש עליהן עולה על שנת מאסר אחת. המחלקה מוסמכת לחקור גם אזרחים החשודים בביצוע עבירה יחד עם אנשי משטרה, וכן חשדות הנוגעים לביצוע עבירות על ידי אנשי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) במהלך תפקידם.

במהלך 2017, השנה האחרונה שישנם נתונים לגביה, התקבלו במח"ש החלטות לגבי 641 תיקים שבהם נחקרו שוטרים באזהרה (בחלק מהתיקים נחקרו יותר משני שוטרים בכל תיק). לפי דוח הפרקליטות, רק ב-19% מהתיקים שנחקרו והתקבלה בהם החלטה, הוחלט על הגשת כתב אישום והעמדה של השוטר לדין פלילי. במילים אחרות, ב-81% מהמקרים לא הוגש כתב אישום פלילי, על פי החלוקה הבאה: ב-30% מהמקרים התיק נסגר מחוסר ראיות; 16% מהתיקים נסגרו בעילה של חוסר אשמה. כ-15% מהתיקים נסגרו בנימוק ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין"; ב-2% הוחלט על גניזת התיק בכפוף לעמידה בתנאי הסדר מותנה שנערך עם השוטר שנחקר; ב-18% מהתיקים הוחלט על העמדה לדין משמעתי והעברת הטיפול למחלקת המשמעת במשטרה.

בשנת 2017 התקבלו בבתי המשפט ברחבי הארץ 103 פסקי דין בתיקי מח"ש. 85% מהתיקים הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית, או בקביעה שהעבירה בוצעה ללא הרשעה. 3% מהתיקים הסתיימו בזיכוי. 11% מהתיקים הסתיימו בהחלטה אחרת - העברת התיק למישור משמעתי, עיכוב הליכים, ביטול אישום בהסכמה, ועוד.

פסקי דין בתיקי מחש
 פסקי דין בתיקי מחש

הסניגוריה הציבורית ציינה ביולי 2018 כי בשנה החולפת היא הגישה למח"ש 251 תלונות של טענות לאלימות שוטרים, שיעור המהווה עלייה של כ-25% לעומת היקף התלונות שהוגשו בשנת 2016. מתוך כלל התלונות שהוגשו, 145 תלונות נגנזו מעילות שונות (רובן מבלי שהתקיימה כלל חקירה), ורק בשבע תלונות התקיימה חקירה שבסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי.

באפריל 2017 חשף גם דוח של מבקר המדינה, שרוב התיקים במח"ש נסגרים בשלבי הטיפול המקדמיים, ורק במיעוטם היא מחליטה לחקור שוטרים באזהרה ולהעמידם לדין פלילי או משמעתי. הדוח ציין, כי בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול. "ממצאיו של דוח זה מצביעים על כך שהטיפול המערכתי בנושא זה סובל מבעיה יסודית - רוב התלונות והמידע המתקבלים אינם נבחנים בכל המישורים הרלוונטיים ובדגש על המישור הפיקודי", נכתב בדוח המבקר. לפי הדוח, "תוצאה זו נובעת ממבנה מערך הטיפול, שבו מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד; ואילו המשטרה מטפלת רק בתיקים המועברים אליה, עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי.

בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול בעיקר במישור הפיקודי. בשנת 2015 למשל, נפתחו במח"ש 6,320 תיקים וכ-90% מהם נסגרו בשלבי הטיפול השונים, ולא הועברו לטיפול המשטרה".

עוד ציין מבקר המדינה, כי "החשש שלהחלטות על העמדה לדין של שוטרים יהיה אפקט מצנן על שוטרים שנדרשים להפעיל כוח במילוי תפקידם, והחשש שחשודים טופלים האשמות שווא על שוטרים, מניעים את מח"ש לנקוט משנה זהירות בבירור חשדות על התנהגות פסולה לכאורה של שוטרים. לעמדה זו יש השפעה מעשית על החלטותיה של מח"ש בעניין התלונות המועברות לטיפולה ובדבר סגירת התיקים".

