גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התרומה של סדרות הדוקו-פשע לדיון המשפטי

גם במשטרה, בפרקליטות ובשופטים צריך להטיל ספק

1.

מערכת אכיפת החוק הפלילי בישראל, זו שתפקידה לאתר חשודים בעבריינות, לחקור אותם עד בירור האמת, להעמידם לדין, ובמידת הצורך להרחיק אותם מהחברה, היא מוגבלת. כל כך מוגבלת עד שלפעמים רק מקריות, טיפשות, או חוסר מזל, יכולים להפריד בין הרשעה של אדם ברצח ושליחתו למאסר עולם, לבין הישארותו חופשי.

קחו למשל את פרשת עמוס ברנס. ברנס הורשע ב-1976 ברצח החיילת רחל הלר, נשלח למאסר עולם, ריצה תשע שנות מאסר, ולא חדל עד יומו האחרון לזעוק כי הוא חף מפשע. בימים אלה משודרת בערוץ 8 הסדרה "צל של אמת - רוצח כביש החוף", שעוסקת בין היתר בפרשת ברנס. הסדרה מחזירה למרכז הבמה, ובדרך משכנעת למדי, את התיאוריה של קצין המשטרה המנוח, עזרא גולדברג, בדבר חפותו של ברנס.

לפי אותה תיאוריה, הלר נרצחה על-ידי רוצח סדרתי שאנס ורצח כמה נשים לאורך כביש החוף, ובשיטה שהיא דומה לאופן שבו נרצחה הלר. יוצרי הסדרה "צל של אמת", יותם גנדלמן, ארי פינס, ומיקה תימור, הלכו אפילו יותר רחוק והם מצביעים על שלמה חליווה, שמרצה מאסר בגין רצח אורלי דובי, כמי שאחראי לסדרת מעשי הרצח, כולל זה של הלר.

אני לא יודע מי רצח את הלר. אבל נבירה בתולדות פרשת ברנס מעלה כי החשד שברנס רצח את הלר, עלה לאחר שהוא עצמו פנה למשטרה וביקש לסייע לה בחקירה. אם ברנס לא היה מתנדב לסיוע לחקירה, סביר להניח שהוא אפילו לא היה נחקר בחשד לרצח. עוד מתברר שבחקירתו העלה ברנס טענת אליבי שחוקריו לא האמינו לה.

ברנס טען, שבשעת הרצח הוא נסע ביחד עם שניים מחבריו באוטובוס בחיפה. אחד מהחברים, מקס בוחבוט, אמר שהוא אינו זוכר את הנסיעה, אך חבר שני העיד שהוא אכן שהה באוטובוס עם ברנס באותו היום ובאותה השעה. לו רק היה בוחבוט זוכר את אותה נסיעה, כמו החבר השני, ברנס היה עשוי לצאת זכאי. אגב, שמו של החבר שסיפק את עדות האליבי לטובת ברנס (אתם יושבים?), "ישראל קפקא". היש קפקאי מזה? 

"צל של אמת" היא חלק מז'אנר הדוקו-פשע שהלך והולך ותופס תאוצה בארץ ובעולם. אחת הסיבות לכך שאנחנו נמצאים ככל הנראה ב"תור הזהב" של הדוקו-פשע היא, שהסדרות הללו בוחנות מעשי פשע שהתרחשו בימים של טרום האינטרנט, הטלפונים החכמים, בדיקות הדנ"א, ורישות המדינה במצלמות אבטחה. הפיתוחים הטכנולוגיים נתנו למשטרה ולפרקליטות, וגם ליוצרי הטלוויזיה, כלים חדשניים לפיצוח מקרי פשע. ובמילים אחרות, הם מפחיתים מהמוגבלות של מערכת המשפט הפלילי, שעליה דיברתי.

באופן די אירוני, מראה הסדרה "צל של אמת" כיצד הרצח אורלי דובי על-ידי חליווה פוענח בזכות גרגירי חול כרומייט שנמצאו על מעילו של חליווה וגם בזירת הרצח. סביר להניח שהיום ראיה כזאת לא הייתה מספיקה כדי לבסס את אשמתו של חשוד ברצח. עם זאת, היום יכולה הייתה המשטרה לעשות שימוש בממצאי דנ"א באיכונים של טלפונים ניידים, ובצילומים של מצלמות אבטחה ממסלול המעקב של הרוצח.

