גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התרומה של סדרות הדוקו-פשע לדיון המשפטי

גם במשטרה, בפרקליטות ובשופטים צריך להטיל ספק

1.

מערכת אכיפת החוק הפלילי בישראל, זו שתפקידה לאתר חשודים בעבריינות, לחקור אותם עד בירור האמת, להעמידם לדין, ובמידת הצורך להרחיק אותם מהחברה, היא מוגבלת. כל כך מוגבלת עד שלפעמים רק מקריות, טיפשות, או חוסר מזל, יכולים להפריד בין הרשעה של אדם ברצח ושליחתו למאסר עולם, לבין הישארותו חופשי.

קחו למשל את פרשת עמוס ברנס. ברנס הורשע ב-1976 ברצח החיילת רחל הלר, נשלח למאסר עולם, ריצה תשע שנות מאסר, ולא חדל עד יומו האחרון לזעוק כי הוא חף מפשע. בימים אלה משודרת בערוץ 8 הסדרה "צל של אמת - רוצח כביש החוף", שעוסקת בין היתר בפרשת ברנס. הסדרה מחזירה למרכז הבמה, ובדרך משכנעת למדי, את התיאוריה של קצין המשטרה המנוח, עזרא גולדברג, בדבר חפותו של ברנס.

לפי אותה תיאוריה, הלר נרצחה על-ידי רוצח סדרתי שאנס ורצח כמה נשים לאורך כביש החוף, ובשיטה שהיא דומה לאופן שבו נרצחה הלר. יוצרי הסדרה "צל של אמת", יותם גנדלמן, ארי פינס, ומיקה תימור, הלכו אפילו יותר רחוק והם מצביעים על שלמה חליווה, שמרצה מאסר בגין רצח אורלי דובי, כמי שאחראי לסדרת מעשי הרצח, כולל זה של הלר.

אני לא יודע מי רצח את הלר. אבל נבירה בתולדות פרשת ברנס מעלה כי החשד שברנס רצח את הלר, עלה לאחר שהוא עצמו פנה למשטרה וביקש לסייע לה בחקירה. אם ברנס לא היה מתנדב לסיוע לחקירה, סביר להניח שהוא אפילו לא היה נחקר בחשד לרצח. עוד מתברר שבחקירתו העלה ברנס טענת אליבי שחוקריו לא האמינו לה.

ברנס טען, שבשעת הרצח הוא נסע ביחד עם שניים מחבריו באוטובוס בחיפה. אחד מהחברים, מקס בוחבוט, אמר שהוא אינו זוכר את הנסיעה, אך חבר שני העיד שהוא אכן שהה באוטובוס עם ברנס באותו היום ובאותה השעה. לו רק היה בוחבוט זוכר את אותה נסיעה, כמו החבר השני, ברנס היה עשוי לצאת זכאי. אגב, שמו של החבר שסיפק את עדות האליבי לטובת ברנס (אתם יושבים?), "ישראל קפקא". היש קפקאי מזה? 

"צל של אמת" היא חלק מז'אנר הדוקו-פשע שהלך והולך ותופס תאוצה בארץ ובעולם. אחת הסיבות לכך שאנחנו נמצאים ככל הנראה ב"תור הזהב" של הדוקו-פשע היא, שהסדרות הללו בוחנות מעשי פשע שהתרחשו בימים של טרום האינטרנט, הטלפונים החכמים, בדיקות הדנ"א, ורישות המדינה במצלמות אבטחה. הפיתוחים הטכנולוגיים נתנו למשטרה ולפרקליטות, וגם ליוצרי הטלוויזיה, כלים חדשניים לפיצוח מקרי פשע. ובמילים אחרות, הם מפחיתים מהמוגבלות של מערכת המשפט הפלילי, שעליה דיברתי.

באופן די אירוני, מראה הסדרה "צל של אמת" כיצד הרצח אורלי דובי על-ידי חליווה פוענח בזכות גרגירי חול כרומייט שנמצאו על מעילו של חליווה וגם בזירת הרצח. סביר להניח שהיום ראיה כזאת לא הייתה מספיקה כדי לבסס את אשמתו של חשוד ברצח. עם זאת, היום יכולה הייתה המשטרה לעשות שימוש בממצאי דנ"א באיכונים של טלפונים ניידים, ובצילומים של מצלמות אבטחה ממסלול המעקב של הרוצח.

הז'אנר הזה, של הדוקו-פשע, אינו נטול בעיות כי הוא משתמש בכלים שאינם משפטיים טהורים לניתוח מקרי פשע. ובנוסף, לכמעט כל מעשה פשע חמור שהסתיים בהרשעה בבית המשפט, אפשר לייצר נרטיב אלטרנטיבי שמעורר ספק בהרשעה, באמצעות כלים טלוויזיוניים או קולנועיים. יצירות כמו "צל של אמת" שעסקה בסיבוב הקודם ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל, עלולות להביא לירידה באמון הציבור במערכת המשפט. אמון שהוא קריטי לפעולתה.  