מחלקת חקירות שוטרים - תעודת זהות
תפקיד: מח"ש מוסמכת לחקור חשדות לעבירות שבוצעו על ידי שוטרים ושהעונש עליהן עולה על שנת מאסר אחת. המחלקה מוסמכת לחקור גם אזרחים החשודים בביצוע עבירה יחד עם אנשי משטרה, וכן חשדות הנוגעים לביצוע עבירות על ידי אנשי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) במהלך תפקידם.
כפיפות: משרד המשפטים
ראש המחלקה: עו"ד קרן בר-מנחם
שנת הקמה: 1992
חוקרים: 42
תובעים: 17

בעיית השמיכה קצרה: עסוקה בעבירות מין

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, שעומדת בראש הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, אומרת שהכשל הגדול בטיפול בשוטרים הוא שהרבה מאוד תלונות נגד שוטרים לא מטופלות ונופלות בין הכיסאות, מאחר שלא בסמכות מח"ש לטפל בהן. "הטענה שלי היא, שמח"ש צריכה להרים את הדגל גם כשמגיעות אליה תלונות כאלה ולומר, 'אוקיי, זה לא בסמכותי, אבל אני מתכוונת לדאוג לכך שהן תטופלנה. נושאים שאמורים היו להיות מטופלים בתחום המשמעתי או הפיקודי על ידי המשטרה, לא מטופלים ומח"ש לא דואגת שזה יקרה".

בעיה נוספת שעליה מצביעה פלמור היא ש"בית הדין למשמעת של המשטרה, שאליו מופנות חלק מהתלונות ממח"ש, הוא גוף מאוד חלש, מוחלש, ומאוד אמפתי לשוטרים, וגם עליו צריך לשים זרקור כי הוא אמור לטפל בהרבה מאוד מקרים שבהם שוטרים מועלים בתפקידם".

פלמור מציינת, כי מאז 2015 הייתה מח"ש עסוקה מאוד בחקירות של ניצבים שנחשדו בעבירות מין, ולדבריה הדבר בא על חשבון חקירות של אלימות שוטרים. "אחת ההתחייבויות שקיבלתי מאורי כרמל (מפקד מח"ש לשעבר), הייתה להכניס פעילות שתחשוף תחנות משטרה שבהן יש שימוש מוגזם בכוח. עד היום זה לא נעשה, והייתי מצפה שמח"ש תזהה את תחנות המשטרה הבעייתיות כדי שהן יטופלו".
גורמים בכירים במח"ש שעמם שוחחנו מודים, שאין להם יכולת לעשות פילוחים של תחנות המשטרה הבעייתיות שיש בהן שוטרים אלימים. "אין מפקד תחנת משטרה שלא יודע מי השוטרים האלימים שלו. רוב השוטרים הם בסדר. אנחנו משקיעים משאבים כדי שבעתיד הקרוב יחסית, נוכל לבוא ולתת למשטרה נתונים ופילוחים לגבי התחנות הבעייתיות כדי שהם יוכלו לטפל בהן ברמה הפיקודית והמניעתית", אומרים הגורמים הבכירים במח"ש.

סנגור בכיר שמרבה לייצג שוטרים שנחקרים על ידי מח"ש, אומר ל"גלובס" ש"מח"ש זו מחלקה מוזרה שסובלת די בצדק מדימוי מקצועי ירוד משום שהיא עברה תהליך של 'איזרוח'". לדברי הסנגור, "פעם היו מגיעים למח"ש חבר'ה רציניים שהיו חוקרים במשטרה. היום מגיעים למח"ש כל מיני 'לפלפים', עורכי דין, משפטנים, שלוקח שנים להכשיר אותם להיות חוקרים מיומנים. אם אין לך רקע חקירתי, אז כשאתה בא לחקור את החוקרים - זו משימה בלתי אפשרית, שגם לחוקר משטרה מנוסה הייתה הרבה יותר קשה מאשר לחקור אדם רגיל".