הז'אנר הזה, של הדוקו-פשע, אינו נטול בעיות כי הוא משתמש בכלים שאינם משפטיים טהורים לניתוח מקרי פשע. ובנוסף, לכמעט כל מעשה פשע חמור שהסתיים בהרשעה בבית המשפט, אפשר לייצר נרטיב אלטרנטיבי שמעורר ספק בהרשעה, באמצעות כלים טלוויזיוניים או קולנועיים. יצירות כמו "צל של אמת" שעסקה בסיבוב הקודם ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל, עלולות להביא לירידה באמון הציבור במערכת המשפט. אמון שהוא קריטי לפעולתה.  

ולמרות זאת, אני חובב של ז'אנר הדוקו-פשע כשהיצירה איכותית. ראשית, משום שהיוצרים של הסדרות הללו הם ישרים ולעתים גם חכמים לא פחות מהחוקרים, הפרקליטים, והשופטים ששלחו את אותם אנשים למאסר. ושנית, כי מערכת המשפט הפלילי היא מוגבלת, וכמו כל מערכת היא עושה טעויות. יש כנראה אנשים חפים מפשע שיושבים גם היום במאסר, ושללא לחץ ציבורי, יינמקו בכלא. בודהה אמר "הטל ספק בכול" - וצדק. גם במשטרה, בפרקליטות ובשופטים צריך להטיל ספק, וראוי לעורר שאלות בנוגע להחלטותיהם. הביקורת והטלת הספק גם ייאלצו אותם להשתפר. 

2. חמש דרגות להמתה

מוגבלות נוספת של מערכת המשפט, שסוף-סוף הגיעה אל קיצה השבוע, הייתה שהמחוקק לא נתן לה די כלים לערוך הבחנה בין מקרי פשע שונים, שמסתיימים במוות של אדם. עד השינוי השבוע, עבירות של גרימת מוות התחלקו לשלוש רמות בלבד - רצח, הריגה וגרם מוות ברשלנות.

שלשום, ביום רביעי, נכנסו לתוקפם תיקונים לחוק שיצרו חמש קטגוריות לעבירות המתה:

א. רצח בנסיבות מחמירות - למשל, כשהמעשה מבוצע ממניע גזעני או עוין כלפי ציבור מסוים, בנסיבות טרור, תוך התאכזרות מיוחדת לקורבן, כלפי ילד או חסר ישע אחר, או תוך סיכון אנשים נוספים. במקרים כאלה, העונש שיוטל על הנאשם הוא מאסר עולם כעונש חובה. 

ב. רצח "רגיל" - שנעשה בכוונה או באדישות, והעונש בגינו הוא עד מאסר עולם. ברצח "רגיל" ניתן יהיה להרשיע, למשל, במקרים של דקירה למוות במהלך קטטה, או זריקת אבן קטלנית - אירועים שנפלו עד היום לקטגוריה של "הריגה".  

ג. העבירה הבאה במדרג עבירות ההמתה: "המתה בנסיבות אחריות מופחתת" - למשל, המתה שנעשית עקב התעללות נמשכת, כשהמבצע היה נתון במצב של מצוקה נפשית (כמו למשל המקרה של כרמלה בוחבוט, שירתה למוות בבעל שהתעלל בה במשך שנים ארוכות), או אם נטילת החיים נעשתה בעקבות התגרות בנאשם באופן שהתקשה לשלוט בעצמו.    

ד. העבירות הפחותות ביותר במדרג עבירות ההמתה הן: "המתה בקלות דעת" - במקרה שלא הייתה כוונה לפגוע, אך ניתן היה לצפות לתוצאה כזו. למשל, בתאונות חמורות;

ה. ולבסוף, עבירה של "גרם מוות ברשלנות", כפי שהיה קיים עד היום. 

המצב החוקי שהיה קיים עד היום גרם לא אחת לעוול למשפחות הקורבנות, והביא לכך שעבריינים שלקחו חיי אדם בנסיבות קשות, הורשעו בעבירה מופחתת של הריגה ולא ברצח. אחד המקרים שפורסמו בתקשורת היה האירוע של בן גניש, שדקר למוות את יפתח גריידי, באפריל 2014. אחרי עימות בין שתי חבורות במועדון ברעננה, הלך גניש למטבח המועדון, הצטייד בסכין קצבים ובמזלג גריל באורך 20 סנטימטר, וחזר אל זירת העימות.