ולמרות זאת, אני חובב של ז'אנר הדוקו-פשע כשהיצירה איכותית. ראשית, משום שהיוצרים של הסדרות הללו הם ישרים ולעתים גם חכמים לא פחות מהחוקרים, הפרקליטים, והשופטים ששלחו את אותם אנשים למאסר. ושנית, כי מערכת המשפט הפלילי היא מוגבלת, וכמו כל מערכת היא עושה טעויות. יש כנראה אנשים חפים מפשע שיושבים גם היום במאסר, ושללא לחץ ציבורי, יינמקו בכלא. בודהה אמר "הטל ספק בכול" - וצדק. גם במשטרה, בפרקליטות ובשופטים צריך להטיל ספק, וראוי לעורר שאלות בנוגע להחלטותיהם. הביקורת והטלת הספק גם ייאלצו אותם להשתפר. 

2. חמש דרגות להמתה

מוגבלות נוספת של מערכת המשפט, שסוף-סוף הגיעה אל קיצה השבוע, הייתה שהמחוקק לא נתן לה די כלים לערוך הבחנה בין מקרי פשע שונים, שמסתיימים במוות של אדם. עד השינוי השבוע, עבירות של גרימת מוות התחלקו לשלוש רמות בלבד - רצח, הריגה וגרם מוות ברשלנות.

שלשום, ביום רביעי, נכנסו לתוקפם תיקונים לחוק שיצרו חמש קטגוריות לעבירות המתה:

א. רצח בנסיבות מחמירות - למשל, כשהמעשה מבוצע ממניע גזעני או עוין כלפי ציבור מסוים, בנסיבות טרור, תוך התאכזרות מיוחדת לקורבן, כלפי ילד או חסר ישע אחר, או תוך סיכון אנשים נוספים. במקרים כאלה, העונש שיוטל על הנאשם הוא מאסר עולם כעונש חובה. 

ב. רצח "רגיל" - שנעשה בכוונה או באדישות, והעונש בגינו הוא עד מאסר עולם. ברצח "רגיל" ניתן יהיה להרשיע, למשל, במקרים של דקירה למוות במהלך קטטה, או זריקת אבן קטלנית - אירועים שנפלו עד היום לקטגוריה של "הריגה".  

ג. העבירה הבאה במדרג עבירות ההמתה: "המתה בנסיבות אחריות מופחתת" - למשל, המתה שנעשית עקב התעללות נמשכת, כשהמבצע היה נתון במצב של מצוקה נפשית (כמו למשל המקרה של כרמלה בוחבוט, שירתה למוות בבעל שהתעלל בה במשך שנים ארוכות), או אם נטילת החיים נעשתה בעקבות התגרות בנאשם באופן שהתקשה לשלוט בעצמו.    

ד. העבירות הפחותות ביותר במדרג עבירות ההמתה הן: "המתה בקלות דעת" - במקרה שלא הייתה כוונה לפגוע, אך ניתן היה לצפות לתוצאה כזו. למשל, בתאונות חמורות;

ה. ולבסוף, עבירה של "גרם מוות ברשלנות", כפי שהיה קיים עד היום. 

המצב החוקי שהיה קיים עד היום גרם לא אחת לעוול למשפחות הקורבנות, והביא לכך שעבריינים שלקחו חיי אדם בנסיבות קשות, הורשעו בעבירה מופחתת של הריגה ולא ברצח. אחד המקרים שפורסמו בתקשורת היה האירוע של בן גניש, שדקר למוות את יפתח גריידי, באפריל 2014. אחרי עימות בין שתי חבורות במועדון ברעננה, הלך גניש למטבח המועדון, הצטייד בסכין קצבים ובמזלג גריל באורך 20 סנטימטר, וחזר אל זירת העימות.

על אף שחבריו הזהירו אותו לבל יעשה זאת, גניש נעץ את הסכין בחוזקה בגריידי, באופן שהביא למותו. גניש ברח מזירת הרצח והסגיר את עצמו לאחר יותר מיממה. גניש הורשע בהסדר טיעון בעבירה של הריגה בלבד, ונגזרו עליו 15 שנות מאסר. אם גניש היה מבצע את המעשה היום, יש להניח שהוא היה מורשע ברצח "רגיל" ולא בהריגה "בלבד".

3. פסק הדין שאינו נגמר

בשבוע שעבר פרש שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, לגמלאות. כמיטב המסורת, דרורי בחר לפרסם כאקורד הסיום לקריירה שלו, פסק דין בתיק מרכזי במיוחד. דרורי פסק, שהרשות הפלסטינית אחראית ל-17 פיגועים מימי האינתיפאדה השנייה, גם לאלה שבוצעו על-ידי החמאס והג'יהאד האסלאמי. אכן פסיקה חשובה. מה חבל שרק מעטים, אם בכלל, יקראו אותה. שכן פסק הדין של דרורי משתרע על פני לא פחות מ-1,254 עמודים! 

השופט משה דרורי / צילום: לשכת עורכי  הדין

הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, כתב פעם בסופה של אחת מהחלטותיו: "צר לי על אורך היתר של פסק הדין, אך לא עמד לרשותי זמן מספיק כדי לכתוב פסק דין קצר יותר". האם גם דרורי התנצל על אורכו של פסק דין? אין לי מושג. לא היה לי די זמן לקרוא אותו עד סופו.

עוד כתבות

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס