הבניינים ברחוב בן יהודה 52 / צילום: איל יצהר, גלובס
מה דעתכם שהמרפסת בדירה שלכם תהיה רשומה על שם מדינת ישראל? זה כנראה מה שהולך לקרות לבעלי דירות במקומות מסוימים לאורך הקו הסגול של הרכבת הקלה. ככה זה נראה מקרוב.
בשנת 2012 שיווקה חברת דבל בי, שבבעלות היזם רזי זנזורי, 44 דירות בפרויקט שמתוכנן ברחוב בן יהודה 52 ובן יהודה 52א’ בתל אביב, במקום שני בניינים ישנים צמודים שעומדים במקום. על פי התוכנית, הדירות כללו חניות תת קרקעיות ומרפסות שמש.
ברחובות בן יהודה, אבן גבירול ואחרים, צפויה הרכבת לעבור צמוד לבניינים בצד הכביש, ו"להתחכך עמם". בבן יהודה צפוי לעבור הקו במסלול עילי, על פני הרחוב.
לדברי זנזורי, מאז הגישה חברת דבל בי בקשה להיתר בנייה, דרישות העירייה ונת"ע כתנאי לקבלת היתר השתנו לעתים קרובות, ולא היה תיאום ביניהן. דרישות שירותי הכבאות היו מנוגדות לדרישות נת"ע בנוגע למיקום רחבת כיבוי האש, מה שתרם עוד לעיכוב ההליכים.
כבר בשנת 2015 הודיעה נת"ע ליזם כי תפקיע את החניון התת קרקעי בבניין ולפרויקט החדש לא תהיינה חניות כלל - אף שהיזם כבר מכר חלק מהדירות עם חניות. ואם זה לא מספיק, עיריית תל אביב הודיעה לחברה כי אם לפרויקט לא ייבנו חניות, החברה נדרשת לשלם כופר חניה לטובת מימון חניונים חלופיים.
אך הפתעה גדולה עוד יותר הגיעה רק בימים האחרונים: נת"ע הודיעה כי תפקיע גם את המדרכה שלמרגלות הפרויקט, באופן שיגביל את המסחר המתוכנן במפלס הרחוב - אליו לא תותר הוצאת שולחנות וכיסאות. נוסף לכך, החברה נדרשת לחתום על "כתב התחייבות ושיפוי" שהוציאה נת"ע, שלפיו המרפסות של הדירות יירשמו על שם מדינת ישראל בטאבו.
עוד דורשת נת"ע כי לחברה לא תהיה שום טענה נגד נת"ע, לא במהלך העבודות ולא לאחר מכן, ואף תימנע מהגשת תביעות פיצויים כלשהן נגד נת"ע, ודורשת מהיזם להעמיד לה ערבות בנקאית בסך מיליון שקל לשם הבטחת ההתחייבויות הרבות הללו.
"תנאים דרקוניים לבעלי הבניינים"
הזמן שחולף כמובן, לא משחק לטובת החברה, שכן תוקף ההחלטה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב לאשר את הבקשה להיתר כבר חלף, והוארך פעמיים ל-90 יום.
"אחרי שנים של עיכובים, ואחרי שהדירות כבר נמכרו, נת"ע דורשת ממני לחתום על הסכם שלא מאפשר לי לבנות את הפרויקט, ומצד שני מלחיצים אותי כי התוקף של ההיתר עומד לפוג", אומר זנזורי ל"גלובס".
"לא מספיק שלקחו לי את החניות, רוצים כופר חניה, הרגו לי את המסחר בקומת הקרקע, ועכשיו גם אומרים לי שהמרפסות לא יהיו שייכות לדירות ושאסור לי לתבוע? אני כבר לא יודע אם אני בישראל או בסין", הוא אומר.
עו"ד אלי וילצ'יק, ממשרד כהן וילצ'יק ושות', המייצג את דבל בי אחזקות, אומר כי "נת"ע מבקשת להחתים את בעלי הבניינים על מסמך תנאים דרקוניים לצורך מתן הסכמתה ובין היתר ערבויות בנקאיות בהיקף ניכר שלא ברורה מטרתן, וכן התחייבות שלא לתבוע את נת"ע על כל נזק מכל סוג שהוא, רעש, אבק לכלוך וכדומה.
"במילים אחרות, תמורת הזכות להקים מרפסת היכן שממילא ניתן היה בעבר להקים מרפסת, נת"ע דורשת שהבעלים יוותרו על זכויותיהם כבני אדם להתנגד לפעולות מזיקות של נת"ע. לכך לא ניתן להסכים".