על אף שחבריו הזהירו אותו לבל יעשה זאת, גניש נעץ את הסכין בחוזקה בגריידי, באופן שהביא למותו. גניש ברח מזירת הרצח והסגיר את עצמו לאחר יותר מיממה. גניש הורשע בהסדר טיעון בעבירה של הריגה בלבד, ונגזרו עליו 15 שנות מאסר. אם גניש היה מבצע את המעשה היום, יש להניח שהוא היה מורשע ברצח "רגיל" ולא בהריגה "בלבד".

3. פסק הדין שאינו נגמר

בשבוע שעבר פרש שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, לגמלאות. כמיטב המסורת, דרורי בחר לפרסם כאקורד הסיום לקריירה שלו, פסק דין בתיק מרכזי במיוחד. דרורי פסק, שהרשות הפלסטינית אחראית ל-17 פיגועים מימי האינתיפאדה השנייה, גם לאלה שבוצעו על-ידי החמאס והג'יהאד האסלאמי. אכן פסיקה חשובה. מה חבל שרק מעטים, אם בכלל, יקראו אותה. שכן פסק הדין של דרורי משתרע על פני לא פחות מ-1,254 עמודים! 

השופט משה דרורי / צילום: לשכת עורכי  הדין

הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, כתב פעם בסופה של אחת מהחלטותיו: "צר לי על אורך היתר של פסק הדין, אך לא עמד לרשותי זמן מספיק כדי לכתוב פסק דין קצר יותר". האם גם דרורי התנצל על אורכו של פסק דין? אין לי מושג. לא היה לי די זמן לקרוא אותו עד סופו.

עוד כתבות

יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית / צילום: דובר צה''ל

אחרי שעות של חיפושים נרחבים: האלופה יפעת תומר-ירושלמי אותרה

במשך שעות חיפשו כוחות הצלה רבים את הפצ"רית היוצאת אחרי שלא יצרה קשר עם משפחתה מאז שעות הבוקר ● רכבה אותר נטוש ומונע בחוף הצוק בתל אביב, ומכתב שנמצא בו גרר חשש כבד לחייה ● לאחר שעות של דאגה, המשטרה עדכנה שהאלופה יפעת תומר-ירושלמי "נמצאה בריאה ושלמה" ● ביום שישי האחרון הגישה מכתב התפטרות ובו הודתה שאישרה את הדלפת הסרטון משדה תימן

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

דיבידנד העתק שחילקה הפניקס והקפיץ את רשות שוק הון

ברשות מתנגדים להחלטה של חברת הביטוח לחלק לחברת האם הציבורית נכסים בהם החזיקה בהיקף של 1.4 מיליארד שקל ● ברשות טוענים: ההחלטה יוצרת מצב של ניגוד עניינים, תוך ניסיון לחמוק מפיקוח ● הפניקס: "החלוקה בוצעה ללא דופי, בהתאם להוראות הדין"

מהפכת ימי המסחר מתקרבת / צילום: שלומי יוסף

"לא אכפת לי ימי הולדת או ימי נישואים, אף אחד לא יוצא": אחד השינויים הגדולים בשוק ההון מגיע

בעוד חודשיים בדיוק תעבור הבורסה בתל אביב שינוי היסטורי: שבוע המסחר יתחיל ביום שני ויימשך עד יום שישי ● אבל שבועות ספורים לפני המהלך, בבתי ההשקעות בבנקים ובקרב הגופים המוסדיים משדרים מסרים סותרים ● בעוד שחלק כבר הודיעו לעובדים על עצירת חופשות והחלו להיערך במרץ, אחרים צופים יום מסחר מנומנם ביום שישי ומחכים לראות את הנולד ● גלובס שוחח עם האנשים שיובילו את מהפכת ימי המסחר בת"א

מימין: אבישי אברהמי, ריצ'רד פרנסיס, לירון אייזנמן / צילום: אלן צצקין, אלעד מלכה, ברצי גולדבלט

הישראלית שקפצה בעקבות שיתוף פעולה עם פייפאל, וזו שצנחה בשיעור דו־ספרתי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● מניית פלטפורמת בניית האתרים Wix קפצה בכ-7% בעקבות שיתוף פעולה עם ענקית התשלומים פייפאל ● טבע צברה מומנטום חיובי לקראת פרסום הדוחות השבוע ● וסיליקום נפלה ב-10% לאחר פרסום הדוחות

קובי מימון / צילום: עפרה רון מזור

המשקיע שקנה בית בפאפוס בגלל אשתו

כשקובי מימון נסע עם אשתו לטיול חורפי בקפריסין, הוא לא תכנן לרכוש נכס במדינה ● "נשבינו בקסם של המקום. אשתי הודיעה לי שאנחנו קונים בית בקפריסין, אז התחלתי לבדוק את העניין הכלכלי"

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

סם אלטמן כנראה לא יהיה המרוויח הגדול מהנפקת טריליון הדולר. אז מי כן יהנו?