במח"ש דווקא מתגאים בחוקרי היחידה. "אתה יודע איזה חוקרים ברמה יש במח"ש?", אמרו לנו גורמים בכירים במחלקה. "יש אצלנו אקדמאים, אנשים משכילים, קרמינולוגים, משפטנים. בחקירות מח"ש יש את הגיוון התעסוקתי הרחב ביותר. יש אצלנו צ'רקסים, דרוזים, מוסלמים, יוצאי אתיופיה (שניים מ-42 חוקרי מח"ש הם יוצאי העדה. ח',מ')".

דוגמה להתנהלות בעייתית של מח"ש אפשר למצוא גם בהחלטה שפרסם בתחילת השבוע, השופט דוד רוזן, נציב הביקורת על רשויות התביעה. רוזן מתח ביקורת נוקבת על מח"ש, לאחר שמבדיקת תלונה שהגיעה לשולחנו עלה כי מח"ש הפקיעה מקצינה זוטרה את הזכות להגיש ערר על סגירת תיק החקירה. תיק שנפתח בעקבות תלונה שהיא הגישה נגד קצין בכיר, סנ"צ ברוך גולדמן, בטענה כי עבר עבירות פליליות.

קו פרשת המים של מח"ש: תיק רונאל פישר

הכישלונות של מח"ש הם לא רק בהיבט של החקירות. גם כאשר המחלקה מצליחה להשיג די ראיות להגשת כתבי אישום, נראה שלעיתים היא מתקשה מאוד בניהול התיקים ודווקא בתיקי הדגל החשובים ביותר שלה, היא נוחלת מפלות בבתי המשפט. הדוגמה הבולטת ביותר לחידלון של מח"ש בהיבט הזה היא תיק פרשת רונאל פישר וערן מלכה.

מח"ש חקרה ובהמשך הופקדה על ניהול תיק פישר, המואשם במתן שוחד לקצין המשטרה לשעבר ערן מלכה, בתמורה לקבלת מידע חסוי ממלכה על חקירות שבהן היו מעורבים לקוחות של פישר. הפשעים של פישר ומלכה נחשפו בזכות אלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, שסירב לשתף פעולה עם פישר, והעדיף לדווח למשטרה על ההצעה המושחתת שקיבל ממנו. נאשמת בכירה נוספת בתיק היא רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז ת"א.

רונאל פישר / צילום: רפי קוץ
 רונאל פישר / צילום: רפי קוץ

משפט פרשת רונאל פישר מתנהל בעצלתיים כבר כמה שנים, בעיקר באשמת מח"ש. ביוני 2017, מתח שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים משה סובל, ביקורת חריפה, כמעט חסרת תקדים, על מח"ש. זה קרה כשהתברר ששנתיים אחרי הגשת כתב האישום בתיק פישר, מח"ש עדיין לא העבירה את כל חומרי החקירה להגנה. "אין לאפשר את המצב הבלתי נסבל שאליו נקלע ההליך, במיוחד בשלב שבו הוא מצוי, והגיעה העת להציב גבול באשר למועד השלמת החקירה", כתב השופט ואיים כי אם חקירתו של מלכה לא תתחדש תוך כמה ימים יהיה מקום לשקול את ביטול כתב האישום כולו.

החידלון של מח"ש בניהול תיק רונאל פישר הוביל לכך, שבסתיו 2018 מונה עו"ד דן בהט מפרקליטות מחוז ירושלים לעמוד בראש צוות התביעה בתיק, באקט שהוא הבעת אי-אמון בולטת ביכולת של מח"ש לנהל תיק בסדר הגודל הזה. המשפט ממשיך להתנהל בימים אלה. אולם, כפי שנחשף לאחרונה ב"גלובס", גם בהט יפרוש בקרוב מניהול התיק ויעבור להיות היועץ המשפטי של רשות העתיקות.

עו"ד בני כץ, שייצג את אלון חסן, אומר ש"המקרה של תיק פישר הוכיח שמח"ש לא מסוגלת לנהל תיקי ענק כאלה. אין לה את ההכשרה, אין לה את כוח האדם, ואין לה את היכולת". כץ טוען שהבעייתיות הכי גדולה של מח"ש היא מבנית. "בניגוד למשטרה ולפרקליטות, מח"ש היא גוף שגם חוקר וגם תובע. החוקרים והתובעים במח"ש יושבים ביחד באותו בניין, מתנהלים ביחד, אוכלים ביחד, ועושים הכול ביחד - וזאת התקלה הכי גדולה של המחלקה. החוקרים מתערבבים עם התובעים ולהיפך".

עם זאת, כץ מוסיף ואומר שבשנים האחרונות חלה מגמת שיפור גדולה במח"ש. "בוצע 'רכש' של הבאת שני קצינים מצטיינים מהמשטרה לניהול החקירות (סנ"צ דובי שרצר וסנ"צ גיל רותם) וכן רכש משמעותי בגיוס הפרקליטה קרן בר מנחם כראש מח"ש. כל אלו הביאו לשיפור משמעותי באיכות המחלקה וככל שיתמידו בכך יתכן ואף תהיה זו לגאווה באחד מן הימים".

מנגד, גורמים במח"ש טענו בפנינו שישנה הפרדה מספיקה בין החקירות והמודיעין לבין הפרקליטים, התובעים. "ההפרדה ביניהם היא מוחלטת. רובם כבר לא יושבים באותו בניין כי כשהצוות בצפון חוקר תיק אז הפרקליטים יושבים בירושלים. נכון שהם מכירים. אז מה? המבקרים הכי גדולים של החקירות הם התובעים שלנו".

תיק בולט נוסף שנוהל על ידי מח"ש והסתיים בכישלון, זמני לפחות, הוא תיק ניצב ניסו שחם. שחם, לשעבר מפקד מחוז ירושלים במשטרה, נחקר והועמד על ידי מח"ש לדין והואשם בגין עבירות של מירמה והפרת אמונים, מעשים מגונים, והטרדה מינית נגד 8 שוטרות. אולםבאפריל 2018, זיכה בית משפט השלום בתל אביב את שחם ממרבית האישומים נגדו והוא הורשע "רק" בביצוע עבירה אחת של מעשה מגונה בשוטרת. מח"ש ערערה על הכרעת הדין לביהמ"ש המחוזי. החלטה בערעור עדיין לא התקבלה.

כאשר אנחנו שואלים את הבכירים במח"ש למה נדמה שיש בארגון כל כך הרבה קלקולים, הם משיבים כי "אין אף ארגון בעולם שמתעסק עם כל כך הרבה תלונות וחקירות שהוא מושלם. גם לנו יש מה ללמוד ולהשתפר".

עם זאת, הבכירים במח"ש אומרים שחלק גדול מחוסר האמון בה נובע מכך שהציבור לא מכיר את עבודת המחלקה. "למשל, לאחרונה עלה לכותרות מקרה שבו צה"ל הדיח קצין שכינה חייל יוצא אתיופי 'כושי מסריח'. אם הייתה מוגשת תלונה כזו נגד קצין משטרה, מח"ש לא יכול היה לטפל בה כי אין לנו סמכות לעסוק בתלונות כאלה. אבל את הציבור זה לא מעניין, כי מבחינתו, ובצדק, אנחנו אמורים לשמור על השומרים".

הבכירים במח"ש מסכימים שיש צורך לשקם את אמון הציבור במחלקה. "גם אם הביקורת נגדנו מוצדקת רק בחלקה, אנחנו צריכים לבנות את אמון הציבור בנו. ולכן, בין היתר, אנחנו מזמינים אלינו את כל מי שרוצה לשבת ולדבר איתנו. בין שאלה יוצאי אתיופיה, אנשים מהמגזר הערבי, החרדי, או כל אחד אחר".

