ניר גלעד, יו"ר מגדל ביטוח / צילום: איל יצהר
האם ניר גלעד מאתגר שוב את נורמות השכר בשוק ההון הישראלי? על פי הערכות בשוק, לאחר שהמנהלים הקודמים שכיהנו בצמרת קבוצת הביטוח מגדל לא זכו להשלים שנת כהונה שלמה - גלעד, שמכהן כיו"ר מגדל חברה לביטוח, דרש לקבל הבטחה להעסקה ארוכת טווח במגדל. גם רן עוז, המנכ"ל המיועד של חברת הביטוח, דרש הבטחה דומה.
ככל הידוע, לגלעד כבר יש ביד הבטחה להעסקה לתקופה של לפחות חמש שנים. כאשר גם עוז, שמגיע למגדל מתפקידים בכירים בקבוצת דיסקונט, צפוי לקבל הבטחה דומה.
בעוד שההיגיון למהלך זה מצד שני המנהלים החדשים של קבוצת הביטוח ברור ונובע מהרצון להבטיח יציבות משום ניסיונם המר והקצר של קודמיהם, הרי שכלל לא ברור אם מדובר במנגנון אפשרי בעולם של חוק מגבלת השכר בסקטור הפיננסים.
מה קורה במקרה של הפסקת עבודה?
במגדל כבר נתנו הבטחה לגלעד כי יקבל חמש שנות כהונה לפחות, כשעוז צפוי לקבל הבטחה דומה. המנגנון למימוש הבטחה זו עדיין אינו ידוע. במגדל ציינו, כי ההסכם של גלעד הינו לחמש שנים. ביחס לתגמול הנרקם עם רן עוז, כמו גם לגבי זה של גלעד, נמסר בתגובה, כי "לכשיסוכמו התנאים, ורק לאחר שיאושרו על ידי דירקטוריון החברה, הם יפורסמו בהתאם לנוהל התקין".
על פניו, חוזה העסקה עם התחייבות לחמש שנים עלול להתנגש בחוק שכר הבכירים - זאת משום שבמקרה של מימושו בעקבות פרישה מוקדמת, למשל לאחר שנה או שנתיים בלבד בתפקיד, תחויב החברה לשלם למנהליה את יתרת החוזה. אולם, חוק שכר הבכירים פועל על פי כללי החשבונאות בכל הנוגע לחישוב השכר והוא קוטם את עלות השכר השנתית של מנהל לעד פי 35 מהשכר הנמוך באותה חברה. מדובר בעלות מקסימלית בסדר גודל של 3.5 מיליון שקל לשנה.
לסוגיה זו חשיבות מכרעת, משום שבעת הפסקת עבודה על החברה לרשום את ההוצאה כהוצאה חשבונאית מיידית - דבר שעלול להביא בסבירות גבוהה לקושי מול תקרה של תגמול שנתי של 3.5 מיליון שקל. כמו כן, גם מדיניות התגמול של מגדל עצמה הינה לתקופה של שלוש שנים, בהתאם למועדים שנקבעים גם בחוק החברות, ושמורים על אישור הסכם העסקה מדי שלוש שנים.
לדברי גורם בכיר שמעורה בהוראות התגמולים בענף הביטוח, הגם שמותר לצדדים לחתום על הסכם מוקצב במינימום שכזה, הרי שנראה כי עלולה להיווצר בעיה ביישומו במקרה של פיטורים מוקדמים - הסיבה שלשמה בכלל נדרשה תקופת המינימום לכהונה של שני המנהלים. או אז, מימוש ההסכם עלול להעמיד את מגדל חזיתית נגד חוק שכר הבכירים בפיננסים.
בסביבת מגדל מדגישים ואומרים, כי בכל מקרה החברה פועלת על סמך הוראות החוק ואם תיגרם מסיבה כלשהי התנגשות עתידית עם החוק - הרי שלא ייעשה תשלום. בהקשר זה מסביר אותו גורם, כי חוקי החשבונאות קובעים כי אם מנהל עוזב חברה ומפסיק לספק לה את השירותים הקבועים אזי החברה מהוונת את התשלומים שעליה לתת לו לשנה בה זה קורה, להוציא אולי תקופת ההודעה המוקדמת וההסתגלות.
על כן, נראה כי במגדל מתכוונים לאפשר תקופות הסתגלות והודעה מוקדמת ארוכות מהנהוג, דבר שלכאורה יאפשר לחברה להמשיך את יחסי העובד-מעביד עם המנהל הפורש, ולא יכריח אותה להכיר בכל התשלומים העתידיים בתשלום אחד גדול במועד הפרישה והפסקת יחסי העובד-מעביד.
ניר גלעד כבר החזיר מיליונים
היבט נוסף נכנס לשקלול בסוגיה זו: קבוצות הביטוח פועלות בהתאם למדיניות תגמול, ואסור שהסכם יסתור את המדיניות האמורה. המדיניות העדכנית של מגדל, כפי שהיא מופיעה באתר האינטרנט של החברה, קובעת כי המדיניות תגמול של החברה עצמה היא לשלוש שנים. לא מצאנו התייחסות אחרת לגבי משך חוזים של מנכ"ל ויו"ר.
אך לא רק זאת, המדיניות במגדל מגדירה בנוסף, כי "העלות השנתית החזויה המקסימלית לבעל תפקיד מרכזי לא תעלה על תקרת התגמול על פי הדין, כפי שתהיה מעת לעת, ובלבד שהיא אינה עולה על 3.5 מיליון שקל". זאת, כאשר בעלי תפקיד מרכזי יהיו זכאים לתקופת הודעה מוקדמת של עד שישה חודשים, כשנוסף ישנו מענק הסתגלות בתשלום של עד תשע כפולות השכר החודשי הקבוע כמענק הסתגלות.
בכל אופן, גלעד כבר ריכז בעבר עניין רב בנוגע להסכם שכר ייחודי שקיבל. במרץ 2018 אושר הסדר הפשרה בפרשת הבונוסים של בכירי החברה לישראל ושלפיו מנהליה הבכירים של החברה לישראל שקיבלו בונוסים שמנים מכיסו הפרטי של בעל השליטה, עידן עופר, בעקבות פיצול החברה, בראשות גלעד עצמו, יחזירו 80% מהכסף לקופת החברה לישראל.
במסגרת זו נקבע, כי על נושאי המשרה להשיב לחברה סכום כולל של 45 מיליון שקל לסיום כל המחלוקות שעמדו בליבה של תביעה נגזרת שהוגשה נגד הבכירים בטענה לחלוקת הבונוסים שלא כדין (כשחלק מההחזר ייעשה בפרק זמן של עד 6 שנים). רוב הסכום האמור, הינו כזה שמנכ"ל החברה לישראל לשעבר, ניר גלעד, צריך להחזיר לחברה (כ-25 מיליון שקל).
גלעד עזב את החברה לישראל בראשית 2015, כאשר ב-2014 הוא זכה לתגמול בעלות של יותר מ-43 מיליון שקל, שכלל מענק של 31 מיליון שקל מכיסו של בעל השליטה עופר, על חלקו בפיצול החברה לישראל.