בסוף השבוע האחרון, דיווחים ברחבי העולם ניסו לחזות איך הולכת להיראות הנפקת OpenAI, שמתוכננת לפי שווי של כטריליון דולר ● אבל יש עוד דרך ארוכה עד ההנפקה, ובינתיים סם אלטמן יצטרך להוכיח שהוא יודע להרוויח כסף מהעסק הכי מדובר בעולם ● ומי הנהנית העיקרית?

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

כדי לעודד השקעה בהייטק: משרד האוצר מעניק הטבות מס מפליגות לקרנות הישראליות

במסיבת עיתונאים שנערכה היום, עדכן משרד האוצר ברפורמת הפחתת המס על קרנות ההשקעה בהייטק ● בין היתר: הורדה משמעותית במס על דמי הצלחה, הטבה להייטקיסטים השוהים בחו"ל וגם הקלה לחברות בינלאומיות שמעוניינות לרכוש חברות ישראליות ● ברקע: ירידה של 80% בהשקעות בהון סיכון הישראלי

למרות הלחצים מטראמפ, הנסיך הסעודי לא צפוי להכיר בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: שנה לאחר הפסקת האש בין חיזבאללה לישראל: ארגון הטרור מתחזק, ובישראל מאיימים בעימות; טראמפ רוצה לכונן יחסים בין הסעודים לישראל - בסעודיה מתנים זאת בהכרה בפלסטינים; ואיראן ופקיסטן מתקרבות ומשנות את האזור • כותרות העיתונים בעולם 

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מה עדיף: גמל להשקעה או קרן נאמנות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

היכן להשקיע? בניהול עצמי דרך קרנות נאמנות שקופות ונזילות, או בניהול מנוטרל רגשות בקופת גמל להשקעה? ● אל שני המדדים שהושקו לאחרונה בבורסת ת"א יצטרפו בקרוב עוד שלושה - בתחומי הנדל"ן, התעשיות הביטחוניות והתשתיות - בבורסה בונים על ביקושים גבוהים על רקע צפי להורדות ריבית ● אלטשולר שחם רושם חודש חמישי רצוף של אובדן כספים למתחרים בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל ● וגם: אנבידיה שברה שיא נוסף, והגיעה בפתיחת המסחר לשווי של חמישה טריליון דולר

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● מיטב: המשך העליות בוול סטריט מקרב את הצורך בהתערבות בנק ישראל לבלימת התחזקות השקל ● סיגמא קלריטי: הזינוק במניות הבנייה, מוגזם, ההזדמנויות בת"א הן לא בענף הזה ● ה-OECD נותן לישראל תחזית פיסקאלית ארוכת טווח יחסית חיובית ● וול סטריט: שבע המופלאות מהוות כבר כ-40% מ-S&P 500, "ביג שורט" מזהיר מבועה ו"מלך האג"ח" מוכר אג"ח ארה"ב ● ההיסטוריה מלמדת: סבירות של 86% שגם נובמבר ודצמבר יסתיימו בעליות בניו יורק ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

הנשיא נברוצקי ומשפחתו במהלך הקמפיין. גבר ברוב קטן על המועמד הליברלי / צילום: ap, Czarek Sokolowski

אירופה בעקבותיה: זה הצעד של פולין להילחם במשבר הילודה

הפרלמנט הפולני אישר בקריאה ראשונה את הצעת החוק שיזם הנשיא החדש: פטור ממס הכנסה למשפחות עם שני ילדים ● המהלך ספג ביקורת רבה, אבל הוא מייצג את הרצון הגובר של מדינות היבשת להילחם בשד הדמוגרפי ● גם בליטא, הונגריה וצ'כיה כבר נקטו צעדים דומים ● האם זו מדיניות שישראלים, שנאבקים ביוקר המחיה, יכולים לקנא בה?

מצעד של קבוצת פוליסריו, התנועה לשחרור סהרה המערבית / צילום: ap, Guidoum Fateh

מטוסי F-35 במוקד: כך הפכה ישראל לשחקנית מפתח במגעים בין מרוקו לארה"ב

הממלכה הצפון־אפריקאית מעוניינת לרכוש מארה"ב מטוסי קרב בשווי 17 מיליארד דולר, ברקע המתיחות בסהרה המערבית ● לפי דיווחים, ישראל לא מתנגדת לעסקה ותשתף פעולה בהליך ● הרצון להתחמש מסביר את "השקט התעשייתי" שהפגינה מרוקו במהלך המלחמה

רובע 3, תל אביב / צילום: גיא ליברמן

עיריות ת"א וירושלים עותרות לדיון נוסף בפסיקת העליון בנוגע להיטלי השבחה

שתי העיריות אינן משלימות עם פסק הדין שניתן לפני כשבועיים, שעלול לעלות להן בהפסדים של מיליוני שקלים ואף מיליארדים מהיטלי השבחה ● מומחים מעריכים כי סיכויי הבקשות להתקבל אינם גבוהים

תאת טכנולוגיות / צילום: איור: גיל ג'יבלי, צילום: מתוך אתר החברה

האם יש עוד הזדמנות במניה הביטחונית שזינקה 100% בשנה?

מדור מיוחד של גלובס מנתח פעם בשבועיים מניה אחת. והפעם: תאת טכנולוגיות היא אחת מחברות התעופה והביטחון הוותיקות בבורסה עם חוזים מול ענקיות כמו לוקהיד מרטין ובואינג השוק שלה צומח בקצב מסחרר, המניה עלתה 300% בשנתיים, והתמחור עדיין לא יקר ביחס לענף ● מדור חדש

צילום: Shutterstock

קורונה אינה מצדיקה איחור במסירה: אזורים תשלם פיצוי של חצי מיליון שקל לרוכשי 8 דירות

בית משפט השלום בירושלים פסק כי על חברת אזורים לשלם פיצוי כולל של כחצי מיליון שקל ל־15 איש שרכשו 8 דירות בפרויקט ארזה במוצא עילית

תשואות הגמל והפנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck

בדקנו 17 שנה של תשואות הגמל והפנסיה כדי לנסות לענות על שאלה אחת: איך תיראה 2026?

ב־17 השנים האחרונות היו רק 3 פעמים שבהן המסלולים הכלליים בפנסיה ובגמל הציגו תשואה גבוהה מזו שהחוסכים הישראלים נהנים ממנה עד כה השנה ● בדרך כלל, שנה פנומנלית גררה אחריה שנה יחסית חלשה, אבל הפעם יש מי שמשוכנעים שהסטטיסטיקה משקרת

הטבות המס לחברות הייטק / איור: Shutterstock

יש לכם חודשיים לבצע את תכנון המס הזה. והוא יכול לחסוך לכם הון

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - קיזוז הפסדי הון ● איך הפסדים בהשקעה אחת, יכולים לחסוך במס בהשקעה אחרת, על איזה נכסים ההטבה חלה ועד מתי אפשר לממש את הזכאות?

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

איך סם אלטמן רתם את עמק הסיליקון לחלום הבינה המלאכותית שלו

בליץ העסקאות של מנכ"ל OpenAI שכנע את ענקיות הטכנולוגיה לקשור את גורלן בגורל החברה שלו, ובכך הפך אותה לגדולה מכדי להיכשל ● המשקיעים לא מודאגים, והחברה, שאפילו לא קרובה לרווחיות, מתקדמת לקראת ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה ● כך הצית אלטמן מרוץ חימוש עולמי סביב הבינה המלאכותית, שבו אף אחד לא מעז להישאר מאחור

האם יש למועמדים סיכוי מול ממדאני / צילום: Reuters, RYAN MURPHY

הבוחרים בניו יורק לא מחכים: נתון שיא בשלב ההצבעה המוקדמת

מערכת הבחירות הסוערת לראשות ניו יורק מגיעה לישורת האחרונה, ושורה של סוגיות ליבה עומדות במוקד ● המועמד המוביל זוהראן ממדאני, המזוהה עם השמאל, מבטיח למסות עשירים וליישם מדיניות סוציאליסטית ● קרוב ל־600 אלף כבר הצביעו בשלב המוקדם

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

"יש לנו דירות עם 8% תשואה. אז שאנפיק כמו דירה בת"א שמפסידה?"

ב־2019, צחי אבו קיבל לידיו את חברת הנדל"ן המשפחתית ששלטה על מחצית מעתודות הקרקע של אשדוד ● הוא החליט שהוא יוצא מעיר הנמל, רכש נכסים של יצחק תשובה, התחרה עם צחי נחמיאס על קניון בנהריה והפך את העסק לאימפריה של מיליארדים