פחות מחמישית מהתלונות נגד שוטרים שנחקרות במח"ש מסתיימות בכתב אישום. זה נשמע מעט מאוד.
"מעל 30% מהתיקים שנחקרים אצלנו הולכים להליך פלילי או להליך משמעתי. בעיניי, זה נתון שמראה על הרבה מאוד עשייה. מתעסקים במה לא עשינו ולא במה שאנחנו כן עושים. צריך גם להזכיר שבמח"ש יש 42 חוקרים בכל רחבי הארץ. זו 'מח"ש הגדולה' שכולם מדברים עליה. אנחנו לא יכולים לטפל בכול. ועדיין, עושים עבודה משמעותית".

בוא נדבר רגע על הרעיון לערוך שינוי מבני במח"ש.
"זה מאוד קל להעביר ביקורת ולהגיד שצריך מודל חדש למח"ש. חוץ מכותרת שצריך מודל אחר, מישהו הציע הצעה רצינית? אף אחד. בארה"ב, המחלקה לחקירת שוטרים כפופה למפכ"ל, למשטרה. גם ברבות מארצות אירופה אלה יחידות שכפופות למשטרה. המודל הנוכחי בארץ של כפיפות מח"ש לפרקליטות הוא המודל הנכון. המבקרים הכי גדולים של המשטרה הם הפרקליטים. הביקורת על המבנה היא רדודה ולא מבוססת על עובדות".

"כשמזמינים ניידת משטרה לילד בכיתה ד'"

חזרה לאירועי הימים האלה. ההודעה האחרונה שהוציאה מח"ש על חקירת קצין המשטרה שירה למוות בסלומון טקה, מלמדת על הניסיון הכמעט נואש שלה לחצות בשלום את שדה המוקשים שבו היא צועדת. בפתח ההודעה הודגש, כי מנהלת מח"ש קרן בר-מנחם והמשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר, הביעו השתתפות בצערה העמוק של המשפחה. כן הודגשה החשיבות הרבה בקיום שיח עם בני המשפחה. בהמשך מסרה מח"ש, כי "הממצאים עד כה תומכים בטענה כי הקליע שגרם למותו של טקה פגע תחילה בקרקע". באותה נשימה כמעט הבהירה מח"ש, כי "החקירה נמשכת ולא ניתן עדיין לקבוע את המשמעות המשפטית של הדברים". גורמים במח"ש אמרו לנו ש"באמצעות ההודעה רצינו טיפה לעשות סדר ולהנמיך את גובה הלהבות".

עו"ד דב גלעד-כהן שייצג (ביחד עם עו"ד שגיא בלומנפלד) את ס', השוטר שירה בינואר ביהודה ביאדגה וגרם למותו, אומר ל"גלובס": "אני לא מקנא במח"ש, במנהלת בר-מנחם, ובחוקרים, שצריכים לטפל בחקירה של טקה. האירועים האלה מלווים בניצול ציני של עדה שלמה כדי ללבות יצרים בהיבט האתני. מח"ש נתונה ללחץ ציבורי בלתי אפשרי. בתוך כל זה היא צריכה להוביל חקירה אובייקטיבית".

אתה מטיל ספק בכך שמחאת יוצאי אתיופיה היא אותנטית?
"אני לחלוטין מסכים שהמשטרה נקטה בשיטור מפלה כלפי יוצאי אתיופיה. אבל לבוא ולומר שהשימוש הקיצוני בכוח של המשטרה בשני המקרים הללו, של ביאדגה ושל טקה, נבע מצבע העור שלהם - זה לא נכון בעיניי. כשייצגנו את השוטר ס' שירה בביאדגה, היינו עדים לאינסוף מידע 'פייק' שרץ ברשת לגבי האירוע. לצערי, אנחנו בעידן של 'חלאס עם העובדות'".

הבכירים במח"ש שעמם שוחחנו אומרים ש"הדבר היחיד שאנחנו יכולים להבטיח זה שחקירת השוטר שירה בטקה נעשית בצורה הכי נקייה שאפשר. אמרנו לחוקרים, 'תשתדלו להתנתק כמה שיותר מכל מה שקורה מסביב ותתמקדו בחקירה. אנחנו נהייה החסם ונתמודד עם הדברים שחיצוניים לחקירה'. החוקרים עובדים לילות כימים, ואנחנו עושים מאמץ לסיים את החקירה תוך כמה ימים, עד שבוע".