נת"ע: "שלא תהיה הפרעה למערכות"
מנת"ע נמסר בתגובה כי: "נת"ע מקימה את רשת קווי הרכבת הקלה לשירותם של מאות אלפי תושבים בגוש דן. הבניין המדובר תוכנן להיבנות בצמידות לשטח שהופקע ע"י המדינה כבר ב-2017. מאחר שמבחינה משפטית הבעלות על הקרקע כוללת את כל המרחב שמעליה, התוכנית מתירה אמנם השארת מרפסות בנויות מעל השטחים שהופקעו, אך אינה מאפשרת הקמת מרפסות חדשות, על מנת להבטיח שלא תהיה הפרעה למערכות הרכבת.
"לבקשת היזם, ולפנים משורת הדין, הסכימה נת"ע לאשר ליזם הקמת מרפסות, במגבלות שיבטיחו שהדבר לא יפגע בקו הרכבת ובמערכותיה. במסגרת זו, היזם נדרש לגבות את התחייבותו בערבויות כספיות וכן לציין את המצב המשפטי של המרפסות בתקנון הבניין המשותף לידיעת רוכשי הדירות העתידיים".
מעיריית תל אביב נמסר כי "בעת בדיקת נושא החניה במסגרת הבקשה להיתר של מבנה זה (פברואר 2016) נקבע כי מאחר והמגרש צמוד לתוואי מתוכנן לרכבת הקלה, לא תיבנה חניה במגרש וכי פתרון למלוא דרישות התקן יינתן בתשלום לקרן חניה. הוועדה המקומית אישרה את הבקשה במתווה זה. בסוף 2016 התפרסמו תקנות חדשות לנושא תקן חניה שמתחשבות בקרבה לקווי רכבת קלה. לא התקבלה פנייה לבחינת הנושא מחדש עבור הפרויקט ולכן אין שנוי בסטטוס נושא זה. בכל מקרה, טרם יצא היתר בניה לפרויקט".
גם רכבת וגם כופר חניה? "כל עוד אין תחבורה ציבורית בשבת, אנשים יחזיקו מכוניות"
אחת התהיות העולות מהסיפור של הבניין ברחוב בן יהודה היא שאלת כופר החניה. הרי אם תקן החניה החדש מצמצם חניות לאורך קווי מערכת הסעת המונים, למה העירייה מבקשת לגבות כופר חניה כדי לבנות באזור חניון?
האדריכל דוד קנפו, יו"ר אגודת האדריכלים, סבור כי "מכיוון שהיזם מנוע מלהקים מקומות חניה בגלל ההפקעה, ונדרש לשלם כופר חניה, ראוי שהתשלום יגיע מקופתה של נת"ע - שמונעת את הקמת החניון.
"העירייה כן יכולה להחליט שמבחינת מדיניות, בעידן שהולכים על רכב אוטונומי ותחבורה ציבורית, היא מצמצמת את התקן הנדרש, עד שהרכבת הקלה תפעל. במקומות אחרים בעולם, שכבר עברו את התהליכים שאצלנו מתחילים לעבור רק עכשיו, אין חניונים למגדלים.
בעיריית תל אביב אומרים כי הם סבורים שגם לאחר הפעלת הרכבת הקלה, עדיין חלק ניכר מתושבי העיר לא צפויים לוותר על כלי הרכב וזאת מהסיבה העיקרית שאין תחבורה ציבורית בשבת. על כן גם מי שגר בסמיכות לרכבת הקלה צפוי להחזיק ברכב פרטי על מנת להתנייד בשבת. מאחר ובינתיים יתווספו יחידות דיור לעיר, יש למצוא פתרונות חניה גם במקרים שלא ניתן להקים חניון, ועל כן משולם כופר חניה.
יוסי סעידוב, מייסדי 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית, אומר כי "יש קושי של עיריית תל אביב להיגמל מהתמכרות להכנסה מרכב פרטי, וממחלבת הכספים שרכבים מייצרים. אם הרשויות משקיעות מיליארדים בפרויקטים של הסעת המונים, אז אל תדרשו כספים להשקעה בחניונים סמוכים לרכבת כשכל המטרה לייתר ולצמצם את השימוש ברכב הפרטי. אי אפשר להחזיק את המקל שתי הקצוות. המקרה הזה משקף צביעות גדולה מצד הרשויות".