את מנהיגי מחאת יוצאי אתיופיה, הדיבורים על חקירות אובייקטיביות של מח"ש כנראה לא ישכנעו. את האמון שלהם איבדה מח"ש מזמן. ח"כ פנינה תמנו-שאטה (יש עתיד) אומרת ש"מח"ש הייתה אמורה להיות הכתובת ושומרת הסף במקום שבו יש פגיעה באזרחים בכלל וביוצאי אתיופיה בפרט. אבל מח"ש לא ממלאת את תפקידה".

לדברי תמנו-שאטה, "ילדים בני 12 נחקרים על ידי המשטרה רק כי עמדו ליד הסופר, ורק בשבוע שעבר הזמינו לילד בכיתה ד' ניידת משטרה. ברגע שאתה פונה עם סיפורים כאלה למח"ש, הם נסגרים. המסר שהקהילה מקבלת ממח"ש הוא 'אתם תקבלו מכות, אתם תספגו אלימות, ואם תתלוננו לא יקרה עם זה כלום. ב-90% מהמקרים שבהם אזרחים שמגישים תלונות נגד שוטרים מקבלים את התשובה: 'אתם טועים והשוטר צודק'. זה יוצר מצוקה אמיתית ומשבר אמון שסופו להתגלגל למראות שראינו בימים האחרונים". 

מייסד מח"ש: "לעולם לא תהיה למחלקה תדמית חיובית. הביקורת עליה נובעת מבורות"

האיש שאולי מזוהה ביותר עם מח"ש הוא פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד ערן שנדר. שנדר הקים את המחלקה בתחילת שנות ה-90, ועמד בראשה במשך יותר מעשור. שנדר לא מופתע מהביקורת על מח"ש שמגיעה לשיא בימים האחרונים.

"למח"ש לעולם לא יכולה להיות תדמית חיובית", אומר שנדר ל"גלובס". "אם מח"ש מצליחה להביא ראיות להעמדה לדין של שוטר, אז היא נתפסת לשלילה על ידי השוטרים. וככל שאין די ראיות והתיק נגד שוטר נסגר - אם בגלל קשר השתיקה של שוטרים או מסיבות אחרות, מח"ש נתפסת בצורה שלילית על ידי המתלוננים. זה לא ישתנה".

עו"ד ערן שנדר / צילום: אריאל ירוזלימסקי
 עו"ד ערן שנדר / צילום: אריאל ירוזלימסקי

שנדר אומר שהמקור לחלק גדול מהביקורת על מח"ש נובע מבורות. "אנשים לא יודעים מה מח"ש חוקרת. מח"ש לא חוקרת קללות של שוטרים, ולא התנהגות בלתי הולמת של שוטרים - זה לא בסמכותה. מח"ש מוסמכת לדון רק בתיקים של חשד לעבירות שהעונש עליהן הוא מעל שנת מאסר".

שנדר מציין, כי "ההצלחות של מח"ש הן בסופו של דבר עצובות, כי השוטרים אמורים להיות הטובים והעבריינים הרעים. ואילו אצל מח"ש, כתפיסת עולם בסיסית, אין טובים ורעים. כששוטר, אפילו הוא המפכ"ל, עובר על החוק - אז הוא צריך לעמוד לדין, ומח"ש חקרה כבר מפכ"לים וניצבים וחקרה שוטרים זוטרים. העבודה של מח"ש שוברת תבניות וזה מוציא גם שם רע. מח"ש פועלת בעולם מסובך שאי אפשר להבין אותו כשמסתכלים עליו בהסתכלות שטחית עם הפרחת סיסמאות של אינטרסנטים. זה גוף שצריך לחזק, לא להתקיף אותו".

הדו"ח האחרון של הפרקליטות מגלה כי רק ב19% מהתיקים שנחקרו במח"ש, הוחלט על הגשת כתב אישום נגד השוטר החשוד. למה כל כך קשה להשיג ראיות נגד שוטרים שפשעו?
"יש במשטרה קשר שתיקה שאין במקומות אחרים. כששני שוטרים משרתים ביחד במשך שנים, ואחד מהם חוטף באירוע אחד את הג'ננה וסוטר לאזרח בגלל שדיבר אליו לא יפה, אז השוטר השני לא ימהר להעיד נגדו. הוא יעדיף כנראה לומר שבדיוק הסתכל לצד השני ולא ראה את האירוע. כי אם הוא יעיד נגדו אז הוא לא יוכל יותר לעולם לעבוד איתו, ובדרך כלל גם לא יוכל לעבוד באותה תחנת משטרה. קשר השתיקה במשטרה הוא מכשול רציני להשגת ראיות".

שנדר מוסיף ואומר, ש"יש הרבה מאוד עבריינים שישמחו להפליל שוטרים. נניח פורצים שנתפסים, עלולים להאשים את השוטרים שתפסו אותם שהם נהגו כלפיהם באלימות בתקווה שזה יסייע להם להתחמק מאימת הדין. מח"ש צריכה להתנועע בזירה שהיא שונה מזירה של חקירת משטרה רגילה, שבה קשר השתיקה הוא לא כל כך חזק".

אני לא רואה קבלת אחריות של מח"ש, של המשטרה, גם על אירועים שבהם ברור שהם טעו.
"אחד הדברים שמפריעים לי כשאני קורא הודעות דוברות מצד גורמים ממשלתיים, זה שהמילים 'טעינו', 'פישלנו', לעולם לא יופיעו בהן. בתקופתי ובכל תקופה אחרת - המשטרה, הפרקליטות, פישלו מדי פעם. כל מוסד שעובד עושה גם טעויות. הבעיה מתחילה כשמנסים למרוח את הטעויות בהודעות דוברות מטופשות".

לדוגמה?
"לדוגמה, כשהמפכ"ל אומר בהתרסה על אדם ששוטר שבר לו רגל במהלך הפגנה, ש'בחיים לא ראית בן אדם עם שבר שיכול ללכת', או כשהשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, לוקח אג'נדה פוליטית ומכסח את מח"ש כאילו היא אחראית לכל האירועים השליליים שקורים".

חלק גדול מהחקירות נגד שוטרים עוסקות בהתנהגות שלהם כלפי ערבים וכלפי ויצאי אתיופיה.
"צריך לזכור שמח"ש שוחה כאן נגד הזרם. נכון שמי שנפגע מפעולת שיטור הם בדרך כלל לא אנשים ממצב סוציו-אקונומי גבוה. לא מרצים באוניברסיטה ולא אנשי עסקים עשירים. אבל מח"ש נבנתה כדי שתוכל לטפל בחקירות כאלה. האם יש היום במח"ש חוקרים מספיק טובים כדי לבצע חקירות כאלה? אני מקווה שכן".

יש כל מיני רעיונות להוציא את מח"ש ממשרד המשפטים. מה דעתך עליהם?
"אנחנו נמצאים בעידן שבו מאוד אופנתי להתקיף את הפרקליטות. מצמרת הממסד הפוליטי, החל בראש הממשלה, המשך בשריו, ובכלל זה גם השר לביטחון פנים, והלאה. מאוד קל לבוא בטענות לשליח, במקום לטפל במהות. אני מזכיר שמח"ש נכנסת לפעולה לאחר שהאירועים שעליהם יש ביקורת כבר התרחשו. כשאתה שוקל מה גורלו של גוף כמו מח"ש, אתה צריך לשאול מה האלטרנטיבה. אני לא מוצא אלטרנטיבה יותר טובה. כשמח"ש הייתה בתוך המשטרה - חקירות טויחו. המודל הנוכחי הוא נכון בעיניי. המתקפות הן מטעמים זרים".